בבלי/ברכות/טו/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד בבלי

מעבר לעמוד אחר במסכת זו
ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד.

צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
הבבלי כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
שיטה מקובצת

חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
מהרש"ל
פני יהושע
רש"ש
לקוטי שלמה
שיח השדה


מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


בבלי TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png טו TriangleArrow-Left.png א

יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא ק"ש ויתפלל וזו היא מלכות שמים שלמה א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן דכתיב ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' א"ל רבא[1] לא סבר לה מר כאילו טבל דכתיב ארחץ [בנקיון] ולא כתב ארחיץ [כפי] א"ל רבינא לרבא חזי מר האי צורבא מרבנן דאתא ממערבא ואמר מי שאין לו מים לרחוץ ידיו מקנח ידיו בעפר ובצרור ובקסמית א"ל שפיר קאמר מי כתיב ארחץ במים בנקיון כתיב כל מידי דמנקי דהא רב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא [2]והני מילי לק"ש אבל לתפלה מהדר ועד כמה עד פרסה והנ"מ לקמיה אבל לאחוריה אפילו מיל אינו חוזר [ומינה] מיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר:
מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא ר' יוסי אומר לא יצא קרא ולא דקדק באותיותיה ר' יוסי אומר יצא רבי יהודה אומר לא יצא הקורא למפרע לא יצא קרא וטעה יחזור למקום שטעה:
גמ' מאי טעמא דר' יוסי משום דכתיב שמע השמע לאזנך מה שאתה מוציא מפיך ות"ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע ור' יוסי תרתי שמע מינה. תנן התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה מאן תנא חרש המדבר ואינו שומע דיעבד אין לכתחלה לא אמר רב חסדא ר' יוסי היא דתנן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא[3] דברי רבי יהודה ר' יוסי אומר לא יצא עד כאן לא קאמר ר' יוסי לא יצא אלא גבי ק"ש דאורייתא אבל תרומה משום ברכה הוא וברכה דרבנן ולא בברכה תליא מילתא וממאי דר' יוסי היא דילמא ר' יהודה היא ואמר גבי ק"ש נמי דיעבד אין לכתחלה לא תדע דקתני הקורא דיעבד אין לכתחלה לא אמרי האי דקתני הקורא להודיעך כחו דר' יוסי דאמר דיעבד נמי לא דאי ר' יהודה אפי' לכתחלה נמי יצא במאי אוקימתא כר' יוסי ואלא הא דתניא לא יברך אדם בהמ"ז בלבו ואם בירך יצא מני לא ר' יוסי ולא ר' יהודה דאי ר' יהודה הא אמר לכתחלה נמי יצא אי ר' יוסי דיעבד נמי לא אלא מאי ר' יהודה ודיעבד אין לכתחלה לא אלא הא דתני ר' יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי חרש המדבר ואינו שומע תורם לכתחלה מני לא ר' יהודה ולא ר' יוסי אי ר' יהודה הא אמר דיעבד אין לכתחלה לא אי ר' יוסי הא אמר דיעבד נמי לא אלא לעולם רבי יהודה ואפי' לכתחלה נמי ולא קשיא הא דידיה הא דרביה דתנן רבי יהודה אומר משום ר' אלעזר בן עזריה הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו שנאמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד אמר ליה רבי מאיר הרי הוא אומר אשר אנכי מצוך היום על לבבך אחר כונת הלב הן הן הדברים השתא דאתית להכי אפילו תימא רבי יהודה כרביה סבירא ליה ולא קשיא הא רבי מאיר הא רבי יהודה. תנן התם הכל כשרים לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ורבי יהודה מכשיר בקטן מאן תנא חרש דיעבד נמי לא אמר רב מתנה רבי יוסי היא דתנן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי ר' יהודה רבי יוסי אומר לא יצא [4]ממאי דרבי יוסי היא ודיעבד נמי לא




שולי הגליון


  1. בכי"מ רבה וכ"ה בע"י הראשון וכן הגיה בס' מראה אש מסבריה דנפשיה וכ"כ בסדר הדורות בערך ר' חייא בר אבא על גירסא דידן דהוא צריך עיון (דק"ס, ע"ש עוד, ועי' מה שהעיר ע"ז בס' שערי תורת בבל עמ' 398).
  2. בעידן צלותא [והני מילי וכו' פחות ממיל חוזר]. תיבות אלו מוקפות. ונ"ב ס"א אינו ולשון האלפסי הוא (הגהות הב"ח).
    הראשונים דנו כאן בנוסח קטע זה בגמ' ואציין בקצרה איך הדברים משתקפים בכתבי היד שלפנינו.
    1. הנוסח שהתוס' והרא"ש שוללים, שהוא בעיקרו הנוסח כמו שלפנינו בגמ' -והוא נוסח הרי"ף כמצויין בהגהת הב"ח- עם הרחבה בהבאת מימרא מהגמ' פסחים "דקאמר רשב"ל לגבל ולתפילה ד' מילין" (כך בתוס'. ויעוי' רא"ש ובדק"ס) נמצא בכת"י אוקספורד עם שינויים קלים. [שינוי א' חשוב שכן התוס' והרא"ש (בתוספותיו) גורסים 'בעידן ק"ש' ואילו בכת"י אוקס' 'בעידן צלותא' (ויעויין בתר"י על הרי"ף)].
    2. כאמור התוס' והרא"ש מוחקים הנוסח הנ"ל [ובתר"י שהוא מפירושי הגאונים] ולדעתם [והרא"ש כותב שכ"ה הוא גם גי' רש"י. ועיי' מהרש"ל] הנוסח הנכון הוא: אמאן דמהדר אמיא בעידן ק"ש. וכל השאר ליתא. נוסח זה רואים בכ"י פירנצה שסוגיית הגמ' מסתיימת במילים אלו אמאן דמהדר אמיא בעידן קרית שמ'. [בגליון נוסף ע"י יד מאוחרת כל ההמשך כנוסח הרי"ף].
    3. ברש"י שלפנינו נראה שנוסחו היה: אמאן דמהדר מיא בעידן צלותא/ק"ש, והני מילי לק"ש אבל לתפילה מהדר. ול"ג כל ההמשך ועד כמה וכו'. נוסח זה נמצא בדף מן הגניזה ובקטע נוסף מהגניזה האירופית.
    4. כנוסח הרי"ף והדפוסים בכת"י מינכן וכת"י פריס.
    5. בפירוש רב ניסים גאון נראה שלפניו היה כתוב: והנ"מ לק"ש אבל לתפילה מהדר ועד כמה עד פרסה. וההמשך ליתא. ולא נמצא כן בכ"י שלפנינו (פורום אוה"ח).
  3. יצא ר' יוסי אומר. כצ"ל ותיבת דברי רבי יהודה נמחק וכן בסמוך (הגהות הב"ח).
  4. וממאי דר' יוסי (הגהות הב"ח).
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף