בבלי/ברכות/ט/א
לא לעולם יממא הוא והאי דקרו ליה ליליא דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא אמר רבי אחא ברבי חנינא אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כר"ש[1] שאמר משום רבי עקיבא. אמר רבי זירא ובלבד שלא יאמר השכיבנו. כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר הא דרבי אחא ברבי חנינא אמר ריב"ל לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר דההוא זוגא דרבנן דאשתכור בהלולא דבריה דר' יהושע בן לוי אתו לקמיה דריב"ל אמר[2] כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק[3]: מעשה שבאו בניו וכו': ועד השתא לא שמיע להו הא דר"ג הכי קאמרי ליה. רבנן[4] פליגי עילווך ויחיד ורבים הלכה כרבים או דלמא רבנן כוותך סבירא להו והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה אמר להו רבנן כוותי סבירא להו וחייבין אתם[5] והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה: ולא זו בלבד אמרו אלא וכו': ור"ג מי קאמר עד חצות דקתני ולא זו בלבד[6] אמרו הכי קאמר להו ר"ג לבניה אפילו לרבנן דקאמרי עד חצות מצותה עד שיעלה עמוד השחר והאי דקא אמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה: הקטר חלבים וכו':[7] ואילו אכילת פסחים[8] לא קתני ורמינהי ק"ש ערבית והלל בלילי פסחים ואכילת פסח[9] מצותן עד שיעלה עמוד השחר אמר רב יוסף לא קשיא הא ר' אלעזר בן עזריה הא רבי עקיבא[10] דתניא ואכלו את הבשר בלילה הזה רבי אלעזר בן עזריה אומר נאמר כאן בלילה הזה ונאמר להלן ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות אמר ליה ר' עקיבא והלא כבר נאמר בחפזון עד שעת חפזון א"כ מה תלמוד לומר בלילה יכול יהא נאכל כקדשים ביום[11] תלמוד לומר בלילה בלילה הוא נאכל ולא ביום בשלמא לר' אלעזר בן עזריה דאית ליה גזירה שוה אצטריך למכתב ליה הזה אלא לר' עקיבא האי הזה מאי עביד ליה למעוטי לילה אחר הוא דאתא סד"א הואיל ופסח קדשים קלים ושלמים קדשים קלים מה שלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחד אף פסח נאכל שתי[12] לילות במקום ב' ימים ויהא נאכל לב' לילות ויום אחד קמ"ל[13] בלילה הזה בלילה הזה הוא נאכל ואינו נאכל בלילה אחר ור' אלעזר בן עזריה מלא תותירו עד בקר נפקא[14] ורבי עקיבא[15] אי מהתם הוה אמינא מאי בקר בקר שני ורבי אלעזר אמר לך כל בקר בקר ראשון הוא[16]. והני תנאי כהני תנאי דתניא שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים ר' אליעזר אומר בערב אתה זובח וכבוא השמש אתה אוכל ומועד צאתך ממצרים אתה שורף רבי יהושע אומר בערב אתה זובח כבוא השמש אתה אוכל ועד מתי אתה אוכל והולך[17] עד מועד צאתך ממצרים א"ר אבא הכל מודים כשנגאלו ישראל ממצרים לא[18] נגאלו אלא בערב[19] שנאמר הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה וכשיצאו לא יצאו אלא ביום שנא' ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה על מה נחלקו על שעת חפזון ר' אלעזר בן עזריה סבר מאי חפזון חפזון דמצרים ורבי עקיבא סבר מאי חפזון חפזון דישראל תנ"ה[20] הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה וכי בלילה יצאו והלא לא יצאו אלא ביום שנא' ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה אלא מלמד שהתחילה להם גאולה מבערב[21]: דבר נא באזני העם וגו' אמרי דבי ר' ינאי אין נא אלא לשון בקשה אמר ליה הקב"ה למשה בבקשה ממך[22] לך ואמור להם לישראל בבקשה מכם[23] שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב[24] שלא יאמר
- ↑ בכי"מ כר"ש בן יוחי (דק"ס) ראה לעיל ע"א גי' דפו"י.
- ↑ בכי"מ ולא קרו ק"ש אתו שאילו לקמיה דריב"ל אמר להו, וכ"ה ולא קרו ק"ש ברי"ף בריש המס'. ובב"נ אתו לקמיה דריב"ל וא"ל מהו למיקרי ק"ש האידנא (דק"ס).
- ↑ בגליון כי"מ נוסף בשעת הדחק אין שלא בשעת הדחק לא, ומרש"י משמע דלא הוה גריס ליה (דק"ס). וליתא בכל כתה"י וכנ' הוא פירוש.
- ↑ בכי"מ ובניו דר"ג עד השתא לא שמיע להו מיניה הא דר"ג אלא ה"ק ליה רבנן מיפלג פליגי עלך, ובב"נ ובני ר"ג עד השתא לא שמיע להו מאבוהן. ותיבת אלא הכתוב בכ"י אינו מדוקדק וכבר מחקו רש"י (דק"ס).
- ↑ מן העבירה אמר להו רבן גמליאל כוותי סבירא להו והאי דקאמרי וכו' (וערש"י חייבין אתם גרסינן ול"ג מותרים דאפילו וכו' ובכ"י ל"ג לא תיבת חייבין אתם ולא מותרים אתם) (בית נתן) וכ"ה ברוב עדי הנוסח לבד מן הנדפס וכ"י פירנצה (ושם וחייבין אתם לקרות).
- ↑ בלבד הכי קאמר כצ"ל ותיבת אמרו נמחק (הגהות הב"ח).
- ↑ ולא זו בלבד וכו' ואלו אכילת פסחים לא קתני ורמינהי ק"ש והלל שבלילי פסחים וכו' (וכל זה שכתוב אצלינו מר"ג מי קאמר עד כדי להרחיק אדם מן העבירה ל"ג בכ"י ובאמת גי' זו שבספרינו קשה להלמו (בית נתן, עיי"ש באריכות).
"אלא וכו'. ור"ג מי קאמר עד חצות כו' מן העבירה: הקטר חלבים וכו'" בכי"מ ליתא. ובגליון ומי קאמר ר"ג עד חצות דקאמר ולא זו והא ר"ג הוא דאמר עד שיעלה עמוד השחר ה"ק ר"ג אפי' רבנן דפליגי עלי עד שיעלה ע"ה ס"ל והא דקאמרי כו' כלפנינו. וכן ליתא בב"נ וע"ש שהאריך וגי' הדפוס אינה מתפרשת אלא בדוחק גדול דהגמ' הביאה ראיה להאוקימתא שלה רבנן כוותי ס"ל כו' מסיפא דדברי ר"ג דאמר להו ולא זו בלבד ויוקשה ור"ג מי קאמר עד חצות דקאמר כו' אלא ה"ק להו ר"ג לבניה כו'. ובאמת בכל הדפוסים הישנים כתוב אלא ה"ק והמהרש"ל הוא שמחקו ולא זכיתי לירד בזה לסוף דעתו (דק"ס).
כל הקטע ליתא בכ"י פריס וכמה קטעי גניזה, ובאמת מכתה"י נראה ששני הקטעים אינם אלא שני מסורות שונות של אותו קטע ואין כמעט מי שגורס שניהם כאחד מלבד ספרי אשכנז (רינת אהרן).
בנדפס וכ"י פירנצה גורס שני הקטעים (וכן נוסף הקטע השני בגליון כי"מ), ובשאר כת"י ליתא הקטע השני, מלבד כת"י גניזה א' הגורס רק כקטע השני אבל עם שינויים. - ↑ הקשה הצל"ח למה לא שאל ג"כ מקריאת הלל (ורצונו להקשות לפי רש"י שפי' במשנה שר"ג מנה גם דברים שלא גזרו בהם סייג אבל להר"ם דכל מה שמנה ר"ג הם דברים שגזרו בהם סייג ל"ק דבהלל לא מצינו סייג), ותי' דהלל תלוי באכילת פסחים ולכן כמיותר לשאול ממנו. והנה גירסת הרא"ש ונמוקי יוסף ואילו אכילת פסחים והלל שבלילי פסחים לא קתני, ועל תרוייהו מתרץ הא ראב"ע הא רע"ק דפליגי באכילת פסחים, הרי כדברי הצל"ח דהלל תלוי באכילת פסח. ולפי"ז צ"ל דלא הי' צריך לשאול מהלל רק נקט כלשון הברייתא (חומת אש עיי"ש).
- ↑ בכי"מ הלל שבלילי פסחים ואכילת פסחים וק"ש ערבית, וכ"ה ברא"ש ובת' הרשב"א ח"א סי' תמ"ט (דק"ס).
- ↑ הנה לגירסא דילן, רוצה שר"ג ימנה גם אכילת פסח שזמנה עד עלה"ש. וכתב הצל"ח דצ"ל דבפסח גם רע"ק גזר סייג עכ"פ, דאל"ה למה ימנהו [אמנם לרש"י שמנה גם דברים דלית בהו סייג א"ש]. וע"ש מה שפלפל בזה.
אבל קשה לגירסתנו דמסיק דמתניתן אתיא כראב"ע, אם כן לא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמה"ש דהא איכא פסחים. ועי' פנ"י מה שנדחק עוד.
והנה בהגהות מיימוניות (פ"ח מהל' חמץ ומצה ה"י) כתב בשם רבינו שמחה דלא גרסינן "ואילו אכילת פסחים לא קתני" אלא ה"ג ורמינהי ק"ש ואכילת פסחים עד חצות אמר רב יוסף הא ר"ע הא ראב"ע, פי' מתניתין כר"ע וברייתא כראב"ע עכ"ד, וכ"נ דגרס הריטב"א בקדושין סוף דף נ"ד דאייתי למתניתין כחד מן הסתמי דאתו כמ"ד אכילת פסחים עד שיעלה עמה"ש [אלא שהוא מחליף שיטתיהו דר"ע וראב"ע ע"ש].
ולפי"ז מה שלא מנה ר"ג אכילת פסחים דזמנה עד שיעלה עמה"ש משום דאטו כרוכלא לימני וליזיל א"נ כלליה בכל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמה"ש כמ"ש הפנ"י. ולפי"ז תתורץ קושיית השאג"א לשיטת רש"י דבהקטר חלבים לא גזרו סייג ולא נקט לה אלא להודיע שדבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה א"כ אמאי לא תני נמי קצירת העומר ודוק, וזה לקחתי מהבאר אברהם על השאג"א.
והנה יהא מוכח מזה דבאכילת פסחים לא גזר רע"ק סייג דא"כ מאי קא מקשה ק"ש ואכילת פסחים עד חצות, דילמא היינו מדרבנן. ומינה נמי דאית מ"ד דק"ש עד חצות מדאורייתא, והיינו כדס"ד דבני ר"ג, וצ"ע (חומת אש). - ↑ בכי"מ א"ל ראב"ע א"כ מה ת"ל בלילה א"ל ר"ע שיכול יהא נאכל כקדשים ביום שחיטתן, ובב"נ הגי' יכול יהא נאכל כקדשים שנאכלין ביום ובלילה (דק"ס).
- ↑ צ"ל שני (העקוב למישור).
- ↑ בכי"מ האי הזה למעוטי מאי למעוטי לילה אחרת והאי מהכא נפקא מלא תותירו ממנו עד בקר נפקא אצטריך אי מהתם הוה אמינא ["מאי בקר בקר שני סד"א"] הואיל ופסח קדשים קלים ושלמים קדשים קלים מה שלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחת אף פסח נמי נוקים ["לילות בהדי ימים ויהא נאכל"] לשתי לילות ויום אחד ת"ל בלילה כו', וככל הכתוב כאן עם גי' הגליון כ"ה בבית נתן וגי' הדפוס מרווח יותר דלגי' הכ"י הא דקאמר בתר הכי ור"ע אי מהתם כו' ור"א אי מהתם כו' הוא כפול ומיותר (דק"ס) אבל ראה הע' להלן בסמוך דבב"נ ור"ע אי מהתם וכו' ליתא, וא"ש.
- ↑ בכי"מ וראב"ע בקר כתיב ולמעוטי לילה אחר לא צריך קרא, ובכל הדפוסים הישנים הגי' בקר כתיב למעוטי יום ולילה אחר לא צריך קרא (והמהרש"ל הגיהו ע"פ הגמ' דפסחים ק"כ ב') וצריך למחוק תיבת יום דלמעוטי יום שחיטתו לא משמע מידי מלא יניח ממנו עד בקר ולגרוס ולמעוטי והוי כמו בכ"י (דק"ס).
- ↑ בכי"מ ואידך ר' עקיבא אי מהתם כו' ואידך ר' אלעזר אמר לך (ותיבות ר"ע ור"א מוקפין), ובכל הדפוסים הישנים כתוב ואידך אי מהתם כו' ואידך כל בקר כו' והמהרש"ל הוא שהגיהו (דק"ס).
- ↑ בבית נתן הגי' וראב"ע דמפיק בלילה הזה לגז"ש למעוטי לילה אחר מנא ליה נפקא ליה מוהנותר ממנו עד בקר דכל היכא דכתיב בקר בקר ראשון הוא והני תנאי כו' והשאר ליתא וגי' ישרה היא לפי גירסתו באות מ' [א"ה הע' לעיל בסמוך] (דק"ס).
- ↑ "והני תנאי כהני תנאי" דתניא, בבית נתן הגי' ואזדא לטעמייהו דתניא כו' אתה אוכל ועד מתי אתה שורף עד מועד צאתך ממצרים ר' עקיבא אומר בערב כו' ועד מתי אתה אוכל ושורף עד מועד כו', והנוסח ואזדא כו' מוטעת אף לפי גירסתו גם כאן ר"ע הול"ל ואזדא ר"ע לטעמיה [א"ה דבריו תמוהים כי בב"נ הגי' ואזדו לטעמייהו וצ"ב].
וכ"ה ועד מתי אתה שורף כו' בילקוט פ' ראה רמז תתק"ג וצ"ל גם כאן בב"נ כמו שהוא שם ומתי אתה שורף מועד צאתך כו' ועד מתי אתה אוכל והולך עד כו' (דק"ס). - ↑ בכי"מ אמר רבא הכל מודים לענין גאולה שלא נגאלו אלא כו', וכ"ה אמר רבא בילקוט שם (דק"ס).
- ↑ בב"נ הגי' לא נגאלו אלא בלילה וישר הוא (דק"ס). אמנם להלן איתא "שהתחילה להם גאולה מבערב", ויתכן שגי' הב"נ הוא הגהה מסברא.
- ↑ בכי"מ "ביד רמה על מה" נחלקו ליתא והגי' לא נחלקו אלא בשעת חפזון ר"ע סבר בחפזון דישראל וראב"ע סבר בחפזון דמצרים וכדתניא הוציאך, וגי' הדפוס עדיף (דק"ס).
- ↑ בכי"מ בני ישראל א"כ מה ת"ל הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה מלמד שהתחלה להם גאולה בערב והוציאן ביום שנא' ["ממחרת הפסח יצאו בני ישראל"] ביד רמה לעיני כל מצרים, והוא כפול ומיותר (דק"ס). אבל י"ל דאינו כפול, רק שאין לגרוס הוספת הגליון, וא"כ תיבות "שנא' ביד רמה לעיני כל מצרים" ר"ל דזהו הטעם שהוציאן רק ביום, וחלק זה מן המקרא לא צוטט לעיל.
- ↑ בכי"מ "בבקשה ממך" ליתא, וכ"ה באה"ת ובמנוה"מ נר ג' כלל ד' ח"ד פ"ד. ורש"י בחומש פ' בא לא העתיק רק בבקשה ממך הזהירם על כך כו' וגי' הכ"י נר' כי היא הנכונה דלישראל נאמרה בלשון נא כמו שאמרו ולואי שנצא בעצמנו אבל למשה היה צווי ודבור כלכל המצות (דק"ס). ברוב כתה"י כולל כ"י מינכן ליתא לתיבות "בבקשה ממך". בכ"י פירנצה כן גורס "בבקשה ממך" אבל ליתא לתיבות "בבקשה ממכם" (בקטע גניזה אחד גורס "בבקשה מינך" וההמשך חסר) ונוסח רש"י בחומש מסייע לגירסא זו וכמו שציין בעל הדק"ס (מפורום אוצה"ח).
- ↑ הקב"ה למשה לך ואמור להם לישראל שאלו ממצרים (ול"ג תיבות בבקשה ממך ולא תי' בבקשה מכם וכמה דיות נשפכו בזה בחנם בדברי הדרשנים עיין בס' ראש דוד דף נ"א ובספר דברים אחדים דף קי"ח ע"ג) (בית נתן) וט"ס דהא נא קדריש (דק"ס).
- ↑ בכי"מ וכלי זהב ושמלות כדי שלא יאמר, ונוסח הדפוס עדיף דבפ' בא לא נזכר שמלות (דק"ס).