בבלי/ברכות/מד/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא > תלמוד בבלי
מפרשי הדף תוספות רשב"א תוספות הרא"ש ריטב"א שיטה מקובצת מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א פני יהושע צל"ח רש"ש בית נתן מראי מקומות | |||
אמר רב יצחק בר אבדימי משום רבינו על הביעא ועל מיני קופרא בתחלה מברך שהכל ולבסוף בורא נפשות רבות וכו' אבל ירקא לא ור' יצחק אמר אפילו ירקא אבל מיא לא ורב פפא אמר אפילו מיא מר זוטרא עביד כרב יצחק בר אבדימי ורב שימי בר אשי[1] עביד כר' יצחק וסימנך חד כתרי ותרי כחד א"ר אשי אנא זמנא דכי מדכרנ' עבידנא ככולהו תנן[2] כל שטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו ויש שטעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו בשלמא לרב יצחק בר אבדימי לאפוקי ירקא לר' יצחק לאפוקי מיא אלא לרב פפא לאפוקי מאי לאפוקי מצות ולבני מערבא דבתר דמסלקי תפילייהו מברכי אקב"ו לשמור חקיו לאפוקי מאי לאפוקי ריחני א"ר ינאי א"ר[3] כל שהוא כביצה ביצה טובה ממנו כי אתא רבין אמר טבא ביעתא מגולגלתא משיתא קייסי סולתא כי אתא רב דימי אמר טבא ביעתא מגולגלתא משיתא מטויתא מארבע מבושלתא כל שהוא כביצה ביצה טובה הימנו לבר מבשרא: רע"א אפילו אכל שלק כו': ומי איכא מידי דהוה שלק מזוני א"ר אשי בקלח של כרוב שנו ת"ר טחול יפה לשינים וקשה לבני מעים כרישין קשין לשינים ויפין לבני מעים כל ירק חי[4] מוריק וכל קטן מקטין וכל נפש משיב את הנפש וכל קרוב לנפש משיב את הנפש כרוב למזון ותרדין לרפואה אוי לו לבית שהלפת עוברת בתוכו: אמר מר טחול יפה לשינים וקשה לבני מעים מאי תקנתיה נלעסיה ונשדייה כרישין קשין לשינים ויפין לבני מעים מאי תקנתיה לשלקינהו ונבלעינהו כל ירק חי מוריק א"ר יצחק בסעודה ראשונה של אחר הקזה וא"ר יצחק כל האוכל ירק קודם ארבע שעות אסור לספר הימנו מאי טעמא משום ריחא וא"ר יצחק אסור לאדם שיאכל ירק חי קודם ארבע שעות אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי אייתו קמייהו ירק חי קודם ארבע שעות[5] אמימר ורב אשי אכול ומר זוטרא לא אכל אמרו ליה מאי דעתיך דא"ר יצחק כל האוכל ירק קודם ארבע שעות אסור לספר הימנו משום ריחא והא אנן דקא אכלינן וקא משתעית בהדן אמר להו אנא כאידך דר' יצחק ס"ל[6] דא"ר יצחק אסור לאדם שיאכל ירק חי קודם ארבע שעות כל קטן מקטין אמר רב חסדא אפילו גדיא בר זוזא ולא אמרן אלא דלית ביה רבעא אבל אית ביה רבעא לית לן בה כל נפש משיב נפש אמר רב פפא אפילו גילדני דבי גילי כל הקרוב לנפש משיב את הנפש אמר רב אחא בר יעקב עונקא א"ל רבא לשמעיה כי מייתית לי אומצא דבישרא טרח ואייתי לי מהיכא דמקרב לבי ברוך כרוב למזון ותרדין לרפואה כרוב למזון אין ולרפואה לא והא תניא ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתן רפואה ואלו הן כרוב ותרדין ומי סיסין[7] דבש[8] וקיבה והרת ויותרת הכבד אלא אימא כרוב אף למזון אוי לו לבית שהלפת עוברת בתוכו איני והא אמר ליה רבא[9] לשמעיה כי חזית לפתא בשוקא לא תימא לי במאי כרכת ריפתא אמר אביי מבלי בשר ורבא אמר מבלי יין איתמר רב אמר מבלי בשר ושמואל אמר מבלי עצים ורבי יוחנן אמר מבלי יין א"ל רבא לרב פפא סודני[10] אנן תברינן לה בבשרא וחמרא אתון דלא נפיש לכו חמרא במאי תבריתו לה א"ל בציבי כי הא דביתהו דרב פפא בתר דמבשלא לה תברא לה בתמנן אופי פרסייתא תנו רבנן דג קטן מליח פעמים שהוא ממית בשבעה בשבעה עשר ובעשרים ושבעה ואמרי לה בעשרים ושלשה ולא אמרן אלא במטוי ולא מטוי אבל מטוי שפיר לית לן בה ודלא מטוי שפיר לא אמרן אלא דלא שתה בתריה שכרא אבל שתה בתריה שכרא לית לן בה: והשותה מים לצמאו וכו' לאפוקי מאי א"ר אידי בר אבין לאפוקי למאן
- ↑ בכי"מ ור' שימי בר חייא, ונר' שהוא ט"ס דר' שימי בר חייא הוה קשיש מר' יצחק (דק"ס).
- ↑ בכי"מ מיתיבי, וכ"ה בב"נ ובכ"י פ' ובת' הגאונים ד' ליק סי' נ"ו ובפסקי רי"ד ובאו"ז שם וכ"ה נכון דבכ"מ דפריך הגמ' תנן הוא מהמשנה שהוקבע עליה הענין או שסמוכה לה באותה המס' כגון בנדרים ה' א' וכיוצא בו אבל כי פריך ממקום אחר אומר מיתיבי. אבל מצאתי בב"ק כ' ב' דאמר תנן המקיף והוא בב"ב (דק"ס).
- ↑ בכי"מ א"ר זירא, והוא נזכר גם בסוכה נ' א' (דק"ס).
- ↑ בכי"מ "חי" ליתא בכל העמוד לבד מפעם האחרון כאידך דר"י ס"ל כו', וליתא בשני הפעמים גם בד' שונצינו ווינציא ובסילאה וכ"ה נכון דבכולם לשון נופל על לשון כל ירק מוריק כל קטן מקטין כל נפש כו' ובד' קראקא הגיהו ע"פ רש"י אבל נר' שפירוש הוא וצ"ל בהפסק נקודות. כל ירק. חי: מוריק. נוטל כו' ופי' הוא שפירשו מהא דר' יצחק. וכן ליתא בב"נ ובכ"י פ' ובס' האגודה ובמנוה"מ שם. שוב ראיתי שהמהרש"ל הוא שהגיהו (דק"ס).
- ↑ בכי"מ אמימר ורב אשי ומר זוטרא הוו יתבי בסעודתא, וסדר הדפוס הוא הנכון וכן הוא בכמה מקומות וכגון לקמן נ' ב' ונ"ה ב' ובדוכתי טובא. וגם הנוסח בסעודתא נראה מוטעת דהאיסור הוא אליבא ריקנא וכדפירש"י (דק"ס).
- ↑ בכי"מ לספר הימנו והאנן קמישתעינן בהדך ואי משום ריחא אנן הא קא אכלינן, וגי' משובשת היא (דק"ס).
- ↑ בכי"מ כרוב ומי סובין דבש, וט"ס הוא ולקמן נ"ז ב' איתא כהוגן (דק"ס).
- ↑ (דבש). תיבה זו מוקפת (הגהות הגר"א). ובב"נ הגירסא ומי סיסין יבש (ודבש ליתא) והיא הגי' האמיתית כמו שהגיה הגרי"ב וכן הוא בראב"ן סימן קצ"ו וכ"ה בכ"י פ' ושם ומסיסין יבש וצ"ל ומי סיסין (דק"ס).
- ↑ בכי"מ רב, ואולי גי' ישרה היא ומייתי עליה דאביי ורבא ובד' שונצינו ווינציא ר"פ הגי' רב' בקו על הבי"ת ובד' יושטיניאן פשטו לה רבא בט"ס ועי' במהרש"ל שכתב שצ"ל רב ואולי כיון לזה (דק"ס).
- ↑ בכל הדפוסים הישנים הגי' בגמ' וברש"י סורני ויפה הגיהו סודני כדאמר בפסחים קי"ג א' סוד נאה (דק"ס).