הלכות גדולות/שבת/יז
|
< הקודם · הבא > |
(שבת קכג.) תנו רבנן פגה שטמנה בתבן וחררה שטמנה בגחלים אם היו מקצתן מגולין ניטלין בשבת ואם לאו אין ניטלין בשבת אלעזר בן תדאי אומר תוחבה בכוש או בכרכר והיא ננערת מאליה. אמר רב נחמן הלכה כאלעזר בן תדאי וכן הלכה. אסובי ינוקא רב נחמן אסר רב ששת שרי אמר רב נחמן מנא אמינא לה דתנן אין עושין אפקטוזין בשבת ורב ששת התם לא אורחיה הכא אורחיה. אמר רב ששת מנא אמינא לה דתנן מחט של יד ליטול בה את הקוץ ורב (ששת) [נחמן] התם פקיד הכא לא פקיד. (שם קכג:) כל הכלים ניטלין בשבת חוץ ממסר גדול ויתד של מחרישה. אמר רב נחמן האי אובלא דקצרי כיתד של מחרישה דמי. פירוש אובלא כלי חרש מנוקב ומזלפין בו מים ומעשנין בו את הכלים ואמר אביי האי חרבא דאושכפי וסכינא דאשכבתא וחציצא דנגרי כיתד של מחרשה דמו. ת"ר בראשונה היו אומרים שלשה כלים ניטלין בשבת ואלו הן מקצע של דבלה וזומא ליסטרון של קדירה וסכין קטנה שעל גבי שולחן התירו וחזרו והתירו וחזרו והתירו עד שאמרו כל הכלים ניטלין בשבת חוץ מן המסר הגדול ויתד של מחרישה. פירוש זומא ליסטרון כפא דברזלא דמסקין בה בורדיקא ושחלין בה בישרא עביד תרי עיבידתא אמר רבא התירו דבר שמלאכתו להיתר בין לצורך גופו ובין לצורך מקומו חזרו והתירו דאפילו מחמה לצל ודבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ולצורך מקומו אין מחמה לצל לא ועדיין באדם אחד אין בשני בני אדם לא עד שאמרו כל הכלים ניטלין ואפי' בשני בני אדם ובחצר דבר שמלאכתו להיתר לא מיבעיא לצורך גופו ולצורך מקומו שפיר דמי לטלטולי אלא אפי' מחמה לצל שפיר דמי לטלטולי. (עירובין קב.) ההיא אסיתא דהות בי מר שמואל דהות מחזקא ארדיבא והוו שקלין לה בי עשרה ושאדו לה אדשא ולא אמר להו ולא מידי אמר תורת כלי עליה. ההוא שריתא דהות בי ר' פדת דהוו שקלין לה בי עשרה ושאדו לה אדשא ולא אמר להו ולא מידי אמר תורת כלי עליה. (שבת מז.) אמר רבא כי הוינן בי רב נחמן הוה מטלטלין כנונא אגב קטמיה ואף על גב דאיכא עליה שברי עצים ומחתה באפרה שרי לטלטולה. (שבת קכד:) רב מרי בר רחל הוה ליה הנהו בי סאתא בשמשא אתא לקמיה דרבא אמר להו מהו לטלטלינון אמר ליה שרי אמר ליה אית ליה אחריני חזו לאורחין אית ליה נמי לאורחין אמר ליה גלית אדעתך דכאביי סבירא לך לכולי עלמא שרי לדילך אסיר אלמא חזו למיתב עלייהו מאן דעייל ואתי. אמר רבי אבא אמר רב חייא בר אשי אמר רב מכבדות של מילת מותר לטלטלן בשבת דסתודרי ונדסרוב דכנשי בהו ביסתרקי אבל בשל תמרה לא דהיינו ריכבא דהוצי. רבי אלעזר אומר אף בשל תמרה סבר לה כרבי שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר אלמא לא קא מיכוין לאשוויי גומות וכניש בריכבא. וחספא לכפורי ביה מסאנא שפיר דמי לטלטולה דאמר רב נחמן אמר שמואל חרש קטנה מותר לטלטלה בחצר אבל בכרמלית לא ורב נחמן דיליה אמר אפילו בכרמלית אבל ברשות הרבים לא רבא אמר אפי' ברשות הרבים. ואזדא רבא לטעמא דרבא הוה קאזיל ברסתקא דמחוזא איתווס מסאניה טינא אתא שמעיה שקל חספא וקא מכפר ליה רמו ביה קלא [אמר] לא מסתאי דלא גמירי אלא מגמר נמי לא גמרי אילו בחצר הואי מי לא חזי לכסויי בה מנא הכא נמי חזיא לדילי וכן הלכה. אמר רב נחמן הני לבני דאישתייר מבניינא שרי לטלטולינהו הואיל וחזיא למיזג' עלייהו ואי עבידו באוורא אסירן דכיון דשרגינהו אקצינהו גירא דשירפא אף על גב דשרגינון באוורא שריין. (שבת קכה:) פקק החלון רבי אליעזר אומר בזמן שקשור ותלוי פוקקין בו ואם לאו אין פוקקין בו וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקין בו. אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן הכל מודים שאין עושין אהלי עראי חבתלה בי"ט ואין צריך לומר בשבת לא נחלקו אלא להוסיף שר' אליעזר אומר אין מוסיפין בי"ט ואין צריך לומר בשבת וחכמים אומרים מוסיפין בשבת ואין צריך לומר בי"ט. תניא נמי הכי מודים חכמים לר' אליעזר שאין עושין אהלי עראי וכו'. (שבת קלח.) אמר רב יוסף חזינא להו לכילי דבי רב הונא דמן אורתא נגידן קיימן ומצפרא חביטן רמיין. אמר רב כהנא חזינא להו לכילי דבי רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע דמאורתא נגידן קיימן. אמר רב משום ר' חייא וילון מותר לנטותו ומותר לפורקו אמר שמואל משום ר' חייא כילת חתנים מותר לנטותה ומותר לפורקה אמר רב שישא בריה דרב אידי לא אמרן אלא שאין בגגה טפח אבל יש בגגה טפח אסור וכי אין בגגה טפח נמי לא אמרן אלא שאין בפחות מג' סמוך לגגה טפח אבל יש בפחות מג' טפח אסור ולא אמרן אלא שאין בשיפועו טפח דלא נחתא כילתא מפוריא טפח אבל יש בשיפועו טפח שפועי אהלים כאהלים דמי. (שבת קלח:) אמר רב שישא בריה דרב אידי סיאנא שרי והאיתמר סיאנא אסיר לא קשיא הא דהוי טפח והא דלא הוי טפח אלא מעתה אישתרבב גלימי' טפח ה"נ דמיחייב ל"ק הא דמיהדק הא דלא מיהדק. (שבת קכו.) וחכ"א בין כך ובין כך פוקקין בו מאי בין כך ובין כך א"ר אבא בר כהנא בין קשור ובין שאינו קשור והיא שמתוקן.
(שם) ת"ר קנה שהתקינו בעל הבית להיות פותח ונועל בו בזמן שקשור ותלוי פותח ונועל בו אין קשור ותלוי אין פתח ונועל בו רשב"ג אומר מתוקן אע"פ שאינו קשור. אמר רב יהודה בר שילא א"ר אסי א"ר יוחנן הלכה כרשב"ג. (שבת קכו:) כל כסויי הכלים שיש להם בית אחיזה ניטלין בשבת. אמר רב יהודה בר שילא א"ר אסי א"ר יוחנן והוא שיש תורת כלי עליהן וכולי עלמא כסויי קרקעות אם יש להן בית אחיזה ניטלין כסויי כלים אע"ג דאין להם בית אחיזה ניטלין כי פליגי בכלים דמיחברי בארעא תנא קמא סבר כארעא דמו ורבי יוסי סבר לא צריכי בית אחיזה. דרש רבי יצחק נפחא אפתחא דבי ריש גלותא הלכה כרבי אליעזר. מתיב רב עוירא ומדבריהם למדנו שפוקקין ומודדין וקושרין בשבת אמר ליה אביי מאי דעתיך משום דקתני לה סתמא נגר הנגרר נמי סתמא היא אמר ליה אפילו הכי מעשה רב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |