הלכות גדולות/תוספתא דיבמות

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

הלכות גדולות TriangleArrow-Left.png תוספתא דיבמות

סימן ל
תוספתא דיבמות

(יבמות קיג. ותוספתא כתובות פ"א) פקח שנשא חרשת או שוטה כתובתן מאתים מפני שרצה לזוק לה נכסיו. חרש ושוטה שנשאו פקחות אף על פי שחזר חרשת ונתפקח שוטה ונשתפה אין להם כתובה רצו לקיים נותנין כתובה מנה. גוי ועבד הבא על בת ישראל אע"פ שחזר גוי ונתגייר עבד ונשתחרר אין להם כתובה רצו לקיים נותנין כתובה מנה. ישראל הבא על שפחה ונכרית אף על פי שחזרה שפחה ונשתחררה נכרית ונתגיירה אין להם כחובה רצו לקיים נותנין כתובה מנה. בוגרת ואילונית כתובתן מאתים נשאת בחזקת שהיא כשרה ונמצאת אילונית אין להם כתובה רצו לקיים נותנין כתובה מנה. חרשת ושוטה בוגרת ומוכת עץ אין להם טענת בתולים סומא ואילונית יש להן טענת בתולים סומכוס אומר משום רבי מאיר סומא ואילונית אין להם טענת בתולים. (שם לח.) ספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי סבא ספק אמר לו אנא בר קמאה אנא ופלגא אית לי יבם אמר ליה את בראי דידי את ולית לך ולא כלום הוה יבם ודאי וספק ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי ספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי סבא ספק אמר אנא בר קמא אנא ופלגא אית לי בני יבם אמרי ליה אח אח דידן את ותילתא אית לך פלגא דקא מודה להו שקלי ותילתא דקא מודה ליה שקיל ואידך דנקא דפש הוה ליה ממון המוטל בספק וכל מטון מוטל בספק חולקין. סבא ויבם בנכסי ספק או סבא וספק בנכסי יבם חולקין (שם לז:) ספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי מיתנא ספק אמר להו אנא בר קמא אנא וכוליה דידי יבם אמר ליה את בראי דידי את ולית לך ולא כלום הוה ממון המוטל בספק וממון המוטל בספק חולקין. ספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי מיתנא ספק אמר להו אנא בר קמא אנא וכוליה דידי בני יבם אמרי ליה את אח דידן את ומנתא הוא דאית לך בהדן הוה ממון המוטל בספק וכל ממון המוטל בספק חולקין. (שם קכ.) אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם ואע"פ שיש סימנין בגופו ובכליו. אין מעידין אלא עד שתצא נפשו ואפילו ראוהו מגוייד וצליב על הצלוב וחיה אוכלת בו אין מעידין אלא עד שלשה ימים. תנו רבנן פדחת בלא פרצוף פנים ופרצוף פנים בלא פדחת אין מעידין אלא שיהו שניהם עם החוטם אמר אביי ואיתימא רב כהנא מאי קראה הכרת פנים ענתה בם. (שם כה:) החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה הרי זה לא ישאנה מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא בית דין (שם כו.) וכולן שהיו להן נשים ומתו מותרות להנשא להם וכולן שנישאו לאחרים ומתו או נתגרשו מותרות לינשא להן וכולן מותרות לבניהם ולאחיהם. החכם וכו' (שם כה:) הא התירה ישאנה במאי עסקינן אי נימא בחד מי מצי מיפר והאמר רב חייא בר אבין אמר רב עמרם תנא הפרת נדרים בשלשה אלא בתלתא מי חשידי והתנן מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא בית דין ומסקינן אמר רב חסדא אמר רבי יוחנן ביחיד מומחה:

סליקא לה תוספתא
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

·
מעבר לתחילת הדף