בבלי/ברכות/ב/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


תלמוד בבלי

מעבר לעמוד אחר במסכת זו
ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד.

Finger-pointing-icon-right-to-left.pngחיפוש בדף עם כל מפרשיו

צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על הדף


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
ספר הערוך על הש"ס
תוספות
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
Finger-pointing-icon-right-to-left.pngכל הראשונים לדף זה
לבוש עם מפרשי הים
חי' הלכות מהרש"א
הגהות הב"ח
אבן עוזר
פני יהושע
צל"ח
בית מאיר
פתח עינים
גליון הש"ס
קרן אורה
גליון מהרש"א
רש"ש
אבן שלמה (שיק)
בית נתן
אברהם את עיניו
אומר מיהודא
שפת אמת
ערך ש"י
בן יהוידע
שיח השדה
Finger-pointing-icon-right-to-left.pngכל האחרונים לדף זה

מראי מקומות
עבודה ברורה (בהיברובוקס)
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


בבלי TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png א

מאימתי[1] קורין[2] את שמע בערבין[3]. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן[4] עד סוף האשמורה[5] הראשונה דברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים עד חצות. רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו[6] בניו מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע אמר להם אם לא עלה עמוד השחר חייבין[7] אתם לקרות ולא זו בלבד אמרו אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואברים[8] מצותן עד שיעלה עמוד השחר וכל הנאכלים ליום אחד מצותן[9] עד שיעלה עמוד השחר א"כ למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק אדם[10] מן העבירה:
גמ' תנא היכא קאי דקתני מאימתי ותו מאי שנא [11]דתני בערבית ברישא לתני דשחרית ברישא תנא אקרא קאי דכתיב בשכבך ובקומך והכי קתני זמן קריאת שמע דשכיבה[12] אימת משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואי בעית אימא [13]יליף מברייתו של עולם דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד[14] אי הכי סיפא דקתני[15] בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה לתני דערבית ברישא. תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית עד דקאי[16] בשחרית פריש מילי דשחרית והדר פריש מילי דערבית: אמר מר משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן[17]. מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה משעת צאת הכוכבים לתני משעת צאת הכוכבים. מלתא אגב אורחיה קמשמע לן כהנים אימת קא אכלי בתרומה משעת צאת הכוכבים והא קמשמע לן דכפרה לא מעכבא[18] כדתניא ובא השמש וטהר ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה. וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש והאי וטהר[19] טהר יומא



שולי הגליון


  1. הערוך (ערך מתי) גרס ממתי, עי' מלאכת שלמה.
  2. בהלכות גדולות מכת"י (ע') קוראין, ונוסח זה מדויק אע"פ שלא מובא בשו"מ כי בכ"מ במשנה מובא בלשון זה "קרא" את שמע וכן פ"ג מ"א "קריאת" שמע, ומדויק לפמ"ש התפ"י דהכוונה קוראין לקריאה בקול כמו "וקראתם" דרור. גם לרמז בלשון רבים דאין אחד מוציא חבירו, ובתוא"נ כ' דלשון קורין היינו משום דנהגו לקרות בלה"ק. לכל אלה הטעמים מדויק הנוסחא "קוראין" (רממ"כ, דוגמא לתלמוד בבלי). וכ"ה גם בסמ"ג עשין י"ח, שבדפוס: "מאימתי קוראין". אמנם לענ"ד יש לקיים הכתיב הרגיל, מפני שבכל כתבי היד הישירים כאן והראשונים בריש ברכות במשנה ובבלי ובירו' ותוספתא וראשונים כתבו "מאימתי קורין", וא"א לשבש כל הספרים. ונראה לי שבכל מקום במשנה ובתלמוד בדפוס שכתוב "קריאת שמע" כתוב תמיד בכתבי יד "קרית שמע" (הרב י. ס.).
  3. במשניות בערבית, עי' בתוספות חדשים מ"ש לפרש גי' זאת. ע"פ שיטת ר"ת דיש ב' שקיעות התחלת שקיעה וסופה, ועי' בזהר פנחס רמג. מאימתי קורין את שמע בשחרין ולא אמר בשחר אלא בשחרין "תרין" ועי' תק"ז תיקון ה. ובדרך זה י"ל גם הגירסא בערבים (משנה בשרידי ירושלמי כת"י). ועי' בס' סמיכת חכמים מ"ש לפרש לשון בערבית (רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד) בכת"י וראשונים נראה שבדרך כלל כתבו "בערבין". ולכאורה זה הנוסח המדויק. וכן יש לציין לדברי הגר"א בשנו"א ובספר אמרי נועם, שביאר הנוסח "בערבין": "בערבין - לשון רבים, משום שיש שני ערבים, דהיינו תחלת שקיעה וסוף שקיעה דהיינו צאה"כ, להכי קאמר 'בערבין' דזמן ק"ש הוא לאחר ערב שני דהיינו צאה"כ". עיי"ש (הרב י. ס.).
  4. עי' בשו"ת רמ"ע מפאנו ס"א מ"ש בזה (רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד).
  5. ובכל הדפוסים הישנים הגי' בגמ' וברש"י האשמורת וכ"ה במשנה שבירושלמי וכ"ה נכון כמו שהוא במקרא בשופטים סי' ז' וכ"ה במשניות ד' נאפולי (דק"ס). וע"ע במלאכת שלמה.
    עי' פיהמ"ש להר"מ א"ג (רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד).
  6. בכי"מ שבאו, וכ"ה במשנה שבפי' הרמב"ם ובמשניות ד' נאפולי משנת רנ"ב ושם הגי' כגי' הגמ' בערבין ועי' ת' רמ"ע סי' א (דק"ס).
  7. בכ"י פאריז מותרים וט"ס ועי' רש"י לקמן ט' א' ד"ה כוותי (דק"ס).
    עי' רש"י ט. דדוחה גירסא זו ועי' בבעה"מ כאן. ובמ"ש הביא מרר"י אשכנזי די"ל הגי' מותרים דלא הוי ברכה לבטלה אלא מותרין אתם לפניה ולאחריה ועי' בפי' מהר"ש סירלוי בירושלמי ובב"י או"ח בי' צ"ט (רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד).
    גי' רש"י לקמן (דף ט. ד"ה כוותי) חייבין ול"ג מותרים, וכ"ה בנד' כי"מ וכ"י ליידן של הירושלמי וכ"י קיימברידג', ונראה שנמשכו אחרי הגהתו של רש"י. אמנם בכת"י שאינם אשכנזיים (כת"י פריס 671 הביזנטי; כת"י אוקספורד 366 לפני התיקון; קטע גניזה מזרחי) מותרין אתם לקרות, וכ"ה בכת"י של המשניות (כת"י פרמה וקאופמן וכחמש קטעי גניזה וכי"ק של הרמב"ם) וכ"ה בבעל המאור ע"ש, וכ"ה במאירי בהרחבה ע"ש, וכ"כ במלאכת שלמה כאן ע"ש, וכ"ה בפסקי רי"ד, נמצא שאין לנוסח "חייבין" מקור ברור, וככה"נ אינו אלא הגהה של רש"י בלבד (ע"פ רינת אהרן).
    אמנם כ"י פריס וב"נ וקטע גניזה כולם שייכים לענף נוסח אחד, ואין לתלות השינויים בהגהת רש"י, ואדרבה יתכן שגי' "מותרין" הוא הגהה ע"פ הגי' שבמשניות. ועוד שכ"ה הגי' "חייבין אתם" כבר בפי' רב האיי גאון להלן (נדפס בקובץ בית אהרן וישראל גליון רכו עמ' ל).
  8. עי' מילי דמרדכי סי' פד יג שקיים גי' חלבים ואמורים, עיי"ש באריכות ובתוס' חכמי אנגליה בהע'. ובכ"י פאריז ואברים ליום אחד, וט"ס (דק"ס). ובמלאכת שלמה כ' דהח' ר' יהוסף אשכנזי ז"ל כ' ס"א מצאתי הקטר חלבים ואברים ואכילת קדשים מצותן וכו' ולא העיר ע"ז מלשון המכלתא ואכילת זבחים והקטר חלבים כו' ומוכח להדיא מגירסא זאת במשנה דכלל אכילת קדשים עם הקטרה כשיטת הרמב"ם דגם בהקטרה גזרו, ובד"ס הביא גירסא מכת"י פריז. (עי' בשינוי גרסאות) ואברים ליום אחד. וכ' ע"ז והוא ט"ס, ואולי י"ל דהי' לפני הסופר הגירסא הנ"ל שמביא הר"י אשכנזי ואכילת קדשים ואחרי זה ליום אחד, והבבא וכל הנאכלין כו' לא היה לפניהם רק דכללינהו ביחד, ואכילת קדשים ליום א' ובא לאפוקי דלהנאכלים לשני ימים ולילה אחד לא גזרו עד חצות היום כמ"ש התוס' בזבחים נז. דבשקיעת החמה לא טעו אינשי (רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד, באור משנת ראשונים ס"ה אות י"ב).
  9. [בדפו"י מצותו] וכ"ה "מצותן" במשניות ובמשנה שבירושלמי וכבר הוגה כן במקצת דפוסים החדשים (דק"ס).
  10. בכי"מ אלא ["כדי"] להרחיק את האדם מן העבירה, וכ"ה "את האדם" במשניות (אבל בד' נאפולי הגי' כבגמ') ובירושלמי וברא"ש וכ"ה לשון הגמ' לקמן ד' ב' (דק"ס).
  11. דתני דערבי' ברישא (הגהות הב"ח).
  12. בד' שונצינו משנת גמר"א הגי' ק"ש בערבין אימת ונוסח שלנו עדיף (דק"ס) וכ"ה כלפנינו בכל עדי הנוסח.
  13. בכי"מ ואב"א תנא יליף. והנה ברשב"א פי' דאקושיין מהדר, והביא מתוס' דאקרא קאי דבשכבך ובקומך, והק' ע"ז חדא דל"ש לומר יליף אקראי, ועוד מאי ואב"א. ולגי' זו מפורש כהרשב"א (ע"פ רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד, באור משנת ראשונים ס"ח). וכ"ה בכ"י פריס, ובשאר כת"י ליתא.
  14. בר"ח (מובא בס' הנר) וכת"י גניזה אחד (המייצג היחיד של ענף הנוסח שלו) ואב"א וכו' ליתא כלל, ולפ"ז המשך הגמ' אי הכי וכו' קאי על תירוץ הראשון, ודלא כתוס' ד"ה אי הכי.
  15. ל"ג אי הכי אלא ה"ג אלא הא דתנן בשחר (בית נתן) ועי' תוס' (ד"ה אי הכי) ולגי' זו א"צ לפירושם.
  16. בבית נתן ואיידי דקאי בשחרית. ובכי"מ ונוסח שבסידורים נוסח איטליא ונוסח רומניא (הובא בספר רינת אהרן) ואדקאי.
  17. בכי"מ מתני'. משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן [בדפו"י בתרומה]. ו"מתני'" נכתב על הגרד ונראה שהיה כתוב א"מ ויען שהוא ציון המשנה אינו שייך לשון אמר מר אבל מפני זה אין למוחקו וכ"ה לקמן בע"ב ובשבת קנ"ג ב' ובנזיר ל"ב א' וע"ש ברש"י (דק"ס) שם כתב דהוא לשון ירושלמי. ובשבת ניחא כיון שכבר יש פיסקה לכן חזר הגמ' אמר מר על אותה פיסקה, וכאן משום שהיא פיסקה ראשונה בתלמוד נקט אמר מר (ע"פ רינת אהרן).
    אגב זה יש לציין שבקטע גניזה אחד של הבבלי (מנוקד עם טעמים. קמברידג' LG MISC.36) לא מופיע מונח של פתיחה, אלא מיד הוא מצטט מהמשנה ("מידי דערבית משעה שהכהנים"). פורום אוצה"ח. אמנם קטע זה מייצג נוסח מעובד ונ' שזה הגהה. וכן חסר בעוד קטע גניזה, אבל מכיון שיש קטע אחר הדומה בנוסחו ושם ניכר תיבת "מר" נ' דגם שם הוא הגהה למוחקו.
  18. כך הנוסח בדפוסים הראשונים, וכן בד"ה "והא" בתוספות (כך גם בדפוס שונצינו). גם בכתב יד פירנצה (אשכנזי שנת 1177) הגירסה כך, וכך גם הוגה בכ"י מינכן 95. בכת"י מינכן 95 (נוסח הפנים) ואוקספורד 366: וקמ"ל. ובכ"י פריס 671 (ביזנטי) וקטעי הגניזה: הכוכבים וכפרה (ותיבת קמ"ל ליתא כלל). ועי' בן יהוידע.
  19. בכי"מ ובא השמש וטהר ביאת שמשו הוא ומאי וטהר, וכ"ה בילקוט פ' אמור רמז תרל"ה ובחי' הרשב"א ובתוס' הרא"ש וכ"ה לשון הגמ' לקמן בע"ב (דק"ס) וכ"ה בכל כתה"י.
עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף