הלכות גדולות/תפילין
|
< הקודם · הבא > |
הלכות תפילין
וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך (מנחות לה:) תניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב קשר של תפילין הלכה למשה מסיני אמר רב נחמן ונוייהן לבר רב אשי הוה יתיב קמיה דמר זוטרא אתהפיך רצועה דתפליה אמר ליה לא סבר לה מר נוייהן לבר אמר ליה לאו אדעתאי. והסירתי את כפי אמר רב חנה בר ביזנא אמר ר' שמעון חסידא מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה קשר של תפילין.
(לד:) תנו רבנן כיצד סדורן קדש לי כל בכור והיה כי יביאך מימין הקורא שהוא שמאל המניח שמע והיה אם שמע משמאל הקורא שהוא ימין המניח. אמר רב חננאל אמר רב החליף פרשיותיה פסולה. (שם לה.) ואמר רב חננאל אמר רב האי תיתורא דתפילי הלכה למשה מסיני. אמר אביי האי מעברתא דתפילי הלכה למשה מסיני אמר אביי שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני א"ר יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. ת"ר תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני. אמר רבה בתפרן ובאלכסונן. (יומא לג:) אמר רבי שמעון בן לקיש אין מעבירין על המצות. אמר רבה שמע מינה מדריש לקיש עבורי דרעא אטוטפתא אסיר. (מנחות לו.) תנא כשהוא מניח מניח של יד ואחר כך מניח של ראש כשהוא חולץ חולץ של ראש ואחר כך חולץ של יד. על תפילה של יד מברך להניח תפילין על תפילה של ראש אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו במצות תפילין. אמר רבה בר רב שילא שח בין תפילה של יד לתפילה של ראש חוזר ומברך שתים. תנא שח בין תפילה לתפילה עבירה היא וחוזר עליה מעורכי המלחמה.
(שם לו:) תניא רבי עקיבא אומר יכול יניח אדם תפילין בשבתות וימים טובים ת"ל והיה לאות על ידכה מי שצריכין אות יצאו אלו שהן גופן אות (שם לז.) תנא דבי מנשה על ידכה זו קיבורת בין עיניך זה קדקד היכא אמרי דבי רבי ינאי מקום שמוחו של תינוק רופס. (שם ע"ב) ר' יצחק אמר ושמתם את דברי אלה שתהא שומה כנגד הלב וקשרתם שתהא קשירה כנגד הלב. רב חייא בריה דרב אויא מכוין ומנח ליה להדי לביה. בין עיניך בגבה שבראש על ידך בגבה שביד. וכמה שיעור רצועה (שם לה:) אמר רמי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש עד אצבע צרדה ומאי צרדה אמצעית. (שם מד.) תפילה של יד אינה מעכבת של ראש ושל ראש אינה מעכבת של יד אמר רב חסדא לא שנו אלא שיש לו אבל אין לו מעכבת אמרו לו אמרת אמר להו לא מאן דלית ליה שתי מצות חדא מצוה לא ליעביד ומעיקרא מאי סבר גזירה שמא יפשע ופותיא דרצועה כאורכה דשעורה. (שם לו:) והלכתא לילה זמן תפילין ואין מורין כן. (שם לד:) שלח רב חנניא משמיה דרבי יוחנן תפילה של יד עושין אותה של ראש ושל ראש אין עושין אותה של יד לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה. (שם לב:) והלכתא מזוזה צריכה שרטוט תפילין אין צריכות שרטוט ואלו ואלו נכתבות שלא מן הכתב מאי טעמא מגרס גריסן.
(שם לב.) תניא הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף ומזוזה על דוכסוסטוס וקלף במקום בשר ודוכסוסטוס במקום שער. תפילין שבלו וספר תורה שבלה אין עושין מהם מזוזה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה. (גיטין מה:) אמר רב נחמן נקטינן ספר תורה שכתבו מין ישרף כתבו גוי יגנז נמצא ביד מין יגנז נמצא ביד גוי אמרי לה יגנז ואמרי לה קורין בו לכתחילה.
(מנחות מב.) תני רב חיננא בריה דרבא מפרשניא ספר תורה תפילין ומזוזות שכתבו מין מסור עבד ואשה ושפחה וקטן וגוי וכותי וישראל מומר פסולין שנאמר וקשרתם וכתבתם כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה וכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה.
(ברכות כה:) תנו רבנן בית שיש בו ספרים אסור לשמש בו את המטה עד שיוציאם או עד שיניחם כלי בתוך כלי קמטרא דספרי בקמטרא דלאו דספרי. (ברכות כו.) אמר ר' יהושע בן לוי ספר תורה לא סגי ליה בהכי אלא יעשה לו מחיצה עשרה טפחים. מר זוטרא איקלע לבי רב אשי חזא היכא דגאני מר בר רב אשי דאיכא ספר תורה ועביד ליה מחיצה עשרה (ברכות כג:) [א"ל כמאן כריב"ל אימר דאמר ריב"ל דל"ל ביתא אחרינא מר הא אית לך ביתא אחרינא א"ל לאו אדעתאי] בעא מיניה רב נחמיה בריה דרב יוסף מרב יהודה מהו שיניח אדם תפילין תחת מראשותיו תחת מרגלותיו לא קא מיבעיא לי כיון דאיכא בזיון לא כי קא מיבעיא לי תחת מראשותיו מאי א"ל הכי אמר שמואל מותר ואפי' אשתו עמו. מיתיבי לא יניח אדם תפילין תחת מרגלותיו מפני שנוהג בהן מנהג בזיון אבל מניחן תחת מראשותיו ואם היתה אשתו עמו אסור ואם היה מקום גבוה ג' או נמוך ג' מותר תיובתא אמר רבה אע"ג דתניא תיובתיה דשמואל הלכתא כוותיה אלמא אמרינן שמירה עדיפא (ברכות כד.) והיכא מנח להו א"ר ירמיה בין כר לכסת שלא כנגד ראשו. איני והא תני ר' חייא מניחן בכובע תחת מראשותיו התם דמפיק ליה למורש' דכובע לבר. רב פפא צייר ליה לכיסתא בכילתא ומפיק ליה לצרדא לבר רב אשישא בריה דרב אידי מחית להו אשרשיפא ופריס סודרא עלייהו. אמר רב נחמיה בריה דרב יוסף הוה קאימנא קמיה דרבא ואמר לי הב לי תפיליי והוה מחתן תחת מראשותיו וההוא יומא יום טבילה הוה ולאגמורן הלכה למעשה הוא דבעא.
(שם כג.) תניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו ברחוק ארבע אמות ונכנס וכשהוא יוצא מרחיק ד' אמות ומניחן דברי ב"ש ובית הלל אומרים אוחזן בידו ונכנס ר' עקיבא אומר אוחזן בבגדו ונכנס והא זימנין משתלי ושדי להו אלא אימא אוחזן בבגדו בידו ונכנס א"ר מייאשא בר בריה דר' יהושע בן לוי הלכה גוללן כמין ספר ואוחזן בימינו כנגד לבו. אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ובלבד שלא תהא רצועה יוצאה מתחת ידו טפח. (מנחות לו:) אמר רבה בר רב הונא חייב אדם למשמש בתפיליו בכל שעה ושעה כדי שלא יסיח דעתו מהם.
(סוכה מו.) תניא תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהן דברי ר' וחכמים אומרים אין מברך עליהן אלא שחרית בלבד. איתמר אביי אמר הלכה כר' רבא אמר הלכה כרבנן. אמר רב מארי ברה דבת שמואל חזינא ליה לרבא דלא עביד כשמעתיה אלא כל אימת דמחית תפילי מברך. אמר מר זוטרא חזינא להו לרבנן דבי רכ פפי דכל אימת דמחתי תפילי מברכי רבנן דבי רב אשי כל אימת דממשמשי בהו מברכין משום דרבה בר רב הונא [דלעיל חייב אדם למשמש כו'] (ב"מ קה:) אמרי דבי ר' ינאי לתפילה ולתפילין ארבעת קבין לתפילה מאי היא דתניא היה נושא משאוי על כתיפו והגיע זמן (תפילין) [תפלה] פחות מארבעת קבין מפשילו לאחוריו ומתפלל ארבעת קבין מניחו על גבי קרקע ומתפלל לתפילין מאי היא דתניא היה נושא משאוי על ראשו ובראשו תפילין הרי זה לא יסלקם לצדדין ולא יקשרם במתניו מפני שנוהג בהן מנהג בזיון אלא קושרן בזרועו במקום תפילין משום רבי שילא אמרי אפילו מטפחת של לחם אסור להניחה על הראש שיש בו תפילין וכמה אמר אביי ריבעא דריבעא דפומבדיתא. (מנחות מד.) אמר רב ששת כל שאין מניח תפילין עובר בשמונה עשה וכל שאין לו ציצית בבגדו עובר בחמשה עשה וכל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בשלשה עשה וכל שאין לו מזוזה בפתחו עובר בשני עשה וכתבתם וכתבתם. אמר ר' שמעון בן לקיש כל המניח תפילין מאריך ימים שנאמר ה' עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני ותחייני:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |