בבלי/ברכות/מה/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד בבלי

מעבר לעמוד אחר במסכת זו
ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד.

צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
ריטב"א
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
מהרש"ל
פני יהושע
פתח עינים
רש"ש
בית נתן
לקוטי שלמה
בן יהוידע
בניהו

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


בבלי TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png מה TriangleArrow-Left.png א

דחנקתיה אומצא: רבי טרפון אומר בורא נפשות רבות וחסרונן: אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי ואמרי לה[1] לרב יוסף הלכתא מאי אמר ליה פוק חזי מאי עמא דבר:

הדרן עלך כיצד מברכין

שלשה שאכלו כאחת[2] חייבין לזמן אכל דמאי ומעשר ראשון שנטלה תרומתו מעשר שני והקדש שנפדו והשמש שאכל כזית והכותי מזמנין עליו אכל טבל ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שלא נפדו והשמש שאכל פחות מכזית והנכרי אין מזמנין עליו נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהן[3] עד כמה מזמנין עד כזית ר' יהודה אומר עד כביצה: גמ' מה"מ אמר רב אסי[4] דאמר קרא גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו רבי אבהו[5] אמר מהכא כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו אמר רב חנן בר אבא מנין לעונה אמן שלא יגביה קולו יותר מן המברך שנאמר גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו אמר ר' שמעון בן פזי מנין שאין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר מן הקורא שנאמר משה ידבר והאלהים יעננו בקול שאין תלמוד לומר בקול ומה תלמוד לומר בקול בקולו של משה תניא נמי הכי אין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר מן הקורא ואם אי אפשר למתרגם להגביה קולו כנגד הקורא ימעך הקורא קולו ויקרא: אתמר שנים שאכלו כאחת פליגי[6] רב ורבי יוחנן חד אמר אם רצו לזמן מזמנין וחד אמר אם רצו לזמן אין מזמנין תנן שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן שלשה אין שנים לא התם חובה הכא רשות תא שמע שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן ואין[7] רשאין ליחלק שלשה אין שנים לא שאני התם דקבעו להו בחובה מעיקרא תא שמע השמש שהיה משמש על השנים הרי זה אוכל עמהם אע"פ שלא נתנו לו רשות היה משמש על השלשה הרי זה אינו אוכל עמהם אלא אם כן נתנו לו רשות שאני התם



שולי הגליון


  1. בכי"מ א"ל רבה בר רב חנין לר' יוסף, ובכ"י פ' רבה בר רב חנין לאביי ואמרי כו' והגי' רבא היא העקרית והוא מן האמוראים שאין ידוע שמם בברור רבה או רבא. והרבה מן הראשונים גרסי הכא לאביי לחוד וכמו שהוא בעירובין י"ד ב' אבל לר' יוסף לחוד לא מצאתי חבר (דק"ס).
  2. בכי"מ שלשה שאכלו על שולחן אחד, וטעות הוא דמאי איריא על שולחן אחד אפי' שתי חבורות שאין רואין אלו את אלו השמש מצרפן ובימיהם הי' שולחן לפני כל אחד ואחד (דק"ס).
  3. בכי"מ ליתא, ונר' דליתא בט"ס דא"נ הוי הדין דאפי' לעצמן אין מזמנין הכא במתני' בלשון עליהם הוה נקיט כמו טבל והנכרי דקתני אין מזמנין עליו ופשיטא דאפי' לעצמן אין מזמנין (דק"ס).
  4. בכי"מ ליתא "רב אשי" ובגליון א"ר אשי וכ"ה בילקוט פ' האזניו רמז תתקמ"ב ובשבולי הלקט כלל ג' סי' ל"ז וברא"ש ד' ווינציא ובת' התשב"ץ ח"ב סי' י"ב וגי' הדפוס עיקר מדאקדמיה לר' אבהו (דק"ס).
  5. בכי"מ רב בהו, והוא קיצור השם מר' אבהו ומצוי הוא בהכ"י (דק"ס).
  6. בכי"מ "כאחת פליגי" ליתא וכן ליתא בב"נ ובכ"י פ' ובבה"ג ובשבולי הלקט כלל ג' סי' ל"ט ותיבת פליגי ליתא גם בד' שונצינו ווינציא ובסילאה ובאו"ז סי' קפ"ד ובפסקי רי"ד ואיני יודע מי הוסיפו בד' קראק שוב ראיתי שמהגהות מהרש"ל הוא ואיני יודע למה (דק"ס).
  7. בכי"מ כאחת אין רשאין, וכ"ה בב"נ ובכ"י פ' וכ"ה במשנה לקמן נ' א' וכ"ה כאן ברש"י ותו' ותו' ר"י ותו' הרא"ש ובחי' הרשב"א ועי' צל"ח (דק"ס).
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף