הלכות גדולות/כריתות
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(כריתות ה.) תנו רבנן שמן המשחה שעשה משה במדבר בו שולקין את העיקרין דברי רבי יהודה אמר לו רבי יוסי והלא לתוך את העיקרין אינו סיפק אלא שורין את העיקרין במים ומציף עליהם שמן המשחה וקולט אח הריח וקופהו אמר לו רבי יהודה וכי נס אחד נעשה בשמן המשחה והלא תחלתו שנים עשר לוג היה ממנו נמשח משכן וכל כליו וממנו נמשח אהרן ובניו וכל שבעת ימי המילואים וכולו קיים לעתיד לבא שנאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם. תניא אידך ויקח משה את שמן המשחה רבי יהודה אומר שמן המשחה שעשה משה במדבר הרבה נסים נעשו בו מתחלתו ועד סופו תחלתו שנים עשר לוג היה בוא וראה כמה יורה בולעת ממנו כמה עצים בולעין כמה אור שורף וממנו נמשח משכן וכל כליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המילואים וממנו נמשחו מלכים וכהנים גדולים ואפי' כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה ואין מושחין מלך בן מלך ואם תאמר מפני מה משחו את שלמה מפני מחלוקתו של אדוניהו ואת יואש מפני מחלוקתה של עתליה ואת יהואחז מפני יהויקים אחיו שהיה גדול ממנו שתי שנים ומנלן דכהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה דכתיב והכהן המשיח תחתיו מבניו וגו'. ומנלן דאין מושחין מלך בן מלך אמר רב אחא בר יעקב אמר קרא למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל מלמד שהממלכה ירושה היא לבנים ומשום מחלוקתו דאדוניהו למעול בשמן המשחה אמר רב פפא אמר קרא בקרב ישראל בזמן שהשלום בישראל. תנא ואת יהוא בן נמשי מפני מחלוקתו של יורם בן אחאב ותיפוק לי' דהאי מלך ראשון הוה חסורי מיחסרא והכי קתני מלכי בית דוד מושחין מלכי ישראל אין מושחין ואם תאמר מפני מה משחו את יהוא מפני מחלוקתו של יהורם בן אחאב ומאחר דמלכי ישראל אין מושחין מפני מחלוקתו דיורם למעול בשמן המשחה כדאמר רב פפא באפרסמא דכיא הכא נמי באפרסמא דכיא. אמר מר ואת יהואחז מפני יהויקים אחיו שהיה גדול ממנו שתי שנים איני והכתיב ובני יאשיהו הבכור יוחנן השני יהויקים השלישי צדקיה הרביעי שלום וא"ר יוחנן הוא יהואחז הוא שלום הוא צדקיהו הא יהואחז קשיש אמרי לעולם יהויקים קשיש ומאי בכור בכור למלכות ומי ממלכין זוטרי מקמי קשישי והכתיב ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור אמרי יהורם ממלא מקום אבותיו. אמר מר שלום הוא צדקיה והא בדרי קא חשיב להו דכתיב השלישי והרביעי לעולם חד הוא ומאי שלישי שלישי לבנים ומאי רביעי רביעי למלכות דמללך יכניה והדר מלך צדקיה תנא שלום ששלמה מלכות בית דוד בימיו צדקיה שצידקו עליו את הדין ומה שמו מתניה שמו שנאמר וימלך מלך בבל את מתניה דודו תחתיו ויסב את שמו צדקיהו אמר לו יה יצדיק עליו את הדין אם תמרוד בי שנאמר וגם במלך נבוכדנצר מרד אשר השביעו באלהים. ומי הוה שמן המשחה בימי יהואחז והתניא משנגנז ארון נגנזו עמו צנצנת המן וצלוחית של שמן המשחה ומקלו של אהרן ושקדים ופרחיה וארגז ששיגרו פלשתים ומי גנזו יאשיהו גנזו כיון שראה שכתוב בתורה יולך ה' אותך ואת מלכך צוה וגנזם שנאמר ויאמר ללוים המבינים לכל ישראל וגו' א"ר אלעזר דאתיא שמה שמה דאתיא אתיא משמרת משמרת אתיא דאתיא לדורותיכם לדורותיכם אתיא אמר רב פפא באפרסמא דכיא תנו רבנן כיצד מושחין המלכים כמין נזר ואת הכהנים כמין כי אמר רב מנשיא בר גדא כמין כי יווני' תנו רבנן כשהוא מושחו מוציק לו על ראשו ואח"כ נותן לו בין ריסי עיניו והתניא בתחלה נותן לו בין ריסי עיניו ואח"כ מוציק לו על ראשו תנאי היא איכא למאן דאמר ראש ברישא ואיכא למאן דאמר בין ריסי עיניו ברישא מ"ט דמאן דאמר ראש ברישא אמר אביי דכתיב ויצק משמן המשחה על ראש אהרן והדר וימשח אותו ומאן דאמר בין ריסי עיניו ברישא קסבר משיחא עדיפא הואיל וישנה אצל בגדי כהונה ואלא הכתיב ויצק וימשח מאי וימשח כבר משח. תנו רבנן אין מושחין את המלכים אלא על גב מעיין שנאמר והורדתם אותו אל גיחון ומשח אותו שם צדוק הכהן ונתן הנביא. א"ר אמי השתא דאמרת סימנא מילתא היא מאן דבעי למידע אי חיי אי לא הני יומי דבין ראש השנה ליום הכפורים ליתלי שרגא דמישחא היכא דליכא זיקא אי נטרא חיי. ומאן דבעי למידע אי מצלח עיסקיה אי לא ליזבון תרנגולא אי ברי ידע דמצלח עיסקיה ולאו מילתא היא משום דחלשא דעתיה אמר אביי השתא דאמרת סימנא מילתא היא בריש שתא להוי רגיל איניש דחזי תרס"ק תמרי רוביא סילקא קרא. אמר להו רב משרשיא לבניה שטופו מתניתין ועולו קמי רבה ואגפייכו לאנפי רבה וכי גרסיתו תיבו היכא דמשכי מיא ועל קיקלי דמתא מחסיא ולא על אפדני דפומבדיתא ואכולו בהרסנא סריא ולא בכמכא דרמי כיפי. רמה קרני בה' תנא רמה קרני ולא רמה פכי דוד ושלמה שנמשחו בקרן משכה מלכותן שאול ויהוא שנמשחו בפך לא משכה מלכותן. כשמן הטוב יורד על הזקן זקן אהרן תנא כמין שתי טיפין מרגליות תלויות לו לאהרן בזקנו. אמר רב פפא תנא כשהוא מספר עולות ויושבות בעיקרי זקנו והיה משה דואג אמר שמא מעלתי בשמן המשחה יצאה בת קול כטל חרמון שיורד מה טל אין בו מעילה אף שמן שעל זקנו של אהרן אין בו מעילה עדיין היה אהרן דואג אמר משה לא נהנה ואני נהניתי שמא מעלתי יצתה בת קול ואמרה לו הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד מה משה לא מעל אף אהרן לא מעל תניא (שם ט') וכי יגור אתכם גר רבי אומר ככם כאבותיכם מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת קרבן אף הם כו'. אמר מר כשנכנסו לברית לא נכנסו אלא במילה וטבילה והרצאת קרבן בשלמא (דף קלז) מילה כתיב ואומר לך בדמיך חיי אי נמי מהאי קרא כי מולים היו כל העם היוצאים הרצאת קרבן נמי כתיב וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות אלא טבילה מנלן דכתיב ויקח משה את הדם ויזרק על העם וגמירי דאין הזאה בלא טבילה אלא מעתה בזמן הזה דליכא קרבן לא ליקבל גר אמר רב אחא בר יעקב לדורותיכם כתיב.
(יבמות כד:) תנו רבנן אין מקבלים גרים לימות המשיח כיוצא בו לא קיבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה א"ר אלעזר מאי קראה הן גור יגור וגו'. מי גר אתך בעניותך הוא עליך יפול אבל אידך לא.
(כריתות ט.) תנו רבנן גר שנתגייר בזמן הזה צריך להפריש רובע לקינו אמר רבי שמעון כבר נמנה רבן יוחנן בן זכאי ובטלה מפני התקלה אמר רב אידי בר גרשון אמר רב אדא בר אהבה הלכה כרבי שמעון. איכא דאמרי לה אהא דתניא גר תושב עושה מלאכה בשבת לעצמו כישראל בחולו של מועד ר' עקיבא אומר כישראל ביום טוב ר' יוסי אומר גר תושב עושה מלאכה לעצמו בשבת כישראל בחולו של מועד ועבד ואמה כישראל התושבים בחול ר' שמעון אומר אחד גר ואחד עבד ואמה עושין מלאכה בשבת לעצמן כישראל בחול אמר רב אידי בר גרשון אמר רב אדא בר אהבה הלכה כרבי שמעון.
(שם ז:) תנו רבנן את ה' הוא מגדף איסי בן יהודה אומר כאדם האומר לחבירו גדפת את הקערה וחיסרת קא סבר מגדף מקלל הוא ר' אלעזר בן עזריה אומר כאדם האומר לחבירו גידפת את הקערה ולא שיירת בה כלום קא סבר מגדף עובד ע"ז הוא. תניא אידך את ה' הוא מגדף בעובד ע"ז הכתוב מדבר וחכמים אומרים לא בא הכתוב אלא ליתן כרת למקלל. (שם ה.) א"ר ינאי אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי נותר אחד מגופי תורה ולא למדו הכתוב אלא מגזירה שוה דא"ר יוחנן תני זבדא בן לוי אתיא קדש קדש כתיב הכא כי את קדש ה' חלל וכתיב התם ושרפת את הנותר באש וגו' מה להלן נותר אף כאן נותר. א"ר סימאי אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי פגול אחד מגופי תורה ולא למדו הכתוב אלא בגזירה שוה דא"ר יוחנן תני זבדאי בן לוי דיליף עון עון מנותר והנפש האכלת ממנו עונה תשא ואכליו עונו ישא מה להלן כרת אף כאן כרת. אמר אביי אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי בתו מאנוסתו אחד מגופי תורה ולא למדו הכתוב אלא בגז"ש דאמר רבה אמר לי רב יצחק בר אבדימי אתיא הנה הנה אתיא זמה זמה. אמר רב אשי אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי נסקלין אחד מגופי תורה ולא למדו הכתוב אלא בגזירה שוה דילפי דמיהם דמיהם מאוב וידעוני:
סליקו להו הלכות כריתות
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |