בבלי/ברכות/ג/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד בבלי

מעבר לעמוד אחר במסכת זו
ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד.

צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
הבבלי כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
שיטה מקובצת

חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
מהרש"ל
לבוש עם מפרשי הים
פני יהושע
חדות יעקב
הג"מ יחזקאל לנדא
קרן אורה
מהר"צ חיות
רש"ש
שפת אמת
שיח השדה
בית נתן


מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


בבלי TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png א

קשיא דר' מאיר אדר"מ תרי תנאי אליבא דר"מ קשיא דר' אליעזר אדר' אליעזר תרי תנאי אליבא דר' אליעזר ואב"א רישא לאו ר' אליעזר היא[1]: עד סוף האשמורה: מאי קסבר ר' אליעזר אי קסבר שלש משמרות הוי הלילה לימא עד ארבע שעות ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה לימא עד שלש שעות[2] לעולם קסבר שלש משמרות הוי הלילה והא קמ"ל דאיכא משמרות ברקיע ואיכא משמרות בארעא[3] דתניא ר' אליעזר[4] אומר שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי שנאמר ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו וסימן לדבר משמרה ראשונה חמור נוער שניה כלבים צועקים שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב ר' אליעזר אי תחלת משמרות קא חשיב תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי אורתא הוא אי סוף משמרות קא חשיב סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא יממא הוא אלא חשיב[5] סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא ואב"א כולהו[6] סוף משמרות קא חשיב וכי תימא אחרונה לא צריך למאי נפקא מינה למיקרי ק"ש למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן ק"ש אימת כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו ליקום וליקרי[7]. אמר רב יצחק בר שמואל[8] משמי' דרב ג' משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי ואומר אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים[9] לבין אומות העולם: תניא א"ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח (והמתין לי[10]) עד שסיימתי תפלתי לאחר שסיימתי תפלתי[11] אמר לי שלום עליך רבי ואמרתי לו שלום עליך רבי ומורי[12] ואמר לי[13] בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל ואמר לי היה לך להתפלל בדרך ואמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקו בי[14] עוברי דרכים ואמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שאין נכנסין לחורבה ולמדתי שמתפללין בדרך ולמדתי שהמתפלל[15] בדרך מתפלל תפלה קצרה ואמר לי בני מה קול שמעת בחורבה זו ואמרתי לו שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות ואמר לי חייך וחיי ראשך לא שעה זו בלבד אומרת כך אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך ולא זו בלבד אלא בשעה שישראל נכנסין[16] לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך[17] הקב"ה מנענע ראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך מה לו לאב שהגלה את בניו[18] ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם: ת"ר מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד מפני המפולת ומפני המזיקין. מפני חשד ותיפוק ליה משום מפולת



שולי הגליון


  1. בכי"מ ובית נתן אדר' אליעזר איבעית אימא סיפא ר"א [הוי, כי"מ] רישא לאו ר"א ואיבעית אימא תרי תנאי אליבא דר"א (עיין בס' פתח עינים ד"ה ואב"א וכפי דברי הכ"י לק"מ) (בית נתן). וכ"ה בשט"מ וכן נראה מלשון הרשב"א בריש המס' ד"ה מאימתי שכך היה גירסתו. ונוסחת הדפוס עדיף דמעיקרא אוקמה בתרי תנאי ואח"כ אמרי ואב"א דלא צריכנן לזה אבל אם כבר יישב הרומיא רישא לאו ר"א היא שוב אין דרך לומר ואב"א דמוקמינן לה בתרי תנאי ועי' כתובות נ"ז א' וכן דרך הגמ' בכל מקום ולדוגמא במגילה י' ב' והוא כעין תיובתא ואב"א דלא שייך לומר אב"א הכי והכי ואב"א תיובתא. והנוסח סיפא ר"א איתא גם ברי"ף ופסקי רי"ד. ובד' שונצינו ווינציא משנת ר"פ הגי' לישנא אחרינא רישא לאו ר"א היא (דק"ס).
  2. בכי"מ הוי הלילה ניתני עד שלישית הלילה ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה ניתני עד רביעית הלילה (ובגליון. אד"ג כו' כלפנינו), וכן משמע מרהיטת לשון הרא"ש שכתב והא דלא קאמר שליש הלילה כו' שכך היה גירסתו (דק"ס). וכ"ה בר"ח.
  3. בכי"מ הוי הלילה ומילתא אגב אורחיה קמ"ל כי היכי דאיכא שלש משמרות בארעא ה"נ איכא של ברקיע, וכעין זה גירסת הרא"ש בפסקיו ובתוספותיו. והמעיו"ט הגיה ברא"ש דאיכא משמרות בארעא כי היכא דאיכא ברקיע אבל הרואה בתוס' הרא"ש יראה כי אי אפשר להפך הגי' שכתב דליכא למימר סוף האשמורה באשמורה דארעא דא"כ מאי קמ"ל כו' (דק"ס).
  4. בגליון כי"מ ר"א הגדול, ונ"ל שכן הוא נכון וכן בכ"מ שנזכר ר"א באגדה שלא במקום פלוגתא נזכר בשם הגדול כגון לקמן ו' א' ל"ב א' תענית ל"א א' ועוד במקומות אחרים וגם לקמן ס"א ב' הגי' בע"י הגדול (דק"ס).
  5. בכי"מ אחרונה סימנא למה לי צפרא הוא כי קחשיב, וכ"ה בע"י. וגם הנוסח צפרא הוא נכון והוא ההיפך מן אורתא (דק"ס).
  6. בכי"מ ואמצעיתה של אמצעית ואב"א לעולם סוף כו', וכ"ה "ואב"א לעולם" בתו' הרא"ש. ובע"י הראשון (דפוס שאלנקי שהדפיסו המחבר בעצמו סביב לשנת רע"ו) ליתא מן "אלא חשיב סוף כו'" עד "דאמצעיתא ואב"א". (דק"ס).
  7. בכי"מ לא צריך נפ"מ כגון דגני בבית אפל ומטיא ליה זמן ק"ש ולא ידע דמטיא לי' זמן ק"ש כיון דכי חזי הני סימני תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה ליגע דמטא ליה זמן ק"ש וליקום, וכ"ה "תינוק יונק כו'" בתו' הרא"ש ועי' צל"ח. ותיבת "למאי" נפק"מ ליתא גם בע"י הראשון. ובב"נ וכ"ת אחרונה סימנא למא לי נפקא מינה למאן דגני בבית אפל דכי חזא ושמע כי הני סימנא לידע דמטא זמן ק"ש וליקום וליקרי (דק"ס). ותיבת "וליקרי" ליתא ברוב כתה"י שנמצא קטע זה, ועי' תוס' דהכוונה ליקום ולזמין נפשיה (רינת אהרן).
  8. בכי"מ אתמר נמי א"ר יצחק בריה דרב שמואל בר מרתא, וכ"ה "אתמר נמי" ברא"ש ושם הגי' א"ר שמואל בר מרתא וגם בפסחים קי"ג ב' כתוב בע"י ר"י בשב"מ וכן בב"ק נ"א ב' כתוב בשני כ"י אשר בידי ר' יצחק ב"ש ב"מ וגם ר' יצחק בר שמואל לחוד כגי' הדפוס לא שכיחא תו ולקמן ל"ח ב' הגי' בכ"י ר' שמואל בר יצחק וכ"ה שם בירושלמי וכן במנחות ל' ב' הגי' בבה"ג הל' סופרים וברי"ף ר"י ב"ש בר מרתא אבל ר' יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב מצוי הרבה בגמ' וכ"ה בבית נתן ובס' המוסר (לר' יהודה בן כלץ ד' קראקא) פ"ד ד' ס"ב. ובע"י הראשון הגי' אמר רב בלחוד (דק"ס).
  9. בכי"מ אוי לי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתי את בני לבין כו', וכן למטה, וכ"ה במנורת המאור נר ג' כלל ג' ח"א פ"ה. והנוסח אוי שהחרבתי (בלא לי) הוא גם בד' שונצינו ווינציא (ר"פ ש"ו ש"ח) קראקא בנבשתי ובהרא"ש מדפוסים אלה ובילקוט ירמיה כ"ה (ד' שאלניקו רפ"ו ובד' פפד"א חסר כל המאמר) ובסדר רב עמרם גאון ד' י"ד ב' ובד' בסילאה (של"ט) שינהו הצענזור וממנו בדפוסים האחרונים ועי' תו' הרא"ש ושטה מקובצת (דק"ס).
  10. בכי"מ ליתא, וכן ליתא בע"י הראשון (ושם ליתא גם תיבות עד שסיימתי את תפילתי) ובסרע"ג שם וברוקח סי' שס"ב ובס' המוסר ד' כ"ט (שם הגי' ר"י בן קיסמא) וכ"נ מרש"י שלא היה בגירסתו ופירוש היה ונתערבב בגמ' וכן ליתא ברי"ף לפנינו אבל הרא"ה בפירושו להלכות הרי"ף כ"י העתיקו מדברי הרי"ף (דק"ס).
  11. בכי"מ במקום לאחר כו' הגי' כשיצאתי, וכ"ה בע"י הראשון (דק"ס).
  12. ובד' שונצינו ווינציא ר"פ רבי ומרי (דק"ס).
  13. בכי"מ בכל הענין במקום ואמרתי לו, ואמר לי הגי' אמרתי לו, אמר לי, וכ"ה בכל הראשונים שהובא המאמר (דק"ס).
  14. בכי"מ מתיירא אני שמא יפסיקוני, וכ"ה בס' המוסר שם. והגי' מתיירא הייתי עדיף (דק"ס).
  15. ובד' שונצינו הגי' והמתפלל בדרך כו' (דק"ס). הקשה השמן רקח דמה שאמר ולמדתי שמתפללין בדרך הוא כמיותר דכיון דאמר והמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה הרי בכלל דבריו שמתפללין בדרך. אכן בראב"ן ופסקי רי"ד ולמדתי שמתפללין בדרך ושמתפללין תפלה קצרה, וכן איתא במדרש חופת אליהו פרק השלשה אות טו, וא"ש (חומת אש).
  16. בכי"מ ולא עוד אלא בשעה שישראל עושין רצונו של מקום ונכנסין, וכ"ה "ולא עוד אלא" בע"י ובסרע"ג ובמנוה"מ שם (דק"ס).
  17. רבא (ועיין מוהרש"א) (בית נתן). בכי"מ יהא שמיה רבא מברך הקב"ה מנענע את ראשו, וכ"ה בכל הדפוסים הישנים אשר בידי (ובכולם הגי' אמן יהש"ר) והמהרש"ל הוא שהגיה ע"פ גי' התו' וכ"ה בב"נ ובע"י הראשון (ובע"י שנדפסו אח"כ השמיטו מלת אמן) ובסרע"ג ובמנוה"מ וברוקח ובס' המוסר שם (דק"ס).
  18. בביתו כך ואוי להם לבנים וכו' (ותיבת מה לו לאב שהגלה את בניו ל"ג) (בית נתן). בכי"מ אוי לו לאב, וכ"ה בד' שונצינו ווינציא ר"פ ובד' ווינציא יושטינייאן (ש"ו) הדפיסו מה ועל הגליון הדפיסו נ"א אוי, וכן כתב בתו' הרא"ש שאין למחוק גי' זו וכ"ה ברוקח שם וכן העתיק המהרש"א (דק"ס). ועי' רש"ש.
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף