בבלי/ברכות/י/ב
א"ר חנן אפי' בעל החלומות אומר לו לאדם
למחר הוא מת אל ימנע עצמו מן הרחמים
שנאמר כי ברוב חלומות והבלים ודברים
הרבה כי את האלהים ירא מיד[1] ויסב חזקיהו
פניו אל הקיר ויתפלל אל ה' מאי קיר אמר
רשב"ל מקירות לבו שנא' מעי מעי אוחילה
קירות לבי וגו' ר' לוי אמר על עסקי הקיר אמר
לפניו רבונו של עולם ומה שונמית שלא
עשתה אלא קיר אחת קטנה[2] החיית את בנה אבי אבא שחפה את ההיכל
כולו בכסף ובזהב[3] על אחת כמה וכמה זכר נא את אשר התהלכתי לפניך
באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי מאי והטוב בעיניך עשיתי א"ר יהודה
אמר רב שסמך גאולה לתפלה ר' לוי אמר שגנז ספר רפואות תנו רבנן[4]
ששה דברים עשה חזקיהו המלך[5] על ג' הודו לו ועל ג' לא הודו לו על
ג' הודו לו גנז ספר רפואות והודו לו כתת נחש הנחשת והודו לו גירר
עצמות אביו על מטה של חבלים והודו לו ועל ג' לא הודו לו סתם מי
גיחון ולא הודו לו קצץ דלתות היכל ושגרם למלך אשור ולא הודו לו עבר
ניסן בניסן ולא הודו לו ומי לית ליה לחזקיהו החדש הזה לכם ראש חדשים
זה ניסן ואין אחר ניסן אלא טעה בדשמואל[6] דאמר שמואל אין מעברין
את השנה ביום שלשים של אדר הואיל וראוי לקובעו ניסן סבר הואיל וראוי
לא אמרינן: א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זמרא כל התולה בזכות עצמו
תולין לו בזכות אחרים וכל התולה בזכות אחרים תולין לו בזכות עצמו
משה תלה בזכות אחרים שנא' זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך תלו
לו בזכות עצמו שנאמר ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ
לפניו להשיב חמתו מהשחית חזקיהו תלה בזכות עצמו דכתיב זכר נא את
אשר התהלכתי לפניך תלו לו בזכות אחרים שנא' וגנותי אל[7] העיר
הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי והיינו דריב"ל דאמר ריב"ל מאי
דכתיב הנה לשלום מר לי מר אפי' בשעה ששיגר לו הקב"ה שלום מר הוא
לו: נעשה נא עליית קיר קטנה רב ושמואל חד אמר עלייה פרועה היתה
וקירוה וחד אמר אכסדרה גדולה היתה וחלקוה לשנים בשלמא למ"ד
אכסדרה היינו דכתיב קיר אלא למ"ד עלייה מאי קיר שקירוה בשלמא למ"ד
עלייה היינו דכתיב עליית אלא למ"ד אכסדרה מאי עליית מעולה שבבתים. ונשים לו שם מטה ושולחן וכסא
ומנורה אמר אביי ואיתימא ר' יצחק[8] הרוצה להנות יהנה כאלישע ושאינו רוצה להנות אל יהנה כשמואל
הרמתי שנאמר ותשובתו הרמתה כי שם ביתו וא"ר יוחנן שכל מקום שהלך שם ביתו עמו. ותאמר אל
אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא א"ר יוסי בר' חנינא מכאן שהאשה מכרת באורחין יותר מן האיש
קדוש הוא[9] מנא ידעה רב ושמואל חד אמר שלא ראתה זבוב עובר על שולחנו וחד אמר סדין של פשתן הציעה
על מטתו ולא ראתה קרי עליו קדוש הוא א"ר יוסי בר' חנינא הוא קדוש ומשרתו אינו קדוש[10] (שנא') ויגש
גיחזי להדפה א"ר יוסי בר' חנינא שאחזה[11] בהוד יפיה. עובר עלינו תמיד א"ר יוסי בר' חנינא משום רבי אליעזר
בן יעקב[12] כל המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומהנהו מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מקריב תמידין.[13] וא"ר
יוסי בר' חנינא משום ראב"י אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך ויתפלל שנא' ממעמקים
קראתיך ה' תניא נמי הכי לא יעמוד אדם לא על גבי כסא ולא ע"ג שרפרף ולא במקום גבוה ויתפלל אלא
במקום נמוך ויתפלל לפי שאין גבהות לפני המקום שנאמר ממעמקים קראתיך ה' וכתיב תפלה לעני כי יעטוף.
וא"ר יוסי בר' חנינא משום ראב"י המתפלל צריך שיכוין את רגליו שנא' ורגליהם רגל ישרה (א"ר יצחק
א"ר יוחנן) וא"ר[14] יוסי בר' חנינא משום ראב"י מאי דכתיב לא תאכלו על הדם לא תאכלו קודם שתתפללו על
דמכם (א"ד) א"ר יצחק א"ר יוחנן א"ר יוסי בר' חנינא[15] משום ראב"י כל האוכל ושותה ואח"כ מתפלל עליו
הכתוב אומר ואותי השלכת אחרי גויך אל תקרי גויך אלא גאיך אמר הקב"ה לאחר שנתגאה זה קבל עליו
מלכות שמים: ר' יהושע אומר עד ג' שעות: אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהושע: הקורא
מכאן ואילך לא הפסיד: אמר רב חסדא אמר מר עוקבא ובלבד שלא יאמר יוצר אור מיתיבי הקורא מכאן ואילך
לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה אבל מברך הוא שתים לפניה ואחת לאחריה תיובתא דרב חסדא תיובתא
איכא דאמרי אמר רב חסדא אמר מר עוקבא מאי לא הפסיד שלא הפסיד ברכות תניא נמי הכי הקורא
מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה אבל מברך הוא שתים לפניה ואחת לאחריה א"ר מני גדול
הקורא ק"ש בעונתה יותר מהעוסק בתורה מדקתני הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה
מכלל דקורא בעונתה עדיף:
מתני' בית שמאי אומרים בערב כל אדם יטה ויקרא ובבקר יעמוד[16] שנאמר
ובשכבך ובקומך ובית הלל אומרים כל אדם קורא כדרכו שנאמר ובלכתך בדרך אם כן למה נאמר
ובשכבך ובקומך בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם עומדים א"ר טרפון אני הייתי בא[17] בדרך
והטתי לקרות כדברי ב"ש וסכנתי בעצמי מפני הלסטים אמרו לו כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב"ה:
- ↑ בכי"מ כי את האלהים ירא לסוף יהב ליה ברתיה נפק מיניה מנשה ורב שקה יומא חדא ארכבינהו אכתפיה וקא מטי להו כנישתא (ובגליון לבי מדרשא) חד אמר יפה קרחא דאבא למיתבר בה אמזוגי (ובגלייון למטוי בה גלדני) וחד אמר למטווי בה נוני (ובגליון לאקרובי עלה תקרובתא לע"ז) חבטינהו שדא להו לארעא רב שקה מית מנשה לא מית קרי עלייהו וכילי אשר (אשר ט"ס הוא) כליו רעים והוא מזימות יעץ [ישעיה לב] ויסב חזקיהו, וכל הסיפור וכגי' הגליון כ"ה בע"י ובמנוה"מ. ובאה"ת לסוף אתפח ויהיב ליה ברתיה ונפיק מיניה מנשה ורבשקה רשעים והשאר ליתא. ובע"י ובאה"ת נסדר קודם א"ר חנין [ע"ה הובא ע"י הב"ח בהגהתו] וסדר הכ"י עדיף (דק"ס).
- ↑ בכי"מ שלא עשתה לפניך אלא קיר קטנה לאלישע, וכ"ה ביךקוט ובירושלמי פ"ד דברכות הל' ה' ובשניהם ליתא תיבת לפניך ובאמת אינו מדוייק (דק"ס).
- ↑ בכי"מ כולו בטבלאות של זהב טהור, וכ"ה בב"נ וכ"ה בילקוט שחפה את ההיכל זהב וכן נראה שלא מצינו כסף בבנין שלמה (דק"ס).
- ↑ בכי"מ כדתנן (והיה כתוב כדתניא ונתקן), וכבר ידוע שחשבוה הראשונים להך ברייתא למשנה ובשני הכ"י שיש לי על פסחים כתובה שם במשנה בסוף פ' מקום שנהגו וכן נדפסה במשניות לפנינו ופירשה הרמב"ם (דק"ס).
- ↑ בכי"מ חזקיה מלך יהודה (והיה כתוב המלך ונתקן), וכ"ה בירושלמי פ' הנודר מן המבושל ובס' המפתח לר"נ גאון ובכ"י השני בפסחים. וכן דרך הגמ' להזכירו כגון ב"ק י"ז א' וכבוד עשו לו במותו זה חזקיהו מלך יהודה ובסנהדרין צ"ד ב' ונוה צדיקים יבורך זה חזקיהו מלך יהודה ולקמן כ"ח ב' והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה (דק"ס).
- ↑ בכי"מ חזקיהו בדשמואל טעה, וכן ליתא "אלא" בב"נ ובסנהדרין וגי' ישרה היא (דק"ס).
- ↑ בכי"מ על, וכ"ה בד' שונצינו ווינציא ר"פ ובע"י הראשון ובאה"ת ובשט"מ והא מקרא בישעיה ל"ז. ובד' ווינציא יושטינייאן הגיהו כלפנינו שהוא במלכים ב' י"ט משום דלמה ליה למייתי קרא דישעיה שהוא מאוחר. והעיקר כגי' המהרש"א בחי' אגדות וכ"ה בילקוט שם בשני המקומות (דק"ס).
- ↑ בכי"מ אמר רבא בר יצחק (ובגליון אמר רבא ואיתימא ר' יצחק), ואולי צ"ל רבה בר יצחק והוא נזכר בב"ב ד' ע"ז וד' ק"נ ועוד במקומות אחדים (דק"ס).
- ↑ בכי"מ איש אלהים, ובילקוט מלכים שם הגי' אאיש אלהים קדוש מנא ידעה. וגי' הדפוס נוח ועי' רש"א ד"ה שלא ראתה (דק"ס).
- ↑ בכי"מ ואין משרתיו קדושים, וכ"ה בכד הקמח שם וגי' הדפוס עדיף דלא הוה עמו רק גחזי. ובאה"ת ואין משרתו קדוש והוא הנכון (דק"ס).
- ↑ בכי"מ אמר ריש לקיש מלמד שדחפה. אמר ר"ל, וברור הוא שכן היתה הגי' הראשונה וכ"ה בס' המפתח ובחנם מחקו תיבת שנא' והנה גם בירושלמי יבמות פ' ב' ובסנהדרין פ' חלק הגי' אמר ריב"ח שאחזה אך שם הוא דרשה בפ"ע ועוד דשם הגי' א"ר יונה הוא קדוש כו' (דק"ס).
- ↑ בכי"מ משום ראב"י ליתא וכן ליתא בב"נ, וגי' הדפוס עיקר דהמימרא הסמוכה אין ענינה לכאן רק משום דחד אמרינהו (דק"ס).
- ↑ בכי"מ נוסף ישרה ממעמקים הדם ריב"ח סימן, וצ"ל ריב"ח משום ראב"י (דק"ס).
- ↑ והנה בכל הדפוסים הישנים כתוב איכא דאמרי א"ר יצחק א"ר יוחנן אמר ר' יוסי בר חנינא משום ראב"י מ"ד כו'. ובדפוסים האחרונים מחקו מכאן הא"ד וקבעוהו בהמימרא השניה כל האוכל כו' וגם הקיפו לתיבות "אר"י א"ר יוחנן" וגרסו "ואמר" ריב"ח כו'. והנה יפה מחקו להא"ד שאין לו שום הבנה אך מה שקבעוהו במימרא הסמוכה גם זה אינו נכון דמימרא אחרת היא מקרא אחרינא ומה שייך כאן איכא דאמרי ונ"ל שטעה הכותב בהכ"י וכתב שני פעמים א"ר א"ר יצחק כו' ובא המדפיס הראשון בד' שונצינו ודימה שהראשון הוא א"ד (ובאמת שבכתבי הידות כמע שאינו ניכר בין ר' לד') ופשט לה איכא דאמרי. ואיני יודע מפני מה מחקו לאר"י א"ר יוחנן והגיהו ואמר ע"פ שיטת הרי"ף והרא"ש מה שלא עשו כן בשאר מקומות וגם גי' הדפוס נכון הוא וכ"ה גי' הפסקי רי"ד (דק"ס).
- ↑ בכי"מ "א"ד" ליתא [א"ה עי' הערת הדק"ס לעיל בסמוך] ו"א"ר יוסי בר' חנינא" ליתא, וכן ליתא ליתא בילקוט מלכים א' י"ד ובבה"ג פ' אין עומדין וברי"ף וברא"ש אך לפי הסימן שנמסר לעיל בכ"י נראה שנשמט כאן בשגגת הסופר (דק"ס).
- ↑ בכי"מ יטו ויקראו ובבקשר יעמדו, וכ"ה בכל הדפוסים הישנים ובמשניות ובירושלמי ובילקוט פ' ואתחנן רמז תתמ"ב ובבה"ג וברי"ף ואולי הגיהו בזה משום דכתיב בשכבך לשון יחיד אח"כ ראיתי שהמהרש"ל הוא שהגיהו (דק"ס).
- ↑ בס' תולדות יצחק הקשה כיצד מסר נפשו [לשיטת הר"ם דבמקום יעבור ואל יהרג אסור למסור נפשו], ודייק מלשון בא בדרך שהי' סמוך לעיר ולא מקום דשכיח היזקא. אמנם ברא"ש הגירסא פעם אחת הייתי מהלך בדרך (חומת אש).