הלכות גדולות/דיינים
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(סנהדרין ב.) דיני ממונות בשלשה גזלות וחבלות בשלשה נזק וחצי נזק תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה האונס והמפתה והמוציא שם רע בשלשה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים המוציא שם רע בעשרים ושלשה מפני שיש בו דיני נפשות. (סנהדרין ג:) בשלשה מנלן דתנו רבנן ונקרב בעל הבית אל האלהים עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיעון אלהים הרי כאן שלשה דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר ראשון תחלה נאמר ואין דורשין תחלות אלא עד האלהים יבא הרי כאן אחד אשר ירשיעון אלהים הרי כאן שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהם עוד אחד הרי כאן שלשה. תניא רבי יוסי הגלילי אומר לנטות אחרי רבים התורה אמרה עשה לך בית דין נוטה (שם ה.) תנו רבנן דיני ממונות בשלשה ואם היה מומחה לרבים דן ואפילו יחידי אמר רב נחמן כגון אנא דן דיני ממונות ביחידי וכן אמר רבי חייא כגון אנא דן דיני ממונות ביחידי. אמר רב האי מאן דבעי מידן דיני ואי טעי ליפטר לישקול רשותא מבי ריש גלותא וכן אמר שמואל לישקול. (נדה מט:) כל הראוי לדון דיני נפשות ראוי לדון דיני ממונות יש ראוי לדון דיני ממונות ואין ראוי נדון דיני נפשות למאי הלכתא אמר רב יהודה לאתויי ממזר. יש כשר להעיד ואין כשר לדון למאי הלכתא אמר רבי יוחנן לאתויי סומא באחת מעיניו. (שם נ.) ההוא סמיא דהוה בשיבבותיה דרבי יוחנן דהוה קא דאין דינא ולא אמר ליה ולא מידי היכי עביד הכי והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה וחנן כל הכשר לדון כשר להעיד ויש כשר להעיד ואין כשר לדון והוינן בה לאתויי מאי ואמר רבי יוחנן לאתויי סומא באחת מעיניו ר' יוחנן סתמא אחרינא אשכח דתנן דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה ומאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא איבעית אימא סתמא דרבים עדיף איבעית אימא משום דקתני לה גבי הלכתא פסיקתא.
(שבועות ל:) תנו רבנן מנין לדיין שלא יעשה סניגרון לדבריו ת"ל מדבר שקר תרחק מנין לדיין שלא יושיב תלמיד בור לפניו ת"ל מדבר שקר תרחק מנין לדיין שיודע בחבירו שהוא גזלן וכן עד שיודע בחבירו שהוא גזלן בדין שהוא מרומה שלא יאמר הואיל ועדים מעידין לפני אחתכנו ויהא קולר תלוי בצואר עדים ת"ל מדבר שקר תרחק. (שם לא.) מנין לתלמיד שיושב לפני רבו וראה רבו שטועה בדין שלא יאמר אמתין לו עד שיחתכנו ואסתרנו ואבננו משלי כדי שיקרא הדין על שמי ת"ל מדבר שקר תרחק מנין לתלמיד שאמר לו רבו יודע אתה בי שאם נותנין לי מאה מנה איני מבדה מנה יש לי אצל פלוני ואין לי עליו אלא עד אחד שלא יצטרף עמו ת"ל מדבר שקר תרחק האי מדבר שקר תרחק נפקא האי מלא תענה נפקא דרחמנא אמר לא תענה במעך עד שקר אלא כגון דאמר ליה תא אתקום התם ולא תימא מידי ולא תפיק מפומך מילי דשיקרא אפילו הכי אסיר משום שנאמר מדבר שקר תרחק מנין לנושה בחבירו מנה שלא יאמר אטעננו מאתים כדי שיודה לי במנה ויתחייב לי שבועה ואגלגל עליו שבועה ממקום אחר ת"ל מדבר שקר תרחק מנין לנושה בחברו מנה וטענו מאתים שלא יאמר אכפרנו בבית דין ואודה לו חוץ לבית דין כדי שלא אתחייב לו שבועה ויגלגל עלי שבועה ממקום אחר ת"ל מדבר שקר תרתק מנין לשלשה שנושין מנה מנה באחד שלא והא אחד בעל דין ושנים עדים כדי שיוציאו ממנו מנה ויחלוקו ת"ל מדבר שקר תרחק מנין לשנים שבאו לדין אחד לבוש סמרטוטין ואחד לבוש איצטלא בת מאה מנה שאומרים לו לבוש כמותו או הלבישהו כמותך ת"ל מדבר שקר תרחק. כי אתו לקמיה דרבה בר רב הונא אמר ליה שלוף פוזמקך וקום בדינא. מנין לדיין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבא בעל דין חבירו ת"ל מדבר שקר תרחק מנין לבע"ד שלא יטעים דבריו לדיין קודם שיבוא בע"ד חבירו ת"ל מדבר שקר תרחק רב כהנא מתני מלא תשא לא תשיא. ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו רב אמר זה הבא בהרשאה ושמואל אמר זה הלוקח שדה שיש עליה עסיקין. (סנהדרין ז:) דרש בר קפרא מנא הא מלתא דאמרו רבנן הוו מתונין בדין דכתיב לא תעלה במעלות על מזבחי וסמיך ליה ואלה המשפטים. אמר רבי אלעזר מנין לדיין שלא יפשע על ראשי עם קודש שנאמר ולא תעלה במעלות על מזבחי וסמיך ליה ואלה המשפטים (מ"ר משפטים) תניא ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו וכי ערותן של כהנים מגולות היו והלא כבר נאמר ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה אלא כשם שהזהיר הקב"ה את הכהנים שלא יפסיעו פסיעות גסות במקדש כך הזהיר הקב"ה את הדיינין שלא יפסעו פסיעות גסות בדין. (סנהדרין לה.) אשרו חמוץ אשרו דיין שמחמץ את דינו.
(שבועות ל.) תנו רבנן ועמדו שני האנשים בעדים הכתוב מדבר אתה אומר בעדים או אינו אלא בבעלי דינין כשהוא אומר אשר להם הריב הרי בעלי דינין אמור ומה אני מקיים שני האנשים בעדים הכתוב מדבר אם נפשך לומר נאמר כאן שני ונאמר להלן שני מה להלן בעדים אף כאן בעדים מאי ואת נפשך לומר וכי תימא מדלא כתיב ואשר להם הריב כוליה בבעלי דינין כתיב נאמר כאן שני ונאמר להלן שני מה להלן בעדים אף כאן בעדים. תניא אידך ועמדו שני האנשים בעדים הכתוב מדבר אתה אומר בעדים או אינו אלא בבעלי דינין אמרת וכי שנים באין לדין שלשה אין באין לדין ואם נפשך לומר נאמר כאן שני ונאמר להלן שני מה להלן בעדים אף כאן בעדים מאי ואם נפשך לומר וכי תימא בתובע ונתבע קא משתעי קרא נאמר כאן חטא אידך ועמדו שני האנשים בעדים הכתוב מדבר אתה אומר בעדים או אינו אלא בבעלי דינין אמרת וכי אנשים באין לדין נשים אינן באות לדין ואם נפשך לומר נאמר כאן שני ונאמר להלן שני מה להלן בעדים אף כאן בעדים מאי ואם נפשך לומר וכי תימא כל כבודה בת מלך פנימה נאמר כאן שני ונאמר להלן שני מה להלן עדים אף כאן עדים. ת"ר ועמדו שני האנשים מצוה בנידונין שיעמודו אמר רבי יהודה שמעתי שאם רצו הדיינין להושיב את שניהם מושיבין איזה הוא אסור שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד אומר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך. תנו רבנן בצדק תשפט עמיתך שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד אומר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך דבר אחר בצדק תשפט עמיתך הוי דן את חבירך לכף זכות. תני רב יוסף בצדק תשפט עמיתך עמות אתך בתורה ובמצות השתדל לדונו יפה. רב עולא בריה דרב עילאי הוה ליה דינא קמיה דרב נחמן שלח ליה רב יוסף עולא חבירנו עמות בתורה ובמצות הוא אמר רב נחמן מאי שלח לי לחנופי ליה הדר אמר דילמא למישרי ליה תיגריה ברישיא אי נמי לשודא דדייני. (שם ע"ב) אמר עולא מחלוקת בבעלי דינין אבל בעדים דברי הכל בעמידה דכתיב ועמדו (זבחים טז.) מה ליושב שכן פסול לעדות (דף קיג) מיושב תלמיד חכם אלמא תלמיד חכם מעיד כשהוא יושב (שבועות ל:) אמר רב הונא מחלוקת בשעת משא ומתן אבל בשעת גמר דין דברי הכל דיין בישיבה ובעלי דינין בעמידה דהא עדים כגמר דין דמי וכתיב ועמדו. אמר רבה בר רב הונא האי צורבא מרבנן ועם הארץ דאית להו דינא בהדי הדדי לא ליקדום צורבא מרבנן ליתיב גבי דיינא דמיחזו כמאן סדר ליה לדיניה ולא אמרן אלא דלא קביע ליה עדנא אבל קביע ליה עדנא לית לן בה. ואמר רבה בר רב הונא צורבא מרבנן דידע סהדותא וזילא ביה מלתא למיזל לגבי דיינא דזוטר מיניה לא נזיל. אמר רב שישא בריה דרב אירי אף אנן נמי תנינא מצא שק או קופה שאין דרכו ליטול הרי זה לא יטול והני מילי בממונא אבל באיסורא אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' כל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב. רב יימר הוה ידע ליה סהדותא למר זוטרא אתא לקמיה דאמימר אותביה א"ל רב אשי לאמימר והאמר עולא מחלוקת בבעלי דינין אבל בעדים דברי הכל בעמידה א"ל האי עשה והאי עשה ועשה דכבוד תורה עדיף. (סנהדרין ז.) אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן כל דיין שדן דין אמת לאמיתו משרה שכינה בישראל שנאמר אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפט וכל שאינו דן דין אמת לאמיתו גורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה'. וא"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל דיין שנוטל ממון מזה ונותן לזה שלא כדין הקב"ה גובה ממנו נפשות שנאמר אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער כי ה' יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש. וא"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן לעולם יראה דיין עצמו כאלו חרב מונחת לו בין שתי יריכותיו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו שנאמר הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים וגומר כולם אחזי חרב וגומר מפחד בלילות מפחדה של גיהנם שדומה ללילה. (שם ע"ב) דרש ר' יאשיה ואי תימא רב נחמן מאי דכתיב בית דוד כה אמר ה' דינו לבקר משפט וכי בבקר דנין וכל היום לא אלא אם ברור לך הדבר כבקר אמרהו ואם לאו אל תאמרהו ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן מהכא אמור לחכמה אחותי את אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך מן התורה אמרהו ואם לאו אל תאמרהו. אמר רבי יהושע בן לוי עשרה יושבין בדין קולר תלוי בצואר כולם. ושפטתם צדק א"ר שמעון בן לקיש צדק את הדין בלבך ואחר כך חתכהו. (שם ח.) כקטן כגדול תשמעון. א"ר שמעון בן לקיש שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה למאי הלכתא אי נימא לעיוני ביה ולמיפסקיה פשיטא אלא לאקדומיה. כתוב אחד אומר ואצוה את שפטיכם וכתיב ואצוה אתכם א"ר שמלאי אזהרה לצבור שתהא אימת דיין עליהם ואזהרה לדיין שיסבול את הצבור ועד כמה א"ר חנין ואי תימא ר' שבתאי עד כדי כאשר ישא האומן את היונק. (סוטה כא:) היכי דמי רשע ערום אמר רבי חנינא זה המטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חבירו. (סנהדרין יח.) ושמת עליהם שרי אלפים וגו' שרי אלפים שש מאות שרי מאות ששת אלפים שרי חמשים שנים עשר אלף שרי עשרות ששת ריבוא נמצאו דייני ישראל שבעת ריבוא ושמונת אלפים ושש מאות מאי קמ"ל שרים מלגאו. (סנהדרין ה.) מר זוטרא בריה דרב נחמן דן דינא וטעה אתא לקמיה דרב יוסף א"ל אי קבלוך עילוייהו לא תשלם ואי לא זיל שלים אלמא כיון דגמרו סביר וקבלוה עילוייהו ואע"ג דלא נקיט רשותא מבי ריש גלותא דיניה דינא. (כתובות קה:) והלכתא לא מיבעיא שחד ממון דאסיר אלא אפילו שחד דברים נמי אסור.
(סנהדרין מו.) תניא אמר רבי אליעזר בן יעקב שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא כדי לעשות סייג לתורה ומעשה באחד שרכב על סוס בשבת בימי יוונים והביאוהו לבית דין וסקלוהו ולא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך. (סנהדרין ו:) ר' שמעון בן מנסיא אומר שנים שבאו לפניך לדין עד שלא תשמע דבריהם או משתשמע דבריהם ואי אתה יודע להיכן הדין נוטה אתה רשאי לומר להם צאו ובצעו שנאמר פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש קודם שיתגלה לך הריב אתה רשאי לנטשו לאחר שיתגלה לך הריב אי אתה רשאי לנטשו. ר' יהודה בן לקיש אומר שנים שבאו לפניך לדין אחד רך ואחד חזק עד שלא תשמע דבריהם או משתשמע דבריהם ואי אתה יודע להיכן הדין נוטה אתה רשאי לומר להם אין אני נזקק לכם שמא מתחייב חזק ונמצא חזק רודפו משתשמע דבריהם ואתה יודע להיכן הדין נוטה אי אתה רשאי לומר להם אין אני נזקק לכם שנאמר לא תגורו מפני איש. רבי יהושע בן קרחה אומר מנין לתלמיד שיושב לפני רבו ורואה זכות לעני וחובה לעשיר מנין שלא ישתוק ת"ל לא תגורו מפני איש אל תכניס דבריך מפני איש. ויהיו העדים יודעין את מי הם מעידין ולפני מי הן מעידין ומי עתיד להפרע מהם שנאמר ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה' ויהיו הדיינין יודעין את מי הם דנין ולפני מי הם דנין ומי עתיד להפרע מהם שנאמר אלהים נצב בעדת אל וכן ביהושפט כתיב כי לא לאדם תשפטו כי לה' ועמכם בדבר משפט שמא יאמר דיין מה לי בצער הזה ת"ל ועמכם בדבר משפט אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. (ב"ב קל:) אמר להו רבא לרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע כי אתי פסק דינאי לקמייכו וחזיתו ביה פירכא איתו קמאי אי אית לי טעמא מהדרנא לכו ואי לא הדרנא בי והני מילי מחיים אבל לאחר מיתה לא מקרע תקרעוניה ולא מגמר תגמרוניה לא מקרע שיכתבו ואלו הן ע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים וגזל וברכת השם. ואת חקתי תשמרו דברים שיצר הרע משיב עליהם ואומות העולם משיבין עליהם תשובה ואלו הן לבישת שעטנז ואכילת בשר חזיר ורוק יבמה (והרבעת כלאים ושור הנסקל ועגלה ערופה וצפרי מצורע ושער נזיר ופטר חמור ובשר בחלב) ושעיר המשתלח ושמא תאמר מעשה תהו הן ת"ל אני ה' אני ה' חקקתים ואין לך רשות להרהר בהן:
סליקו להו הלכות הדיינין
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |