עץ יוסף על קהלת רבה/יא/ט/א

עץ יוסף על קהלת רבה יא ט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לצד מינות. קשה איך טעו לחשוב שדבריו נוטין לצד מינות מכיון דכתיב בסיפא ודע כי על כל אלה וגו', וכי מעיקרא לא ראו סיפא דקרא. ותו מאי קשה ליה מפני חכמתו של שלמה כו' דאפילו לקל שבקלים לא יאות לומר כן. ויש לומר דנהי דשלמה המלך עליו השלום אדעתיה דסיפא קאמר רישא אלא דמכל מקום כיון דנקט לשון חיוב דקאמר שמח בחור כו' ולא קאמר בלשון שלילה אל תשמח נראה קצת נוטה לצד מינות, דודאי לעשות עיקר משום דבר קאמר לה בלשון חיוב. ואם תאמר שדרך לדבר כן דרך לעג כלומר עשה כך ולבסוף תתחרט. בשלמא אי הוה הדיוט ניחא, אבל חכם כשלמה עליו השלום לא יצדק לדבר בכהאי גונא דלא ניתו למטעי בדבריו, כאמרו (אבות פ"א מי"א) חכמים הזהרו בדבריכם כו'. ושוב דקדקו בסיפא דקאמר כל, וכל אתא לרבויי אפילו מאכלים מותרים על דרך (יבמות כ, א) קדש עצמך במותר לך. וא"כ לכן אמר בלשון חיוב כלומר אמת שראוי שתשמח במותר לך ועם כל זה גם בזה קדש עצמך כי דע שעל כל אלה כו' (יפה תואר):

הקיסטנור. פירוש בלשון רומיי דיין החוקר ושוטר החוקר ביסורים את המחוייבים [מוסף הערוך (ערך קסטינר)]:

שלא תרבה בחזרה. כלומר שעל כל פנים אגיע אותך ותייגע בחזרה. ובנמשל שאולי יתחייב בעונשין קשין חס ושלום שתיגע לא תשוב למקומך כגון כריתת הנפש ואין לו חלק לעולם הבא [רד"ל]:

בכניסה. לרוחב המים והיה בורח מפני רודפיו:

צדון יתיה כו'. צדו ותפסוהו ואמרו לו תן לנו מה שיש לך אצלך. ואמר להם קחו לכם מה שיש לי אצלי. אמרו לו אתה סבור שאין אנו מבקשים להוציא ממך רק מה שיש אצלך עכשיו. אנו תובעים ממך כל מה שיש אצלך וכל מה שגנבת כל השנים הללו שהיית גונב:

כך ודע כי על כל אלה כו'. רצה לומר שמגלגלין עליו עונות ראשונים שלא נחשבו לו תחלה. וגם מחשבותיו שעשו פירות אחר כך מצטרפין למעשה כמו שאמרו סוף פרק קמא דקדושין (מ, א) [רד"ל]:

בכלוב. מלשון ( ירמיה ה, כז) ככלוב מלא עוף:

ביש גדא כו'. רוע המזל ואטום המזל. למזונותי אתה רואה ולחבישתי שאני תפוס בו אין אתה רואה. שהרי למחר מוציאין אותי ושוחטין אותי:

סקר. פירוש מביט. ורצה לומר שאין נותנין לי המזונות לטובתי רק כדי לשחוט אותי. וכן בנמשל לכן נתנה לו הרשות ליהנות בעולם הזה:

ארגיסטירין. לפי הענין הוא מיני מאכלים שונים:

אייתי טימי כו'. הביא אוצר דמי שווי מה שאכלת. תרגום (אסתר ג, ח) אין שוה להניחם לית טימי מנהון. פירוש בלשון יוני מחיר ושווי [מוסף הערוך]. אמר הרי הכרם לפניך קרע אותו והוציא ממנה מה שאכלת. החנוני שהיה פקח מה היה עושה לקח מחצלת אחת וכרך אותו בן בליעל בתוכה והניח אותו על פתח שער חנותו. וכל מי שעבר אמר לו בבקשה ממך הטל לכיס של צדקה דבר מה וזכה עם המת הזה שנקנה לו תכריכין:

בר פחין. איש פחות וגרוע:

ביש סניה. איש שמנהגו רע. סניה פירושו מנהגו:

אמר ליה עד כדון ביש כו'. פירוש ואמר לו לחנוני עדיין זה רוע מזל ואטום מזל מושלך פה, הניחהו וילך לו. ואמר ליה בחייך הנח אותו מושכב פה עד שאגבה ואצרף פרוטות שהוא חייב לי:

דאיסתנפנוי. לשון סניף כלומר שאחבר ואצרף יחד הפרוטות שהוא חייב לי:

כיון דאיסתנפנוי כו'. כיון שצרף וגבה פרוטות אמר לך לגרעון ולדראון. כך בנמשל כיון שנתמלאה סאתו בעונות. עוד יש לפרש כיון שנשלם פעולתו בעולם מה שהיה ברצון העליון שיושלם על ידו בימיו הקצובים לו:

שלמדת בילדותך תורה נביאים כתובים. ונראה שסידר כאן על דרך המשנה [אבות פ"ה מכ"א] בן חמש שנים למקרא בן עשר שנים למשנה בן חמש עשרה לגמרא. ורצה לומר כי עד חמש שנים יכיר האותיות והנקודות. וכדאיתא במדרש (עיין תנחומא קדושים סימן יד) פסוק כי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וגו', בפריה של תורה הכתוב מדבר כמו שנאמר נוצר תאנה יאכל פריה. והעץ הוא הולד וביאת הארץ יציאותו לאויר העולם. ואמר שכל שלש שנים ערלה ובשנה הרביעית קדש הלולים כלומר הקדישהו לי"י ללמדו אותיות. ובשנה החמישית להוסיף לכם תבואתו שיהיו מוסיפין בלמודו ויכניסוהו למקרא ממש עד שכאשר הוא בן חמש שנים, אז יתחיל הוא לקרות מקרא ויתמיד במקרא עד שיהיה בן עשר. הרי שיש לו חמש שנים שיעסוק במקרא עד שיהיה בקי במקרא בחסרות וביתרות בדקדוק האותיות בעתיד בעבר בהווה, כי כל זה נכנס בכלל מקרא. ואחר אשר הוא בן עשר יתחיל במשנה ויתמיד בה עד שיהיה בן חמש עשרה לשנותם על פה כי דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרם בכתב. ומבן חמש עשרה עד עשרים יעסוק בגמרא. הרי חמש שנים לכל לימוד, כי בהיות שאמרו חז"ל (חולין כד, א) כל תלמיד שאינו רואה סימן ברכה בלימודו בחמש שנים שוב אינו רואה, על כן חק וזמן נתן לאדם שלא ישנה את תפקידו בכל לימוד ולימוד חמש שנים:

זה התלמוד. פירוש והלך בדרכי לבך להבין מה שבלבך לפי ראות עיניך:

אלו מצות ומעשים טובים. כי אחר שיהיה בקי במקרא ומשנה וגמרא כאשר הוא בן עשרים אז הוא זמנו לרדוף אחר המצות ומעשים טובים, כי לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. ולפי שרוב המצות המעשיות נעשים בהילוך הרגלים כמו שאמר הכתוב (תהילים קיט, לה) הדריכני בנתיב מצותיך, וצריך שיהיה רץ כצבי לקיימם, על כן אמר [שם באבות פרק הנזכר לעיל] בן עשרים לרדוף. ואף שאמר שם בן שלש עשרה למצות. הכוונה שאז נקרא איש וחייב בכל המצות. אבל אי אפשר להיות שלם לרדוף אחר המעשה עד שיהיה בקי במקרא משנה גמרא [לפי שאין בור ירא חטא כו']. וזה שאמר כאן ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט אלו מצות ומעשים טובים. רצה לומר כי על כל מה שלמדת סופך ליתן את הדין אם לא תקיים המצות ומעשים טובים כי לא המדרש עיקר אלא המעשה:

תורה שלמדת בילדותך ובבחרותך. ואם נבחרת. כך צריך לומר. שעל ידי שהיית בקי במקרא ומשנה וגמרא נתמנית ראש בזקנותך:

אלא והלך בדרכי לבך זה התלמוד. שתלוי בהבנת דרכי הלב ובמראה עינים גמרא שקבל מרבו על דרך (ישעיה ל, כ) והיו עיניך רואות את מוריך [רד"ל]:

עליו לשלם לך שכר מצות ומעשים טובים. דלענין להזהירו על קיום המצות לא מסתבר כל כך בזקן שנתמנה על הצבור, אלא לענין עסק התורה עצמה שלא יפליג עצמו מדברי תורה וקבלת רבו. ועל כן יזכה שיביאו ה' במשפט לשלם לו שכרו משלם. ועיין זוהר תרומה דף קמ"ה ע"א דרשא דהאי קרא [רד"ל]:

מפסיל. פיסלן לאמר אין בה אחת ראויה לי:

הידא איתתא. פירוש איזה אשה ראויה שאני ארצה אותה ואחפוץ בה:

ביש גדע. רוע המזל וטמון המזל איזה אשה תרצה לקחת אותך מעתה, נחירים שלך נוטפות, ואזניך כבדות משמוע, ועיניך כהות מלראות:

ולא הייתי כו'. בתמיה:

כדון כו'. מעתה כל זה אינו מועיל לך, מה שהיה היה וכאשר ירדת ירדת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· מעבר לתחילת הדף