הלכות גדולות

350.הלכות גדולות. רבינו שמעון מקיירא.

כן נראה מהרמב"ם בס' המצות והרמב"ן שם ובמלחמות והרז"ה, והתוס' בכמה דוכתי והסמ"ג מייחסים אותו לרב יהודאי גאון.

אבל בס' עץ חיים לה"ר יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדריץ (כ"י לייפציג 17 №) דף תקפ"ד מוכח כי זה לחוד וזה לחוד, כי ז"ל שם: ובה"ג דר"י גאון משמע וגו' ובה"ג שלנו משמע כפי' ר"ת, עכ"ל.

וי"א שחיברו רב יוסף טוב עלם וליתא כי הראשונים המביאים בה"ג משמו כוונתם רק על נוסחא דווקנא שלו.

הספר הזה כולל הלכות ופסקים מכל התלמוד, ועלו ובאו בו גם הלכות קצובות דבני מערבא כמ"ש שם דק"כ ע"א, ונכללו בו ג"כ הלכות פסוקות של רב יהודאי גאון (דברי הרב שי"ר בכרם חמד דרל"ו, ע"ש) ומסודר כסדר המשנה, (ועיין הלכות פסוקות להלן):

דפוס ונציה, ש"ח; לבוב, תקס"ד; ווין, תקע"א; זאלקווא, תקע"א <רשימת מהדורות מקושרת מלאה: ראו להלן מהדורות דפוס>

[אוצר הספרים, בן יעקב]
ספר
הלכות גדולות
חברו חד מרבנן קמאי רבנו שמעון קיירא או רבנו יהודאי גאון אשר כל דבריו דברי קבלה[1]



דרך ההדרת 'הלכות גדולות' באוצר הספרים היהודי השיתופי
עריכה

נוסחת הבה"ג שבידינו חלו בה ידים רבות בכל הדורות, ולכן, כדברי רבנו החזון איש (חזו"א שביעית סימן ז' סק"ד): "אין ספר בה"ג מוגה בידינו". לאור זאת ובכדי לסייע בידי הלומדים, ייקבע נוסח גוף הבה"ג באוצר הספרים היהודי השיתופי לפי נוסח דפוס ונציה, וכל שינוי מנוסח זה יובא בהערות השוליים עם מקור השינוי.

ציונים למקראות ולדברי חז"ל כאשר אין ספק במה דברים אמורים, יוכנסו לתוך הטקסט בסוגריים באמצעות תבנית {{ממ}}. בכל מקרה אחר, יוער בהערת שוליים.

תוכן הענייניםעריכה


זרעיםעריכה


מועדעריכה


נשים וטהרותעריכה


נזיקיןעריכה

קדשיםעריכה

מהדורות דפוסעריכה

  • דפוס ונציה, ש"ח    [2]
  • דפוס לבוב, תקס"ד
  • דפוס ווין, תקע"א  
  • דפוס זאלקווא, תקע"א  
  • כת"י פריז 1402, מהדורת צילום עם מבוא מאת שרגא אברמסון  
  • ספר 'שונה הלכות' על הלכות גדולות, רבי שלמה שלם, אמשטרדם תקכ"ב     (חלק א)  
  • מהדורת רא"ש טרויב, ורשה תרל"ה      
  • מהדורת ר"ע הילדסהיימר, ברלין תרמ"ח-תרנ"ב     (מבוא ומפתחות),   (כרך א),   (כרך ב)   (גוף הספר)
  • מהדורת "שפת אמת" ר"א מרגליות, וילנה תרנ"ד    
  • מהדורת ר"ע בר"מ הילדסהיימר (הנכד), ירושלים: מקיצי נרדמים, תשל"ב     (כרך א),     (כרך ב),      
      זו המהדורה התקנית והאקדמית העדכנית ביותר לעת עתה
  • מהדורת מכון ירושלים (עם הגהות ופירושים נוספים), ירושלים תשנ"ב  
      זו המהדורה המפורשת העדכנית ביותר לעת עתה


וראו עוד:

הערות שולייםעריכה

  1. כלשון ראשונים ואחרונים.
  2. בקישור זה עותק עם הגהותיו בכת"י של רא"ש טרויב [!]

·
מעבר לתחילת הדף