הלכות גדולות/כבוד אב ואם
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(קדושין ל:) תניא איש אמו ואביו תיראו אין לי אלא איש אשה מנין ת"ל תיראו הרי כאן שנים א"כ מה רז"ל איש איש ספק בידו לעשות אשה אין ספק בידה לעשות מפני שרשות בעלה עליה. אמר רב אידי בר אבין ואם נתגרשה שניהם שוין חייבין בכיבוד אם ואם. ומיחייב ליקורי בחייו ובמותו דתנו רבנן (שם לא:) מכבדו בחייו מכבדו במותו בחייו כיצד נשמע בדבריו שיגרו למקום לא יאמר מהרוני בשביל עצמי שלחוני בשביל עצמי פטרוני בשביל עצמי אלא מהרוני שלחוני פטרוני בשביל אבא. במותו כיצד היה אומר דבר שמועה משמו לא יאמר כך אמר אבא אלא כך אמר אבא מרי הריני כפרת משכבו והני מילי בתוך שנים עשר חידש אבל לאחר שנים עשר חודש זכרונו לחיי העוה"ב. ת"ר איזהו מורא ואיזהו כיבוד איזהו מורא לא יעמוד במקומו ולא ישב במקומו ולא יסתור את דבריו ולא יכריעו איזה הוא כיבוד מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מוציא ומכנים.
(שם ל:) ת"ר נאמר כבד ה' מהונך ונאמר כבד את אביך ואת אמך השוה הכתוב כיבוד אב ואם לכיבוד המקום נאמר את ה' אלהיך תירא ונאמר איש אמו ואביו תיראו השוה הכתוב מראת אב ואם למוראת המקום נאמר איש כי יקלל אלהיו ונאמר ומקלל אביו ואמו השוה הכתוב ברכת אב ואם לברכת השם אבל בהכאה אי איפשר וכן בדין מפני ששלשתם שותפין בו. ת"ר שלשה שותפין יש בו באדם הקב"ה אביו ואמו בזמן שהן מכבדין אב ואם אומר הקב"ה מעלה אני עליהם כאילו כבדוני.
(שם לא.) תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק בזמן שהבן מצער לאביו ואמו אומר הקב"ה יפה עשיתי שלא דרתי ביניהם שאילו דרתי ביניהם ציערוני. תניא ר"מ אומר גלוי וידוע לפני הקב"ה שהבן מכבד אח האם יותר מן האב מפני שמשדלתו בדברים לפיכך הקדים הקב"ה כיבוד אב לכיבוד אם. וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהבן מתירא מאביו יותר מאמו מפני שמלמדו תורה לפיכך הקדים הקב"ה מורא האם למורא האב.
(שם לב.) תניא ר' אלעזר בן מתתיה אומר אבא אומר השקיני מים ויש לפני דבר מצוה מניח אני כיבוד אבא ועוסק בדבר מצוה שאני ואבא חייבין בדבר מצוה איסי בן יהודה אומר אם איפשר לעשות ע"י אחרים תיעשה ע"י אחרים ועביד שליחותא דאבוה כדי שיתקיימו שניהם ואמר רב אדא בר מתנה הלכה כאיסי בן יהודה. מימר קאמרינן מאכיל ומשקה מלביש ומכסה משל אב או משל בן היכא דרויח בן ולאב לית ליה לא תיבעי לך כיון דאמיד למיעבד צדקה בעלמא חיובי מיחייב אלא כי תיבעי לך דלא רויח בן מאי ת"ש דאיתמר רב יהודה אמר משל בן רב נתן בר אושעיא אמר משל אב ואורו ליה רבנן לרבי ירמיה כדברי האומר משל אב וכן הלכה. (סנהדרין פד:) רב פפא לא שביק לבריה למשקל ליה סילוא מר בריה דרבנא לא שביק ליה לבריה למפתח ליה בחתא (סנהדרין פה:) ואמר רבה בר רב הונא וכן תנא דבי רבי ישמעאל לכל אין הבן נעשה שליח לאביו לא להכותו ולא לקללתו חוץ ממסית ומדיח שהתורה אמרה לא תחמול ולא תכסה עליו.
(פסחים נא.) תניא דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהם. רוחצין שני אחין כאחד ואין רוחצין שני אחין כאחד בכבול ומעשה ביהודה והלל בניו של רבן גמליאל שרחצו שניהם כאחד בכבול ולעזה (דף קכד) עליהם המדינה מימינו לא ראינו כך ונשמט הלל ויצא לבית החיצון ולא רצה לומר להם מותרין אתם. פירושא משום מנהג. תניא עם הכל אדם רוחץ חוץ מאביו וחמיו ובעל אמו ובעל אחותו רבי יהודה מתיר באביו משום כבוד אביו וה"ה לבעל אמו ואתו אינהו וגזרו על שני אחים משום בעל אחותו. תנא תלמיד לא ירחץ עם רבו ואם רבו צריך לו מותר רבן גמליאל אומר לא יכנס אדם למרחץ עם אביו ועם רבו וחכ"א אם רבו צריך לו מותר ויש אומרים אסור לאדם שיכנס לבית המרחץ עם אביו רבי יהושע אומר משום שיגלו ערוה זה עם זה דכתיב ויכסו את ערות אביהם ובשעה שאמר לו יעקב ליוסף שים נא ידך תחת ירכי לא עשה אמר לו א"כ השבעה לי וישבע לו:
סליקו להו הלכות כיבוד אב ואם
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |