הלכות גדולות/מנחות

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

הלכות גדולות מנחות

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(סוטה יד:) סדר מנחות כיצד אדם מביא מנחה מתוך ביתו בקלתות של כסף או של זהב ונותנה לתוך כלי שרת ומקדשה בכלי שרת ונותן עליה שמנה ולבונתה ומוליכה אצל כהן וכהן מוליכה אצל המזבח ומגישה בקרן דרומית מערבית כנגד חודה של קרן ודיו ומסלק את לבונתה לצד אחד וקומץ ממקום שנתערבה שמנה ונותנו לתוך כלי שרת ומקדשו בכלי שרת ומעלו ומקטירו בכלי שרת קירב הקומץ שיריה נאכלין ורשאין הכהנים לתת לתוכה יין ושמן ודבש ואין אסורין אלא מלחמץ. (תו"כ ויקרא פ"ו) וערכו בני אהרן יכול מאה ת"ל וערך הכהן אתם יכול יהא כהן אחד עורך כל האיברין ת"ל וערכו הא כיצד כהן אחד עורך שני איברין וכמה הן איברין עשרה ואחד בקרבי' נמצא הטלה עולה בששה דברי רבי ישמעאל ר"ע אומר וערכו שנים בני אהרן שנים הכהנים שנים מלמד שהטלה עולה בששה. (מנחות כח:) אמר שמואל משמיה דסבא גובהה של מנורה שמונה עשר טפח הרגלים והפרח שלשה טפחים וטפחיים חלק וטפח שבו גביע וכפתור ופרח וטפחיים חלק וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנה אחד אילך ואחד אילך ונמשכין ועולין כנגד גובהה של מנורה וטפח חלק וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנו אחד אילך ואחד אילך ונמשכין ועולין כנגד גובהה של מנורה וטפח חלק וטפח כפתור ושני קנים יוצאין כו' וטפחיים חלק ונשתיירו שם שלשה טפחים שבהן ג' גביעים כפתורים ופרחים דכתיב שלשה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח כן לששת הקנים היוצאין מן המנורה ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים כפתריה ופרחיה גביעים למה הן דומין כמין כוסות אלכסנדריים כפתורים למה הם דומין כמין תפוחי הכרתים פרחים למה הן דומין כמין פרחי העמודים נמצאו גביעים עשרים ושנים כפתורים אחד עשר ופרחים תשעה שבעה קני מנורה מעכבות זו את זו שבעה נרותיה מעכבות זו את זו גביעים מעכבין זה את זה כפתורים מעכבין זה את זה פרחים מעכבין זה את זה גביעים וכפתרים ופרחים מעכבין זה את זה. (שם פו.) זית הראשון שבראשון אין למעלה ממנו והשני שבראשון והראשון שבשני שוין השלישי שבשלישי אין למטה הימנו. (שקלים פ"ח) רשב"ג אומר משום ר"ש בן הסגן פרכת עביה טפח ועל שבעים ושנים נימין נארגת ועל כל נימא ונימא עשרים וארבעה חוטין ארכה ארבעים אמה ורחבה עשרים אמה ומשמונים ושתי רבואות מנה נעשית ושתים עושין בכל שנה ושלש מאות כהנים היו מטבילין אותה. (שם פ"ו) שלש עשרה שולחנות היו במקדש שמונה של שיש בבית המטבחיים שעליהן מדיחין את הקרבים שנים אצל הכבש האחד של שיש ואחד של כסף על של שיש נותנין את האיברין ועל של כסף נותנין כלי שרת ושנים באולם מבחוץ על פתח הבית אחד של שיש ואחד של זהב ועל של שיש נוחנין עליו לחם הפנים בכניסתו ועל של זהב ביציאתו שמעלין בקודש ולא מורידין ואחד של זהב בפנים שעליו לחם הפנים תמיד.

(מנחות סה:) תנו רבנן וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד ממחרת השבת ממחרת יום טוב יכול ממחרת שבת בראשית ת"ל עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום א"ר יוסי ברבי יהודה כשהוא אומר עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים כל ספירתך לא תהא אלא חמשים יום ואם אומר אתה ממחרת שבת בראשית פעמים שאתה מונה חמשים ואחד חמשים ושנים חמשים ושלשה חמשים וארבעה חמשים וחמשה חמשים וששה חמשים ושבעה חמשים ושמונה חמשים ותשעה) הא מה אני מקיים ממחרת השבת ממחרת יום טוב (כ"ה בתו"כ אמור) רבי יהודה בן בתירא אומר ממחרת השבת ממחרת יום טוב יכול ממחרת שבת בראשית וכי נאמר ממחרת שבת הפסח והלא לא נאמר אלא ממחרת השבת וכל השנה כולה מלאה שבתות אלא צא ובקש אותה שבת למעלה נאמר ממחרת השבת ולמטה נאמר עד ממחרת השבת מה מחרת השבת האמור למטה רגל ותחילת רגל אף ממחרת השבת האמור כאן רגל ותחילת רגל רבי יוסי אומר ממחרת השבת ממחרת יום טוב או יכול ממחרת שבת בראשית ת"ל שבע שבתות תמימות תהיינה מי שספירתה תלויה בבית דין יצאה שבת בראשית שספירתה תלויה בכל אדם הא מה אני מקיים ממחרת השבת ממחרת יום טוב ר"ש בן אלעזר אומר ממחרת השבת ממחרת יו"ט או אינו אלא שבת בראשית כתוב אחד אומר ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי חג לה' וכתוב אחד אומר שבעת ימים תאכל מצות וגו' הא כיצר יתקיימו שני כתובים הללו מצה הנאכלת כל שבעה אוכלה ששה מן החדש ושביעי מן הישן הא מה אני מקיים ממחרת השבת ממחרת יום טוב. מיום הביאכס תספרו יכול יקצור ויביא ויספור אימתי שירצה ת"ל מהחל חרמש בקמה תחל לספור יכול יקצור ויספור ויביא אימתי שירצה ת"ל מיום הביאכם תספרו יכול יקצור ביום ויספור ביום ויביא ביום ת"ל שבע שבתות תמימות תהיינה אימתי הן תמימות כשאתה מתחיל מבערב יכול יקצור בלילה ויספור בלילה ויביא בלילה ת"ל מיום הביאכם תספרו אין הבאה אלא ביום הא כיצד קצירה וספירה בלילה והבאה ביום (תו"כ שם) עד ממארת השבת השביעית תספרו חמשים יום זו היא שאמר רבי יוסי ברבי יהודה כל ספירתך לא תהא אלא חמשים יום תספרו חמשים יום יכול יספור חמשים ויקדש יום חמשים ואחד ת"ל שבע שבתות תמימות תהיינה אי שבע שבתות תמימות תהיינה יכול יספור ארבעים ושמונה ויקדש יום ארבעים ותשעה ת"ל תספרו חמשים יום הא כיצד מונה ארבעים ותשעה ויקדש יום חמשים ביובל. ד"א שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות דכתיב וספרתם לכם ממחרת השבת והוא יום טוב כדכתיב ביהושע ויחנו בני ישראל בגלגל וגו' וסמיך ליה ויאכלו מעבור הארץ וגו' (ר"ה יג. ע"ש בתוס') אימת מיקרב עומר לאורתא דחמיסר בניסן נגהי שיתסר דכתיב וספרתם לכם ממחרת השבת אמר רבא לכולהו אית להו פירכא בר מתרי תנאי בתראי ומאן נינהו ר"י בן בתירא ור"ש בן אלעזר בין ממתניתא קמייתא בין ממתניתא בתרייתא דלא הוי פירכא. אמר רב אשי מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי. רבנן דבי רב אשי מנו יומי ומנו שבועי מר רב יהודאי גאון הכי אמר היכא דלא מנה עומר לילה קמא לא מני בשאר לילוותא מ"ט דבעינא שבע שבתות תמימות ולילות אבל בשאר לילוותא היכא דלא מנה מאורתא מני ביממא ושפיר דמי. (בכורים פ"א) ואלו מביאין ולא קורין הגר מביא ואינו קורא שאינו יכול לומר אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו אם היתה אמו מישראל מביא וקורא כשהוא מתפלל בינו לבין עצמו אומר אלהי אבות ישראל כשהוא בבית הכנסת אומר אלהי אבותיכם אם היתה אמו מישראל אומר אלהי אבותינו. (שמחות פי"ג) המלקט עצמות והמשמר עצמות והמוליך עצמות ממקום למקום פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה ואם רצה להחמיר על עצמו אינו מחמיר מפני כבוד עצמות רבי יוחנן בן נורי אומר ירחיק ארבע אמות ויקרא קריאת שמע בן עזאי אומר אם היו אחרים עמו בספינה מסלקן לצד אחד וקורא ר' יצחק אומר אם של קרובים פטור ואם של אחרים חייב ר"ש אומר בשבת פטור ובחול חייב ר' נתן אומר אם יש עמהם חבילה פטור מפני שזיקת שמירתן עליו אבל לא זיקת חבילה. אין מוציאין אמת המים לבית הקברות ולא יעשה שם שביל ולא ירעה בהמתו שם ולא יטייל שם ולא יעשה קפנדריא ולא ילקט משם עצים ועשבים ואם ליקט אסורין בהנאה ואם בשביל הנאת עצמו מלקטן ישרפם במקומן. כל הנחלות עוברות ממקום למקום ונעקרות ממשפחה למשפחה הקבר אינו עובר ממקוס למקוס ואינו נעקר ממשפחה למשפחה:

סליקו להו הלכות מנחות

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף