הלכות גדולות/ברכות/א
|
|
מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים עד חצות רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר.
(ברכות ד:) תנו רבנן חכמים עשו חיזוק לדבריהם שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ויאמר אכנס לביתי ואוכל קימעא ואישן קימעא ואקרי קרית שמע ואתפלל ונמצא ישן כל הלילה אלא אדם בא מן השדה בערב נכנס לבית הכנסת או לבית המדרש אם רגיל לקרות קורא לשנות שונה וקורא קרית שמע ומתפלל ואוכל פתו ומברך וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה. קתני מיהא קורא קריאת שמע ואחר כך מתפלל. מסייע ליה לר' יוחנן דאמר ר' יוחנן איזה הוא בן העולם הבא זה הסומך גאולה של ערבית לתפלה של ערבית ור' יהושע בן לוי אמר תפלות באמצע קסבר כד קאים משנתיה קרי קרית שמע ומצלי דצפרא ולפניא מצלי דמנחה ולאורתא מצלי והדר קרי קרית שמע דהויין להו תפלות באמצע וקמיפלגי בהאי קרא ובשכבך ובקומך. ר' יוחנן סבר מקיש שכיבה לקימה מה קימה קרית שמע ואחר כך תפלה אף שכיבה קרית שמע ואח"כ תפלה. ורבי יהושע בן לוי סבר מקיש שכיבה לקימה מה קימה סמוך למטתך ק"ש אף שכיבה סמוך למטתך קרית שמע ומדקמסייע ליה תנא דברייתא לר' יוחנן הלכה כר' יוחנן. ואמרינן (יבמות י"ד. ע"ש) ר' אבהו איקלע לאתריה דרבי יוחנן ולא מטלטל שרגא לאתריה דריב"ל ומטלטל שרגא ודילמא מקומות שאני אנן הכי קאמרינן רבי אבהו היכי שביק רבי יוחנן ועביד כריב"ל אלמא הלכה כרבי יוחנן דאמר לאורתא קרי ק"ש ולבתר כן מצלי וכן עמא דבר ואי קשיא לך בערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה דקא מפסקא השכיבנו בשלום בין גאולה לתפלה ולא קא סמיך גאולה לתפלה השכיבנו בברכת גאולה היא וגאולה אריכתא היא. (ברכות ד:) אמר ריב"ל אף על פי שקורא אדם ק"ש בבית הכנסת מצוה לקרותה על מטתו אמר רבי יוסי מאי קראה רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה. אמר ר"נ בר יצחק ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך אמר אביי וצריך למימר האי קרא בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת. (ברכות ה.) אר"א כל הקורא קריאת שמע על מטתו כאלו אוחז חרב שתי פיות בידו שנאמר רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם מאי משמע אמר רב זוטרא ואיתימא רב אשי מרישיה דענינא יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם:
פסק ואי אישתלי ולא קרא ק"ש באורתא קרי עד דסליק עמודא דצפרא דתנן (שם) רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל. תניא רבי שמעון בן יוחי אומר פעמים שאדם קורא ק"ש שתי פעמים בלילה אחת קודם שיעלה עמוד השחר ואחת לאחר שיעלה עמוד השחר ויוצא בהן ידי חובתו אחת של לילה ואחת של יום. אמר רב אחא ברבי חנינא אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי שמעון בן יוחי. ואיכא דמתני לה אהא ר' שמעון אומר משום רבי עקיבא פעמים שאדם קורא ק"ש שתי פעמים ביום אחת קודם הנץ החמה ואחת לאחר הנץ החמה ויוצא בהן ידי חובתו אחת של לילה ואחת של יום ואף על גב דקודם הנץ החמה יממא הוא כיון דאיכא אינשי דגאנו בההיא שעתא נפיק ידי חובא דליליא. אמר רבי אחא ברבי חנינא אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי שמעון שאמר משום רבי עקיבא אמר רבי זירא ובלבד שלא יאמר השכיבנו. (שם ט.) ק"ש בלילה והלל בלילי פסחים ואכילת פסחים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. (שם ע"ב) מאימתי קורין את שמע בשחרין משיכיר בין תכלת ללבן רבי אליעזר אומר בין תכלת לכרתן. עד הנץ החמה רבי יהושע אומר עד שלש שעות שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה. תניא רבי מאיר אומר כדי שיכיר בין זאב לכלב רבי עקיבא אומר כדי שיכיר בין חמור לערוד אחרים אומרים כדי שיראה את חבירו ברחוק ארבע אמות ויכירנו אמר רב הונא הלכה כאחרים אמר אביי בתפלה כאחרים בק"ש כותיקין דאמר רבי יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה. תניא נמי הכי רבי יהודה בן תימא אומר ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה. תניא אידך מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום אמר רבי זירא מאי קראה ייראוך עם שמש. העיד רבי שמעון משום קהלא קדישא שבירושלים שכל הסומך גאולה לתפלה אינו ניזוק כל היום כולו ואי קרי עד תלת שעי ביממא נפיק ידי חובתו דתנן עד הנץ החמה רבי יהושע אומר עד שלש שעות ואמר רבי יהודה אמר שמואל הלכה כר' יהושע. והקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה אמר רב חסדא אמר מר עוקבא מאי לא הפסיד לא הפסיד ברכות. תניא נמי הכי הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה אבל מברך הוא שתים לפניה ואחת לאחריה. אמר רבי מני גדול הקורא ק"ש בעונתה יותר מן העוסק בתורה דתנן הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה מכלל דבעונתה עדיף טפי. בית שמאי אומרים בערב כל אדם יטו ויקרו ובבקר יעמדו שנאמר ובשכבך ובקומך ובית הלל אומרים כל אדם קורין כדרכן שנאמר ובלכתך בדרך אם כן למה נא' בשכבך ובקומך בשעה שדרך בני אדם שוכבין ובשעה שדרך בני אדם עומדין. (שם יא.) רב יוסף אמר עשה כדברי בית שמאי לא עשה כלום ורב נחמן בר יצחק אמר עשה כדברי בית שמאי חייב מיתה דתנן אמר רבי טרפון אני הייתי בא בדרך והטיתי לקרות כדברי בית שמאי וסכנתי בעצמי מפני הלסטים אמרו לו כדיי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל. תניא בית הלל אומרים עומדין וקורין יושבין וקורין מטין וקורין הולכין בדרך וקורין עוסקין במלאכתן וקורין. (שם טז.) והני מיני בפרק שני אבל בפרק ראשון בטלין. ואי קא מסגי באורחא והגיע זמן ק"ש יעמוד ויקרי עד על לבבך ואחר כך יהלך (שם יג:) שעד כאן מצות כוונה מכאן ואילך מצות קריאה. בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה הני שתים לפניה מאי נינהו {{ממ|[[בבלי/ברכות/יא/ב|שם יא:}} אמר רבי יעקב בר אידי ת"ר אושעיא יוצר אור ובורא חשך ואידך רבנן אמרי אהבת עולם. תניא נמי הכי אין אומרים אהבה רבה אלא אהבת עולם וכן הוא אומר ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד. אמר רב יהודה אמר שמואל השכים לשנות קודם שיקרא ק"ש צריך לברך אחר שקרא ק"ש אין צריך לברך שכבר נפער באהבה רבה אמר רב הונא למקרא צריך לברך למדרש אין צריך לברך ורבי אלעזר אמר למקרא ולמדרש צריך לברך למשנה אין צריך לברך ורב אמר אף למשנה צריך לברך דאמר רב חייא בר אשיי זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב לאתנויי ספרא דבי רב קאים ומשי ידיה ומברך ומתני לן מאי מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על דברי תורה ורבי יוחנן אמר הערב נא ה' אלהינו ורב המנונא אמר אשר בחר בנו אמר רב הונא זו היא מעולה שבברכות אמר רב פפא הלכך נימרינהו כולהו.
(שם יב.) ת"ר בשחרית פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים לא יצא פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור יצא ערבית פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור לא יצא פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים יצא. כללי של דבר הכל הולך אחר החתום שמע מינה בתר חתום ברכות אזלינן ש"מ. אמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובתו שנא' להגיד בבקר חסדך ואמונתך כלילות. (שם ע"ב) מזכירין יציאת מצרים בלילות אמר ר"א בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנא' למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות וחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה כל להביא את ימות המשיח. תניא אמר להן בן זומא לחכמים וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח והלא כבר נאמר לכן הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה וגו' אמרו לו לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה אלא שתהא שעבוד מלכיות עיקר ויציאת מצרים טפל. ואי בריך ברישא אהבת עולם ובתר כן יוצר אור יצא דאמר: (שם יא.) רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רשב"ל זאת אומרת ברכות אין מעכבות זו את זו היכא דקא מסדר ברכות אין מעכבות זו את זו:
פסק ואי אישתלי ולא בריך כל עיקר וקרא ק"ש נפיק דתנן היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כוון לבו יצא ואיתא בתלמוד דמערבא (פ"ב ה"א) א"ר אבא הדא אמר שאין הברכות מעכבות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |