שיח השדה/ברכות/ב/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

שיח השדה TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png א


עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
Finger-pointing-icon-right-to-left.pngחיפוש בדף עם כל מפרשיו
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זה (לעת עתה זמין למנויים בלבד - למעט דף ב.)לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
שיטה מקובצת
Finger-pointing-icon-right-to-left.pngכל הראשונים לדף זה

חי' הלכות מהרש"א
לבוש עם מפרשי הים
הגהות הב"ח
אבן עוזר
פני יהושע
צל"ח
גליון הש"ס
קרן אורה
גליון מהרש"א
רש"ש
אבן שלמה (שיק)
אברהם את עיניו
אומר מיהודא
שפת אמת
ערך ש"י
שיח השדה
Finger-pointing-icon-right-to-left.pngכל האחרונים לדף זה


מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


מסכת ברכות

מאימתי קורין כו'. וכתבו תר"י שמעינן דד"ה שצריך לקרות מיד בצאת הכוכבים לכתחלה ופלוגתייהו דיעבד דס"ל לחכמים שאפי' ק"ש עצמה שהיא מה"ת אינו קורא אותה אחר חצות שיכולין חכמים לפוטרו ממ"ע כ"ז שעושין כן משום סייג כו'. והקשה בקרן אורה ממ"ש ט' א' א"ל בניו רבנן פליגי עלך ויחיד ורבים הל' כרבים א"ד רבנן כוותך ס"ל ולא אמרו אלא להרחיק מעברה א"ל כוותי ס"ל וחייבין אתם ולא אמרו עד חצות רק להרחיק מעברה ולדעת תר"י דלרבנן אין קורא אחר חצות אמאי א"ל חייבין אתם הא יחיד ורבים הלכה כרבים ובאמת מחמת קו' זו הוכיח הרשב"א בריש מכילתין ובדף ט' דרבנן לא אמרו אלא לכתחלה אבל דיעבד חייב לקרות והא דאמר שלא יהא בא מן השדה כו' היינו דוקא אכילה ושתי' וכיו"ב ע"ש, ונראה דהנה בירושלמי אמרו ור"ג פליג על רבנן ועביד עובדא כוותי' ומשני שניא היא שהיא לשינון ואית דבעי מימר תמן היו יכולין לקיים דברי חכמים ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים א"ל עבדין עובדא כוותי' והרשב"א כתב דהירושלמי פליג על הבבלי דלהבבלי לא עבד ר"ג עובדא דכוותי' דהא רבנן לא פליגי עלי' דיעבד ונ' דלתר"י אין הירו' חולק על גמ' דידן דגם לרבנן דפטרי מותר לקרות אחר חצות כמש"כ רש"י דף ט' רק רבנן פטרוהו משום סייג ואמר להו ר"ג מדאורייתא רבנן כוותי ס"ל ורק משום סייג פטרוהו ולכך אין לחוש אם תעשו כדברי כיון שאין איסור בזה וע"ז פריך בירושלמי מ"מ איך עשה עובדא כדבריו וחייבם לקרות דהא לרבנן פטורין ומשני כיון שכבר עברו זמן חכמים חשש לדבריו להחמיר כיון שגם לרבנן מותר ובזה מיושב קו' הקרן אורה ואדרבה מזה ראי' לדבריו כדי שלא יחלק הבבלי אירושלמי, מיהו ברכות ק"ש י"ל דבאמת לא חייבם לקרות כיון דלרבנן יש כאן ברכה לבטלה וכ"מ ל' הירושלמי שתי' מפני שהיא לשינון משמע דרק ק"ש ולא הברכות אבל להרשב"א היו יכולין לומר גם הברכות וצ"ל להרשב"א דהירושלמי שתי' שהוא לשינון באמת לא חייבם לקרות הברכות דהא לא עבד עובדא כוותי' ולרבנן אסור להרשב"א אבל לתי' השני שכבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים י"ל דחייבם גם לקרות הברכות אבל לד' תר"י דלא פליגי כלל בדאורייתא א"כ גם להתי' השני לא חייבם לקרות הברכות שהרי לרבנן יש כאן ברכה לבטלה והלכה כרבים וכמש"כ:


שם ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכל בתרומה. וכ' רב נסים גאון בפי' כאן והתרומה נקראת קדש כדכתיב וכל זר לא יאכל קדש ובבכורות פ' שני (דף י"ד) רק קדשיך אלו התרומות עכ"ל והנה גי' שם בגמ' אלו התמורות והוא מבואר בהדיא בתמורה (י"ז ב') כולי סוגיא דגרסי' תמורה וכבר תמה בזה הרב המגי' כאן, והנה ברייתא זו בתמורה י"ז ב' ומסיים דברי ר' ישמעאל רע"א א"צ הרי הוא אומר הוא קרב ואין תמורתו קרבה ובספרי (ראה סי' ע"ז) אי' דר"ע לא דריש כלל רק קדשיך אלו תרומות רק דריש זו תרומה [וכ"ה ג"כ גירסת רבנו הלל שם ע"ש שפירש לענין להעלות תרומה מחו"ל] ולהכי קאמר ר"ע ג"כ הכא א"צ דלדידי' לא מיירי כלל האי קרא בתמורה אבל אשר יהיו לך אלו הולדות בהא לא פליג ר"ע ונראה דלגירסת רב נסים גאון שם בבכורות לא מייתי התם מתנא דר"י רק מילתיה דר"ע דדריש ליה על תרומה ואשר יהיו לך אלו הולדות ובאמת גירסא זו מוכרחת שם בגמ' דקאמר מקיש תמורתו לו מה הוא בע"מ לא אף תמורתו מתקיף לה ר"נ אימא תנהו ענין לולדות כו' כבר פסקה תדר"י וקשה א"כ ל"ל קרא דלעיל מקיש תמורתו לו הא מהאי קרא ילפא נמי תמורות כמו ולדות אבל לגי' רנ"ג הביא כאן מילתי' דר"ע דלא יליף תמורות מהאי קרא רק תרומה ורק ולדות ילפא מהכא, וראי' למש"כ דרנ"ג הביא מבכורות ולמה לא הביא מתמורה ומנזיר כ"ה דשם עיקר המימרא ובבכורות אין מובא אלא פיסקא וע"כ משום דכאן מייתי מילתא דר"ע דדריש לה על תרומה ולגי' רש"י ותוס' דגרסי התם תרומות צ"ל דהשתא בטל דרשא דלעיל דמקיש תמורתו לו וזה דוחק:

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי שליט"א מונגשים לציבור בהורמנא דמרן שליט"א (הזכויות שמורות)

מעבר לתחילת הדף