בבלי/ברכות/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־21:24, 12 בפברואר 2024

תלמוד בבלי

מעבר לעמוד אחר במסכת זו

ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד.

חיפוש בדף עם כל מפרשיו

צורת הדף

דפים מקושרים

דיוני הלומדים על הדף

מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
ספר הערוך על הש"ס
תוספות
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת

כל הראשונים לדף זה
לבוש עם מפרשי הים
חי' הלכות מהרש"א
הגהות הב"ח
אבן עוזר
פני יהושע
צל"ח
בית מאיר
פתח עינים
גליון הש"ס
קרן אורה
גליון מהרש"א
רש"ש
אבן שלמה (שיק)
בית נתן
אברהם את עיניו
אומר מיהודא
שפת אמת
ערך ש"י
בן יהוידע
שיח השדה

כל האחרונים לדף זה

מראי מקומות
עבודה ברורה (בהיברובוקס)
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי

בבלי ברכות ב א

מאימתי^[1] קורין^[2] את שמע בערבין^[3]. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן^[4] עד סוף האשמורה^[5] הראשונה דברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים עד חצות. רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו^[6] בניו מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע אמר להם אם לא עלה עמוד השחר חייבין^[7] אתם לקרות ולא זו בלבד אמרו אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואברים^[8] מצותן עד שיעלה עמוד השחר וכל הנאכלים ליום אחד מצותן^[9] עד שיעלה עמוד השחר א"כ למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק אדם^[10] מן העבירה:
גמ' תנא היכא קאי דקתני מאימתי ותו מאי שנא ^[11]דתני בערבית ברישא לתני דשחרית ברישא תנא אקרא קאי דכתיב בשכבך ובקומך והכי קתני זמן קריאת שמע דשכיבה^[12] אימת משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואי בעית אימא ^[13]יליף מברייתו של עולם דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד^[14] אי הכי סיפא דקתני^[15] בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה לתני דערבית ברישא. תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית עד דקאי^[16] בשחרית פריש מילי דשחרית והדר פריש מילי דערבית: אמר מר משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן^[17]. מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה משעת צאת הכוכבים לתני משעת צאת הכוכבים. מלתא אגב אורחיה קמשמע לן כהנים אימת קא אכלי בתרומה משעת צאת הכוכבים והא קמשמע לן דכפרה לא מעכבא^[18] כדתניא ובא השמש וטהר ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה. וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש והאי וטהר^[19] טהר יומא

דילמא

שולי הגליון

↑ הערוך (ערך מתי) גרס ממתי, עי' מלאכת שלמה.
↑ בהלכות גדולות מכת"י (ע') קוראין, ונוסח זה מדויק אע"פ שלא מובא בשו"מ כי בכ"מ במשנה מובא בלשון זה "קרא" את שמע וכן פ"ג מ"א "קריאת" שמע, ומדויק לפמ"ש התפ"י דהכוונה קוראין לקריאה בקול כמו "וקראתם" דרור. גם לרמז בלשון רבים דאין אחד מוציא חבירו, ובתוא"נ כ' דלשון קורין היינו משום דנהגו לקרות בלה"ק. לכל אלה הטעמים מדויק הנוסחא "קוראין" (רממ"כ, דוגמא לתלמוד בבלי). וכ"ה גם בסמ"ג עשין י"ח, שבדפוס: "מאימתי קוראין". אמנם לענ"ד יש לקיים הכתיב הרגיל, מפני שבכל כתבי היד הישירים כאן והראשונים בריש ברכות במשנה ובבלי ובירו' ותוספתא וראשונים כתבו "מאימתי קורין", וא"א לשבש כל הספרים. ונראה לי שבכל מקום במשנה ובתלמוד בדפוס שכתוב "קריאת שמע" כתוב תמיד בכתבי יד "קרית שמע" (הרב י. ס.).
↑ במשניות בערבית, עי' בתוספות חדשים מ"ש לפרש גי' זאת. ע"פ שיטת ר"ת דיש ב' שקיעות התחלת שקיעה וסופה, ועי' בזהר פנחס רמג. מאימתי קורין את שמע בשחרין ולא אמר בשחר אלא בשחרין "תרין" ועי' תק"ז תיקון ה. ובדרך זה י"ל גם הגירסא בערבים (משנה בשרידי ירושלמי כת"י). ועי' בס' סמיכת חכמים מ"ש לפרש לשון בערבית (רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד) בכת"י וראשונים נראה שבדרך כלל כתבו "בערבין". ולכאורה זה הנוסח המדויק. וכן יש לציין לדברי הגר"א בשנו"א ובספר אמרי נועם, שביאר הנוסח "בערבין": "בערבין - לשון רבים, משום שיש שני ערבים, דהיינו תחלת שקיעה וסוף שקיעה דהיינו צאה"כ, להכי קאמר 'בערבין' דזמן ק"ש הוא לאחר ערב שני דהיינו צאה"כ". עיי"ש (הרב י. ס.).
↑ עי' בשו"ת רמ"ע מפאנו ס"א מ"ש בזה (רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד).
↑ ובכל הדפוסים הישנים הגי' בגמ' וברש"י האשמורת וכ"ה במשנה שבירושלמי וכ"ה נכון כמו שהוא במקרא בשופטים סי' ז' וכ"ה במשניות ד' נאפולי (דק"ס). וע"ע במלאכת שלמה.
עי' פיהמ"ש להר"מ א"ג (רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד).
↑ בכי"מ שבאו, וכ"ה במשנה שבפי' הרמב"ם ובמשניות ד' נאפולי משנת רנ"ב ושם הגי' כגי' הגמ' בערבין ועי' ת' רמ"ע סי' א (דק"ס).
↑ בכ"י פאריז מותרים וט"ס ועי' רש"י לקמן ט' א' ד"ה כוותי (דק"ס).
עי' רש"י ט. דדוחה גירסא זו ועי' בבעה"מ כאן. ובמ"ש הביא מרר"י אשכנזי די"ל הגי' מותרים דלא הוי ברכה לבטלה אלא מותרין אתם לפניה ולאחריה ועי' בפי' מהר"ש סירלוי בירושלמי ובב"י או"ח בי' צ"ט (רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד).
גי' רש"י לקמן (דף ט. ד"ה כוותי) חייבין ול"ג מותרים, וכ"ה בנד' כי"מ וכ"י ליידן של הירושלמי וכ"י קיימברידג', ונראה שנמשכו אחרי הגהתו של רש"י. אמנם בכת"י שאינם אשכנזיים (כת"י פריס 671 הביזנטי; כת"י אוקספורד 366 לפני התיקון; קטע גניזה מזרחי) מותרין אתם לקרות, וכ"ה בכת"י של המשניות (כת"י פרמה וקאופמן וכחמש קטעי גניזה וכי"ק של הרמב"ם) וכ"ה בבעל המאור ע"ש, וכ"ה במאירי בהרחבה ע"ש, וכ"כ במלאכת שלמה כאן ע"ש, וכ"ה בפסקי רי"ד, נמצא שאין לנוסח "חייבין" מקור ברור, וככה"נ אינו אלא הגהה של רש"י בלבד (ע"פ רינת אהרן).
אמנם כ"י פריס וב"נ וקטע גניזה כולם שייכים לענף נוסח אחד, ואין לתלות השינויים בהגהת רש"י, ואדרבה יתכן שגי' "מותרין" הוא הגהה ע"פ הגי' שבמשניות. ועוד שכ"ה הגי' "חייבין אתם" כבר בפי' רב האיי גאון להלן (נדפס בקובץ בית אהרן וישראל גליון רכו עמ' ל).
↑ עי' מילי דמרדכי סי' פד יג שקיים גי' חלבים ואמורים, עיי"ש באריכות ובתוס' חכמי אנגליה בהע'. ובכ"י פאריז ואברים ליום אחד, וט"ס (דק"ס). ובמלאכת שלמה כ' דהח' ר' יהוסף אשכנזי ז"ל כ' ס"א מצאתי הקטר חלבים ואברים ואכילת קדשים מצותן וכו' ולא העיר ע"ז מלשון המכלתא ואכילת זבחים והקטר חלבים כו' ומוכח להדיא מגירסא זאת במשנה דכלל אכילת קדשים עם הקטרה כשיטת הרמב"ם דגם בהקטרה גזרו, ובד"ס הביא גירסא מכת"י פריז. (עי' בשינוי גרסאות) ואברים ליום אחד. וכ' ע"ז והוא ט"ס, ואולי י"ל דהי' לפני הסופר הגירסא הנ"ל שמביא הר"י אשכנזי ואכילת קדשים ואחרי זה ליום אחד, והבבא וכל הנאכלין כו' לא היה לפניהם רק דכללינהו ביחד, ואכילת קדשים ליום א' ובא לאפוקי דלהנאכלים לשני ימים ולילה אחד לא גזרו עד חצות היום כמ"ש התוס' בזבחים נז. דבשקיעת החמה לא טעו אינשי (רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד, באור משנת ראשונים ס"ה אות י"ב).
↑ [בדפו"י מצותו] וכ"ה "מצותן" במשניות ובמשנה שבירושלמי וכבר הוגה כן במקצת דפוסים החדשים (דק"ס).
↑ בכי"מ אלא ["כדי"] להרחיק את האדם מן העבירה, וכ"ה "את האדם" במשניות (אבל בד' נאפולי הגי' כבגמ') ובירושלמי וברא"ש וכ"ה לשון הגמ' לקמן ד' ב' (דק"ס).
↑ דתני דערבי' ברישא (הגהות הב"ח).
↑ בד' שונצינו משנת גמר"א הגי' ק"ש בערבין אימת ונוסח שלנו עדיף (דק"ס) וכ"ה כלפנינו בכל עדי הנוסח.
↑ בכי"מ ואב"א תנא יליף. והנה ברשב"א פי' דאקושיין מהדר, והביא מתוס' דאקרא קאי דבשכבך ובקומך, והק' ע"ז חדא דל"ש לומר יליף אקראי, ועוד מאי ואב"א. ולגי' זו מפורש כהרשב"א (ע"פ רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד, באור משנת ראשונים ס"ח). וכ"ה בכ"י פריס, ובשאר כת"י ליתא.
↑ בר"ח (מובא בס' הנר) וכת"י גניזה אחד (המייצג היחיד של ענף הנוסח שלו) ואב"א וכו' ליתא כלל, ולפ"ז המשך הגמ' אי הכי וכו' קאי על תירוץ הראשון, ודלא כתוס' ד"ה אי הכי.
↑ ל"ג אי הכי אלא ה"ג אלא הא דתנן בשחר (בית נתן) ועי' תוס' (ד"ה אי הכי) ולגי' זו א"צ לפירושם.
↑ בבית נתן ואיידי דקאי בשחרית. ובכי"מ ונוסח שבסידורים נוסח איטליא ונוסח רומניא (הובא בספר רינת אהרן) ואדקאי.
↑ בכי"מ מתני'. משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן [בדפו"י בתרומה]. ו"מתני'" נכתב על הגרד ונראה שהיה כתוב א"מ ויען שהוא ציון המשנה אינו שייך לשון אמר מר אבל מפני זה אין למוחקו וכ"ה לקמן בע"ב ובשבת קנ"ג ב' ובנזיר ל"ב א' וע"ש ברש"י (דק"ס) שם כתב דהוא לשון ירושלמי. ובשבת ניחא כיון שכבר יש פיסקה לכן חזר הגמ' אמר מר על אותה פיסקה, וכאן משום שהיא פיסקה ראשונה בתלמוד נקט אמר מר (ע"פ רינת אהרן).
אגב זה יש לציין שבקטע גניזה אחד של הבבלי (מנוקד עם טעמים. קמברידג' LG MISC.36) לא מופיע מונח של פתיחה, אלא מיד הוא מצטט מהמשנה ("מידי דערבית משעה שהכהנים"). פורום אוצה"ח. אמנם קטע זה מייצג נוסח מעובד ונ' שזה הגהה. וכן חסר בעוד קטע גניזה, אבל מכיון שיש קטע אחר הדומה בנוסחו ושם ניכר תיבת "מר" נ' דגם שם הוא הגהה למוחקו.
↑ כך הנוסח בדפוסים הראשונים, וכן בד"ה "והא" בתוספות (כך גם בדפוס שונצינו). גם בכתב יד פירנצה (אשכנזי שנת 1177) הגירסה כך, וכך גם הוגה בכ"י מינכן 95. בכת"י מינכן 95 (נוסח הפנים) ואוקספורד 366: וקמ"ל. ובכ"י פריס 671 (ביזנטי) וקטעי הגניזה: הכוכבים וכפרה (ותיבת קמ"ל ליתא כלל). ועי' בן יהוידע.
↑ בכי"מ ובא השמש וטהר ביאת שמשו הוא ומאי וטהר, וכ"ה בילקוט פ' אמור רמז תרל"ה ובחי' הרשב"א ובתוס' הרא"ש וכ"ה לשון הגמ' לקמן בע"ב (דק"ס) וכ"ה בכל כתה"י.

עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

[1] הערוך (ערך מתי) גרס ממתי, עי' מלאכת שלמה.

[2] בהלכות גדולות מכת"י (ע') קוראין, ונוסח זה מדויק אע"פ שלא מובא בשו"מ כי בכ"מ במשנה מובא בלשון זה "קרא" את שמע וכן פ"ג מ"א "קריאת" שמע, ומדויק לפמ"ש התפ"י דהכוונה קוראין לקריאה בקול כמו "וקראתם" דרור. גם לרמז בלשון רבים דאין אחד מוציא חבירו, ובתוא"נ כ' דלשון קורין היינו משום דנהגו לקרות בלה"ק. לכל אלה הטעמים מדויק הנוסחא "קוראין" (רממ"כ, דוגמא לתלמוד בבלי). וכ"ה גם בסמ"ג עשין י"ח, שבדפוס: "מאימתי קוראין". אמנם לענ"ד יש לקיים הכתיב הרגיל, מפני שבכל כתבי היד הישירים כאן והראשונים בריש ברכות במשנה ובבלי ובירו' ותוספתא וראשונים כתבו "מאימתי קורין", וא"א לשבש כל הספרים. ונראה לי שבכל מקום במשנה ובתלמוד בדפוס שכתוב "קריאת שמע" כתוב תמיד בכתבי יד "קרית שמע" (הרב י. ס.).

[3] במשניות בערבית, עי' בתוספות חדשים מ"ש לפרש גי' זאת. ע"פ שיטת ר"ת דיש ב' שקיעות התחלת שקיעה וסופה, ועי' בזהר פנחס רמג. מאימתי קורין את שמע בשחרין ולא אמר בשחר אלא בשחרין "תרין" ועי' תק"ז תיקון ה. ובדרך זה י"ל גם הגירסא בערבים (משנה בשרידי ירושלמי כת"י). ועי' בס' סמיכת חכמים מ"ש לפרש לשון בערבית (רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד) בכת"י וראשונים נראה שבדרך כלל כתבו "בערבין". ולכאורה זה הנוסח המדויק. וכן יש לציין לדברי הגר"א בשנו"א ובספר אמרי נועם, שביאר הנוסח "בערבין": "בערבין - לשון רבים, משום שיש שני ערבים, דהיינו תחלת שקיעה וסוף שקיעה דהיינו צאה"כ, להכי קאמר 'בערבין' דזמן ק"ש הוא לאחר ערב שני דהיינו צאה"כ". עיי"ש (הרב י. ס.).

[4] עי' בשו"ת רמ"ע מפאנו ס"א מ"ש בזה (רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד).

[5] ובכל הדפוסים הישנים הגי' בגמ' וברש"י האשמורת וכ"ה במשנה שבירושלמי וכ"ה נכון כמו שהוא במקרא בשופטים סי' ז' וכ"ה במשניות ד' נאפולי (דק"ס). וע"ע במלאכת שלמה.
עי' פיהמ"ש להר"מ א"ג (רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד).

[6] בכי"מ שבאו, וכ"ה במשנה שבפי' הרמב"ם ובמשניות ד' נאפולי משנת רנ"ב ושם הגי' כגי' הגמ' בערבין ועי' ת' רמ"ע סי' א (דק"ס).

[7] בכ"י פאריז מותרים וט"ס ועי' רש"י לקמן ט' א' ד"ה כוותי (דק"ס).
עי' רש"י ט. דדוחה גירסא זו ועי' בבעה"מ כאן. ובמ"ש הביא מרר"י אשכנזי די"ל הגי' מותרים דלא הוי ברכה לבטלה אלא מותרין אתם לפניה ולאחריה ועי' בפי' מהר"ש סירלוי בירושלמי ובב"י או"ח בי' צ"ט (רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד).
גי' רש"י לקמן (דף ט. ד"ה כוותי) חייבין ול"ג מותרים, וכ"ה בנד' כי"מ וכ"י ליידן של הירושלמי וכ"י קיימברידג', ונראה שנמשכו אחרי הגהתו של רש"י. אמנם בכת"י שאינם אשכנזיים (כת"י פריס 671 הביזנטי; כת"י אוקספורד 366 לפני התיקון; קטע גניזה מזרחי) מותרין אתם לקרות, וכ"ה בכת"י של המשניות (כת"י פרמה וקאופמן וכחמש קטעי גניזה וכי"ק של הרמב"ם) וכ"ה בבעל המאור ע"ש, וכ"ה במאירי בהרחבה ע"ש, וכ"כ במלאכת שלמה כאן ע"ש, וכ"ה בפסקי רי"ד, נמצא שאין לנוסח "חייבין" מקור ברור, וככה"נ אינו אלא הגהה של רש"י בלבד (ע"פ רינת אהרן).
אמנם כ"י פריס וב"נ וקטע גניזה כולם שייכים לענף נוסח אחד, ואין לתלות השינויים בהגהת רש"י, ואדרבה יתכן שגי' "מותרין" הוא הגהה ע"פ הגי' שבמשניות. ועוד שכ"ה הגי' "חייבין אתם" כבר בפי' רב האיי גאון להלן (נדפס בקובץ בית אהרן וישראל גליון רכו עמ' ל).

[8] עי' מילי דמרדכי סי' פד יג שקיים גי' חלבים ואמורים, עיי"ש באריכות ובתוס' חכמי אנגליה בהע'. ובכ"י פאריז ואברים ליום אחד, וט"ס (דק"ס). ובמלאכת שלמה כ' דהח' ר' יהוסף אשכנזי ז"ל כ' ס"א מצאתי הקטר חלבים ואברים ואכילת קדשים מצותן וכו' ולא העיר ע"ז מלשון המכלתא ואכילת זבחים והקטר חלבים כו' ומוכח להדיא מגירסא זאת במשנה דכלל אכילת קדשים עם הקטרה כשיטת הרמב"ם דגם בהקטרה גזרו, ובד"ס הביא גירסא מכת"י פריז. (עי' בשינוי גרסאות) ואברים ליום אחד. וכ' ע"ז והוא ט"ס, ואולי י"ל דהי' לפני הסופר הגירסא הנ"ל שמביא הר"י אשכנזי ואכילת קדשים ואחרי זה ליום אחד, והבבא וכל הנאכלין כו' לא היה לפניהם רק דכללינהו ביחד, ואכילת קדשים ליום א' ובא לאפוקי דלהנאכלים לשני ימים ולילה אחד לא גזרו עד חצות היום כמ"ש התוס' בזבחים נז. דבשקיעת החמה לא טעו אינשי (רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד, באור משנת ראשונים ס"ה אות י"ב).

[9] [בדפו"י מצותו] וכ"ה "מצותן" במשניות ובמשנה שבירושלמי וכבר הוגה כן במקצת דפוסים החדשים (דק"ס).

[10] בכי"מ אלא ["כדי"] להרחיק את האדם מן העבירה, וכ"ה "את האדם" במשניות (אבל בד' נאפולי הגי' כבגמ') ובירושלמי וברא"ש וכ"ה לשון הגמ' לקמן ד' ב' (דק"ס).

[11] דתני דערבי' ברישא (הגהות הב"ח).

[12] בד' שונצינו משנת גמר"א הגי' ק"ש בערבין אימת ונוסח שלנו עדיף (דק"ס) וכ"ה כלפנינו בכל עדי הנוסח.

[13] בכי"מ ואב"א תנא יליף. והנה ברשב"א פי' דאקושיין מהדר, והביא מתוס' דאקרא קאי דבשכבך ובקומך, והק' ע"ז חדא דל"ש לומר יליף אקראי, ועוד מאי ואב"א. ולגי' זו מפורש כהרשב"א (ע"פ רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד, באור משנת ראשונים ס"ח). וכ"ה בכ"י פריס, ובשאר כת"י ליתא.

[14] בר"ח (מובא בס' הנר) וכת"י גניזה אחד (המייצג היחיד של ענף הנוסח שלו) ואב"א וכו' ליתא כלל, ולפ"ז המשך הגמ' אי הכי וכו' קאי על תירוץ הראשון, ודלא כתוס' ד"ה אי הכי.

[15] ל"ג אי הכי אלא ה"ג אלא הא דתנן בשחר (בית נתן) ועי' תוס' (ד"ה אי הכי) ולגי' זו א"צ לפירושם.

[16] בבית נתן ואיידי דקאי בשחרית. ובכי"מ ונוסח שבסידורים נוסח איטליא ונוסח רומניא (הובא בספר רינת אהרן) ואדקאי.

[17] בכי"מ מתני'. משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן [בדפו"י בתרומה]. ו"מתני'" נכתב על הגרד ונראה שהיה כתוב א"מ ויען שהוא ציון המשנה אינו שייך לשון אמר מר אבל מפני זה אין למוחקו וכ"ה לקמן בע"ב ובשבת קנ"ג ב' ובנזיר ל"ב א' וע"ש ברש"י (דק"ס) שם כתב דהוא לשון ירושלמי. ובשבת ניחא כיון שכבר יש פיסקה לכן חזר הגמ' אמר מר על אותה פיסקה, וכאן משום שהיא פיסקה ראשונה בתלמוד נקט אמר מר (ע"פ רינת אהרן).
אגב זה יש לציין שבקטע גניזה אחד של הבבלי (מנוקד עם טעמים. קמברידג' LG MISC.36) לא מופיע מונח של פתיחה, אלא מיד הוא מצטט מהמשנה ("מידי דערבית משעה שהכהנים"). פורום אוצה"ח. אמנם קטע זה מייצג נוסח מעובד ונ' שזה הגהה. וכן חסר בעוד קטע גניזה, אבל מכיון שיש קטע אחר הדומה בנוסחו ושם ניכר תיבת "מר" נ' דגם שם הוא הגהה למוחקו.

[18] כך הנוסח בדפוסים הראשונים, וכן בד"ה "והא" בתוספות (כך גם בדפוס שונצינו). גם בכתב יד פירנצה (אשכנזי שנת 1177) הגירסה כך, וכך גם הוגה בכ"י מינכן 95. בכת"י מינכן 95 (נוסח הפנים) ואוקספורד 366: וקמ"ל. ובכ"י פריס 671 (ביזנטי) וקטעי הגניזה: הכוכבים וכפרה (ותיבת קמ"ל ליתא כלל). ועי' בן יהוידע.

[19] בכי"מ ובא השמש וטהר ביאת שמשו הוא ומאי וטהר, וכ"ה בילקוט פ' אמור רמז תרל"ה ובחי' הרשב"א ובתוס' הרא"ש וכ"ה לשון הגמ' לקמן בע"ב (דק"ס) וכ"ה בכל כתה"י.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{ניווט בבלי/ברכות}}{{צורת הדף|ברכות|ב|א}}
+<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
-'''[[משנה/ברכות/ב#א|מאימתי]]''' קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה דברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים עד חצות. רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע אמר להם אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות ולא זו בלבד אמרו אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר א"כ למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה:
+'''[[משנה/ברכות/א#א|מאימתי]]'''<ref>הערוך {{ממ|[[ספר הערוך/מתי|ערך מתי]]}} גרס '''ממתי''', עי' [[מלאכת שלמה/ברכות/א#א|מלאכת שלמה]].</ref> קורין<ref>בהלכות גדולות מכת"י {{ממ|ע'}} '''קוראין''', ונוסח זה מדויק אע"פ שלא מובא בשו"מ כי בכ"מ במשנה מובא בלשון זה "קרא" את שמע וכן פ"ג מ"א "קריאת" שמע, ומדויק לפמ"ש התפ"י דהכוונה קוראין לקריאה בקול כמו "וקראתם" דרור. גם לרמז בלשון רבים דאין אחד מוציא חבירו, ובתוא"נ כ' דלשון קורין היינו משום דנהגו לקרות בלה"ק. לכל אלה הטעמים מדויק הנוסחא "קוראין" {{ממ|רממ"כ, דוגמא לתלמוד בבלי}}. וכ"ה גם בסמ"ג עשין י"ח, שבדפוס: "מאימתי קוראין". אמנם לענ"ד יש לקיים הכתיב הרגיל, מפני שבכל כתבי היד הישירים כאן והראשונים בריש ברכות במשנה ובבלי ובירו' ותוספתא וראשונים כתבו "מאימתי קורין", וא"א לשבש כל הספרים. ונראה לי שבכל מקום במשנה ובתלמוד בדפוס שכתוב "קריאת שמע" כתוב תמיד בכתבי יד "קרית שמע" {{ממ|הרב י. ס.}}.</ref> את שמע בערבין<ref>במשניות '''בערבית''', עי' בתוספות חדשים מ"ש לפרש גי' זאת. ע"פ שיטת ר"ת דיש ב' שקיעות התחלת שקיעה וסופה, ועי' בזהר פנחס רמג. מאימתי קורין את שמע בשחרין ולא אמר בשחר אלא בשחרין "תרין" ועי' תק"ז תיקון ה. ובדרך זה י"ל גם הגירסא בערבים {{ממ|משנה בשרידי ירושלמי כת"י}}. ועי' בס' סמיכת חכמים מ"ש לפרש לשון בערבית {{ממ|רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד}} בכת"י וראשונים נראה שבדרך כלל כתבו "בערבין". ולכאורה זה הנוסח המדויק. וכן יש לציין לדברי הגר"א בשנו"א ובספר אמרי נועם, שביאר הנוסח "בערבין": "בערבין - לשון רבים, משום שיש שני ערבים, דהיינו תחלת שקיעה וסוף שקיעה דהיינו צאה"כ, להכי קאמר 'בערבין' דזמן ק"ש הוא לאחר ערב שני דהיינו צאה"כ". עיי"ש {{ממ|הרב י. ס.}}.</ref>. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן<ref>עי' בשו"ת רמ"ע מפאנו ס"א מ"ש בזה {{ממ|רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד}}.</ref> עד סוף האשמורה{{הערה|ובכל הדפוסים הישנים הגי' בגמ' וברש"י '''האשמורת''' וכ"ה במשנה שבירושלמי וכ"ה נכון כמו שהוא במקרא בשופטים סי' ז' וכ"ה במשניות ד' נאפולי {{ממ|דק"ס}}. וע"ע ב[[מלאכת שלמה/ברכות/א#א|מלאכת שלמה]].{{ש}}עי' פיהמ"ש להר"מ א"ג {{ממ|רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד}}.}} הראשונה דברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים עד חצות. רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו{{הערה|בכי"מ '''שבאו''', וכ"ה במשנה שבפי' הרמב"ם ובמשניות ד' נאפולי משנת רנ"ב ושם הגי' כגי' הגמ' בערבין ועי' [[שו"ת רמ"ע מפאנו/א|ת' רמ"ע סי' א]] {{ממ|דק"ס}}.}} בניו מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע אמר להם אם לא עלה עמוד השחר חייבין{{הערה|בכ"י פאריז '''מותרים''' וט"ס ועי' רש"י לקמן ט' א' ד"ה כוותי {{ממ|דק"ס}}. {{ש}}עי' רש"י ט. דדוחה גירסא זו ועי' בבעה"מ כאן. וב[[מלאכת שלמה/ברכות/א|מ"ש]] הביא מרר"י אשכנזי די"ל הגי' מותרים דלא הוי ברכה לבטלה אלא מותרין אתם לפניה ולאחריה ועי' בפי' מהר"ש סירלוי בירושלמי ובב"י או"ח בי' צ"ט {{ממ|רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד}}.
+{{ש}}גי' רש"י לקמן {{ממ|[[רש"י/ברכות/ט/א#כוותי|דף ט. ד"ה כוותי]]}} חייבין ול"ג מותרים, וכ"ה בנד' כי"מ וכ"י ליידן של הירושלמי וכ"י קיימברידג', ונראה שנמשכו אחרי הגהתו של רש"י. אמנם בכת"י שאינם אשכנזיים {{ממ|כת"י פריס 671 הביזנטי; כת"י אוקספורד 366 לפני התיקון; קטע גניזה מזרחי}} '''מותרין''' אתם לקרות, וכ"ה בכת"י של המשניות {{ממ|כת"י פרמה וקאופמן וכחמש קטעי גניזה וכי"ק של הרמב"ם}} וכ"ה בבעל המאור ע"ש, וכ"ה במאירי בהרחבה ע"ש, וכ"כ ב[[מלאכת שלמה/ברכות/א|מלאכת שלמה]] כאן ע"ש, וכ"ה בפסקי רי"ד, נמצא שאין לנוסח "חייבין" מקור ברור, וככה"נ אינו אלא הגהה של רש"י בלבד {{ממ|ע"פ רינת אהרן}}. {{ש}}אמנם כ"י פריס וב"נ וקטע גניזה כולם שייכים לענף נוסח אחד, ואין לתלות השינויים בהגהת רש"י, ואדרבה יתכן שגי' "מותרין" הוא הגהה ע"פ הגי' שבמשניות. ועוד שכ"ה הגי' "חייבין אתם" כבר בפי' רב האיי גאון להלן {{ממ|נדפס בקובץ בית אהרן וישראל גליון רכו עמ' ל}}.}} אתם לקרות ולא זו בלבד אמרו אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואברים{{הערה|עי' מילי דמרדכי סי' פד יג שקיים גי' חלבים '''ואמורים''', עיי"ש באריכות ובתוס' חכמי אנגליה בהע'. ובכ"י פאריז ואברים '''ליום אחד''', וט"ס {{ממ|דק"ס}}. ובמלאכת שלמה כ' דהח' ר' יהוסף אשכנזי ז"ל כ' ס"א מצאתי הקטר חלבים ואברים ואכילת קדשים מצותן וכו' ולא העיר ע"ז מלשון המכלתא ואכילת זבחים והקטר חלבים כו' ומוכח להדיא מגירסא זאת במשנה דכלל אכילת קדשים עם הקטרה כשיטת הרמב"ם דגם בהקטרה גזרו, ובד"ס הביא גירסא מכת"י פריז. (עי' בשינוי גרסאות) ואברים ליום אחד. וכ' ע"ז והוא ט"ס, ואולי י"ל דהי' לפני הסופר הגירסא הנ"ל שמביא הר"י אשכנזי ואכילת קדשים ואחרי זה ליום אחד, והבבא וכל הנאכלין כו' לא היה לפניהם רק דכללינהו ביחד, ואכילת קדשים ליום א' ובא לאפוקי דלהנאכלים לשני ימים ולילה אחד לא גזרו עד חצות היום כמ"ש התוס' בזבחים נז. דבשקיעת החמה לא טעו אינשי {{ממ|רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד, באור משנת ראשונים ס"ה אות י"ב}}.}} מצותן עד שיעלה עמוד השחר וכל הנאכלים ליום אחד מצותן{{הערה|[בדפו"י '''מצותו'''] וכ"ה "מצותן" במשניות ובמשנה שבירושלמי וכבר הוגה כן במקצת דפוסים החדשים {{ממ|דק"ס}}.}} עד שיעלה עמוד השחר א"כ למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק אדם{{הערה|בכי"מ '''אלא''' ["כדי"] להרחיק '''את האדם''' מן העבירה, וכ"ה "את האדם" במשניות {{ממ|אבל בד' נאפולי הגי' כבגמ'}} ובירושלמי וברא"ש וכ"ה לשון הגמ' לקמן ד' ב' {{ממ|דק"ס}}.}} מן העבירה: {{ש}}'''גמ'''' תנא היכא קאי דקתני מאימתי ותו מאי שנא {{הערה|דתני '''דערבי' '''ברישא {{ממ|[[הגהות הב"ח/{{כאן}}|הגהות הב"ח]]}}.}}דתני בערבית ברישא לתני דשחרית ברישא תנא אקרא קאי דכתיב [[תנ"ך/דברים/ו#ז|בשכבך ובקומך]] והכי קתני זמן קריאת שמע דשכיבה{{הערה|בד' שונצינו משנת גמר"א הגי' ק"ש '''בערבין''' אימת ונוסח שלנו עדיף {{ממ|דק"ס}} וכ"ה כלפנינו בכל עדי הנוסח.}} אימת משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואי בעית אימא <ref>בכי"מ ואב"א '''תנא''' יליף. והנה ב{{ממק|רשב"א}} פי' דאקושיין מהדר, והביא מתוס' דאקרא קאי דבשכבך ובקומך, והק' ע"ז חדא דל"ש לומר יליף אקראי, ועוד מאי ואב"א. ולגי' זו מפורש כהרשב"א {{ממ|ע"פ רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד, באור משנת ראשונים ס"ח}}. וכ"ה בכ"י פריס, ובשאר כת"י ליתא.</ref>יליף מברייתו של עולם דכתיב [[תנ"ך/בראשית/א#ה|ויהי ערב ויהי בקר יום אחד]]<ref>בר"ח {{ממ|מובא בס' הנר}} וכת"י גניזה אחד {{ממ|המייצג היחיד של ענף הנוסח שלו}} ואב"א וכו' ליתא כלל, ולפ"ז המשך הגמ' אי הכי וכו' קאי על תירוץ הראשון, ודלא כתוס' ד"ה אי הכי.</ref> אי הכי סיפא דקתני{{הערה|ל"ג אי הכי אלא ה"ג '''אלא הא דתנן''' בשחר {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}} ועי' תוס' {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#אי|ד"ה אי הכי]]}} ולגי' זו א"צ לפירושם.}} בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה לתני דערבית ברישא. תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית עד דקאי{{הערה|ב{{ממק|בית נתן}} '''ואיידי דקאי''' בשחרית. ובכי"מ ונוסח שבסידורים נוסח איטליא ונוסח רומניא {{ממ|הובא בספר רינת אהרן}} '''ואדקאי'''.}} בשחרית פריש מילי דשחרית והדר פריש מילי דערבית: אמר מר משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן{{הערה|בכי"מ '''מתני''''. משעה שהכהנים נכנסין לאכול '''בתרומתן''' [בדפו"י '''בתרומה''']. ו"מתני'" נכתב על הגרד ונראה שהיה כתוב א"מ ויען שהוא ציון המשנה אינו שייך לשון אמר מר אבל מפני זה אין למוחקו וכ"ה לקמן בע"ב ובשבת קנ"ג ב' ובנזיר ל"ב א' וע"ש ב[[רש"י/נזיר/לב/א|רש"י]] {{ממ|דק"ס}} שם כתב דהוא לשון ירושלמי. ובשבת ניחא כיון שכבר יש פיסקה לכן חזר הגמ' אמר מר על אותה פיסקה, וכאן משום שהיא פיסקה ראשונה בתלמוד נקט אמר מר {{ממ|ע"פ רינת אהרן}}. {{ש}}אגב זה יש לציין שבקטע גניזה אחד של הבבלי {{ממ|מנוקד עם טעמים. קמברידג' LG MISC.36}} לא מופיע מונח של פתיחה, אלא מיד הוא מצטט מהמשנה {{ממ|"מידי דערבית משעה שהכהנים"}}. פורום אוצה"ח. אמנם קטע זה מייצג נוסח מעובד ונ' שזה הגהה. וכן חסר בעוד קטע גניזה, אבל מכיון שיש קטע אחר הדומה בנוסחו ושם ניכר תיבת "מר" נ' דגם שם הוא הגהה למוחקו.}}. מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה משעת צאת הכוכבים לתני משעת צאת הכוכבים. מלתא אגב אורחיה קמשמע לן כהנים אימת קא אכלי בתרומה משעת צאת הכוכבים והא קמשמע לן דכפרה לא מעכבא{{הערה|כך הנוסח בדפוסים הראשונים, וכן בד"ה "והא" בתוספות {{ממ|כך גם בדפוס שונצינו}}. גם בכתב יד פירנצה {{ממ|אשכנזי שנת 1177}} הגירסה כך, וכך גם הוגה בכ"י מינכן 95. בכת"י מינכן 95 {{ממ|נוסח הפנים}} ואוקספורד 366: '''וקמ"ל'''. ובכ"י פריס 671 {{ממ|ביזנטי}} וקטעי הגניזה: '''הכוכבים וכפרה''' {{ממ|ותיבת קמ"ל ליתא כלל}}. ועי' {{ממק|בן יהוידע}}.}} כדתניא [[תנ"ך/ויקרא/כב#ז|ובא השמש וטהר]] ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה. וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש והאי וטהר{{הערה|בכי"מ ובא השמש '''וטהר''' ביאת '''שמשו הוא ומאי''' וטהר, וכ"ה בילקוט פ' אמור רמז תרל"ה ובחי' הרשב"א ובתוס' הרא"ש וכ"ה לשון הגמ' לקמן בע"ב {{ממ|דק"ס}} וכ"ה בכל כתה"י.}} טהר יומא
-'''גמ'''' תנא היכא קאי דקתני מאימתי ותו מאי שנא דתני בערבית ברישא לתני דשחרית ברישא תנא אקרא קאי דכתיב [[תנ"ך/דברים/ו|בשכבך ובקומך]] והכי קתני זמן קריאת שמע דשכיבה אימת משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואי בעית אימא יליף מברייתו של עולם דכתיב [[תנ"ך/בראשית/א#ה|ויהי ערב ויהי בקר יום אחד]] אי הכי סיפא דקתני בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה לתני דערבית ברישא. תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית עד דקאי בשחרית פריש מילי דשחרית והדר פריש מילי דערבית: אמר מר משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה משעת צאת הכוכבים לתני משעת צאת הכוכבים. מילתא אגב אורחיה קמשמע לן כהנים אימת קא אכלי בתרומה משעת צאת הכוכבים והא קמשמע לן דכפרה לא מעכבא כדתניא [[תנ"ך/ויקרא/כב#ז|ובא השמש וטהר]] ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה. וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש והאי וטהר טהר יומא
+<noinclude>{{שומר דף בבלי|דילמא}}
-{{יישור לשמאל|[[בבלי/ברכות/ב/ב|דילמא]]}}
 {{שולי הגליון}}
-'''משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן'''
+{{ניווט כללי תחתון}}
+[[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]]</noinclude>
-רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/א|ד"ה עד סוף]]}} כתב בשם הירושלמי שקריאת שמע הנאמרת בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אינה אלא כדי לעמוד מתוך דברי תורה, ולפיכך חובה לקרותה משתחשך, ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מטתו יצא. וכן פסק הרי"ף שזמן ק"ש משעת צאת הכוכבים.
-והקשו התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/א|ד"ה מאימתי]]}} דאם כן היה לו לקרות ג' פרשיות ובברכותיה, ועוד דקי"ל כריו"ח דבעינן למיסמך גאולה לתפילה אף בערבית, ועוד דק"ש שעל המטה אינה אלא משום מזיקין ות"ח אין צריך לקרותה. והרשב"א יישב דעת רש"י שאילו היו מאחרין להתפלל עד זמן ק"ש היה כל אחד הולך לביתו ולא היו מתפללין בצבור מפני הטורח להתאסף שוב, ולכן התירו להתפלל קודם הזמן. ואחר שכבר קראו ק"ש בברכותיה כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה לא הצריכו לשוב ולברך כיון שהברכות אינן מעכבות כדמוכח בירושלמי, וגם לא הצריכו לקרות אלא פרשה ראשונה שהיא מדאורייתא. והדין לסמוך גאולה לתפילה הוא כשמתפלל ביחיד או בציבור אחר שהגיע זמן ק"ש.
-ור"ת פי' דק"ש דבית הכנסת היא עיקר וכדרבי יהודה שזמן המנחה עד פלג המנחה ומאותה שעה זמן ערבית וגם קריאת שמע, והירושלמי איירי בקריאת שמע שהיו קוראים קודם התפילה כמו אשרי שאנו אומרים קודם מנחה, והבעל המאור (הביאו ה[[רשב"א/ברכות/ב/א|רשב"א]]) הביא ראיה לפירוש זה מהירושלמי. וה[[חשק שלמה/ברכות/ב/א|חשק שלמה]] פירש כוונתם שהיו קוראים ק"ש קודם תפלת המנחה והביא שכן מבואר בסמ"ג (עשין י"ט) בשם ר"ת שהיו רגילין לקרות ק"ש במנחה אחר תפלה ונתבטל אח"כ, וכתב שתיבת 'אחר' ט"ס וצ"ל 'קודם' תפילה.
-והקשו התוס' דהוה תרתי קולי דסתרן אהדדי שהרי מנחה מתפללין אחר פלג המנחה. והרשב"א יישב קושיא זו דלגבי תפלה הקלו. עוד הקשו התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/ב|ב: ד"ה אמר ליה]]}} ממה שהקשה ר' יהודה לר' מאיר והלא כהנים מבעוד יום טובלין, ותמוה הלא לשיטתו נמי קשה שהרי פלג המנחה מבעוד יום הוא, ויישבו התוס' דלדידיה הקשה לו דדריש בשכבך בשעת שכיבה כרבנן, ואילו רבי יהודה לא דריש לה כלל. והרשב"א כתב שנדחקו בדבריהם ואינו נראה כלל שהרי ודאי לר"י זמן מנחה עד פלג כיון שתפלות כנגד תמידין נתקנו ולא מאחר דחשיב לילה שהרי זמן רב יש עוד הלילה וכהנים טובלים לדעת ר"י אחר פלג המנחה ועל כרחך שיום הוא, ואם נאמר דלר"י חשיב זמן שכיבה אף שהוא יום כיון דבשכיבה תליא רחמנא ולא בלילה, אם כן אף לר"מ יש לומר שאף שהכהנים טובלים באותה שעה לפי שאכתי יום הוא מכל מקום זמן שכיבה הוא.
-ודעת ר"י דסבירא לן כדעת התנאים המובאים להלן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|ב:]]}} בגמרא שזמן ק"ש משעה שקדש היום או משעה שבני אדם נכנסים לאכול בע"ש [ודברי הירושלמי יפרש כלדעת ר"ת]. וכן כתב בעל המאור שכדאיים הם אלו התנאים לסמוך עליהם בשעת הדחק של צבור. והביאו התוס' ראיה לדבריו מדאמרינן לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/כז/א|כז.]]}} דרב מצלי של שבת בערב שבת ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. והקשה ה[[מהרש"א/חידושי הלכות/ברכות/ב/א|מהרש"א]] שאין ראיה מכך לדעת ר"י שהרי גם לדעת רש"י שעיקר ק"ש הוא מה שקורא על מטתו מכל מקום תפלת ערבית קורא מבעוד יום, וכן מוכח בירושלמי שמבאר שקריאת שמע היתה קודם לתפילה כדי לעמוד מתוך דברי תורה, אך תפלת ערבית שפיר התפללו קודם צאת הכוכבים. ולכן כתב המהרש"א שעיקר הראיה היא לדעת ר"ת וכפי שהביאה הרא"ש, שהגמרא להלן (כז.) מוכיחה מתפילתו של רב דהלכה כרבי יהודה דחשיב לילה ומאחר דקי"ל כרבי יהודה סבירא להו לתוס' דהוא הדין דהוי לילה לענין קריאת שמע. והרשב"א הקשה על דעת ר"י שהרי למסקנא אין זמן מוקדם לצאת הכוכבים אלא שיעורו של ר"א או שיעורו של ר"מ, ושיעורו של ר"מ אי אפשר לעמוד עליו קודם צאת הכוכבים כיון שאמר כל דבריו בבין השמשות דרבי יוסי {{ממ|כמבואר לקמן [[בבלי/ברכות/ב/ב|ב:]]}}. ור"א לגבי ר' יהושע אינו כיון דשמותי הוא, ועוד דהוה יחיד כנגד רבים. ואף אם אפשר לעמוד על שיעורו של רבי יוסי (כמבואר ברשב"א שם בשם הראב"ד) מ"מ אין הלכה כר"מ במקום רבי יהודה וכ"ש במקום רבי יהושע ורבי יהודה ור' אחא ור' חנינא דרבים הם. והרא"ש {{ממ|[[רא"ש/ברכות/א/א|סימן א]]}} כתב שמכל מקום בתפילה הקלו וגם שעשו כאן מתוך הדחק שלא היו מתקבצין שוב. ותמה במעדני יום טוב (אות ק) מהו שאמר בתפילה הקלו הלא בקריאת שמע איירינן ואף אם נאמר שהשאילו הלשון תפילה לק"ש עדיין קשה איך הקלו בשל תורה וכתב ע"פ דברי תלמידי רבינו יונה {{ממ|[[תלמידי רבינו יונה/ברכות/ב/א|כאן]]}} שיכולים חכמים לעקור מ"ע משום סייג ואף כאן עשו סייג כדי שלא תתבטל לגמרי, אלא שכתב שלפ"ז מה שהוסיף הרא"ש וגם מתוך הדחק נהגו כן אין לו מובן שהרי היינו הך. עוד כתב לפרש שאחר שהקלו בתפילה להקדימה הקלו גם להקדים ק"ש כדי לסמוך גאולה לתפילה, אך דחה פירוש זה שאין טעם לעקור ד"ת כדי לסמוך גאולה לתפילה שאינו אלא סמך וסעד בעלמא, וגם מצינו לרב שדחה סמיכת גאולה לתפילה משום הוספה מחול על הקודש, ועוד כתב שאף לפירוש זה לשון הרא"ש דחוק.
-[[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]]

בבלי/ברכות/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־21:24, 12 בפברואר 2024

תפריט ניווט

חיפוש