הלכות גדולות/שבת/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

הלכות גדולות TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png ג

פרק שלישי

(שבת מט:) קופה של מוכין שטמן בה מותר לטלטלה בשבת. מיא קרירי טמנינן בשבתא דאמרינן (שבת נא:) רבי התיר להטמין את הצונן מיחם על גבי מיחם שרי לאותובי דהבלא בעלמא דקא מוקים צונן על גבי מיחם אסיר דקא מוסיף הבלא. (שבת מ:) מיחם אדם אלונטית אחת ומניחה על גבי מעיו בשבת ובלבד שלא יביא קומקום של חמין ויניחנו על גבי מעיו בשבת ודבר זה אפילו בחול אסור מפני הסכנה קידרא דמטא בישולה מבעוד יום אם מצטמקת ויפה לה אסור לשהותה על גבי כירה בשבת דכיון דבעי למיכל מינה בין השמשות מסרהיב ומפיש לה נורא ובתר דקדיש יומא משתלי ואתי לחתויי בגחלים ואם מצטמקת ורע לה מותר לשהותה על גבי כירה [שאינה] גרופה וקטומה דמסקינן אשמעתין (שם לז:) אמר רב נחמן מצטמק ויפה לו אסור מצטמק ורע לו מותר כללא דמילתא כל דאית ביה מיחא מצטמק ורע לו הוא בר מן תבשילא דליפתא ואף על גב דאית ביה מיחא מצטמק ויפה לו והני מילי דאית ביה בישרא אבל דלית ביה בישרא מצטמק ורע לו הוא וכי אית ביה בישרא לא אמרן אלא דלא קבעי ליה לאורחין אבל קבעי לאורחין מצטמק ורע לו הוא. לפדא דייסא ותמרי מצטמק ורע להן נינהו והלכתא מצטמק ויפה לו אסור מצטמק ורע לו מותר. מצטמק לישנא דיובשא כגון צמוקין (שם יח: ביצה לד.) ואסיר למיבחש קידרא בכפא כדיתבא בתנורא דהיינו הגאסא. (שם לח.) בעו מניה מר' חייא בר אבא שכח קדירה על גבי כירה ובישלה בשבת מהו למחר נפק דרש להו המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל ולא שנא שכח מאי ולא שנא שכח רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו להתירא קאמר בשוגג יאכל וכן שכח. רב. נחמן בר יצחק אמר לאיסורא קאמר במזיד לא יאכל וכן שכח. והלכתא כרב נחמן בר יצחק ובתנורא שפיר דמי טעמא מאי אסיר דילמא אתי לחתויי בגחלים בתנור לא אתי לחתויי בגחלים. (שבת לז:) אמר רב ששת אמר רבי יוחנן כירה שהסיקוה בגפת ובעצים משהין עליה חמין שלא הוחמו כל צרכן ותבשיל שלא בישל כל צרכו עקר לא יחזיר קא סבר

מתניתא להחזיר תנן אבל לשהות משהין אף על פי שאינו גרוף ואינו קטום. (שבת מ.) איתמר חמין שהוחמו מערב שבת למחר אמר רב רוחץ בהן כל גופו אבר אבר ושמואל אמר לא התירו לרחוץ אלא פניו ידיו ורגליו. תניא כוותיה דשמואל חמין שהוחמו מערב שבת למחר רוחץ בהן פניו ידיו ורגליו אבל לא כל גופו ואין צריך לומר שהוחמו ביום טוב.

(שבת מ:) תנו רבנן מתחמם אדם כנגד המדורה ויוצא ומשתטף בצונן ובלבד שלא ישתטף בצונן ויתחמם כנגד המדורה מפני שמפשיר מים שעליו בליתא דלית בה שלש מותר לטלטלה דתנן (עירובין קב:) רטיה שפרשה מעל גבי מכה בשבת מחזירין אותה למכה (שבת קלד:) וגירדא נמי שרי למיסר עלה. (שבת קכח:) כופין את הסל לפני האפרוחין שיעלו ושירדו בשבת:

פסק (שבת מג.) והיכא דהוו עליה אפרוחין כל בין השמשות אסור לטלטולי כולי יומא מדאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכולי יומא והיכא דלא הוו עליה בין השמשות עודן עליו אסור אין עודן עליו מותר דלא הוי מוקצה אלא דמיתקצי מבעוד יום. ולית הלכתא כרבי שמעון בנר שהדליקו בה באותה שבת הואיל (שבת מד.) ושוו רבי מאיר ור' יהודה להדדי בכירה והוה ליה יחיד במקום רבים. (יומא פג.) החושש בפיו מטילין לו סם בשבת. (שם פד.) מקיזין דם לסרונכי דהיא אסכרה בשבת. (ע"ז כח:) אמר מר זוטרא אמר ר' חנינא מעלין אזנים בשבת תני רב שמואל בר יהודה ביד אבל לא בסם. איכא דאמרי בסם אבל לא ביד דידא מזרף זרפא. (שם כט.) אסוקי בני אוני וללפתא שרי לדלויי. (שבת קמח.) אמר רב חנא בגדתאה אמר שמואל הלכתא מחזירין את השבר.

(שבת מג:) ת"ר אין מצילין את המת מפני הדליקה בשבת. אמר רבי יהודה בן לקיש שמעתי שמצילין את המת מפני הדליקה בשבת. א"ר יהודה בר שילא א"ר אסי א"ר יוחנן הלכה כרבי יהודה בן לקיש במת מתוך שאדם בהול על מתו אי לא שרית ליה אתי לכבויי וכן הלכה. (שבת נ:) אמר רב יהודה עפר לבינתא שרי למימשא ידיה בשבתא. אמר רב יוסף כוספאדיסמין שרי. אמר רבא עפר פלפלין שרי. אמר רב ששת בדרא שרי למימשא ביה ידא מאי בדרא אמר רב יוסף תילתא אהלא ותילתא אסא ותילתא סיגלי רב נחמיה בריה דרב יוסף אמר כל היכא דליכא רובה אהלא שפיר דמי. (שבת נג:) בהמה שאכלה כרשינין הרבה אין מריצין אותה בחצר ורבי יאשיה מקיל. דרש רבה הלכה כרבי יאשיה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף