הלכות גדולות/ערלה
|
< הקודם · הבא > |
ואסיר לאתהנויי מאיסורי הנאה ופירי דערלה דאסר רחמנא לא שנא באכילה ולא שנא בהנאה אסירי כדתניא (פסחים כב:) ערלים לא יאכל אין לי. אלא איסור אכילה מנין שלא יהנה ממנו ולא יצבע בו ולא ידליק בו את הנר תלמוד לומר וערלתם ערלתו ערלים לרבות את כולם וכי אסירי פירי אבל לולבי גפנים ואטרפא ואתרוג דאיכא אינשי דאכלי שרו דתנן (ערלה פ"א) העלין והלולבין והקנוקנות מותרין באכילה ודאי מידי דמינטר ליה לפירי כגון קליפתא דשיגרי ואמגוזי וקשיאתא אסיר למישגר ובשולי בהו. קליפאתא דרומני דבעי למיצבע בהו. וביני (נ"א ודדני) דפום רומנא דתנן (שם) קליפי רימון והנץ שלו קליפי אגוזים והגרעינין חייבין בערלה דכתיב את פריו (ברכות לו:) את הטפל לפריו ומאי ניהו שומר ולא שנא דנטע ליה מינטע ולא שנא דנפיק מנפשיה אסיר דתנן (ערלה שם) העולה מאליו חייב בערלה ונטיעה דלא מידליא מארעא טפח אסירא בערלה לעולם דאמר רבי יצחק (סוטה מג:) נטיעה פחותה מטפח חייבת בערלה כל שנותיה.
(קידושין לט.) אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן ערלה בחוצה לארץ הלכה למשה מסיני אלא מאי כי תבאו דכתיב גבי ערלה זמן ביאה הוא מיהו בארץ בין ספיקה בין ודאה אשיר בח"ל ודאה אסור ספיקה מותר (ערלה פ"ג) ספק ערלה בארץ ישראל אסור בסוריא מותר בחוצה לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט כרם הנטוע ירק וירק נמכר חוצה לו בארץ ישראל אסור בסוריא מותר בחוצה לארץ יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד. החדש אסור מן התורה בכל מקום הערלה הלכה והכלאים מדברי סופרים. ופירי דפרדיסא דארבעי שנין אשיר למיכל מינייהו עד דפריק להו. פסק ומאן דאית להו פרדיסא שוי מאה זוזי פריק ליה בשוי פרוטה דהילכתין כשמואל דאמר (ערכין כט.) הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל ואף על גב דשמואל דיעבד קאמר הני מילי בזמן שבית המקדש קיים אבל בזמן שאינו קיים לכתחילה נמי דההוא גברא דאחרים נכסיה בפומבדיתא אתא לקמיה דרב יהודה אמר ליה זיל שקול ארבעה זוזי אחלינהו עילוי ושדינהו בנהרא ונשתרי לך קא סבר סתם חרמין לבדק הבית כמאן כשמואל דאמר הקדש שוה מנה שחיללו וכו' אימר דאמר שמואל שחללו דיעבד לכתחלה מי אמר כי אמר שמואל בזמן שבית המקדש קיים דאית ליה פסידא להקדש אבל האידנא אפי' לכתחילה ואי סבר לה כשמואל אפילו פרוטה נמי אין הכי נמי ולפרסומא למילתא הוא דעבד וכי פריק ליה מיחייב לברוכי ב"א ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון הכרם. ומיחייב למיקלייה לדמי פורקניה ופירי דשנת ארבעי בתר דנפיק להו אסיר למיכל מניה עד דנפקא רביעית ואתיא חמישית.
(קדושין נו:) המקדש בערלה ובכלאי הכרם ובשור הנסקל ובעגלה ערופה בשער נזיר בצפרי מצורע בפטר חמור ובבשר בחלב ובחולין שנשחטו בעזרה אין מקודשת אם מכרן וקידש בדמיהן הרי זו מקודשת:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |