הלכות גדולות/מזוזה
|
< הקודם · הבא > |
הלכות מזוזה
מאן דקבע מזוזה מיחייב לברוכי ב"א ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לקבוע מזוזה וכד עביד מעקה מיחייב לברוכי וצונו על המעקה. (פסחים ז:) אמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהם עובר לעשייתן אמר רב חסדא חוץ מן הטבילה בלבד משום דאכתי גברא לא חזי. תניא נמי הכי טבל ועלה בעלייתו אוער אשר קדשנו במצותיו וצונו על הטבילה. מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדועי הוא דכתיב ויעבור עלכם לפניהם וה' בראשם.
(יומא יא.) ת"ר בשעריך אחד שערי בתים ואחד שערי עיירות ואחד שערי מדינות וחצירות ורפת ולולין ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן כולן חייבין במזוזה יכול שאני מרבה אף בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד לומר ביתך מה ביתך לדירה אף כל העשוי לדירה יצאו אלו שאין עשויין לדירה יכול שאני מרבה אף בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה תלמוד לומר ביתך מה ביתך העשוי לכבוד אף כל העשוי לכבוד יצאו אלו שאינן עשויין לכבוד יכול שאני מרבה אף הר הבית והלשכות והעזרות ת"ל ביתך מה ביתך שהוא חול אף כל שהוא חול יצאו אלו שהן קודש. ובתי כנסיות ובתי מדרשות נמי איקרו מקדש (מגילה כח.) דכתיב והשמותי את מקדשיכם. (מנחות לג.) אמר רב יהודה אמר שמואל מזוזה מצוה להניחה בתחלת שליש העליון (שם לב:) ואמר רב יהודה אמר שמואל בתוך חללו של פתח. (שם לג:) אמר רבה מצוה להניחה בטפח הסמוך לרשות הרבים מאי טעמא רבנן אמרי כדי שיפגע במצוה מיד רב חנינא מסורא אמר כי היכי דתינטריה. (שם לד.) ועצוה להניחה בשקוף דימין כד עייל מיעל שנאמר על מזוזות ביתך ביאתך מן הימין וכתיב ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך והני עילי בפתחא ברא אבל ביתא דאית ליה תרין בבי ומיכווני להדדי ולא ידיע סיפי גואי בהי גיסא מחתינן (שם לג.) אזלינן בתר היכא דמחית צינורא. א"ל ריש גלותא לרב נחמן קבע לי מזוזתא א"ל לוקמו להו דשי דאידע דאמר רב יהודה אמר שמואל במזוזה הלך אחר היכר ציר. (שם לב:) מזוזה שתלאה במקל פסולה מזוזה שאינה משורטטת פסולה (יומא יא:) מזוזה נוהגת באנשים ובנשים בגדולים ובקטנים (מנחות לג:) חקק בכותל והרחיק טפח ונתנה הרי זו כשרה יתר מכן פסולה. (שם לב:) חקק במקל ונתנה פסולה נתנה בשפופרת תלאה אחר הדלת והמזוזה רבי מאיר מכשיר ורבי יהודה פוסל בית חדש כיון שגמרו חייב במזוזה וביתא דקביע בה מזוזתא הקב"ה מנטר ליה (שם לג:) דא"ר חנינא בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בו"ד מלך מבפנים ועבדיו משמרין אותו מבחוץ אבל הקב"ה אינו כן ישראל מבפנים והקב"ה משמרן מבחוץ שנאמר ה' צלך על יד ימינך.
(ב"מ קב.) תנו רבנן המשכיר בית לחבירו על השוכר להביא מזוזה וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויצא ובגוי נוטלה בידו ויוצא ומעשה באחד שנטלה בידו ויצא וקבר אשתו ושני בניו מעשה לסתור אמר רב ששת ארישא. (מנחות לד.) וביתא דאית ליה כמה פיתחי כל פיתחא ופיתחא מיחייב במזוזה ואף על גב דלא רגיל למיעל ומיפק אלא בחד מינייהו טפי. (ב"מ קא:) ומאן דאגר ביתא מחבריה ההוא דאגר מיחייב למקבע מזוזתא דאמר רב משרשיא חובת הדר היא. וכי נפיק מההוא ביתא נישבקה למזוזה בדוכתה והני מילי דאגר מישראל אבל אגר מגוי כי נפיק נשקלה בהדיה.
(מנחות מד.) תנו רבנן טלית שאולה כל שלשים יום פטורה מן הציצית והשוכר בית בחוצה לארץ והדר בפונדקי בארץ ישראל פטור מן המזוזה שלשים יום אבל השוכר בית בארץ ישראל חייב במזוזה לאלתר משום ישוב ארץ ישראל.
(יומא יא.) תנו רבנן מזוזת יחיד נבדקת פעם אחת בשבוע מזוזת רבים נבדקת פעם אחת ביובל ואמרי לה פעמים ביובל אמר רבי יהודה מעשה בארטבן שהיה בודק מזוזות בשוק העליון שבציפורי מצאו קסדור אחד ונטל הימנו אלף זוז. (ירושלמי פאה פ"א ה"א) ארטבן שלח לרבינו הקדוש חדא מרגליתא אטימטון אמר ליה שלח לי מילא טבא דכוותה שלח ליה חדא מזוזה שלח ליה שדרית לך מילא דלית לה טמיון ואת שלחת לי מלתא דשויא חד פולס שלח ליה חפצי וחפציך לא ישוון בה ולא עוד אלא דאת שלחת לי מילא דאנא צריך מינטר לה ואנא שלחית לך מילא דאת דמיך והיא מינטרא לך שנאמר בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך. בהתהלכך תנחה אותך בעולם הזה בשכבך תשמור עליך בשעת מיתה והקיצות היא תשיחך לעתיד לבא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |