הלכות גדולות/שבת/כ
|
< הקודם · הבא > |
(שבת קמ.) אמר מר זוטרא חרדל שהמתהו מערב שבת למחר נותן לתוכו דבש ולא יטרוף אלא מערב שחליה שטרפן מערב שבת למחר נותן לתוכן חומץ ושמן וממשיך לתוכן אמיתא ולא יטרוף אלא מערב. שום שרסקו מערב שבת למחר נותן לתוכו פול וגריסין ולא ישתוק אלא מערב וממשיך את אמיתא ונותן לתוכו מאי אמיתא ננהא אמר אביי ש"מ ננהא לתתלי מעלי. חרדלא דליש ממעלי שבתא במנא למחר אירמי ביה חלא ועביד בתדא אצבעתיה ולאו בכולי ידיה דמשני מחולא שרי ואי לא אסיר וכן תחלי וכן בסבג מדקינהו ממעלי שבתא ומשדא בהו חלא בשבתא שרי. תנו רבנן עושין יינמילין בשבת ואין עושין אלונטית בשבת ואיזה הוא יינמילין ואיזו היא אלונטית יינמילין יין דבש פלפלין אלונטית יין ישן ומים צלולין ואפרסמון דעבדין ליה לבי מסחותא. (שבת קמ.) מסתמיך ואזיל רב אחא בר יוסף אכתפא דרב נחמן ברבי יצחק בר אחתיה אמר ליה כי מטינן בי רב חסדא עיילן כי מטו עייליה בעא מניה מהו לכסכוסי כיתנא בשבתא לרכיכה קא מיכוין ושפיר דמי או דילמא לאולודי חיורא קא מיכוין ואסיר אמר ליה לרכיכה קא מיכוין ושפיר דמי. אמר רב חסדא האי כיתנתא מישלפה לדידה מקניא שרי קניא מינה אסיר.
(שבת קמו.) תנו רבנן אין נוקבין נקב חדש בשבת ואם בא להוסיף מוסיף ויש אומרים אין מוסיפין ושוין שנוקבין נקב ישן לכתחלה. (שבת קמו:) דרש ר"נ בר רב חסדא משמיה דרבי יוחנן הלכה כיש אומרים. גובתא רב אסר ושמואל שרי מיחתך לכתחלה כולי עלמא לא פליגי דאסיר אהדורי כולי עלמא לא פליגי דשרי כי פליגי דחתיכא ולא מיתקנא מאן דאסר סבר גזרינן דילמא אתי למחתך בתחלה ומאן דשרי סבר לא גזרינן. כתנאי אין חותכין שפופרת ביום טוב ואין צריך לומר בשבת נפלה מחזירין אותה בשבת ואין צריך לומר ביום טוב ורבי יאשיה מקיל אהייא אילימא ארישא הא קא מיתקן [מנא] אלא אסיפא תנא קמא נמי מישרא קא שרי אלא לאו דחתיכא ולא מיתקנא איכא בינייהו דמר סבר גזרינן ומר סבר לא גזרינן ש"מ. דרש רב שישא בריה דרב אידי משמיה דרבי יוחנן הלכה כרבי יאשיה. (שם קמז.) אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן היוצא בטלית מקופלת ומונחת על כתפו בשבת חייב חטאת. תנו רבנן סכין וממשמשין בבני מעים בשבת ובלבד שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול היכי עביד רבי חמא בר' חנינא אמר סך ואחר כך ממשמש רבי יוחנן אמר סך וממשמש בבת אחת.
(סנהדרין קא.) ת"ר סכין וממשמשין בבני מעים בשבת ולוחשין לחישת נחשים עקרבים בשבת ומעבירין כלי על גבי העין בשבת אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בכלי הניטל אבל בכלי שאינו ניטל אסור. ואין שואלין בדבר שדים בשבת רבי יוסי אומר אף בחול אסור אמר רב הלכה כרבי יוסי ואף רבי יוסי לא אמר אלא בשביל סכנה כי הא דר' יצחק בר יוסף איבלע בארזא.
(שבת קמז:) תנו רבנן אין גור דין במגרדת בשבת רבן שמעון בן גמליאל אומר אם היו רגליו מלוכלכות בטיט ובצואה גורד כדרכו ואינו חושש. רב שמואל בר יהודה עבדא ליה אמיה מגרדתא דכספא.(שבת קמא.) מגרדין את המנעל בשבת בגבה של סכין אבל לא בחורפא והני מילי ישן אבל חדש אסור ואם הניחו יום אחד ישן הוא. (שבת קמז:) ואין עושין אפיקטוזין בשבת אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן לא שנו אלא בסם אבל ביד מותר. תניא רבי יוסי אימר אף בחול אסור מפני הפסד אוכלין. מאי אפיקטוזין הרא ברג. ואין מעצבין את הקטן רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לפופי ינוקא בשבתא שפיר דמי והאנן תנן אין מעצבין התם בחומרי שדרא דמיחזי כבונה. ואין מחזירין את השבר אמר חנא בגדתאה אמר שמואל הלכה מחזירין את השבר. מי שנפרקה ידו או רגלו לא יטרפם בצונן אבל רוחץ כדרכו ואם נתרפא נתרפא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |