בבלי/ברכות/נו/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד בבלי

מעבר לעמוד אחר במסכת זו
ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד.

צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
ריטב"א
שיטה מקובצת
חי' אגדות מהרש"א
בית נתן
בן יהוידע
בניהו
שיח השדה

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


בבלי TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png נו TriangleArrow-Left.png א

אמר ליה קיסר לר' יהושע בר' (חנינא) אמריתו דחכמיתו טובא אימא לי מאי חזינא בחלמאי אמר ליה חזית דמשחרי לך פרסאי וגרבי בך ורעיי בך שקצי בחוטרא דדהבא הרהר כוליה יומא ולאורתא חזא אמר ליה שבור מלכא לשמואל אמריתו דחכמיתו טובא אימא לי מאי חזינא בחלמאי אמר ליה חזית דאתו רומאי ושבו לך וטחני בך קשייתא ברחייא דדהבא[1] הרהר כוליה יומא ולאורתא חזא בר הדיא מפשר חלמי הוה מאן דיהיב ליה אגרא מפשר ליה למעליותא ומאן דלא יהיב ליה אגרא מפשר ליה לגריעותא אביי ורבא חזו חלמא אביי יהיב ליה זוזא ורבא לא יהיב ליה אמרי ליה אקרינן בחלמין שורך טבוח לעיניך וגו' לרבא אמר ליה פסיד עסקך ולא אהני לך למיכל מעוצבא דלבך לאביי א"ל מרווח עסקך ולא אהני לך למיכל מחדוא דלבך[2] אמרי ליה אקרינן בנים ובנות תוליד וגו' לרבא אמר ליה כבישותיה לאביי א"ל בנך ובנתך נפישי ומינסבן בנתך לעלמא ומדמיין[3] באפך כדקא אזלן בשביה אקריין בניך ובנותיך נתונים לעם אחר לאביי א"ל בנך ובנתך נפישין את אמרת לקריבך והיא אמרה לקריבה ואכפה לך ויהבת להון לקריבה דהוי כעם אחר לרבא א"ל דביתהו שכיבא ואתו בניה ובנתיה לידי איתתא אחריתי דאמר רבא אמר ר' ירמיה בר אבא אמר רב מאי דכתיב[4] בניך ובנותיך נתונים לעם אחר זו אשת האב אקרינן בחלמין לך אכול בשמחה לחמך לאביי אמר ליה מרווח עסקך ואכלת ושתית וקרית פסוקא מחדוא דלבך לרבא אמר ליה פסיד עסקך טבחת ולא אכלת ושתית וקרית[5] לפכוחי פחדך אקרינן זרע רב תוציא השדה לאביי א"ל מרישיה לרבא א"ל מסיפיה אקרינן זיתים יהיו לך בכל גבולך וגו' לאביי א"ל מרישיה לרבא א"ל מסיפיה אקרינן וראו כל עמי הארץ וגו' לאביי א"ל נפק לך שמא דריש מתיבתא הוית אימתך נפלת בעלמא לרבא אמר ליה בדיינא דמלכא אתבר ומתפסת בגנבי ודייני כולי עלמא קל וחומר מינך למחר אתבר בדיינא דמלכא ואתו [6]ותפשי ליה לרבא. אמרי ליה חזן חסא על פום דני לאביי א"ל עיף עסקך כחסא לרבא א"ל מריר עסקך כי חסא אמרי ליה חזן בשרא על פום דני לאביי אמר ליה בסים חמרך ואתו כולי עלמא למזבן בשרא וחמרא מינך[7] לרבא אמר ליה תקיף חמרך ואתו כולי עלמא למזבן בשרא למיכל ביה[8] אמרי ליה חזן חביתא דתלי בדיקלא לאביי אמר ליה מדלי עסקך כדיקלא לרבא אמר ליה חלי עסקך כתמרי אמרי ליה חזן רומנא דקדחי אפום דני לאביי אמר ליה עשיק[9] עסקך כרומנא לרבא אמר ליה קאוי עסקך כרומנא אמרי ליה חזן חביתא דנפל לבירא לאביי א"ל מתבעי עסקך כדאמר נפל פתא בבירא[10] ולא אשתכח[11] לרבא א"ל פסיד עסקך ושדי' ליה לבירא אמרי ליה חזינן בר חמרא דקאי אאיסדן ונוער לאביי אמר ליה מלכא הוית וקאי אמורא עלך לרבא א"ל פטר חמור [12]גהיט מתפילך א"ל לדידי חזי לי ואיתיה אמר ליה וא"ו דפטר חמור ודאי גהיט מתפילך לסוף אזל רבא לחודיה לגביה אמר ליה חזאי דשא[13] ברייתא דנפל אמר ליה אשתך שכבא אמר ליה חזיא ככי ושני דנתור א"ל בנך ובנתך שכבן[14] אמר ליה חזאי תרתי יוני דפרחן א"ל תרי נשי מגרשת אמר ליה חזאי תרי גרגלידי דלפתא אמר ליה תרין קולפי בלעת אזל רבא[15] ההוא יומא ויתיב בי מדרשא כוליה יומא אשכח הנהו תרי סגי נהורי דהוו קמנצו בהדי הדדי אזל רבא לפרוקינהו ומחוהו לרבא תרי דלו למחוייה אחריתי אמר מסתיי תרין חזאי לסוף אתא רבא ויהיב ליה אגרא א"ל חזאי אשיתא דנפל א"ל נכסים בלא מצרים קנית א"ל חזאי אפדנא דאביי דנפל וכסיין אבקיה א"ל אביי שכיב ומתיבתיה אתיא לגבך א"ל חזאי אפדנא דידי דנפיל ואתו כולי עלמא שקיל לבינתא לבינתא[16] א"ל שמעתתך מבדרן בעלמא א"ל חזאי דאבקע רישי ונתר מוקרי א"ל אודרא מבי סדיא נפיק א"ל אקריון הללא מצראה בחלמא א"ל ניסא מתרחשי לך הוה קא אזיל בהדיה בארבא אמר[17] בהדי גברא דמתרחיש ליה ניסא למה לי בהדי דקא סליק נפל סיפרא מיניה אשכחיה רבא וחזא דהוה כתיב ביה כל החלומות הולכין אחר הפה רשע בדידך קיימא וצערתן כולי האי כולהו מחילנא לך בר מברתיה דרב חסדא יהא רעוא דלמסר ההוא גברא לידי דמלכותא דלא מרחמו עליה אמר מאי אעביד גמירי דקללת חכם אפילו בחנם[18] היא באה וכ"ש רבא דבדינא קא לייט אמר איקום ואגלי דאמר מר גלות מכפרת עון[19] קם גלי לבי רומאי אזל יתיב אפתחא דריש טורזינא דמלכא ריש טורזינא חזא חלמא א"ל חזאי חלמא דעייל מחטא באצבעתי א"ל הב לי זוזא ולא יהב ליה לא א"ל ולא מידי א"ל חזאי דנפל תכלא בתרתין אצבעתי א"ל הב לי זוזא ולא יהב ליה ולא א"ל א"ל חזאי דנפל תכלא בכולה ידא א"ל נפל תכלא בכולהו שיראי שמעי בי מלכא ואתיוה לריש טורזינא קא קטלי ליה א"ל אנא אמאי אייתו להאי דהוה ידע ולא אמר[20] אייתוהו לבר הדיא אמרי ליה אמטו זוזא דידך חרבו



שולי הגליון


  1. בכי"מ הסדר א"ל משחדי (וצ"ל משחרי וכן בסמוך) לך פרסאי וגרבי לך וטחני בך קשותא בריחיא דדהבא כו' א"ל משחדי לך רומאי וגרבי בך ורעי בך חזירי בחוטרא דדהבא, וכן הוא בב"נ ובילקוט שם וכ"נ מדבורי רש"י שכך היה סדרו (דק"ס) צ"ע כוונתו בזה.
  2. בכי"מ לרבא א"ל כבישתיה לאביי א"ל כטיבותיה לאביי א"ל מרווחא עסקך ואהני לך למיכל בישרא לרבא א"ל מיפסדא עסקך ולא אהני לך בשרא למיכל. ואהני לך למיכל כו', וגי' מוטעת היא דהא ולא תאכל ממנו כתיב בקרא (דק"ס).
  3. בכ"י פ' א"ל חזינן דקא קרו לן בחלמא בנים ובנות תוליד לרבא א"ל בבישותא לאביי א"ל בטיבותא כדכתיב (צ"ל לרבא א"ל בבישותא כדכתיב. ויש בכ"י חלק כדי תיבה או שנים) לאביי א"ל כו' ומינסבין לגוברין ודמיין באפך כו' (דק"ס).
  4. בכי"מ אמר ר' ירמיה כו' מאי דכתיב ליתא, וחסר בט"ס וביבמות ס"ג ב' איתא בשני כ"י (דק"ס).
  5. וקרית פסוקא לפכוחי (הגהות הב"ח). בכי"מ "פסיד עסקך" ליתא והגי' טבחת ולא אכלת ולא שתית וקרית פסוקא. ובב"נ מפסיד עסקך אכלת ושתית ואיקרייך פסוקיך לפקוחי דעתך. וכ"ה בכתב יד פאריז רק דשם הגי' לא אכלת. וגי' הב"נ נראית דהא לך אכול כתיב (דק"ס).
  6. ותפשי ליה לרבא. דחיל כולי עלמא ואמרי רבא איתפיס אנן לא כל שכן. אמרי ליה (הגהות הב"ח).
  7. בדפוס פארה איתא, ואתו כו"ע זבין בשרא למיזבן חמרא מינך, פי' ימכרו בשר שלהם לקנות יינך (חומת אש).
  8. במדרש הגדול בראשית מ"א י"ג איתא לאביי אמר ליה מיחבב עיסקך כבשרא לרבא אמר ליה סרי עסקיה כבשרא, ע"כ (חומת אש). בכי"מ א"ל פסיד עסקך כבשרא, וגי' הדפוס עדיף דקאמרי ליה תרתי בשרא ואפום דני דהוא חמרא (דק"ס).
  9. בכי"מ כוליה עסקך כרומנא, ואולי צ"ל מלי כדאמרינן מלאים מצות כרמון (דק"ס).
  10. בכי"מ עסקך כי הני מידי דנפל לבירא, וגי' ישרה היא (דק"ס).
  11. במדה"ג שם איתא לאביי א"ל מייקר עסקך ובחשי ליה בירי בירי, ע"כ, פי' יחפשו בורות בורות שיבקשוהו עד שיחפשו בחורים ובסדקים את מקומו (חומת אש).
  12. גהיט מתפילך עיין רבא ואשכח וא"ו דפטר חמור גהיט בתפלה לסוף אזל (הגהות הב"ח).
  13. בכי"מ אשיתא, וגי' הדפוס עדיף (דק"ס).
  14. בכי"מ חזיא תרין בנאי דפתור ונפול א"ל תרין בנך מייתו, ואולי צ"ל תרין ככאי דנתור ונפול (דק"ס).
  15. במדה"ג שם, א"ל תרין קולפי ממחית אמר רבא איזיל איתיב בי מדרשא איגריס אחזי מאן אתי מצער לי אזל רבא וכו' (חומת אש).
  16. בכי"מ כ"ע ומשלפינהו לבנותא ולכסותא, ולא ידעתי פירושו (דק"ס).
  17. בכי"מ אמר ליה אנא, ותיבת "ליה" ט"ס (דק"ס).
  18. בכי"מ אפי' על תנאי, וגי' הדפוס הוא הנכון (דק"ס).
  19. בכי"מ ופ' חצי עון, וכ"ה בסנהדרין ל"ז ב' (דק"ס).
  20. בבית נתן וכ"י פ' הגי' סוף אישתמע מילתא בי שבור מלכא אתיוה לריש תרזיא (בכ"י פ' תרייא) אמרו ליה היכי הוה מעשה אמר להו הכי והכי הוה אמרו ליה אטו בחמשה זוזי מפסדת שיראי דמלכא קטלוה[ו], וזה נר' לגי' ישרה שגם הריש תרזיא פשע במאי דלא יהיב ליה זוזי וכן צ"ל בהכ"י [א"ה שגורס אחרי תיבות שיראי דמלכא "אייתוה לבר הדיא כפיתין ליה" כו'] וחסר שם תיבת "קטלוהו" אחר שיראי דמלכא דאל"כ אתיוהו לבר הדיא הוא כפול ומיותר אבל כן ליתא גם בכ"י פ'. והגי' שבור מלכא ט"ס הוא דמלך פרס היה ומה ענייניה אפתחא דרומי ויש לי הרהורי דברים בזה דמלך רומי הידועה רגיל הגמ' לכנותו בשם קיסר ועי' מ"ש לקמן נ"ח א' (דק"ס).
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף