בבלי/ברכות/ד/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד בבלי

מעבר לעמוד אחר במסכת זו
ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד.

צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
הבבלי כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
מהרש"ל
פני יהושע
פתח עינים
גליון מהרש"א
רש"ש
אבן שלמה (שיק)
בית נתן
לקוטי שלמה
שפת אמת
בן יהוידע
בניהו

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


בבלי TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png א

בניהו בן יהוידע זה סנהדרין ואביתר אלו אורים ותומים וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי[1] ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי כרתי שכורתים דבריהם פלתי שמופלאים בדבריהם[2][3] ואח"כ שר צבא למלך יואב אמר רב יצחק בר[4] אדא ואמרי לה אמר רב יצחק בריה דרב אידי מאי קרא עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר. רבי זירא אמר משה לעולם הוה ידע ודוד נמי הוה ידע וכיון דדוד הוה ידע כנור למה ליה לאתעורי משנתיה וכיון דמשה הוה ידע למה ליה למימר כחצות משה קסבר שמא יטעו אצטגניני פרעה ויאמרו משה בדאי הוא דאמר מר למד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה ותאחז רב אשי אמר בפלגא[5] אורתא דתליסר[6] נגהי ארבסר הוה קאי והכי קאמר משה לישראל אמר הקב"ה למחר כחצות הלילה כי האידנא אני יוצא בתוך מצרים[7]: לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני לוי[8] ור' יצחק חד אמר כך אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלש שעות ואני חצות לילה אקום להודות לך ואידך כך אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם[9] לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם[10] ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר[11] ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה ולא עוד אלא כל מה שאני עושה אני נמלך במפיבשת רבי ואומר לו מפיבשת רבי יפה דנתי יפה חייבתי יפה זכיתי יפה טהרתי יפה טמאתי[12] ולא בושתי א"ר יהושע בריה דרב אידי מאי קרא ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש תנא לא מפיבשת שמו אלא איש בשת שמו ולמה נקרא שמו מפיבשת שהיה מבייש פני דוד בהלכה לפיכך זכה דוד ויצא ממנו כלאב[13] וא"ר יוחנן לא כלאב שמו אלא דניאל שמו ולמה נקרא שמו כלאב שהיה מכלים[14] פני מפיבשת בהלכה ועליו אמר שלמה בחכמתו בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני ואומר חכם בני ושמח לבי ואשיבה חורפי דבר. ודוד מי[15] קרי לנפשיה חסיד והכתיב לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים ותנא משמיה דרבי יוסי למה נקוד על לולא אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע מובטח אני בך שאתה משלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבוא אבל איני יודע אם יש לי חלק ביניהם אם לאו[16] שמא יגרום החטא כדר' יעקב בר אידי דר' יעקב בר אידי רמי כתיב והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך וכתיב ויירא יעקב מאד אמר[17] שמא יגרום החטא כדתניא[18] עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית עד יעבור עמך ה' זו ביאה ראשונה עד יעבור עם זו קנית זו ביאה שנייה מכאן אמרו חכמים ראוים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון[19] אלא שגרם החטא: וחכ"א עד חצות: חכמים כמאן סבירא להו אי כרבי אליעזר סבירא להו לימרו כרבי אליעזר[20]




שולי הגליון


  1. בכי"מ הסדר סנהדרין וכה"א כו' ועל הפלתי אביתר אלו אורים ותומים ולמה, וכן סדרו בע"י ועי' בחי' הר"ן לסנהדרין ט"ז א' (דק"ס).
  2. אר"י מאי קרא ואחרי אחיתופל יהוידע בן בניהו ואביתר ושר צבא למלך יואב אחיתופל זה יועץ וכן הוא אומר ואחיתופל יועץ למלך יהוידע בן בניהו זה סנהדרין וכן הוא אומר באביו ובניהו בן יהודע על הכרתי ועל הפלתי ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי כרתי שכורתים דבריהם פלתי שמופלאי' בדבריהם ואביתר אלו אורים ותומים ואחר כך שר צבא למלך יואב (כל זה גי' הכ"י ובזה מסולקים כל הקושיות שהקשה ר"ת בתו' ד"ה בניהו זה סנהדרין) (בית נתן). וכ"ה "יהוידע בן בניהו" בע"י ובערוך ערך אחר ועי' תוס'. וכ"ה הגי' "יהוידע זה סנהדרין וכה"א באביו ובניהו" כו' בע"י הראשון ובערוך שם. וכ"ה ואביתר אלו או"ת שמופלאין בדבריהם בערוך שם ועי' בתו' סנהדרין ובחי' רבי' יונה שם ובס' הישר לר"ת ד' ל"ד ע"ד וכן הגי' בתו' רבי' יהודה כ"י (ובהנדפס חסר עד ד' ח' ב') (דק"ס). בסוגיא זו יש מחלוקת קדומה בנוסח התלמוד, ויש בזה תשובה מפורסמת ששלח רב האי גאון לחכמי קוריאן והובא באוצר הגאונים כאן. ואחר העיון מצאתי שנוסח הגמ' שהביא רש"י נמצא גם בהגדות התלמוד קושטא הספרדי, וכך היה בגמ' שבידי חכמי קירואן הנ"ל, וקרוב לזה בגמ' כת"י תימן לסנהדרין, ולא יתכן שבכל המקומות נפל שיבושים גדולים ובשני סוגיות שונות, וע"כ שנוסח זה גם יצא מישיבות בבל, ואדרבה זה היה הנוסח הרווח והנפוץ שם ולכן זה הנוסח היחיד שהתפשט בכל הארצות. וכנראה הוא נוסח ישיבת סורא. ורק רה"ג שהוא מן גאוני פומבדיתא, טען לחכמי קיריאן שזה נוסח משובש, והעתיק הנוסח שבגמ' שבישיבה שלהם, וכ"ה בערוך (אבל ברי"ד כלפנינו, ומוכח שגם בספרי איטליה היה כרש"י, אלא שהערוך נמשך אחר נוסחת רבינו חננאל וכדרכו). ומשם ל"נוסחי דווקני" של היד רמה בסנהדרין, והיינו הנוסחאות שהוגהו ע"פ תשובות הגאונים (רינת אהרן, עיי"ש עוד).
  3. בכי"מ נוסף ולמה נקרא שמם אורים ותומים אורים שמאירים את דבריהם ותומים שמשלימין את דבריהם, וכ"ה בע"י ובערוך שם ודרשה זו נדרש ביומא ע"ג ב' והכא אינה שייכא רק איידי שהזכיר ולמה נקרא כרתי אמר נמי ולמה נקרא אורים כו' (דק"ס).
  4. אמר רב יצחק בר רב אדא (בית נתן). בכי"מ א"ר יצחק בריה דרב אדא, וכ"ה בב"נ [לא דק כמבואר] ובע"י וכ"ה בסנהדרין שם (דק"ס).
  5. בד' שונצינו "בפלגא" ליתא (דק"ס).
  6. בד' שונצינו ווינציא ר"פ הגי' אורתא דתריסר וטעות הדפוס הוא (דק"ס).
  7. משה רבינו ע"ה מידע הוה ידע והאי דקאמר בחצות (נדצ"ל כחצות וכ"ה בע"י) סבר שמא יטעו איצטגניני פרעה ויאמרו משה בדאי הוא והיינו דאמר מר למד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה ותאחז ואיכא דאמרי משה באורתא דתליסר נגה ארביסר הוה קאי והכי קאמר להו משה לישראל אמר הב"ה למחר כי השתא אני יוצא בתוך מצרים (עיין בס' הנחמד מנחת שמואל בח"ב משנה ברורה מש"כ שם שט"ס ואין הבנה וכו' כפי הנדפס אצלינו בדפוס סלאויטה הדברים ברורים גם לא ידעתי למה מחק תיבת לעיל הלא הוא בעצמו כתב ולפי זה ל"ק קושית התוס' ד"ה ואתא וכו' והיינו לעיל) (בית נתן). בכי"מ לעולם (ותיבת "משה" ליתא) תרוייהו ידעי ודוד סימנא למה ליה לאיתעוריה משינתיה ומשה מידע ידע והאי דקאמר כחצות קסבר, ובע"י הראשון הגי' [א"ה כמו בבית נתן הנ"ל וממשיך] בתוך מצרים ודוד נמי הוה ידע וא"ת כנור למה לי' לאיתעורי נפשיה, וכ"ה גי' הב"נ וחסר בו בט"ס ודוד נמי כו'. ובילקוט פ' בא הגי' כלפנינו בדפוס אבל מלת לישראל ליתא וגי' ישרה היא ופי' וה"ק להו משה לפרעה ולאצטגניניו דפרשה זו בבית פרעה ולפרעה נאמרה (דק"ס).
  8. ר' לוי וכו' (בית נתן) וכ"ה בילקוט תהילים פ"ו (דק"ס). בדרך כלל, כשנחלקו שני חכמים בסגנון של "חד אמר... וחד אמר...", מדובר בחכמים שהכירו זה את זה, ועל הרוב היו חברים זה לזה. בכן מתבקש שלוי ורבי יצחק יהיו חברים. אבל אין זה דבר פשוט. לוי סתם, הוא לוי בן סיסי, היה תלמיד מובהק לרבינו הקדוש, ולכן מוצאים אנו שהוא חולק עם רב במקומות מספר, שהיה בן דורו. אבל כאן חולק עליו רבי יצחק. מי היה רבי יצחק? יש רבי יצחק תנא, שחי דור אחד לפני רבינו הקדוש. כאן אין הכוונה לרבי יצחק זה, כי האמורא לוי לא היה חולק עליו. שוב יש רבי יצחק אמורא שהיה בדור תלמידי רבי יוחנן, כשני דורות אחרי לוי. לכן, על אף שברוב עדי הנוסח מובא כאן לוי ורבי יצחק, יש להעדיף את הגירסא המצויה בעדי נוסח אחדים: רבי לוי ורבי יצחק (כת"י אוקספורד 366; אור זרוע; ילקוט שמעוני). האמורא רבי לוי אינו לוי בן סיסי, אלא תלמיד מובהק לרבי יוחנן, ובן דורו של בן-מחלוקתו רבי יצחק – הוא 'רבי יצחק בן פינחס' (רשב"ם פסחים קיד ע"א ד"ה רבי יצחק). ר' ראובן מרגליות הראה השוואה נאה, להוכיח שרבי לוי הוא החד אמר של המאמר הראשון, הדורש את חסידותו של דוד בענין קימתו בחצות הלילה; שכן הוא עצמו אמר אודות קימת דוד המלך בחצות הלילה: "כנור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו והיה מנגן מאליו" (ירושלמי ברכות פ"א ה"א. ובסגנון דומה ברות רבה ו א; איכה רבה ב כב; פסיקתא דרב כהנא פיסקא ז אות ד; פסיקתא רבתי פיסקא יז ד"ה חצות לילה; מדרש תהלים מזמור כב). זה מתאים עם מה שדיבר כאן אודות זכותו של דוד בקימתו בחצות לילה (שם עולם עמ' לט). השוואה זו אפשרית רק לפי הגירסא כאן רבי לוי, לא לוי. מתוך פורום אוצר החכמה.
  9. בכי"מ "ואידך אמר" והשאר ליתא (דק"ס).
  10. בילקוט המכירי תהלים פו' ב הגירסא לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחי ויושבין אגודות אגודות בכבודם לפני ואני ידי מלוכלכות וכו' (וכמעט כזה איתא במכירי משלי כג טו'), והיינו מעשה גדול יותר שהי' יושב נגד המלכים ורואה הדמים ושואל את מפיבושת עליהם ולפי"ז הראיה מהפסוק ואדברה בעדותיך נגד מלכים א"ש כפשוטו (חומת אש).
  11. בכי"מ בדם שפיר, וכ"ה בילקוט שם. ואולי היא גי' ישרה דלא שייך ידיו מלוכלכות בדם דבמראה הוא אבל השפיר היה צריך לפותחו ולראות מה נמצא בו (דק"ס).
  12. בכי"מ יפה זכיתי יפה חייבתי יפה טמאתי יפה טהרתי, וכן סידרו ברש"י וכן סדורו בכ"י לקמן כ"ח ב' וכ"ה סדורו בסנהדרין ל"ג א' דן את הדין זיכה כו' (דק"ס).
  13. בכ"י פאריז פני דוד בהלכה וא"ר יוחנן לא כלאב שמו אלא איש בשת שמו ולמה נקרא שמו מפיבשת שהיה מבייש פני דוד בהלכה לפיכך זכה דוד ויצא ממנו כלאב שהיה מכלים פני מפיבשת בהלכה ואר"י, וצ"ל לא מפיבשת שמו אלא איש בשת כו' אבל גם זה הוא כפול ואולי נתערבו שתי נוסחאות באחד היה כתוב תנא ובשני א"ר יוחנן (דק"ס).
  14. בפי' רב סעדיה גאון גורס מכליב, ופי' המגיה שהוא מלשון סגירה (ולא ידעתי מנ"ל) דהיינו שהיה סוגר פני מפיבושת בהלכה שלא היה לו מה להשיב, ולפי"ז דורש השם כלאב כמות שהוא מלשון כליבה (חומת אש).
  15. ודוד היכי קרי וכו' (בית נתן).
  16. לאו סבר שמא וכו' (בית נתן).
  17. ויירא יעקב מאד אלא שמא יגרום (בית נתן) וכ"ה בילקוט שם. בכי"מ קסבר שמא יגרום החטא וכדתניא (דק"ס).
  18. מלשון כדתניא משמע שמביא ראיה לר' יעקב בר אידי, וצ"ב קצת שהגמ' הביאה סייעתא ממנו והוא עצמו צריך סייעתא והו"ל להביא תיכף מהברייתא שהיא סמוכין לכולם, ועי' רש"י. ובמדרש הגדול בראשית לב' ח' מצאתי שתחת כדתניא גורס כיוצא בו (והיינו כיוצא בדוד דלא נראה שהוא המשך דברי ר' יעקב בר אידי וקאמר כיוצא ביעקב). ובספר ישן [עי' הע' לעיל בסמוך מהדק"ס] מצאתי כתוב וכדתניא בוי"ו, וגם זה מיושב (חומת אש).
  19. בכי"מ אמור מעתה (ו"מכאן אמרו חכמים" ליתא) כו' בביאה שניה בימי עזרה כביאה ראשנה בימי יהושע (ו"בן נון" ליתא), וכ"ה בסנהדרין צ"ח ב' ובסוטה ל"ו א' (דק"ס). בעל הטורים בפ' בהעלותך (ט יז) מפרש הנס על עמוד הענן וגורס בימי משה תחת בימי יהושע בן נון, ורש"י שגרס בימי יהושע לא יכול לפרשו על עמוד הענן שבכר בטל במות משה, לכן פי' ביד רמה (חומת אש).
  20. לימרו הלכה כר"א (בית נתן).
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף