בבלי/ברכות/ג/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד בבלי

מעבר לעמוד אחר במסכת זו
ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד.

צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על הדף


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חכמת מנוח
לבוש עם מפרשי הים
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
הג' תפארת למשה
פני יהושע
צל"ח
הג"מ יחזקאל לנדא
פתח עינים
גליון מהרש"א
רש"ש
בית נתן
שפת אמת
בן יהוידע
בניהו
ישוב הדעת
שיח השדה

מראי מקומות
עבודה ברורה (בהיברובוקס)
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


בבלי TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

בחדתי ותיפוק ליה משום מזיקין בתרי אי בתרי חשד נמי ליכא בתרי ופריצי. מפני המפולת ותיפוק ליה משום חשד ומזיקין בתרי וכשרי. מפני המזיקין ותיפוק ליה מפני חשד ומפולת בחורבה חדתי ובתרי וכשרי [1] אי בתרי מזיקין נמי ליכא במקומן[2] חיישינן ואב"א לעולם בחד ובחורבה חדתי דקאי בדברא דהתם משום חשד ליכא דהא אשה בדברא לא שכיחא ומשום[3] מזיקין איכא: ת"ר ארבע משמרות הוי הלילה דברי רבי ר' נתן אומר שלש מ"ט דר' נתן דכתיב ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמורת התיכונה תנא[4] אין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה[5] ורבי מאי תיכונה אחת מן התיכונה שבתיכונות ור' נתן מי כתיב תיכונה שבתיכונות תיכונה כתיב מ"ט דרבי א"ר זריקא א"ר אמי א"ר יהושע בן לוי[6] כתוב אחד אומר חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך וכתוב אחד אומר קדמו עיני אשמורות הא כיצד ארבע משמרות הוי הלילה ור' נתן סבר לה כרבי יהושע[7] דתנן ר' יהושע אומר עד שלש שעות שכן דרך מלכים לעמוד בשלש שעות[8] שית דליליא ותרתי דיממא הוו להו שתי משמרות רב אשי אמר משמרה ופלגא נמי משמרות קרו להו[9]: ואמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי[10] אין אומרין בפני המת אלא דבריו של מת אמר רבי אבא בר כהנא לא אמרן אלא בדברי תורה[11] אבל מילי דעלמא לית לן בה ואיכא דאמרי אמר רבי אבא בר כהנא לא אמרן אלא [אפילו] בדברי תורה וכ"ש[12] מילי דעלמא: ודוד בפלגא דליליא הוה קאי מאורתא הוה קאי דכתיב קדמתי בנשף ואשועה וממאי דהאי נשף אורתא הוא דכתיב בנשף בערב יום באישון לילה ואפילה אמר רב אושעיא אמר רבי אחא[13] הכי קאמר (דוד[14]) מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה. רבי זירא אמר עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס מכאן ואילך היה[15] מתגבר כארי רב אשי אמר עד חצות לילה היה עוסק בדברי תורה מכאן ואילך[16] בשירות ותשבחות. ונשף אורתא הוא הא נשף צפרא הוא דכתיב ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם מאי לאו מצפרא ועד ליליא לא מאורתא ועד אורתא[17] אי הכי לכתוב מהנשף ועד הנשף או מהערב ועד הערב[18] אלא אמר רבא[19] תרי נשפי הוו נשף ליליא ואתי יממא נשף יממא ואתי ליליא[20]. ודוד מי הוה ידע פלגא דליליא אימת השתא[21] משה רבינו לא הוה ידע דכתיב [22]כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים מאי כחצות אילימא דאמר ליה קודשא בריך הוא כחצות מי איכא ספיקא קמי שמיא[23] אלא דאמר ליה (למחר) בחצות (כי השתא)[24] ואתא איהו ואמר כחצות אלמא מספקא לי'[25] ודוד הוה ידע[26] דוד סימנא[27] הוה ליה דאמר רב אחא[28] בר ביזנא א"ר שמעון חסידא כנור היה[29] תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה[30] עמוד השחר כיון שעלה[31] עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו אמרו לו אדונינו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה אמר להם לכו והתפרנסו זה מזה אמרו לו אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו אמר להם לכו ופשטו ידיכם בגדוד מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין ושואלין באורים ותומים אמר רב יוסף מאי קרא (דכתיב[32]) ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע[33] ואביתר[34] ושר צבא למלך יואב אחיתופל זה יועץ וכה"א ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל (איש) בדבר האלהים



שולי הגליון


  1. מפני המזיקין ותיפוק ליה משום מפולת בחדתי ותיפוק ליה משום חשד בתרי וכו' (עיין במוהרש"א ד"ה ותיפוק וכו' וכפי גירסת הכ"י לק"מ) (בית נתן).
    בכי"מ משום חשדא בתרי, ולפ"ז חסר הקושיא דמפולת ונר' שגי' הכ"י כגי' הב"נ ותיפוק ליה משום מפולת בחדתי ותיפוק ליה משום חשדא בתרי ונשמט בט"ס מן ותיפוק עד ותיפוק (דק"ס).
  2. בכי"מ אפי' מזיקין נמי ליכא בדוכתא דקביעי חיישינן, וכ"ה בס' המפתח לרבינו נסים גאון (דק"ס). והנוסח "בדוכתא דקביעי" אי' גם בכמה קטעי גניזה וכעי"ז בריטב"א, והוא מדוייק יותר כפי' התוס' כאן (רינת אהרן, חומת אש). וברש"י גריס כלפנינו, ומשמע לי מלשונו שפירש נוסח זה כפשוטו (וגם הוא נוסח קדום, ומופיע אפילו במזרח בגליון קטע גניזה אחד ועוד מקורות) (רינת אהרן).
  3. בכי"מ ובחורבה חדתא דקיימא בדברא חשדא ומפולת ליכא ["דאשה בדברא לא שכיחא"] אבל ["משום"] מזיקין איכא. "חשדא ומפולת", וגי' ישרה היא. ובב"נ הגי' דאשה בדברא לא שכיחא ומפולת נמי לא שכיח (דק"ס).
  4. ראש אשמורת התיכונה ואין תיכונה וכו' (ול"ג מלת תנא ועי' בס' אלפי מנשה שגם הוא מחקה) (בית נתן) וכן ליתא בילקוט שופטים סי' ז וכן נראה מהשט"מ (דק"ס).
  5. בכי"מ אלא אחת משלש ויש לפניה אחת ואחת לאחריה (דק"ס).
  6. בכי"מ אלא מ"ט דרבי א"ר זריקא א"ר אמי אמר ריש לקיש, וכ"ה בבית נתן ובילקוט שם וכ"ה בירושלמי כאן ר' זריקן ור' אמי בשם ר"ש בן לקיש וכן מצאנוהו לקמן י"א ב' (דק"ס).
  7. עי' שאגת אריה סי' ה' שהקשה דאף ר' אליעזר מודה שבני מלכים עומדים בשעה שלישית רק לא ס"ל דאזלינן בתרייהו. והנה מצאתי בילקוט המכירי בתהלים (קיט סב) שגורס ור' נתן ההוא מבעי ליה לכדר' יהושע [וכעי"ז בס' הגדות התלמוד] ולפי"ז ניחא לכאו' דאף דלית מאן דפליג אמר מבעי ליה לכדר"י, דר' יהושע הוא בעל המימרא, וכן מצינו בש"ס שמציין דבר מוסכם בשם מי שהזכירה (חומת אש). אבל ראיתי שבכל כתבי היד של הבבלי כלפנינו, ורק בשני קטעי גניזה יש כאן נוסח מיוחד: "ורבי נתן סבר לה כרבי יהושע ואידך ההוא מיבעיא ליה לכדרבי יהושע", והוא נוסח תמוה, ונראה שהוא עירוב שני גירסאות, שיש שהיו גורסים כאן רק "ואידך ההוא מיבעיא ליה לכדרבי יהושע" במקום נוסחינו "ורבי נתן סבר לה כרבי יהושע", ומקור גירסה זו הוא כנראה בהגהת איזה גאון קדמון, שהרגיש בקושי הגדול שיש בנוסח הרגיל. ומ"מ לפי הנתונים שבידינו נראה שנוסח הדפוס ורוב הכת"י הוא הנוסח המקורי, וצ"ל שהלשון כאן לאו דוקא והמכוון דר"נ סבר ליה כדברי ר' יהושע שהזכיר בבית המדרש שבני מלכים עומדים בג' שעות. ולכן נקרא הענין הזה על שמו כמו בלשון הראשונים "משום גזירה דרבה" לענין שמא יעברנה ד' אמות (וכעי"ז בבבלי סוכה מג ע"ב "גזירה משום דרבה") אף שרבה רק ביאר טעם הגזירה קדומה ולא הוא גזרה (רינת אהרן).
  8. בכי"מ שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות עד ולא עד קחשיב, וכ"ה "בני מלכים" בילקוט שם וכן דרך הש"ס בכ"מ לומר בני ישראל בני מלכים הם בני מלכים סכין שמן ורד (שבת קי"א) (דק"ס).
  9. ואין תיכונה אלא שיש אחת לפניה ואחת לאחריה ורבי מאי תיכונה אחת שבתיכונות ור' נתן מי כתיב אחת מן התיכונות תיכונה כתיב אלא מ"ט דרבי אמר ר' זריקה אמר ר' אמי אמר רבי שמעון בן לקיש כתיב חצות לילה וכו' וכתיב קדמו עיני אשמורות ש"מ ארבע משמרות הוי ואידך סבר לה כר' יהושע וכו' עד ר"א אמר משמרה ופלגא נמי תרי משמרות קרו להו (בית נתן).
  10. בכי"מ אמר ריש לקיש, וכ"ה בשאילתות פ' חיי שרה ובבה"ג וברי"ף וברא"ש פ' מי שמתו ובתוה"א להרמב"ן שער ההספד. וצ"ל דהוו גרסי גם בסמוך ריש לקיש דמימרא זו לא שייכא הכא אלא משום דחד אמורא אמרינהו והב"נ לא הביא כאן שינוי אבל כיון שלעיל הביא הגי' ריש לקיש צ"ל דגם כאן הגי' כן ואשתמיטתיה ליה בשגגה (דק"ס).
  11. לא נצרכה אלא (וכן הגירס' בשאילתות דרא"ג פ' חיי שרה והרי"ף פ' מי שמת ומרדכי שלהי מ"ק סי' תתק"ח ועי' בע"י בפי' הרי"ף מה שהקשה על גירסה שלנו לא אמרן עש"ב ועיין בס' פתח עינים לחיד"א שכתב על גי' זו שהיא גירסא דווקנית ע"ש ועי' ג"כ בס' מלא רצון מה שנדחק בגרסתינו לא אמרן אלא עש"ב) (בית נתן). בכי"מ לא נצרכא אלא לדבר הלכה, וכ"ה "לא נצרכא" בכל הראשונים שהבאתי באות ק' (הע' לעיל בסמוך) ובבית נתן. וכ"ה "לדבר הלכה" ברש"י וברדכי מ"ק פ"ג סי' תתקי"ח ולפ"ז צריך לגרוס כן גם בהאיכא דאמרי וכמו שהוא במרדכי ובהל' אבל לרי"ץ גיאת עמוד ל"ט (דק"ס).
  12. לא נצרכה אלא לד"ת משום דחליש דעתיה (וכ"ה "משום דחליש דעתיה" בבה"ג (דק"ס)) אבל במילי דעלמא לא ואיכא דאמרי אר"א בר כהנא לא נצרכה אלא אפילו לדבר הלכה ולא מיבעיא מילי דעלמא (גי' כ"י הנז' והעתקתי כל הלשון מפני השנוים הרבים שיש בו וראיתי הגי' ג"כ בשאילתות דרא"ג פ' חיי שרה וכמש"ל וגם שם גרס דחלשא דעתיה וכתב הגאון ר"י פיק ז"ל עה"ג על תיבות דחלשא דעתיה גאון אסבריה לזה ובהגלות גי' הכ"י לא כיון הגאון לאמיתותן של דברים כי אינם מסברת גאון כי אם כך היה גירסתו בגמרא וכנ"ז) (בית נתן). בכי"מ לא נצרכא אלא לדברי תורה ["ולא מיבעיא"] מילי דעלמא, ותיבת אפי' ליתא בכל הדפוסים הישנים אשר לפני ולפי הכתוב לפנינו לא אמרן נדחקו המגיהים להגיה תיבת אפי' ואעפ"כ הלשון דחוק אבל בכל הראשונים הנוסח לא נצרכא וליתא ברובן תיבת אפי' והמהרש"ל שהגיה תיבת אפי' מחק תיבות לא אמרן (דק"ס). וכ' בס' בניהו שגי' הדק"ס היא נכונה. ועי' בשפת אמת שדייק לגי' הנד' דכ"ש מילי דעלמא גם חוץ לד"א, אולם לגי' הכ"י י"ל שגם התוס' גרסו כהרי"ף והרא"ש והכ"י והלשון לא אמרן הוא טעות וצ"ל לא נצרכא.
  13. בכי"מ א"ר אושעיא ואמרי לה א"ר אלעזר א"ר אושיעא, וכ"ה בבית נתן והיא גי' נכונה ומצוי הוא בגמ' א"ר אלעזר א"ר אושעיא (והרבה מהם הביאם בסה"ד). ובילקוט תהילים קי"ט הגי' א"ר אושעיא ואמרי לה ר' אלעזר (דק"ס) וכגי' כי"מ וב"נ כ"ה בכל כתה"י מלבד גי' כת"י גניזה המייצגים ענף לעצמן, שם הגי' ואמרי לה א"ר אלעי א"ר אושעיא.
  14. נמחק ע"פ המהרש"ל משום דלא שייך לשון ה"ק אלא על הקרא או המשנה וכ"מ מרש"י. אכן בכת"י פירנצה הגי' הכי אמר דוד, בכת"י ב"נ וכת"י הגניזה המייצגים נוסח לעצמן הגי' דוד הכי קאמר, ובכי"מ פריס ושאר כת"י הגניזה הגי' כך אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם מימי לא עבר וכו', וצ"ע מה היה גירסת רש"י.
  15. בכי"מ לילה יושב ומנמנם כסוס מכאן ואילך מתגבר, וכ"ה בס' המפתח (דק"ס).
  16. בע"י הראשון ליתא מן "מכאן ואילך היה מתגבר" כו' עד מכאן ואילך בשירות כו' ואולי נשמט בטעות מן מכאן עד מכאן ועי' רש"י ע"ז ג' ב' (דק"ס) שמשמע שכ"ג כאן.
  17. בכי"מ כמאן דאמר מצפרא דהאידנא עד אורתא דלמחר לא מאורתא דהאידנא עד אורתא דלמחר, ובגליון הגי' כלפנינו, ונראה שהיא גי' ישרה דהפשט הפשוט מצפרא עד ליליא נר' שהוא י"ב שעות ולפ"ז לשון למחרתם אינו מיושב יפה וע"ז הביא ראיה כמ"ד מצפרא דהאידנא כו' היינו שדרך בני אדם לומר כן על הזמן מבקר עד הערב עד אורתא דלמחר וכן רגיל הש"ס ליישב לשון המקרא מכדאמרי אינשי וכן לעיל ב' ב'. ואם נאמר דכוונת הגמ' הוא מע"ל ומחצה [וכ"ה בויקרא רבא פ' כ"א] בודאי נוסחת הכ"י ישרה מאד (דק"ס). ובכ"י פאריז "לא מאורתא ועד אורתא" ליתא, וט"ס ונר' שהיה כתוב כגי' הכ"י ונשמט בטעות מן דלמחר עד דלמחר (דק"ס בהשלמות). וכ"ה הגי' כבכי"מ בכמה כת"י, אבל הגי' "כמאן דאמר" הוא נוסחא יחידאה.
  18. בכי"מ מנשף ועד נשף א"נ מערב ועד ערב אי כתיב הכי הוה אמינא מאורתא דהאידנא עד אורתא דלמחר א"נ מצפרא דהאידנא עד צפרא דלמחר (והוא מוקף), וכ"ה בילקוט שמואל א' ל'. אבל אין שום הבנה להגי' דהא השתא באמת הכי קיימינן דמאורתא עד אורתא הוא ועוד דהרי נשף אורתא הוא ומאי קאמר א"נ מצפרא כו' ואולי היה כתוב כן לפני רש"י ומחקו בד"ה ה"ג א"ה (דק"ס) נוסח זה אי כתיב כו' הוא מתוך נוסח אחר בגמ' שבכת"י הגניזה אבל בכי"מ נמצא רק באופן חלקי, ובכת"י הגניזה [וכעי"ז בילקו"ש] מסיים קא משמע לן מהנשף ועד הערב למחרתם, רב אשי אמר וכו', וראה בהע' בהמשך נוסח שלישי.
  19. בכי"מ רב אשי, וכ"ה בב"נ ובילקוט שם וברש"י כאן (דק"ס). נראה לי להגיה אלא "אמר רב אשי", לפי שהוא מסגנון התירוצים המיוחדים לרב אשי (עיין בספרי ידיעות נכבדות כת"י ערך 'תירוצי רב אשי בסגנון המיוחד לו'). ושו"ר שכ"ה ברש"י ובכל הכת"י בדק"ס. וששתי (רינת אהרן).
  20. ונשף אורתא היא נשף צפרא הוא דכתיב ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם אמר רב אשי תרי נשפי הוו נשף יממא אתי לילא נשף לילא אתי יממא אי הכי לכתוב קרא מהנשף ועד הנשף או מן הערב ועד הערב אי כתיב הכא הוי אמינא מאורתא דהאידנא עד אורתא דלמחר או מצפרא דהאידנא ועד צפרא דלמחר קמ"ל מהנשף ועד הערב למחרתם (כל זה הוא גי' הכ"י ועי' רש"י ד"ה ה"ג אי הכי לכתוב וכו') (בית נתן). ולפ"ז יכולין אנו לקיים הגי' וה"פ, א"ה דנשף נמי אורתא הוא לכתוב מהנשף עד הנשף ויהא פירושו מצפרא עד ליליא וע"ז משני אי כתיב הכי הוה אמינא כו'. אבל לפ"ז צריכין אנו למחוק "או מהערב ועד הערב" (דק"ס).
    בכתה"י יש ג' עיקרי נוסחאות: א' נוסח הדפוס שהיא גי' רש"י, ב' גי' כת"י הגניזה (וכעי"ז בכי"מ ובילקו"ש הנזכר לעיל בדק"ס), וג' נוסח כת"י גניזה CUL: T-S F 1(2).2 הגורס נוסח ענף שלישי, וגי' כ"י ב"נ הוא בעיקרו נוסח זה: מאי לאו מצפרא דהאידנא ועד אורתא דלמחר לא מאורתא דהאידנא ועד אורתא דלמחר, רב אשי אמ' [בכ"י ב"נ חסר מ"מאי לאו" עד כאן והנוסח אמר רב אשי דלנוסח משובש זה תירוצו של ר"א הינו הראשון] תרי נשפי הוו נשף יממא אתא ליליא נשף ליליא אתא יממא, אי הכי לכתוב מהנשף ועד הנשף (או מן הערב ועד הערב) [המוסגר ליתא בכת"י הגניזה וכן בעוד קטע גניזה הגורס כאן נוסח זה, ופשוט דגי' הב"נ הושפע מנוסח שאר כתה"י וכמו שהעיר בדק"ס, דהא לנוסח זה ר"א חולק וס"ל דעדיין קיימינן מצפרא דהאידנא ועד אורתא דלמחר והיאך יאמר מן הערב ועד הערב] אי כתב הכי הוה אמינא מאורתא דהאידנא ועד אורתא דלמחר או מצפרא דהאידנא ועד צפרא דלמחר קא משמע לן מהנשף ועד הערב למחרתם. וקושיית הגמ' א"ה לכתוב כו' ר"ל וגם תיבת למחרתם ואנא הוה ידענא מתיבה הנוספת דהוא מצפרא לאורתא דלמחר, ותי' דהו"א דכך היא לשון המקרא כדרך בנ"א מצפרא לצפרא דלמחר או מאורתא עד אורתא דלמחר.
  21. אימת השתא יש לומר משה וכו' (בית נתן).
  22. בכתה"י דכתי' ויאמר משה כה אמר ה' כחצות וכו'.
  23. בכי"מ דא"ל כחצות מי איכא ספיקא ברקיע, וכ"ה בב"נ [בהע' בסמוך, באמת גורס כבע"י הובא בסמוך] ובילקוט פ' בא רמז קפ"ו ובילקוט תהילים סי' קי"ט. ובע"י הגי' קמי רקיע (דק"ס). ובב' כת"י הגניזה (שהם ענף נוסח לעצמן) וכ"י פירנצה וב"נ דאמרי ליה (וכן בסמוך), ונראה שהוא טעות דהא הקב"ה אמר ליה (אבל ראה צל"ח שאי אפשר שדיבר אליו הקב"ה בחצות ורק ביום דיבר אליו ולא בלילה, ולגי' זו אפשר שהיה ע"י בת קול וכדו').
  24. בכי"מ "למחר" ו"כי השתא" ליתא, ובאמת אין לזה הבנה ומשיגרא דלקמן ד' א' בא לכאן בטעות ועי' צלח ופ"י. וכן ליתא בב"נ ובע"י הראשון ובילקוט תהילים (אבל בילקוט בא איתא) (דק"ס). גי' הדפוס הוגה ע"פ גי' שאר כתה"י "בחצות", ועיקר גירסתו היה ככ"י פירנצה דאמר ליה למחר כי השתא ואתא איהו וכו', וכפי' הפני יהושע דהקב"ה לא אמר לו בחצות, אלא בשעת חצות אמר לו למחר כי השתא (אבל כפי שציין בעל דק"ס הקשה על זה הצל"ח עיי"ש). וכן מוכח בלשון רש"י, אבל התוס' גרסו כשאר כתה"י.
  25. בב' כת"י הגניזה כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים לא כתיב חצות ודוד וכו', וכעי"ז בעוד כת"י גניזה שפוענח באתר פרידברג כחצות הלילה ולא אמ' בחצות ודוד וכו', ואין הנוסחאות מובנות.
  26. בכי"מ ליתא "אלמא מספקא ליה" והגי' ודוד מידע הוה ידע, וכן ליתא אלמא כו' בב"נ ובע"י הראשון ובילקוט בא (אבל בילקוט תהילים איתא) (דק"ס).
  27. ספיקא קמי רקיעה אלא דא"ל בחצות ואתא איהו ואמר כחצות ודוד היכא הוה ידע דוד סימנא בעלמא הוה ליה (בית נתן).
  28. בכי"מ אלא דוד סימנא הוה ליה דא"ר חנה בר ביזנא, וכ"ה דא"ר חנא כו' בע"י וכ"ה בהכ"י בסנהדרין ט"ז א' וכ"ה בילקוט תהילים שם (אבל בילקוט תהילים נ"ז הגי' רב הונא בר ביזנא) וכבר הגיה כן מסברא דנפשיה בסה"ד ערך ר' חנה בר ביזנא. ותיבת אלא ט"ס הוא. ובד' שונצינו ווינציא ר"פ ליתא תיבת "דוד" סימנא (דק"ס).
  29. בכ"י פאריז כנור היה לו לדוד תלוי, ולפ"ז תיבות של דוד הם כפולים (דק"ס).
  30. בכי"מ מיד עומד דוד ויושב ועוסק בתורה עד שיעלה עמוד השחר, וכ"ה "עד שיעלה" בד' שונצינו ווינציא ר"פ (דק"ס).
  31. בכל הדפוסים הישנים עד בנבשתי הגי' כיון שהגיע עמוד השחר (דק"ס).
  32. בכי"מ ליתא, וכן ליתא בכל הדפוסים הישנים ובע"י ובב"נ. שוב ראיתי שהמהרש"ל הוא שהוסיפו ואיני יודע למה (דק"ס). אמנם כ"ה בכ"י פ'.
  33. בב"נ יהוידע בן בניהו, וכ"ה בע"י ובערוך ערך אחר, ועי' תוס' (דק"ס). וראה הע' בסמוך (ע"ב).
  34. בגליון כי"מ נוסף הכהן, וגי' מוטעת היא (דק"ס) אבל כ"ה בקצת כת"י בסנהדרין.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף