הלכות גדולות/חלה
|
< הקודם · הבא > |
(חלה פ"א) אלו דברים שחייבין בחלה החטין והשעורין והכוסמין ושבולת שועל ושפון. ושיעור עיסה דמיחייב לאפרושי ממנה חלה קפיזא בדפירי דהאוי מקוק וארבע כולי בדבצרה דהאוי ארבעין ותלת ביעי וחומשא דביעתא. והיכא דאפה פלגיה ופלגיה דקפיזא ונסחנון ורממן לחד סלא מיחייבי בחלה דתנן (פסחים מח:) רבי אליעזר אומר הרודה ונותן לסל הסל מצרפן לחלה ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר. ועיסה מדאורייתא לא טבלה לחלה עד דהויא חמשת רבעים ועוד בציר מהכי לא מיחייב בחלה. והיכא דלש עשרין קפיזי בחד אגנא לא מפריש אלא חדא חלה ואתו רבנן תקינו עין יפה אחד מעשרים וארבעה ולמכור בשוק אחד מארבעים ושמונה והני מילי בחלת ארץ ישראל דרבנן וכמאן דסבירא ליה דחלת ארץ ישראל בזמן הזה מדרבנן אבל חלת חוצה לארץ מדאורייתא דהיכא דלש כמה גריוי בחדא עיסה לא מפריש אלא חדא חלה. וכד שקלה איתתא מאגנא תרומה צריך לברוכי אשר קדשנו במלותיו וצונו להפריש חלה. ובתר דשדיא לה בתנורא תפריש אחריתי בלא ברכה ומדאמרה הדא חלתא אסורה לזרים. והיכא דאפה ולא אפריש לא תרומה ולא חלה אי נמי אפריש חלה ולא אפריש תרומה שקיל חדא ריפתא ואכיל לה כהן קטן אפריש תרומה ולא אפריש חלה שקיל חדא ריפתא ואכיל לה אפילו כהן גדול דאמר שמואל (בכורות כז.) אין תרומת חולה לארץ אסורה אלא במי שטומאה יוצאה עליו מגופו והני מילי באכילה אבל בנגיעה לא מדקאמר אינה אסורה בנגיעה אמר רבינא הולכך נדה קוצה לה ואכיל לה כהן קטן או מאן דטביל לקריו והיכא דליכא קטן שקלה פורתא בריש מסא ושדיא בתנורא ומיפרש' אחריתי כדי שלא תשתכח תורת חלה ואכיל לה אפילו כהן גדול. ותרומה ומעשרות בזמן הזה נוהגין בארץ ישראל וחלה בא"י אין מפרישין אלא אחת ושורפין אותה.
(יבמות פז.) בת כהן שנישאת לישראל לא תאכל בתרומה מת ולה הימנו בן לא תאכל בתרומה. נשאת ללוי תאכל במעשר מת ולה ממנו בן תאכל במעשר. נישאת לכהן תאכל בתרומה מת ולה ממנו בן תאכל בתרומה. מת בנה מכהן לא תאכל בתרומה מת בנה מלוי לא תאכל במעשר מת בנה מישראל חוזרת לבית אביה ועל זה נאמר ושבה אל בית אביה וגו'. בת ישראל שנישאת לכהן אוכלת בתרומה מת בעלה אינה אוכלת בתרומה יש לה זרע הימנו אוכלת בשביל בנה שנאמר ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו מת בעלה והניחה מעוברת אינה אוכלת יליד מאכיל עובר אינו מאכיל נשאת לישראל אף על גב דאית לה בן מכהן לא אכלה מת בעלה ישראל ולה הימנו בן לא אכלה ודאי מת בנה מישראל חוזרת ואוכלת בשביל בנה מכהן. אלמנת כהן שמת בעלה ואין לה בנים הימנו ויש לה בנות אף על פי שהלכו הבנות ונשאו לישראל כיון שהיא יושבת ברשותו אוכלת בנותיה אין אוכלות משום דיתבן תותי ישראל ואע"ג דשכיבו להו גברייהו ואית להו זרע מינייהו לא אכלן ואימייהו כמה דיתבה בשמא דבעלה אכלה.
(שם צט.) כהנת שנתערבו ולדיה בולד שפחתה הרי אלו אוכלין בתרומה וחולקין חלק אחד על הגרן ואין מיטמאין למתים ואין נושאין נשים בין כשרות בין פסולות הגדילו התערובות ושחררו זה את זה נושאין נשים הראויות לכהונה ואין מיטמאין למתים ואם נטמאו אין סופגין את הארבעים אין אוכלין בתרומה ואם אכלו אין משלמין קרן וחומש אין חולקין על הגרן ואין מוכרין את התרומה ואם מכרו הדמים שלהן. אין חולקין בקדשי מקדש ואין נותנין להם קדש ואין מוציאין שלהם מידם ופטורין מן הזרוע ולחיים וקיבה ובכוריהם יהיו רועים עד יסתאבו ונותנין עליהם חומרי ישראל וחומרי כהנים. חלק אחד ס"ד אימא חלק כאחד. (שם ק.) הגדילו התערובות ושחררו זה את זה שחררו דיעבד אלא אמר רבא הכי קאמר הגדילו התערובות משחררין זה את זה דאם כן לישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול. ונותנין עליהם חומרי ישראל וחומרי כהנים למאי הלכתא אמר רב פפא למנחתן שנקמצת כמנחת ישראל ואינה נאכלת כמנחת כהנים הא כיצד הקומץ קרב בעצמו ושירי' קרבין בעצמן. וכהנים מיחייבי לאפרושי חלה ואכלי לה אינון. עומר הואי ארבעין ותלת ביעי וחומשא וכן לחלה וכן למצה סאה הויא קמ"ד ביעי. רביעית של תורה ביצה ומחצה ולוג ארבע רביעיות שהן שש ביצים דתנן (מנחות פז:) לוג וחצי לוג ורביעית אלמא רביעית חד מן ארבע ללוג. (שם פט. הוריות יא:) הין י"ב לוג דכתיב זה לי זה לי בגימטריא תריסרי לוגין נמצא הין שמונה וארבעים רביעיות שהן ע"ב ביצה. קב ארבע לוגין שהן שש עשרה רביעיות שהן כ"ד ביצים. ומנלן דקב ארבע לוגין דתנן (עדיות פ"א) הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין את המקוה (תוספתא שם) וכמה הין שנים עשר לוג שמאי אומר תשעת קבין שהן ל"ו לוג אלמא קב ארבע לוגי הואי. ולוגא ממאי דארבע רביעתא הוי דתניא הין וחצי הין ושלישית ההין ורביעית ההין ולוג וחצי לוג ורביעית. סאה ששת קבין שהן שני הינין שהן כ"ד לוגין שהן צ"ו רביעיות שהן קמ"ד ביצים. (מנחות עז.) איפה שלש סאין שהן י"ח קבין שהן שש (עשרה) הינין שהן ע"ב לוגין שהן רפ"ח רביעיות שהן תל"ב ביצים שיעור חלה עומר שהיא עשירית האיפה שהן מ"ג ביצים וחומש ביצה וכן למצה. רביעית של תורה אצבעיים על אצבעיים וברום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע דתניא ורחץ במים במי מקום כל בשרו מים שכל גופו עולה בהן וכמה הן אמה על אמה ברום שלש אמות ושערו חכמים מי מקוה ארבעים סאה סאה ששה קבין קב ארבע לוגין לוג ארבע רביעיות אמה ששה מפחים טפח ארבע אצבעות בגודל אמה על אמה ברום שלש ארבעים סאה חציין אמה על אמה ברום אמה ומחצה עשרים סאה. חציין אמה על אמה ברום נכי רבע אמה שהן ד' טפחים ומחצה עשר סאין. [חציין אמה על חצי אמה ברום ד' טפחים ומחצה חמש סאין]. חציין חצי אמה על חצי אמה ברום ד' טפחים ומחצה שתי סאין ומחצה דהוו ט"ו קבין נמצאו ג"ט על ג"ט ברום ד' טפחים ומחצה שתי סאין ומחצה דהוו ט"ו קבין נמצאו שלשה טפחים על שלשה טפחים ברום שני טפחים ורבע שבעה קבין ומחצה. חציין שלשה טפחים על טפח ומחצה ברום שני טפחים ורובע ארבעה קבין נכי ריבעיה דהוו חמשה עשר לוגין. חציין טפח ומחצה על טפח ומחצה ברום שני טפחים ורובע שבעה לוגין ומחצה. שש אצבעות על שש אצבעות ברום תשע אצבעות. ז' לוגין ומחצה חציין שש אצבעות על שלש ברום תשע אצבעות ד' לוגין נכי ריבעיה דהוו חמש עשרה רביעיות וכמה הן אצבעות שש על שלש ברום תשע מאה וששים ושתים נמצאו קס"ב אצבעות לט"ו רביעיות חלקם י"א אצבעות חסר חומש לכל רביעית נמצאת רביעית של תורה אצבעיים על אצבעיים ברום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע. (פסחים קט.) אמר רבי יצחק קסטא דמוריאסא דהות בציפורי היא הויא לוגא למקדשא ובה משמרין רביעית של פסח. אמר רבי יוחנן תמניתא קמייתא דהות בטביריא דהות יתירה על דא רביעית ובה משעריו רביעית בפסח. (סוטה כג.) כהנת מתחללת ואין כהן מתחלל דאמר קרא ולא יחלל זרעו זרעו מתחלל והוא אין מתחלל כהנת מטמאה למתים ואין כהן מיטמא למתים דאמר קרא אמור אל הכהנים בני אהרן בני אהרן ולא בנות אהרן. האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האשה מדרת את בנה בנזיר אמר רבי יוחנן הלכה היא בנזיר. האיש מגלח על נזירות אביו ואין האשה מגלחת על נזירות אביה אמר ר' יוחנן הלכה היא בנזיר. האיש מוכר את בתו ואין האשה מוכרת את בתה שנא' וכי ימכר איש את בתו לאמה. האיש מקדש את בתו ואין האשה מקדשת את בתה שנאמר את בתי נתתי לאיש הזה. האיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה שנאמר ורגמו אותו אותו בלא כסותו הא אותה בכסותה. האיש נתלה ואין האשה נתלת שנא' ותלית אותו ולא אותה האיש נמכר בגנבתו ואין האשה נמכרת בגנבתה שנאמר ונמכר בגנבתו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |