הלכות גדולות/נזיר
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(נזיר ד:) תניא אמר רבי שמעון הצדיק מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד פעם אחת בא לפני אדם אחד מן הדרום ראיתיו יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים אמרתי לו מה ראית להשחית שערך זה נאה אמר לי רועה הייתי לאבא והלכתי למלאות מים מן המעיין ונסתכלתי בבואה שלי ופחז יצרי עלי ובקש לטרדני מן העולם אמרתי לו רשע למה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך במי שהוא עתיד לעשותך רמה ותולעה העבודה שאגלחן לשמים מיד עמדתי חמדתיו ונשקתיו על ראשו אמרתי לו בני כמותך ירבו נוזרי נזירות בישראל עליך הכתוב אומר איש כי יפליא לנדר נדר נזיר להזיר. (שם ה.) סתם נזירות שלשים יום (שם ז.) אמר הריני נזיר אחת גדולה הריני נזיר אחת קטנה אפילו מכאן עד סוף העולם נזיר שלשים יום הריני נזיר ויום אחד הריני נזיר ושעה אחת הריני נזיר אחת ומחצה הרי זה נזיר שתים (שם ע"ב) הריני נזיר שלשים יום ושעה אחת נזיר שלשים ואחד יום שאין ניזורין שעות. (שם ח.) הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני אומדין כמה ימים מכאן עד מקום פלוני פחות משלשים נזיר שלשים אם לאו כמנין הימים. (שם ט.) הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילות בית שמאי אימרים נזיר ובית הלל אומרים אינו נזיר אמר רבי יהודה כשאמרו בית שמאי לא אמרו אלא באומר הרי עלי קרבן (שם יא.) מזגו לו את הכוס ואמר הריני נזיר ממנו הרי זה נזיר מעשה באשה אחת שהיתה שכורה מזגו לה את הכוס ואמרה הריני נזירה ממנו אמרו חכמים לא נתכוונה זו אלא כלומר הרי עלי קרבן (מכות כ.) הקורח קרחה בראשו והמקיף פאת ראשו והמשחית פאת זקנו והשורט שריטה אחת על מת חייב.
(שם ע"ב) תנו רבנן פאת ראשו סוף ראשו ואיזה הוא סוף ראשו זה המשוה צדעיו בתער אילך ואילך כגון שגילח צדעיו בתער והשוה אותן לאחורי אזניו ולפדחתו. תנו רבנן פאת זקנו סוף זקנו ואיזה הוא סוף זקנו זה שבולת של זקן (שם כא.) וחייב על הראש שתים אחת מכאן ואחת מכאן היכא מחוי רב ששת בפירקי דרישא. ועל הזקן שתים מכאן ושתים מכאן ואחת באמצע היכא מחוי רב ששת בפירקי דדיקנא. שני לחיים שבראש ושתי השחתות בכל לחי ולחי אחת למעלה ואחת למטה ואחת באמצע זו השחתת שבולת זקן. ואף על גב דניקף לא קא עביד מידי נהי דמלקי לא לקי דהוה ליה לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו אבל איסורא מיהא איכא דכתיב לא תקיפו פאת ראשכם (שם כ:) אחר המקיף ואחד הניקף. ומאן דגדע ליה לרישיה אף על גב דקא שקיל ליה כוליה מיחייב דקיימא לן (נזיר נז:) הקפת כל הראש שמה הקפה והאשה שהקיפה או שנקפה פטורה דכתיב לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית כל שישנו בהשחתה ישנו בהקפה כל שאינו בהשחתה אינו בהקפה ונשים הואיל וליתנהו בהשחתה דהא לית להו זקן בהקפה נמי לא איתנהו. ומאן דמקיף ליה לקטן אע"ג דקטן לאו בר חיובא הוא אפילו הכי מאן דמקיף לי' מיחייב דאתמר המקיף את הקטן רב הונא אמר חייב רב אדא בר אהבה אמר פטור א"ל ר"א ב"א לרב הונא לדידך דאמרת המקיף את הקטן חייב בנך דילך דנפקין כד גדי רישייהו מאן קא מקיף להו אמר לי' אימייהו קא מקפא להו.
(נזיר נח:) תנו רבנן ופאת זקנם לא יגלחו יכול אם גילחו במספרים יהא חייב תלמוד לומר ולא תשחית פאת זקנך אי לא תשחית יכול ליקטו במלקט וברהיטני יהא חייב ת"ל ופאת זקנם לא יגלחו גילוח שיש בו השחתה הוי אומר זה תער. אמר רב מקל אדם את כל גופו בתער. מיתיבי המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה לוקה כי קאמר רב בשאר כל איברין אבל בית השחי ובית הערוה לא אמר ושאר איברין מי שרי והתניא העברת שער אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים אלא כי קאמר רב במספרים וכי תניא ההוא בתער והא רב בתער אמר אימא כעין תער והאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן המעביר בית השחי ובית הערוה לוקה מאי לוקה מלקות דרבנן. (שם נט.) ההוא דאיחייב נגדא קמיה דרבי אמי אגלאי בית השחי דידיה חזייה רבי אמי דלא הוה מגלח אמר להו דין מן חבריא הוא שבקוה. בעא מיניה רב מרבי חייא מהו להקל אמר ליה אסור והא קא גדיל ומצטער אמר ליה בר פחתי גבול יש לו כל זמן שמגדיל נושר. בעא מיניה רב מרבי מהו לחוך אמר לו אסור בבגדו מהו א"ל מותר. ואיכא דאמרי בעא מיניה בתפלה בבגדו מהו אמר ליה אסור ולית הלכתא כוותיה. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה לוקה משום לא יהיה כלי גבר על אשה. מיתיבי העברת שער אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים הוא דאמר כי האי תנא המעביר בית השחי ובית הערוה עובר משום לא יהיה כלי גבר על אשה ותנא קמא האי לא יהיה כלי גבר מאי דריש ביה מיבעי' ליה לכדתניא לא יהיה כלי גבר מה תלמוד לומר אם ללמד שלא ילבש איש שמלת אשה ואשה שמלת איש הרי כבר נאמר תועבה ואין כאן תועבה אלא שלא ילבש איש שמלת אשה וישב בין הנשים ואשה שמלת איש ותשב בין האנשים רבי אליעזר בן יעקב אומר מנין שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה ת"ל לא יהיה כלי גבר על אשה דבר אחר שלא יתקן איש בתיקוני נשים.
(שם ג:) תניא מנין לאומר ימינה שהיא שבועה שנאמר נשבע ה' בימינו ומנין לאומר שמאלה שהיא שבועה שנאמר ובזרוע עוזו. (שם מג:) אמר רב חסדא אמר רב נקטע ראשו של אביו אין מטמא לו מאי טעמא דאמר קרא ולאביו בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר.
(שם נא.) תנו רבנן איזה הוא מת שיש לו רקב מת שנקבר בארון של שיש על גבי רצפה של אבנים זה הוא מת שיש לו רקב ואיזה הוא מת שאין לו רקב הנקבר בכסותו בארון של עץ על גבי רצפה של לבנים זה הוא מת שאין לו רקב (שם כט:) תניא מעשה ברבי חנינא בר חניניא שהדירו אביו בנזיר והביאו לפני רבן גמליאל לידע אם הביא שתי שערות אם לאו רבי יוסי אומר לידע אם הגיע לעונת נדרים אם לאו אמר לו רבי אל תצטער לבדקני אם קטן אני אהא בשביל אבא ואם גדול אני אהא בשביל עצמי עמד ונשקו על ראשו אמר מובטחני בזה שמורה הלכה בישראל ולא היו ימים מועטים עד שהורה הלכה בישראל. (שם יב:) האומר הריני נזיר לכשיהיה לי בן ונולד לו בן הרי זה נזיר בת טומטום ואנדרוגינוס אין זה נזיר אם אמר כשאראה לי ולד אפילו נולד?ה? לו בת טומטום ואנדרוגינוס הרי זה נזיר. (שם יג:) הריני נזיר ונזיר כשיהא לי בן התחיל מונה את שלו ואחר כך נולד משלים את שלו ואחר כך מונה של בנו הריני נזיר כשיהא לי בן ונזיר (דף עז) התחיל מונה את שלו ואחר כך נולד לו בן מניח את שלו ומונה את של בנו ואחר כך משלים את שלו (שם טו.) הריני נזיר כשיהיה לי בן ונזיר מאה יום ונולד לו בן עד שבעים לא הפסיד כלום לאחר שבעים סותר שבעים שאין תגלחת פחות משלשים יום.
(נדרים כ.) תניא ובעבור תהיה יראתו על פניכם זו בושה לבלתי תחטאו מלמד שהבושה מביאה לידי יראת חטא מיכן אמרו סימן יפה לאדם שהוא ביישן אחרים אומרים כל המתבייש לא במהרה הוא חוטא וכל שאין בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני. תניא אמר ר' יוחנן בן דהבאי ארבעה דברים סחו לי מלאכי השרת חגרין מפני מה הווין מפני שהופכין את שולחנן אלמים מפני מה הווין מפני שמנשקין באותו מקום חרשין מפני מה הווין מפני שמספרין בשעת תשמיש סומין מ"מ הווין מפני שמסתכלין באותו מקום. ורמינהו שאלו את אימא שלום אשתו של ר' אליעזר (שם ע"ב) מ"מ בניך יפין ביותר אמרה להם אינו מספר עמי לא בתחלת הלילה ולא בסוף הלילה אלא בחצי הלילה וכשהוא מספר עמי מגלה טפח ומכסה טפח ודומה כמי שכפאו שד אמרתי לו מה טעם אמר לי כדי שלא אתן עיני באשה אחרת ונמצאו בני באין לידי ממזרות לא קשיא הא במילי דתשמיש הא במילי אחרנייתא. אמר רבי יוחנן זו דברי רבי יוחנן בן דהבאי אבל חכמים אומרים אין הלכה כיוחנן בן דהבאי אלא כל מה שרוצה אדם לעשות באשתו עושה משל לבשר הבא מבית הטבח רצה לאוכלו במלח אוכלו צלי אוכלו שלוק אוכלו מבושל אוכלו על גחלים אוכלו וכן דג הבא מבית הצייד. אמר אמימר מאן מלאכי השרת רבנן דאי אמרת מלאכי השרת ממש אמר רבי יוחנן דאין הלכה ביוחנן בן דהבאי הא אינהו בקיאי בצורת הוולד טפי ומאי קרו מלאכי השרת דמצייני כמלאכי השרת ההיא דאתא לקמיה דרבי אמרה לו רבי ערכתי לו שולחן והפכו אמר לה בתי התורה התירתך לו אני מה אעשה לו. ההיא דאתאי לקמיה דרב אמרה לו רבי ערכתי לו שולחן והפכו אמר לה מאי שנא מביניתא. ולא תתורו אחרי לבבכם מכאן אמר רבי נתן אל ישתה אדם בכוס זה ויתן עינו בכוס אחר אמר רבינא לא נצרכא דאפילו שתי נשיו. וברותי מכם המורדים והפושעים אמר רבי לוי אלו בני תשע מדות אסנ"ת משגע"ח סימן. בני אמה בני שנואה בני נידוי בני תמורה בני מריבה בני שיכרות בני גרושת הלב בני ערבוביה בני חצופה אבל בני נדה בני טהרת ספק בני מפותה בני ישנה בני יראה בני הבא על ארוסתו בבית חמיו הללו חשובין כמזידין ואינן כממזירין שנאה שנאת הלב תמורת הלב גרושת הלב איני והאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן כל אדם שאשתו תובעתו הווין לו בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותן שנאמר הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם וכתיב ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים ואלו נבונים לא אשכח וכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים וגומר דגרמא להו תביעה דכתיב אלי תבא כי שכר שכרתיך ההיא דמרציא ארצויי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |