בבלי/ברכות/ז/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד בבלי

מעבר לעמוד אחר במסכת זו
ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד.

צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
הבבלי כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
ריטב"א
שיטה מקובצת
חי' אגדות מהרש"א
מהרש"ל
פני יהושע
פתח עינים
רש"ש
בית נתן
שפת אמת
בן יהוידע
בניהו
שיח השדה

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


בבלי TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png ב

א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחי מיום שברא הקב"ה את העולם[1] לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם[2] וקראו אדון שנאמר ויאמר אדני (אלהים) במה אדע כי אירשנה. אמר רב[3] אף[4] דניאל לא נענה אלא בשביל[5] אברהם שנא' ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם למען אדני למענך מבעי ליה אלא למען אברהם שקראך אדון: וא"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחי מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו שנאמר פני ילכו והנחותי לך: ואמר ר"י משום ר"ש בן יוחי מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שהודה להקב"ה עד שבאתה לאה והודתו שנאמר הפעם אודה את ה': ראובן א"ר אלעזר[6] אמרה לאה[7] ראו מה בין בני לבן חמי דאילו בן חמי אע"ג דמדעתיה זבניה לבכירותיה דכתיב וימכר את בכרתו[8] ליעקב חזו מה כתיב ביה וישטם עשו את יעקב[9] וכתיב ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים וגו'[10] ואילו בני אע"ג דעל כרחיה שקליה יוסף לבכירותיה מניה דכתיב ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף[11] אפי' הכי לא אקנא ביה[12] דכתיב וישמע ראובן ויצילהו מידם: רות מאי רות א"ר יוחנן שזכתה ויצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותשבחות מנא לן דשמא גרים אמר רבי אליעזר[13] דאמר קרא לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ אל תקרי שמות אלא שמות: וא"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג שנאמר מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו וכתיב בתריה ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי ואילו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק ואילו מה רבו צרי לא כתיב[14]: מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו מזמור לדוד קינה[15] לדוד מיבעי ליה אמר ר' שמעון בן אבישלום משל למה הדבר דומה לאדם שיצא עליו שטר חוב קודם שפרעו היה עצב לאחר שפרעו שמח[16] אף כן[17] דוד כיון[18] שאמר לו הקב"ה הנני מקים עליך רעה מביתך היה עצב אמר שמא עבד או ממזר הוא דלא חייס עלי כיון דחזא דאבשלום הוא שמח משום הכי אמר מזמור[19]: וא"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחי מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה שנאמר עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם תניא נמי הכי רבי דוסתאי בר' מתון אומר[20] מותר להתגרות ברשעים בעוה"ז שנא' עוזבי תורה יהללו רשע וגו' ואם לחשך אדם לומר והא כתיב אל תתחר במרעים אל תקנא בעושי עולה אמור לו[21] מי שלבו נוקפו אומר כן אלא[22] אל תתחר במרעים להיות כמרעים אל תקנא בעושי עולה להיות כעושי עולה ואומר[23] אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ה' כל היום איני והאמר ר' יצחק אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו שנאמר[24] יחילו דרכיו בכל עת ולא עוד אלא שזוכה בדין שנאמר מרום משפטיך מנגדו[25] ולא עוד אלא שרואה בצריו[26] שנאמר כל צורריו יפיח בהם לא קשיא הא במילי דידיה הא במילי דשמיא ואיבעית אימא הא והא במילי דשמיא ולא קשיא הא ברשע שהשעה משחקת לו הא ברשע שאין השעה משחקת לו ואב"א הא והא ברשע שהשעה משחקת לו ולא קשיא הא בצדיק גמור הא בצדיק שאינו גמור דאמר רב הונא[27] מאי דכתיב למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו וכי רשע בולע צדיק והא כתיב ה' לא יעזבנו בידו וכתיב לא יאונה לצדיק כל און אלא[28] צדיק ממנו בולע צדיק גמור אינו בולע ואב"א שעה משחקת לו שאני[29]: וא"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי כל הקובע מקום לתפלתו[30] אויביו נופלים תחתיו שנאמר ושמתי מקום לעמי לישראל[31] ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה[32] רב הונא רמי כתיב לענותו וכתיב לכלותו בתחלה לענותו ולבסוף לכלותו: וא"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה שנא' פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו למד לא נאמר אלא יצק מלמד[33] שגדולה שמושה יותר מלמודה: א"ל רבי יצחק לרב נחמן[34] מ"ט[35] לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי אמר ליה לא יכילנא א"ל לכנפי למר עשרה וליצלי אמר ליה טריחא לי מלתא ולימא ליה מר לשלוחא דצבורא בעידנא דמצלי צבורא ליתי ולודעיה למר א"ל מאי כולי האי א"ל דאמר[36] ר' יוחנן משום ר"ש בן יוחי




שולי הגליון


  1. בכי"מ את עולמו, וכ"ה באה"ת וכן לשון הש"ס בכ"מ וכמו שהוא בסמוך ולקמן ל"א ‎ב'. ובאה"ת הוא משום ר' ‏יוסי בן זמרא אבל מדנקט שם בהמימרא הסמוכה ואמר ר"י משום רשב"י משמע שט"ס הוא בכאן (דק"ס).
  2. אברהם אבינו וקראו (הגהות הב"ח).
  3. באה"ת הגי' אמר ר' יוסי אף דניאל. ואולי צ"ל ר' אסי (דק"ס) ובאה"כ א"ר יוסף אף דניאל, והיא הגי' המעולה (הערות ותיקונים בס"ס דק"ס).
  4. בכ"י פאריז אמר רב יוסף, ונר' שהוא ט"ס (דק"ס) ראה הע' לעיל בסמוך.
  5. בכי"מ אלא בזכות אברהם, וכ"ה ב‎ב"נ ובילקוט פ' לך לך רמז ‎ע"ז ובילקוט דניאל ט' (דק"ס).
  6. בכי"מ ראובן מאי ראובן, וכ"ה הלשון בסמוך מאי רות (דק"ס).
  7. בדק"ס הביא גי' אמרה לאה לבריות ראו מה בין בני וכו' [ראה הע' בסמוך בשם הגדות התלמוד], ועי' בלשון הזהב (נשמט ממקומו ונמצא בין פרק שני לשלישי) ותורף דבריו דהטעם האמיתי הוא זה אך לא גילתה זאת לאחרים, ומה שנאמר בתורה כי ראה ה' בעניי זהו מה שאמרה לעולם, ולפי"ז לא יעלה תירוץ הלשה"ז (חומת אש).
  8. בכי"מ לבכירותיה ליעקב והשאר ליתא, וכן ליתא בב"נ ובילקוט תהלים מ"ו ובאמת אין צריך ראיות לזה (דק"ס).
  9. באה"ת הגי'‏ אמרה לאה ‏לבריות ראו מה בין בני לבן חמי דאלו בני אע"ג דבע"כ אשתקל בכורותו מיניה דכתיב ובני ראובן כו'‏ בכורתו לבני יוסף בן ישראל ולא להתיחש לבכורה אפ"ה וישמע ראובן ויצילהו מידם ואלו בן חמי אע"ג דמנפשיה זבין דכתיב וימכור את בכורתו ליעקב אפ"ה וישטום עשו את יעקב וכסדר הזה כ"ה בילקוט פ' ויצא רמז קכ"ו (דק"ס).
  10. בכי"מ מן וכתיב עד כאן ליתא, וכן ליתא בב"נ ובאה"ת ובילקוט בשני המקומות (דק"ס).
  11. בכי"מ שקלו בכירותיה מיניה ויהביה ליוסף דכתיב ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו ליוסף בן ישראל ולא להתיחס לבכורה, והיא הגי' האמיתית דיוסף לא שקיל מיניה רק יעקב נתנה לו ‏(וכן הקשה בס'‏ מראה אש).‏ וכן הגי' בב"נ אע"ג דבע"כ אשתקל בכורותיה מיניה דכתיב כו' וכ"ה בילקוט בשני המקומות (דק"ס).
  12. בבית נתן הגי' אפ"ה כתיב וישמע כו' ותיבות ‏"לא אקני ביה"‏ ליתא וכן ליתא בילקוט תהלים שם (דק"ס).
  13. ותשבחות ומנא לן דשמא גרים א"ר אלעזר (וכן הגיה הגאון ר"י פיק) (בית נתן). בכי"מ א"ר אלעזר, וכ"ה בכל הדפוסים הישנים ובע"י ובאה"ת ובילקוט וכבר הגיה כן הגרי"ב (דק"ס).
  14. בכי"מ יותר ממלחמת גוג ומגוג דאלו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב ["'למה רגשו גוים וגו'"'] יתיצבו מלכי ארץ (ולא כתיב ה' מה רבו צרי. והמה מוקפין) ואלו גבי תרבות רעה כתיב מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו וכתיב ה' מה רבו צרי. והיא גי'‏ נכונה דכן דרך הגמ' בכ"מ בכעין זה להתחיל ממקום שסיים וכמו דאמר בסמוך דאלו בן חמי כו' וכן בפסחים קי"ח א' דאלו ביולדה כו' דאלו בגאולה כו' והרבה כיוצא בו וכ"ה בב"נ ובילקוט תהלים ג' ובס' המוסר פ"ז ד' פ"ג ב'. ובאה"ת הגי' ‏דאלו בתרבות רעה כתיב מזמור כו' (דק"ס). ובכ"י פאריז דאלו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב למה רגשו גוים וגו' ואלו גבי תרבות רעה כתיב מזמור לדוד בברחו וגו' אלו גבי מלחמת גוג ומגוג (כתיב, וט"ס) ה' מה רבו צרי לא כתיב (דק"ס בהשלמות).
  15. בכי"מ "מזמור לדוד מפני אבשלום בנו" ליתא, והגי' מזמור לדוד בכיה וקינה לדוד (דק"ס).
  16. בכי"מ א"ר שמעון בן אבשלום משל לאדם שהיו אומרים לו למחר מוציאין עליך שט"ח קודם שרואהו עצב לאחר שרואהו שמח, ובגליון. א"ר שמעון בן לקיש מעשה אבשלום למה הדבר דומה משל לאדם כו' כמו בדפוס. קודם שרואהו כו', והוא נוסח ישר מאוד קודם שרואהו דואג אולי יגדל יותר מיכלתו לשלם ואחר שרואהו שיוכל לשלמו שמח. ולגי' הדפוס אינו מדוקדק הלשון לאחר שפרעו הא עדיין לא פרעו. ובב"נ הגי' דרש ר' שמעון בן אבשלום וכ"ה בילקוט שם ותיבת אבשלום איתא גם בע"י ועי' הגהות הגרי"ב ובאה"ת הגי' אמר ר"ש בן ‏יוחאי(דק"ס) וכנראה הדפוסים הגיהו "אבישלום" ע"פ הגהת ר"ת בכתובות קד ע"ב ויומא לח ע"ב שמגיה תמיד השם 'אבישלום' תמורת 'אבשלום' שהיה בספרים שלפניו. אבל מסתמא שבכולם הנוסח הישן שהיה "אבשלום" הוא באמת הנכון, וראיה קצת מסוגיין שדוקא "בן אבשלום" מבאר קרא במזמור דברחו מפני אבשלום. ודרך תנאים לומר מימרות הקשורות לשמם דייקא ואכמ"ל (רינת אהרן).
  17. אף כאן דוד כיון (הגהות הב"ח).
  18. בכי"מ אף כך דוד בשעה שאמר לו (דק"ס).
  19. בכי"מ ח"ו שמא עבד הוא או ממזר הוא דלא רחים עלי כיון שראה שאבשלום בנו הוא מיד שמח פתח במזמור ואמר שירה אמר כל היכא דאית ברא רחומי מרחם. כל היכא דאית ברא כו',‏ ובאה"ת סתמא דמילתא ברא רחומי מרחם.‏ ובב"נ הגי' סתם ברא דרחים על אבא וכ"ה בע"י (דק"ס).
  20. בכי"מ בם וכן אמר ר' דוסתאי בר מתון, אבל במגילה ד' ו' ב' איתא בכ"י כלפנינו. והא דאשכחן ביומא ל' ב' ר' דוסתאי בר' מתון א"ר יוחנן דמוכח מיניה דהיה אמורא טעות הדפוס הוא שם וצ"ל ר' יוסטאי בר מתון כמו שהובא המימרא דשם בזבחים צ"ט א' וכ"ה ביומא בשני כ"י. ובאה"ת הגי' ר' דוסתאי בר' ‏מתנא ושם גריס גם במימרא דר' יוחנן ואם לחשך כו' עד ביראת ה' כל היום ולפ"ז אין אנו צריכין לומר בילקוט תהלים י' ומשלי כ"ג ובמנוה"מ בהקדמת הנר הראשון שקצרו את ‏דבריהם אלא שכן היה הגי' לפניהם ולא העתיקו אלא דברי רשב"י (דק"ס).
  21. "אמור לו"‏ ליתא בכל הדפוסים הישנים (דק"ס).
  22. בכי"מ אומר כן והוא אינו כן אלא בני אל תתחר כו' (דק"ס).
  23. בכי"מ ואומר בני אל יקנא לבך, וכ"ה בד' שונצינו ווינציא (ר"פ)‏ ובאה"ת וטעות הוא בכולן (דק"ס).
  24. בבית נתן הגי' שהשעה משחקת לו אל תתחר במרעים ‏(צ"ל אל תתגרה בו שנא' אל תתחר במרעים)‏ ולא עוד אלא שדרכיו מצליחין‏ שנא'‏ יחילו כו' וכ"ה במגילה שם וכ"ה באה"ת רק דשם הגי'‏ אל תתגרה בו שנא'‏ אל תתחר ‏במצליח דרכו‏ וגי'‏ מוטעת היא דלמה לי'‏ לאתויי המקרא המאוחר (דק"ס)
  25. ‏בע"י הראשון ליתא "ולא עוד אלא שזוכה בדין שנא'"‏ וכן ליתא באה"ת ושם ליתא נמי "מרום משפטיך מנגדו" (דק"ס).
  26. בכי"מ אלא שרודה בשונאיו, וכ"ה בכ"י במגילה שם. ובב"נ הגי' שרואה בשונאיו וכ"ה באה"ת ולפנינו במגילה (דק"ס).
  27. בכי"מ ["כדרב הונא"] דא"ר הונא (דק"ס).
  28. בכי"מ וכי רשע בולע כו' לצדיק כל און אלא ליתא, וכן ליתא בב"נ וכן ליתא במגילה שם ובב"מ ד'‏ ע"א א' (דק"ס).
  29. שהשעה מצחקת [לפו"ר צ"ל משחקת] לו אל תתחר במרעים ולא עוד אלא שדרכיו מצליחין לו שנא' יחילו דרכיו בכל עת ולא עוד אלא שזוכה בדין שנאמר מרום משפטיך מנגדו ולא עוד אלא שרואה בשונאיו שנאמר כל צורריו יפיח בהם לא קשיא הא במילי דידיה הא במילי דשמיא ואיבעית אימא הא והא במילי דשמיא ולא קשיא הא בצדיק גמור הא בצדיק שאינו גמור דאמר רב הונא מאי דכתיב למה תביט בוגדים תחריש כבלע רשע צדיק ממנו צדיק ממנו הוא בולע צדיק גמור אינו בולע איבעית אימא שעה משחקת לו שאני (ע"כ גרסת הכ"י וכמה נוסח' מרווחת עי' בהרי"ף שבע"י שכ' על ואב"א שעה משחקת לו שאני וקשה טובא דהא לעיל נמי אוקי קרא דיחילו דרכיו ברשע שהשעה משחקת לו וא"כ מה חזר לומר ואיבעית אימא ועיין בהרש"ל מה שהגיה וכן הקשה בס' למנצח לדוד וז"ל ואבע"א שעה משחקת לו שאני ואיברא דלכאורה הך תירוצא היא גופא תירוצא תניינא הא בשהשעה משחקת וכו' ועש"ב ועי' בס' צל"ח ובספר מעון הברכות) (בית נתן).
    בכי"מ "ואב"א שעה משחקת לו שאני" ליתא, וכבר קשו בה המפרשים טובא וממס'‏ מגילה בא לכאן בטעות. ובב"נ ליתא מן ‏ולא קשיא הא ברשע כו'‏ ול"ק הא בצדיק כו' ולפ"ז הגי'‏ כאן כמו במגילה רק דבמגילה הגי' הא והא במילי דידיה וכאן הא והא במילי דשמיא וכבר הקשה זאת בטורי אבן במגילה ונראה דגי'‏ דהכא עדיפה דבמילי דידיה אל תען כסיל כאולתו כ"ש להתגרות בו (דק"ס).
  30. מקום לתפלתו ולתורתו (וגי' הרי"ף לתורתו ועיין ברבינו יונה מה שפי' (כו')) (בית נתן). בב"נ הגי'‏ לתפלתו ‏לתורתו‏ וכ"ה באה"ת.‏ ובילקוט שמואל ב' ז' וברי"ף הגי' לתורתו (דק"ס).
  31. בכי"מ ופאריז ישראל, וכ"ה בכל הדפוסים הישנים (דק"ס).
  32. בכי"מ "כאשר בראשונה" ליתא (דק"ס).
  33. בכי"מ אשר למד לא נאמר אלא אשר יצק מים על ידי אליהו הא למדת, וכ"ה בילקוט מלכים ב'‏ ג' (דק"ס).‏ ‏
  34. א"ל ר' יצחק לר' נעמן (אבל נ"ל שהוא ט"ס וצ"ל נחמן כמו שהוא בגרסתינו) (בית נתן).
  35. בגליון כי"מ ל"א אמרי ליה לר"נ בר יצחק מ"ט. וכל א"ל שבענין כתוב בר"ת. וכ"ה בסמ"ג עשין י"ט (דק"ס).
  36. בכי"מ א"ל למה לך כולי האי א"ל הכי א"ר יוחנן. ובאה"ת הגי'‏ דא"ר ‏יונתן משום רשב"י.‏ וט"ס דכל האי מילתא לא מייתי הכא‎ אלא משום ר' יוחנן משום רשב"י (דק"ס).
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף