שיחה:בבלי/ברכות/ב/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

במתני' מאימתי קורין את שמע וכו'[edit]

לכאורה הא דפתח רבי הש"ס בדיני קריאת שמע, היינו או משום דרצה לפתוח בקבלת עול מלכות שמים תחילה, או משום דזה המצוה הראשונה בסדר הלילה והלא עפ"י תורה לילה קודם ליום כדאיתא בגמרא, וממילא הוי המצוה הראשונה בסדרו של האיש הישראלי. פניני משה (שיחה) 17:10, 3 במרץ 2021 (IST)

עי' הון עשיר (ד"ה קורין את שמע) שכתב כעין זה. יהושע (שיחה) 08:49, 14 בספטמבר 2021 (IDT)

במתני' משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן[edit]

והיינו צאת הכוכבים. דאחר שטבלו מטומאתן והעריב שמשן אוכלין בתרומה. ואיתא בגמרא לקמן דמילתא אגב אורחא קמשמע לן דכהנים אכלי בצאת הכוכבים. ועי' הקדמת האגלי טל בשם אביו דכמו דגבי טומאה אף אחר טבילה נותר כל היום רושם טומאה ורק בצאת הכוכבים מותר בתרומה, כך להבדיל גבי קדושה אף דבמשך היום האדם עסוק בעניניו אעפ"כ נותר רושם קדושה של קבלת עול מלכות שמים כל היום ולכן בצאה"כ חל מצוה לקרא עוד פעם קר"ש ולקבל עול מלכות שמים. פניני משה (שיחה) 17:10, 3 במרץ 2021 (IST)

במתני' עד סוף האשמורה הראשונה[edit]

עי' רש"י וז"ל: "שליש הלילה כדמפרש בגמרא", עכ"ל, והיינו כמסקנת הגמ' לקמן ג' ע"א דדעת ר' אליעזר דאיכא ג' משמרות בלילה, עיי"ש. פניני משה (שיחה) 17:10, 3 במרץ 2021 (IST)

במתני' עד סוף האשמורה הראשונה דברי רבי אליעזר[edit]

עי' רש"י דטעמיה דר' אליעזר משום דאחר האשמורה הראשונה לא מקרי תו זמן שכיבה, והיינו דלר' אליעזר "ובשכבך" היינו זמן שנשכבים לישון דזה רק בתחילת הלילה ולא בשעה שישנים כבר דזה עד עלה"ש, עי' מאירי. וע"ע לקמן ג' ע"א ברש"י ד"ה לאו ר' אליעזר היא. פניני משה (שיחה) 17:10, 3 במרץ 2021 (IST)

במתני' ולא זו בלבד "אמרו" אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצוותן עד שיעלה עמוד השחר[edit]

עיין בגירסאות שבמשניות דיש שאין גורסים תיבת "אמרו" אלא גורסים "ולא זו בלבד אלא כל מה שאמרו חכמים" וכו', ולפי"ז כוונת מתני' היא דלא רק קר"ש בלבד עיקר זמנה עד עלה"ש אלא כל מה שאמרו חז"ל עד חצות עיקר זמנה עד עלות השחר, ומביאה המשנה כמה דוגמאות של דברים שמצוותן בלילה וזמנם עד עלה"ש. [ולהחולקים על רש"י וסוברים שגם בהקטר חלבים תקנו חז"ל עד חצות ניחא טפי, דהובא במתני' דוגמאות של דברים שאע"פ שחז"ל גזרו בהם עד חצות בכ"ז עיקר זמנה עד עלה"ש, משא"כ לרש"י הסובר שבהקטר חלבים לא גזרו חז"ל עד חצות הרי דוגמאות דמתניתין היינו סתם דברים שמצוותן בלילה וזמנם עד עלות השחר]. והנה כל זה ניחא לפי הגירסא שאינה גורסת תיבת "אמרו", אבל לפי גירסתינו "ולא זו בלבד אמרו" צע"ק לשון המשנה, דהמשנה אומרת ולא זו בלבד אמרו [דהיינו שלא רק בקריאת שמע אמרו חז"ל עד חצות אע"פ שעיקר זמנה עד עלה"ש] אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצוותן עד שיעלה עה"ש, ולכאורה לפ"ז דברי המשנה "אלא כל מה שאמרו חכמים" וכו' זה לא דבר והיפוכו לתחילת דברי המשנה "ולא זו בלבד אמרו", דהיו צריכים לומר "ולא זו בלבד אמרו [דהיינו שלא רק בקר"ש לבד אמרו עד חצות] אלא כל מה שזמנה עד עלה"ש אמרו עד חצות", דזה המשך נכון לדברי התנא "ולא זו בלבד אמרו", ודו"ק, אמנם באמת לא יכלו לנקוט לשון זה "אלא כל מה שזמנו עד עלה"ש אמרו עד חצות" דאינו "כלל" נכון, כי יש מצוות שזמנם עד עלה"ש ולא גזרו בהם חז"ל עד חצות וכגון הקטר חלבים לשיטת רש"י [בד"ה כדי להרחיק וכו'] שלא גזרו בהם עד חצות, וכן קצירת העומר לכו"ע לא גזרו עד חצות וע"כ הוכרח התנא לכתוב: "אלא כל מה שאמרו וכו' מצוותן עד שיעלה עה"ש", שכל הדברים שחז"ל גזרו עד חצות מצותן מעיקר הדין עד עלה"ש. אמנם לפי גירסת המשניות דלא גרסינן "אמרו" ניחא טפי, וכנ"ל, וע"ע לקמן ט' ע"א דמוכח לכאורה בגמרא דלא גרסינן במשנה "אמרו" ועי"ש בהגהות הב"ח אות א'. פניני משה (שיחה) 17:10, 3 במרץ 2021 (IST)

במתני' רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר[edit]

עי' רש"י דסבירא ליה שכל הלילה קרוי זמן שכיבה. והיינו דרבן גמליאל סבר ד"ובשכבך" אינו כשנשכבים לישן אלא כששוכבים כבר [וישנים] והיינו כל הלילה, עי' מאירי כאן וברש"י לקמן ג' ע"א ד"ה לאו ר' אליעזר היא. ויש להעיר דאף לרבן גמליאל הסובר, ד"בשכבך" היינו כל זמן שעדיין שוכבים וישנים, והיינו כל הלילה ולא רק בזמן שנשכבים לישון, בכ"ז לגבי "ובקומך" כו"ע מודו דהיינו זמן שקמים ממיטתם והיינו בבוקר ולא כל הזמן ש"עומדים" דהיינו כל היום, ולכאורה טעם הדבר דאם כוונת התורה כל זמן שעומדים על רגליהם והיינו כל היום, [דומיא דבשכבך כל זמן ששוכבים - כל הלילה], הוה ליה למיכתב "ובעמדך" דאז יכלו לפרש דהיינו כל היום "שעומדים על רגליהם", משא"כ כשכתוב "ובקומך" היינו כשקמים בבוקר. אמנם יש להדגיש דדעת הכסף משנה (פ"א מהל' קר"ש הל' י"ג) דאכן מדאורייתא זמן קר"ש של שחרית הוי כל היום דומיא דזמן קר"ש של ערבית כל הלילה ורק מדרבנן תקנו סוף זמן קריאת שמע, אך דעת שאר פוסקים אינו כן, עי' משנ"ב סי' נ"ח סקכ"ז דכתב בשם "כל האחרונים" שאין נמשך זמן קר"ש מדאורייתא רק עד ג' שעות, עיי"ש. וכמו"כ ריהטת לשון המשנה "מכאן הילך אינו מפסיד כאדם הקורא בתורה" משמע דאחר ג' שעות אינו מקיים מצות קר"ש, ויל"ע. פניני משה (שיחה) 17:10, 3 במרץ 2021 (IST)

וז"ל הכסף משנה (שם): "יש שואלים מאי טעמא "בשכבך" דרשינן כל זמן שבני אדם שוכבים על מטתם וכו' והיינו לרוב בני אדם עד שיעלה עמוד השחר ולמה לא דרשו כן "ובקומך" כל זמן שבני אדם קמים דהיינו כל היום. וי"ל דאין הכי נמי דהכי דרשינן ליה ומשום הכי אמרינן "הקורא מכאן ואילך לא הפסיד הברכות" ואילו לא היה זמן קריאת שמע כלל היו ברכותיו לבטלה אלא משום דקי"ל דצריך לסמוך גאולה לתפלה ותפלות כנגד התמידין תקנום והתמיד היה קרב עד ד' שעות ואם כן קודם צריך לקרות קריאת שמע ולכך הקדימו זמנה עד סוף שלש שעות ואסמכוה אקרא ובקומך בשעה שדרך בני אדם קמים, ותדע דאסמכתא היא ולא עיקר פירושא דקרא דתלי טעמא עד סוף ג' שעות דשכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות ואטו בני מלכים מי הוו רובא דעלמא אלא ודאי כדאמרן", עכ"ל. אמנם המגן אברהם (סי' נ"ח סק"ז) פליג וז"ל: "ודבריו [דהכס"מ] צ"ע חדא דהא הברכות אינן שייכים לק"ש כמ"ש סי' ס' וא"כ אין ראיה מהברכות, ועוד קשה דא"כ אף אחר שעה ד' יקרא הברכות, ועוד דלדבריו ק"ש מדאורייתא זמנה כל היום וכל הלילה והוי ליה מצות עשה שלא הזמן גרמא דומיא דתפלה כמ"ש סי' ק"ו ס"ב ובגמרא איתא בהדיא דהוי ליה מצות עשה שהזמן גרמא. ולי נראה דקושיא דהכס"מ מעיקרא ליתא דבשלמא בשכבך פירושו כל זמן שהוא שוכב אבל קימה לא מקרי אלא כשעומד ממטתו אבל אח"כ לא מקרי קימה רק עמידה או ישיבה או הילוך, וכן משמע בספר חינוך וכ"כ בספר מנחת כהן וכו' ומה שהקשה מבני מלכים כבר כתבנו מזה בסעיף ה' ", עכ"ל המג"א. [וע"ע פסקי תשובות סי' נ"ח אות א' בשם מרן הגרשז"א דכל גדולי האחרונים הכריעו בזה דלא כהכסף משנה אמנם עי' צל"ח לקמן כ"א ע"א (בגמ' ספק התפלל) דכתב בשם "הרבה פוסקים" דזמן ברכות קר"ש הוא כל היום, וציין לכס"מ הנ"ל, וצ"ע]. והג"ר אלטר אלי' רובינשטיין זצ"ל בעל המגדנות אליהו כתב לי בזה"ל: "המג"א סי נ"ח סק"ז הביא דברי הכס"מ וחלק עליו מכמה מקומות וכתב דבשכבך פירושו כל זמן שהוא שוכב אבל קימה לא הוי אלא כשעומד ממיטתו אבל אח"כ לא מקרי קימה אלא עמידה או ישיבה, עיי"ש, וכיון בזה לדעת היראים מצוה רנ"ב עיי"ש ובתועפות ראם שם, וכן בחרדים בפירושו לירושלמי כתב כן בשם תוס' הרא"ש, עיי"ש, ועי' לשון רש"י בשבת י"א ד"ה חברים דמשמע דלא כהכס"מ הנ"ל עיי"ש וברע"ב שם, ובהגהות ר' אליהו גרידיצער שמגיה ברש"י וכתב דסבירא ליה כהכסף משנה", עכ"ל. וע"ע שו"ת להורות נתן ח"ג סי' ד'. פניני משה (שיחה) 17:10, 3 במרץ 2021 (IST)

במתני' מעשה ובאו בניו מבית המשתה וכו' לא קרינו את שמע.[edit]

עי' ט"ז דצ"ל דהתחילו סעודתן בבית המשתה מבעוד יום, דאל"ה האיך לא קראו קריאת שמע תחילה. פניני משה (שיחה) 17:10, 3 במרץ 2021 (IST)

ברש"י ד"ה עד סוף האשמורה וכו' ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו יצא, עכ"ל[edit]

חזינן מרש"י דקיום מצות קר"ש יוצאים ע"י קריאת פרשה ראשונה גרידא, אמנם בתוס' (ד"ה מאימתי) נקטו בפשיטות דלקיים מצות קר"ש בעינן לקרוא ג' פרשיות, וברבינו יונה [ד"ה ואיפסיקא הילכתא] כתב, דכדי לקיים מצות קר"ש בעינן שיקרא לפחות ב' פרשיות ראשונות שבהן עול מלכות שמים ועול המצוות, עיי"ש. וצ"ע מאי טעמיה דרש"י דיקרא פרשה אחת, הלא זה ברור דעכ"פ מדרבנן חובה לקרות ג' פרשיות בק"ש של ערבית, וא"כ כיוון דקריאה לפני זמנה לא חשיב קריאה כלל א"כ שיצטרך לקרות ג' פרשיות בלילה, ומדוע די לפירש"י בפרשה אחת [ולרבינו יונה בב' פרשיות], וצ"ע. ולענין הלכה עי' שו"ע (סי' רל"ה ס"א) וז"ל: "ואם הצבור מקדימים לקרות קר"ש מבעו"י יקרא עמהם קר"ש וברכותיה ויתפלל עמהם וכשיגיע זמן קורא קר"ש בלא ברכות, וכתב ע"ז במשנ"ב סקי"א וז"ל: "ודי שיקרא שתי פרשיות הראשונות כיון שהזכיר יציאת מצרים בבהכ"נ, דנהי דלענין קר"ש לא יצא בזה הזמן משום דאכתי לאו זמן שכיבה הוא, לענין יציאת מצרים שאנו מחוייבין להזכיר בלילה יוצא בזה הזמן, [מג"א בשם תלמידי רבינו יונה], אבל בשאגת אריה האריך ומסיק דירא שמים יש לו ליזהר לקרות כל השלש פרשיות של קר"ש אחר צאת הכוכבים, עכ"ל. וע"ע משנ"ב סי' רל"ט ס"ק א', וז"ל: ואם התפלל ערבית מבעוד יום צריך לקרות [בלילה] "כל הפרשיות" ויכוין לצאת בהן המ"ע של ק"ש וגם המצוה של זכירת יציאת מצרים, עכ"ל, והיינו כשיטת התוס' דלא די בקריאת פרשה אחת או ב' אלא עליו לחזור ולקרא בלילה כל הג' פרשיות, ודו"ק. וכל הנ"ל עד היכן חייבו רבנן, אך לענין חיובא מדאורייתא מצינו ג' דיעות בפוסקים (עי' באר היטב, שערי תשובה, ומשנ"ב ריש סי' ס"ז) עד היכן חובת קר"ש "מדאורייתא", די"א פסוק ראשון (וכן משמע לקמן י"ג ע"ב בעובדא דרבי) וי"א פרשה ראשונה וי"א דגם פרשת והיה אם שמוע מדאורייתא, עי"ש, ובמשנ"ב סי' קכ"ח סוף ס"ק ק"ז. ויש לציין דבערוה"ש (סי' נ"ח סט"ו וסי' רל"ה ס"י( נקט דדעת רש"י דרק פרשה ראשונה דאורייתא וע"כ פירש"י בסוגיין דבקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו יצא, עיי"ש, אך צ"ע ע"ז כנ"ל דסוף סוף לא יצא ידי "דרבנן" דבעינן לקרוא "בלילה" ג' פרשיות וא"כ איך די לו בפרשה אחת, וצ"ע. פניני משה (שיחה) 17:10, 3 במרץ 2021 (IST)

ברש"י ד"ה א"כ[edit]

למה אמרו חכמים עד חצות בקריאת שמע ובאכילת קדשים, עכ"ל, רש"י לא הזכיר כאן הקטר חלבים דדעתו לקמן בסמוך (ד"ה כדי להרחיק) דבהקטר חלבים לא אמרו חכמים עד חצות, ולכאורה טעמו דרש"י משום דכהנים זריזים הן, ולא חיישינן שיבואו לידי עבירה להותירו לאחר עלה"ש. אמנם יש ראשונים החולקים על רש"י וסוברים דגם בהקטר חלבים גזרו חכמים עד חצות וכריהטת המשנה, והכי חזינן בדברי הרמב"ם בפירוש המשניות, וז"ל: "ומה שאמרו באלו כולם עד חצות וכו', עכ"ל, וחזינן מלשונו דגם בהקטר חלבים גזרו עד חצות, וע"ע ברמב"ם (פ"ד ממעה"ק ה"ב) ובשטמ"ק ובמאירי בשם גדולי המפרשים דנקטו כן להדיא דגם בהקטר חלבים גזרו עד חצות. ועי' לקמן ט' ע"א בגמרא ואילו אכילת פסחים לא קתני וכו', מה שכתבתי לבאר עפי"ז דברי הגמ' שם, עי"ש. פניני משה (שיחה) 17:10, 3 במרץ 2021 (IST)

ברש"י ד"ה כדי להרחיק וכו'[edit]

והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה "כל הלילה" כשר לקצירת העומר "ולהקטר חלבים", עכ"ל, ועי' שטמ"ק מש"כ לתרץ את המשנה במגילה שלא יקשה על דעת הראשונים הנ"ל החולקים ארש"י וסוברים כריהטת מתניתין דגם בהקטר חלבים גזרו עד חצות, עיי"ש. פניני משה (שיחה) 17:10, 3 במרץ 2021 (IST)

בגמ' ואיבעית אימא יליף מברייתו של עולם[edit]

עי' רש"י דהך תירוצא מיישב רק קושיא בתרייתא [אמאי פתח בערבית], אך אינו מיישב קושיא קמייתא [תנא היכא קאי], וצע"ק דא"כ ממילא מוכרחינן לתירוצא קמא ומאי רווח לן בתירוצא בתרא. פניני משה (שיחה) 17:10, 3 במרץ 2021 (IST)

בגמ' מלתא אגב אורחיה קמ"ל כהנים אימת קא אכלי בתרומה משעת צאת הכוכבים[edit]

יל"ע כיוון דבמתניתין לא הוזכר שעה מסוימת "צאת הכוכבים" וכדו', א"כ מנלן דבאמת זמן אכילת כהנים וקר"ש הוא בצאת הכוכבים. וצריך לומר דממתני' חזינן דזמן אכילת כהנים תלוי בשעה מסוימת דומיא דקר"ש, ולא בעצם הבאת הקרבנות, ואחר דידעינן דיש שעה מסוימת ממילא חזינן ד"וטהר" היינו "וטהר יומא" ולא "וטהר גברא", וזה פשוט ד"וטהר יומא" היינו בשעת צאת הכוכבים, ולכן זמן אכילת כהנים הוא בצאת הכוכבים, ופשוט. פניני משה (שיחה) 17:10, 3 במרץ 2021 (IST)

בגמ' וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש וכו'.[edit]

פירוש אף שבאמת מוכרח ממתניתין והכי חזינן בברייתא דזמן אכילת כהנים הוא בצאת הכוכבים, בכ"ז היכן זה מוכרח בפסוק ומנא ידעו זאת התנאים דכוונת הכתוב "וטהר" היינו וטהר יומא ולא וטהר גברא. ולהעיר דקצת צ"ב דיכלו נמי למימר באופן אחר דאף אם כוונת הפסוק הוא וטהר גברא בכ"ז היינו נמי צאת הכוכבים, והיינו שנפרש "ובא השמש (צאה"כ) וטהר הגברא ממילא" שכיוון שבא השמש נעשה הכהן טהור ממילא, וכן משמע ריהטת הגמ' במס' יבמות (ע"ה ע"א) "תלמוד לומר וטהר וכו' לתרומה", עיי"ש, והיינו דכוונת התורה "וטהר" היינו שהגברא נעשה טהור ממילא בביאת השמש. ואולי צ"ל דקים להגמ' דאי כתיב "ובא השמש" גרידא היינו שקיעת החמה ולא צאת הכוכבים וכיון דפשיטא לן דזמן שקיעת החמה אינו ראוי עדיין לקר"ש ממילא צ"ל דהך "וטהר" היינו "וטהר יומא" צאת הכוכבים. [ועפי"ז כוונת הכתוב הוא דכשיהא שקיעת החמה ואח"כ אף יהא צאת הכוכבים יאכל הכהן בתרומה, וצ"ב למאי הוזכר כלל שקיעת החמה ולא הוזכר בקרא רק צאת הכוכבים, ויל"ע]. ועי' תוס' (ד"ה דילמא) דפירש דלא כרש"י דידן, אלא פי' דספק סוגיין "וממאי דהאי ובא השמש" וכו' היינו האם כוונת התורה וטהר היינו וטהר גברא ממילא בביאת השמש, ועפי"ז ובא השמש היינו שקיעת החמה ולא צאה"כ, או ש"וטהר" היינו טהר יומא והיינו צאת הכוכבים, עיי"ש, וברשב"א, ועפי"ז אולי אפש"ל דכיוון דמתניתין וסוגיין קסברי דזמן קר"ש וטהרת הכהנים הוא בצאת הכוכבים ולא בשקיעה"ח, ע"כ הוכרחו לפרש ד"וטהר" היינו וטהר יומא - בצאת הכוכבים, משא"כ סוגיית הגמ' ביבמות אולי קסברא דהיינו בשקיעה"ח, וע"כ פירשו ד"וטהר" היינו וטהר גברא שנעשה ממילא טהור אחר ביאת השמש. [וע"ע בתוס' הרא"ש [ד"ה ר' חנינא] דביאר דזהו נמי מחלוקת ר' חנינא ור' אליעזר לקמן בשמעתין], ויל"ע, וע"ע בגליון הש"ס (ע"ב) מה שציין לתוי"ט ריש פ"ב דזבחים, עיי"ש, ומאי דציינו במהדו' שוטנ'. פניני משה (שיחה) 17:10, 3 במרץ 2021 (IST)