בבלי/ברכות/כז/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד בבלי

מעבר לעמוד אחר במסכת זו
ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד.

צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זה (לעת עתה זמין למנויים בלבד - למעט דף ב.)לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
שיטה מקובצת

חי' הלכות מהרש"א
מהרש"ל
פני יהושע
רש"ש
מסילות הברזל


חומר עזר
שינון הדף בר"ת


בבלי TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png כז TriangleArrow-Left.png א

היינו רבנן אלא מאי עד ולא עד בכלל אימא סיפא ושל מוספין כל היום ר' יהודה אומר עד שבע שעות ותניא היו לפניו שתי תפלות אחת של מוסף ואחת של מנחה מתפלל של מנחה ואחר כך של מוסף שזו תדירה וזו אינה תדירה רבי יהודה אומר מתפלל של מוסף ואחר כך של מנחה שזו עוברת וזו אינה עוברת אי אמרת בשלמא עד ועד בכלל היינו דמשכחת להו שתי תפלות בהדי הדדי אלא אי אמרת עד ולא עד בכלל היכי משכחת להו שתי תפלות בהדי הדדי כיון דאתיא לה של מנחה אזלא לה של מוספין אלא מאי עד ועד בכלל קשיא רישא מאי איכא בין רבי יהודה לרבנן מי סברת דהאי פלג מנחה פלג אחרונה קאמר פלג ראשונה קאמר והכי קאמר אימת נפיק פלג ראשונה ועייל פלג אחרונה מכי נפקי י"א שעות חסר רביע אמר רב נחמן אף אנן נמי תנינא רבי יהודה בן בבא העיד חמשה דברים שממאנין את הקטנה ושמשיאין את האשה על פי עד אחד ועל תרנגול שנסקל בירושלים על שהרג את הנפש ועל יין בן ארבעים יום שנתנסך על גבי המזבח ועל תמיד של שחר שקרב בארבע שעות ש"מ עד ועד בכלל ש"מ אמר רב כהנא הלכה כרבי יהודה הואיל ותנן בבחירתא כוותיה: ועל תמיד של שחר שקרב בארבע שעות: מאן תנא להא דתנן וחם השמש ונמס בארבע שעות אתה אומר בארבע שעות או אינו אלא בשש שעות כשהוא אומר כחום היום הרי שש שעות אמור הא מה אני מקיים וחם השמש ונמס בארבע שעות מני לא רבי יהודה ולא רבנן אי רבי יהודה עד ארבע שעות נמי צפרא הוא אי רבנן עד חצות נמי צפרא הוא אי בעית אימא רבי יהודה אי בעית אימא רבנן אי בעית אימא רבנן אמר קרא בבקר בבקר חלקהו לשני בקרים ואי בעית אימא רבי יהודה האי בקר יתירא להקדים לו שעה אחת דכולא עלמא מיהא וחם השמש ונמס בארבע שעות מאי משמע אמר רבי אחא בר יעקב אמר קרא וחם השמש ונמס איזו היא שעה שהשמש חם והצל צונן הוי אומר בארבע שעות: תפלת המנחה עד הערב וכו': אמר ליה רב חסדא לרב יצחק התם אמר רב כהנא הלכה כרבי יהודה הואיל ותנן בבחירתא כוותיה הכא מאי אישתיק ולא אמר ליה ולא מידי אמר רב חסדא נחזי אנן מדרב מצלי של שבת בערב שבת מבעוד יום ש"מ הלכה כרבי יהודה אדרבה מדרב הונא ורבנן לא הוו מצלו עד אורתא שמע מינה אין הלכה כרבי יהודה השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד רב איקלע לבי גניבא וצלי של שבת בערב שבת והוה מצלי רבי ירמיה בר אבא לאחוריה דרב וסיים רב ולא פסקיה לצלותיה דרבי ירמיה שמע מינה תלת שמע מינה מתפלל אדם של שבת בערב שבת ושמע מינה מתפלל תלמיד אחורי רבו ושמע מינה אסור לעבור כנגד המתפללין מסייע ליה לרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי אסור לעבור כנגד המתפללין איני והא רבי אמי ורבי אסי חלפי רבי אמי ורבי אסי חוץ לארבע אמות הוא דחלפי ורבי ירמיה היכי עביד הכי והא אמר רב יהודה אמר רב לעולם אל יתפלל אדם




שולי הגליון


נחזי אנן מדרב צלי של שבת בערב שבת. התוס' (לעיל ב. ד"ה מאימתי) כתבו שמסתמא אף היה קורא קריאת שמע קודם צאת הכוכבים והוכיחו מכאן כדעת ר"י בתוס' שם שמותר לקרוא קריאת שמע קודם צאת הכוכבים כדעת התנאים שזמן קריאת שמע של ערבית משעה שקידש היום בערבי שבתות ומשעה שבני אדם נכנסים לאכול בערבי שבתות. [עי' שאגת אריה (סימן ג), אך עי' מהרש"א שם שביאר דבריהם באופן אחר].
הרא"ש בפרק קמא (סימן א) מיישב דדילמא רב סבירא ליה כרבי יהושע בן לוי דאמר תפלות באמצע תקנום ואין צריך לסמוך גאולה לתפילה, ובאמת קרא קריאת שמע אחר צאת הכוכבים.
אמנם כאן (פ"ד סימן ו) יישב הרא"ש שהיה קורא קריאת שמע אחר צאת הכוכבים ואע"פ שלא היה סומך גאולה לתפילה, כיון שהיה מכווין למצוה להוסיף מחול על הקודש לא חייש לסמיכה.
ובשאגת אריה (סימן ג) הקשה שסתרו דבריו, כי ממה שאמר בפרק קמא שרב סובר כריב"ל שאין צריך לסמוך גאולה לתפילה משמע שאם היה צריך לסמוך היה חייב לעשות כן אף שרצה להוסיף מחול על הקודש.
עוד הקשה, איך הוכיחה הגמרא מדרב הונא ורבנן דלא הוו מצלו עד אורתא שאין הלכה כרבי יהודה, שמא אף הם מודים לדעת רבי יהודה שזמן ערבית מתחיל מיד עם פלג המנחה ומכל מקום לא התפללו אלא עד צאת הכוכבים לפי שרצו לסמוך גאולה לתפילה וזמן קריאת שמע מתחיל בצאת הכוכבים, שהם סוברים שצריך לסמוך גאולה לתפילה. וכן ליישובו השני של הרא"ש שרב לא סמך לפי שהקדים לקבל שבת מבעוד יום, שמא רב הונא ורבנן סוברים שאין צריך להוסיף מן החול על הקודש אלא ביום כיפור כדעת הרמב"ם. וכעין זה הקשה הבית הלוי (ח"א סימן ט) שאפשר שרב הונא ורבנן חולקים רק על סברא זו שקבלת שבת מבעוד יום עדיפה על סמיכת גאולה לתפילה.
עוד הקשה על יישובו הראשון של הרא"ש שרב סובר כדעת ריב"ל שאין צריך לסמוך גאולה לתפילה, שאם כן כיצד הסיקה הגמרא מכח מעשהו של רב דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד, הלא מאחר שאנו סוברים שיש לסמוך גאולה לתפילה אם כן לכולי עלמא לא יוכל להקדים ולהתפלל קודם צאת הכוכבים כיון שעדיין לא הגיע זמן ק"ש ולא יוכל לסמוך גאולה לתפילה. ועי' שו"ת בית הלוי שם שיישב בפשיטות שכוונת הגמרא בדיעבד באופן שהקדים והתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים שאם הלכה כרבנן הרי צריך לחזור ולהתפלל אך אם 'דעביד כמר עביד' הרי אף שלכתחילה היה צריך לסמוך גאולה לתפילה מכל מקום בדיעבד אף שלא סמך כיון שהתפלל ערבית בזמנה אינו צריך לחזור.
עוד הביא הבית הלוי מי שהקשה על יישובו השני של הרא"ש שכל ההיתר של רב להקדים ולהתפלל בלא סמיכת גאולה לתפילה היה משום שהקדים לקבל שבת, אם כן מהו שהביא הגמרא לקמן (כז:) ששאל רבי ירמיה בר אבא לרב מי בדלת ממלאכה, ואם כל היתרו היה משום שהקדים לקבל שבת על כרחך שפסק ממלאכה. ועי' בבית הלוי שם מה שיישב באורך שב' יישובי הרא"ש תלויים זה בזה, ויישב לשון הרא"ש בפרק קמא 'דילמא כריב"ל סבירא ליה' מדוע אין זה אלא ספק.
בעיקר הוכחת התוס' יישב השאגת אריה על פי דברי הגאונים שהביא הרא"ש (ח"א סימן מז) שברכות קריאת שמע אינן שייכות לקריאת שמע אלא רק נתקן שייאמרו קודם ואחר קריאת שמע, ורב בירך ברכות קריאת שמע על סדר תפילתו וסמך בכך גאולה לתפילה ואחר צאת הכוכבים שב וקרא קריאת שמע.
עוד יישב, שכיון שהתפלל רב קודם זמן קריאת שמע לא היה צריך לסמוך גאולה לתפילה. אמנם דחה זאת מכח מחלוקת האמוראים המובאת לקמן (ל.) באדם שרוצה לצאת לדרך ויש בידו להתפלל שחרית מעומד אך קודם זמן קריאת שמע בלי לסמוך גאולה לתפילה, או לאחר זמן קריאת שמע עם סמיכת גאולה לתפילה אך מיושב, שנחלקו האמוראים האם תפילה מעומד עדיפה על סמיכת גאולה לתפילה. ומוכח שאף שעדיין לא הגיע זמן קריאת שמע, כל ההיתר להתפלל עתה בלא סמיכת גאולה לתפילה הוא רק לחד מ"ד ואף לשיטתו אין התר זה אלא כדי שיתפלל מעומד, אך כשיכול להמתין לזמן קריאת שמע ולהתפלל מעומד ולסמוך חייב לעשות כן, ואם כן שוב מוכח ממה שהקדים רב להתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים שאף קריאת שמע מותר להקדים ולקרוא קודם צאת הכוכבים שאם לא כן כיצד סמך רב גאולה לתפילה, שהרי אף קודם זמן קריאת שמע אסור להתפלל בלי סמיכת גאולה לתפילה.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף