בבלי/ברכות/ד/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד בבלי

מעבר לעמוד אחר במסכת זו
ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד.

צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על הדף


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
צל"ח
פתח עינים
גליון מהרש"א
רש"ש
אבן שלמה (שיק)
בית נתן
לקוטי שלמה
שפת אמת
בן יהוידע
בניהו

ילקוט אוצר הספרים
מראי מקומות
עבודה ברורה (בהיברובוקס)
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


בבלי TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png א

בניהו בן יהוידע[1] זה סנהדרין ואביתר אלו אורים ותומים[2] וכן הוא אומר[3] ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי[4] ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי כרתי שכורתים דבריהם פלתי שמופלאים בדבריהם[5] ואח"כ שר צבא למלך יואב אמר רב יצחק בר[6] אדא ואמרי לה אמר רב יצחק בריה דרב אידי מאי קרא עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר. רבי זירא אמר משה לעולם הוה ידע ודוד נמי הוה ידע וכיון דדוד הוה ידע כנור למה ליה לאתעורי משנתיה וכיון דמשה הוה ידע למה ליה למימר כחצות משה קסבר שמא יטעו אצטגניני פרעה ויאמרו משה בדאי הוא דאמר מר למד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה ותאחז רב אשי אמר בפלגא[7] אורתא דתליסר[8] נגהי ארבסר הוה קאי והכי קאמר משה לישראל אמר הקב"ה למחר כחצות הלילה כי האידנא אני יוצא בתוך מצרים[9]: לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני לוי[10] ור' יצחק חד אמר כך אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלש שעות ואני חצות לילה אקום להודות לך ואידך כך אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם[11] לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם[12] ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר[13] ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה ולא עוד אלא כל מה שאני עושה אני נמלך במפיבשת רבי ואומר לו מפיבשת רבי יפה דנתי יפה חייבתי יפה זכיתי יפה טהרתי יפה טמאתי[14] ולא בושתי א"ר יהושע בריה דרב אידי מאי קרא ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש תנא לא מפיבשת שמו אלא איש בשת שמו[15] ולמה נקרא שמו מפיבשת שהיה מבייש פני דוד בהלכה לפיכך זכה דוד ויצא ממנו כלאב[16] וא"ר יוחנן לא כלאב שמו אלא דניאל שמו ולמה נקרא שמו כלאב שהיה מכלים[17] פני מפיבשת בהלכה ועליו אמר שלמה בחכמתו בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני ואומר חכם בני ושמח לבי ואשיבה חורפי דבר. ודוד מי[18] קרי לנפשיה חסיד והכתיב לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים ותנא משמיה דרבי יוסי למה נקוד על לולא אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע מובטח אני בך שאתה משלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבוא אבל איני יודע אם יש לי חלק ביניהם אם לאו[19] שמא יגרום החטא כדר' יעקב בר אידי דר' יעקב בר אידי רמי כתיב והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך וכתיב ויירא יעקב מאד אמר[20] שמא יגרום החטא כדתניא[21] עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית עד יעבור עמך ה' זו ביאה ראשונה עד יעבור עם זו קנית זו ביאה שנייה מכאן אמרו חכמים ראוים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון[22] אלא שגרם החטא: וחכ"א עד חצות: חכמים כמאן סבירא להו אי כרבי אליעזר סבירא להו לימרו כרבי אליעזר[23]




שולי הגליון


  1. הקשו התוס' דבמקרא איתא "יהוידע בן בניהו", ולכן הגיהו דצ"ל יהוידע בן בניהו (כאן ולעיל בסמוך), וכן השיב רב האיי גאון בתשובה (הובא באוצה"ג וביד רמ"ה סנהדרין, ועי' תלמודם של גאונים עמ' 197 ואילך). והנה בסנהדרין (טז.) בין עדי הנוסח הישירים יש ד' נוסחאות: א' הדפוס וכ"י קרלסרוה, ב' כ"י מינכן (כ"י פירנצה הוא עירוב ב' נוסחאות הנ"ל), ג' כ"י תימני (יד הרב הרצוג), וד' כ"י גניזה (וכעי"ז בכ"י ב"נ כאן, וכבסמוך). ובמסכתין יש ג' עיקרי נוסחאות: א' הדפוס וכ"י פירנצה, ב' כ"י מינכן פריס וקטעי גניזה (שהם שונים במעט מכ"י השלמים של נוסח זה), וג' כ"י גניזה.
    ונוסח הנ"ל יהוידע בן בניהו נמצא רק בכ"י גניזה בסנהדרין (נוסח ד', ועפ"ז בב"נ) וכ"י גניזה שבנוסח ב' בברכות. והגם דנ' דהנוסח הרווחת היתה באמת בניהו בן יהוידע, כרוב עדי הנוסח בברכות וסנהדרין, מ"מ כבר כתב רב נסים גאון בסנהדרין (מובא בס' המפתח מהד' וגשל [בתוך פי' ר"ח לברכות] עמ' לד הע' 128א) בזה"ל, שמועה זו עיקרה במסכת ברכות פרק א' ומשובשת היא בכל הנוסחאות ואנו תיקננוה מנוסחי הישיבות וכו' עיי"ש. כלומר, גם אז היה נוסח הרווח כמו שהוא לפנינו ואעפ"כ לדעת הגאונים כצ"ל. ומה שכתב רה"ג "והאכין גארסין רבנן כולהון בלא שיבושא ובלא פלוגתא ובלא חילופא" נ' דכוונתו בישיבת הגאונים כך גרסו כולם בעל פה. וע"ע ס' רינת אהרן.
  2. מיקומן של תיבות "ואביתר אלו אורים ותומים" חלוק בנוסחאות עדי הנוסח הן בסנהדרין והן בברכות, וכהע' לעיל בסמוך. לנוסח א' דסנהדרין מקומו כמו שהוא בדפוס כאן (שכנ' הוגה מנוסח דשם) אחרי תיבות "זו סנהדרי", וכ"ה ברש"י שם.
    אבל לנוסח א' דברכות, וכן לנוסח ב' וד' דסנהדרין, מקומן להלן, ראה בהערות בהמשך. ולנוסח ב' וג' דברכות, וכן לנוסח ג' דסנהדרין, ליתא כלל (וע"פ נוסח ג' דברכות ליתא גם בכ"י פירנצה), וראה בהערות להלן בזה.
  3. בב"נ הגי' יהוידע [א"ה בן בניהו] זה סנהדרין וכה"א באביו ובניהו כו', וכ"ה בע"י הראשון ובערוך שם (דק"ס).
    ובתשובת רה"ג גרס ממש כנוסח ב' דברכות: יהוידע בן בניהו זה סנהדרי(כ"ה בכ"י גניזה בברכות, אבל בכ"י מ' ופ' כלפנינו), וכה"א (והוסיף רה"ג "ורבנן דוקאני הכין גרסין וכה"א באביו בלישנא רויחא", וכ"ה בקטע גניזה א' וב"נ וכהע' לעיל) ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי, ולמה נקרא וכו'. וכן נוסח השואלים בתשובה אחרת בשם נוסח הבא מקירואן תואם ממש לגי' נוסח ב' דברכות (ודוקא לנוסח כ"י השלמים הכרתי והפלתי).
  4. בכי"מ הסדר סנהדרין וכה"א כו' ועל הפלתי אביתר אלו אורים ותומים ולמה, וכן סדרו בע"י ועי' בחי' הר"ן לסנהדרין ט"ז א' (דק"ס). כ"ה הגירסא לנוסח ב' דסנהדרין (ראה הע' לעיל), וכן משמע ברש"י.
    ובנוסח ג' דסנהדרין (כ"י תימני, יד הרב הרצוג): : ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי ואביתר ושר צבא למלך יואב, אחיתופל זה יועץ, בניהו בן יהוידע זו סנהדי, הכרתי והפלתי אילו אורים ותומים, ולמה נקרא שמם הכרתי והפלתי וכו'. וכעין זה הוא נוסח ג' דברכות: ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע ואביתר על הכרתי ועל הפלתי, אחיתופל זה יועץ וכה"א וכו', בניהו בן יהוידע זו סנדרי, כרתי ופלתי אילו אורים ותומים, ולמה נקרא וכו' (ובכי"מ נכתב "אביתר" על הגרד, אבל מתחילה נ' דהיה כתוב כרתי ופלתי אלו או"ת, ע"פ גי' נוסח ג' דברכות).
    גי' נוסח ג' דסנהדרין היא ממש גירסת השואלים בתשובה לרב האי גאון (כלומר קאי שאלתם על נוסח דגמ' סנהדרין דוקא, דהרי שם לנוסח ב' וג' ליתא כלל "וכה"א ועצת אחיתופל אשר יעץ וכו'" וכמו בנוסח השואלים, אבל בברכות לכל הנוסחאות איתא). לגירסא זו לא רק דקשה החילוף דבניהו בן יהוידע אלא גם זה דנוספו תיבות "הכרתי והפלתי" שאינם במקרא קשה.
    ויש לציין דמלבד נוסח ג' דברכות ונוסח ג' דסנהדרין, הרי החילוף דבניהו בן יהוידע לא קשה כ"כ, דמצינו בגמ' שלא ציטטו הפסוק ממש כלשונו [והרי בנוסח ג' דברכות ונוסח א' דסנהדרין הגי' אחרי אחיתופל דלא כבמקרא ואחרי, וכן בנוסח א' דסנהדרין הגי' שר צבא ובמקרא ושר צבא, ובנוסח ב' דסנהדרין הגי' ואביתר הכהן הן בתחילת הדרשה הן באמצע ודלא כבמקרא], ואינו כ"כ קשה אלא הוספת תיבות שאינם במקרא כלל. וצ' עוד עיון ובירור.
  5. בב"נ (נוסח א' דברכות המובא בהערות לעיל) גורס כאן ואביתר אלו אורים ותומים ולמה וכו' (וכן נוסף בכ"י פ'). וכ"ה בנוסח ד' בסנהדרין (אבל שם ממשיך ולמה נקרא שמם או"ת וכו' וכמו בכי"מ בהע' להלן).
    וכ"ה "ואביתר אלו או"ת" אחר "שמופלאין בדבריהם" בערוך שם, ועי' בתו' סנהדרין ובחי' רבי' יונה שם ובס' הישר לר"ת ד' ל"ד ע"ד וכן הגי' בתו' רבי' יהודה כ"י (ובהנדפס חסר עד ד' ח' ב') (דק"ס).
    בכי"מ נוסף ולמה נקרא שמם אורים ותומים אורים שמאירים את דבריהם ותומים שמשלימין את דבריהם, וכ"ה בע"י ובערוך שם ודרשה זו נדרש ביומא ע"ג ב' והכא אינה שייכא רק איידי שהזכיר ולמה נקרא כרתי אמר נמי ולמה נקרא אורים כו' (דק"ס). וכ"ה בכ"י פ' וגניזה (נוסח ב' דברכות) ונוסח ד' דסנהדרין.
  6. אמר רב יצחק בר רב אדא (בית נתן). בכי"מ א"ר יצחק בריה דרב אדא, וכ"ה בב"נ [לא דק כמבואר] ובע"י וכ"ה בסנהדרין שם (דק"ס).
  7. בד' שונצינו "בפלגא" ליתא (דק"ס) וכ"ה בב"נ וע"י המובאים בסמוך, וכן נכון דאם בפלגא ממש עדיין קשה למה לא אמר בחצות.
  8. בד' שונצינו ווינציא ר"פ הגי' אורתא דתריסר וטעות הדפוס הוא (דק"ס).
  9. בכי"מ לעולם (ותיבת "משה" ליתא) תרוייהו ידעי ודוד סימנא למה ליה לאיתעוריה משינתיה ומשה מידע ידע והאי דקאמר כחצות קסבר, ובע"י הראשון הגי' ר"ז אמר משה רבינו ע"ה מידע הוה ידע והאי דקאמר כחצות סבר כו' והיינו דא"מ למד כו' ותאחז ואיכא דאמרי משה באורתא דתליסר כו' למחר כי השתא אני יוצא בתוך מצרים ודוד נמי הוה ידע וא"ת כנור למה לי' לאיתעורי נפשיה, וכ"ה גי' הב"נ וחסר בו בט"ס ודוד נמי כו'. ובילקוט פ' בא הגי' כלפנינו בדפוס אבל מלת לישראל ליתא וגי' ישרה היא ופי' וה"ק להו משה לפרעה ולאצטגניניו דפרשה זו בבית פרעה ולפרעה נאמרה (דק"ס).
  10. ר' לוי וכו' (בית נתן) וכ"ה בילקוט תהילים פ"ו (דק"ס). בדרך כלל, כשנחלקו שני חכמים בסגנון של "חד אמר... וחד אמר...", מדובר בחכמים שהכירו זה את זה, ועל הרוב היו חברים זה לזה. בכן מתבקש שלוי ורבי יצחק יהיו חברים. אבל אין זה דבר פשוט. לוי סתם, הוא לוי בן סיסי, היה תלמיד מובהק לרבינו הקדוש, ולכן מוצאים אנו שהוא חולק עם רב במקומות מספר, שהיה בן דורו. אבל כאן חולק עליו רבי יצחק. מי היה רבי יצחק? יש רבי יצחק תנא, שחי דור אחד לפני רבינו הקדוש. כאן אין הכוונה לרבי יצחק זה, כי האמורא לוי לא היה חולק עליו. שוב יש רבי יצחק אמורא שהיה בדור תלמידי רבי יוחנן, כשני דורות אחרי לוי.
    לכן, על אף שברוב עדי הנוסח מובא כאן לוי ורבי יצחק, יש להעדיף את הגירסא המצויה בעדי נוסח אחדים: רבי לוי ורבי יצחק (כת"י אוקספורד 366; אור זרוע; ילקוט שמעוני). האמורא רבי לוי אינו לוי בן סיסי, אלא תלמיד מובהק לרבי יוחנן, ובן דורו של בן-מחלוקתו רבי יצחק – הוא 'רבי יצחק בן פינחס' (רשב"ם פסחים קיד ע"א ד"ה רבי יצחק).
    ר' ראובן מרגליות הראה השוואה נאה, להוכיח שרבי לוי הוא החד אמר של המאמר הראשון, הדורש את חסידותו של דוד בענין קימתו בחצות הלילה; שכן הוא עצמו אמר אודות קימת דוד המלך בחצות הלילה: "כנור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו והיה מנגן מאליו" (ירושלמי ברכות פ"א ה"א. ובסגנון דומה ברות רבה ו א; איכה רבה ב כב; פסיקתא דרב כהנא פיסקא ז אות ד; פסיקתא רבתי פיסקא יז ד"ה חצות לילה; מדרש תהלים מזמור כב). זה מתאים עם מה שדיבר כאן אודות זכותו של דוד בקימתו בחצות לילה (שם עולם עמ' לט). השוואה זו אפשרית רק לפי הגירסא כאן רבי לוי, לא לוי. מתוך פורום אוצר החכמה.
  11. בכי"מ "ואידך אמר" והשאר ליתא (דק"ס).
  12. עי' מהרש"א כיצד משמע מזה שהי' שואל את מפיבושת. והנה זיכני הי"ת למצוא בילקוט המכירי תהלים פ"ו ב' גירסא לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחי ויושבין אגודות אגודות בכבודם לפני ואני ידי מלוכלכות וכו' (וכמעט כזה איתא במכירי משלי כ"ג ט"ו), והיינו מעשה גדול יותר שהי' יושב נגד המלכים ורואה הדמים ושואל את מפיבושת עליהם, ולפי"ז הראיה מהפסוק ואדברה בעדותיך נגד מלכים א"ש כפשוטו [וגם מה שהי' שואל את מפיבושת נלמד ממה שכתוב "ואדברה" דהיינו שהי' מפלפל בזה עם אחרים (וחז"ל ידעו שזה מפיבושת כי מסתמא הי' נמלך בגדול הימנו, וקבלו שמפיבושת הי' רבו)] (חומת אש).
  13. בכי"מ בדם שפיר, וכ"ה בילקוט שם. ואולי היא גי' ישרה דלא שייך ידיו מלוכלכות בדם דבמראה הוא אבל השפיר היה צריך לפותחו ולראות מה נמצא בו (דק"ס).
  14. בכי"מ יפה זכיתי יפה חייבתי יפה טמאתי יפה טהרתי, וכן סידרו ברש"י וכן סדורו בכ"י לקמן כ"ח ב' וכ"ה סדורו בסנהדרין ל"ג א' דן את הדין זיכה כו' (דק"ס).
  15. ר"ת גריס איש בעל שמו, רב שמעיה גריס מריב בעל (גליון כי"מ).
  16. בכ"י פאריז פני דוד בהלכה וא"ר יוחנן לא כלאב שמו אלא איש בשת שמו ולמה נקרא שמו מפיבשת שהיה מבייש פני דוד בהלכה לפיכך זכה דוד ויצא ממנו כלאב שהיה מכלים פני מפיבשת בהלכה ואר"י, וצ"ל לא מפיבשת שמו אלא איש בשת כו' אבל גם זה הוא כפול ואולי נתערבו שתי נוסחאות באחד היה כתוב תנא ובשני א"ר יוחנן (דק"ס).
  17. פי' רש"י כל אב, מכלים את פני הרב שהיה אב בהוראות. ובפי' רב סעדיה גאון גורס מכליב, ופי' המגיה שהוא מלשון סגירה (ולא ידעתי מנ"ל) דהיינו שהיה סוגר פני מפיבושת בהלכה שלא היה לו מה להשיב, ולפי"ז דורש השם כלאב כמות שהוא מלשון כליבה (חומת אש).
  18. ודוד היכי קרי וכו' (בית נתן).
  19. לאו סבר שמא וכו' (בית נתן).
  20. ויירא יעקב מאד אלא שמא יגרום (בית נתן) וכ"ה בילקוט שם. בכי"מ קסבר שמא יגרום החטא וכדתניא (דק"ס).
  21. מלשון כדתניא משמע שמביא ראיה לר' יעקב בר אידי, וצ"ב קצת שהגמ' הביאה סייעתא ממנו והוא עצמו צריך סייעתא והו"ל להביא תיכף מהברייתא שהיא סמוכין לכולם, ועי' רש"י. ובמדרש הגדול בראשית לב' ח' מצאתי שתחת כדתניא גורס כיוצא בו (והיינו כיוצא בדוד דלא נראה שהוא המשך דברי ר' יעקב בר אידי וקאמר כיוצא ביעקב). ובספר ישן [עי' הע' לעיל בסמוך מהדק"ס] מצאתי כתוב וכדתניא בוי"ו, וגם זה מיושב (חומת אש).
  22. בכי"מ אמור מעתה (ו"מכאן אמרו חכמים" ליתא) כו' בביאה שניה בימי עזרה כביאה ראשנה בימי יהושע (ו"בן נון" ליתא), וכ"ה בסנהדרין צ"ח ב' ובסוטה ל"ו א' (דק"ס). בעל הטורים בפ' בהעלותך (ט יז) מפרש הנס על עמוד הענן וגורס בימי משה תחת בימי יהושע בן נון, ורש"י שגרס בימי יהושע לא יכול לפרשו על עמוד הענן שבכר בטל במות משה, לכן פי' ביד רמה (חומת אש).
  23. לימרו הלכה כר"א (בית נתן).
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף