בבלי/ברכות/יב/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף | |||
|
תלמוד בבלי
מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א תוספות הרא"ש ריטב"א שיטה מקובצת מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א פני יהושע צל"ח גליון מהרש"א רש"ש בית נתן מראי מקומות |
אלא אי אמרת אהבה רבה הוו אמרי מאי ברכות אין מעכבות זו את זו דלמא האי דלא אמרי יוצר אור משום דלא מטא זמן יוצר אור וכי מטא זמן יוצר אור הוו אמרי ואי מכללא מאי דאי מכללא לעולם אהבה רבה הוו אמרי וכי מטא זמן יוצר אור הוו אמרי ליה[1] ומאי ברכות אין מעכבות זו את זו סדר ברכות: וקורין עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים. א"ר יהודה אמר שמואל אף בגבולין בקשו לקרות כן אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין תניא נמי הכי ר' נתן אומר בגבולין בקשו לקרות כן אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין רבה בב"ח סבר למקבעינהו בסורא[2] א"ל רב חסדא כבר בטלום מפני תרעומת המינין אמימר סבר למקבעינהו בנהרדעא א"ל רב אשי כבר בטלום מפני תרעומת המינין: ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא. מאי ברכה אחת א"ר חלבו משמר היוצא אומר למשמר הנכנס מי ששכן את שמו בבית הזה הוא ישכין ביניכם אהבה ואחוה ושלום וריעות: מקום שאמרו להאריך: פשיטא היכא דקא נקיט כסא דחמרא בידיה וקסבר דשכרא הוא ופתח ומברך אדעתא דשכרא[3] וסיים בדחמרא יצא דאי נמי אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא דהא תנן על כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא אלא היכא דקא נקיט כסא דשכרא בידיה וקסבר דחמרא הוא[4] פתח ובריך אדעתא דחמרא וסיים בדשכרא מאי בתר עיקר ברכה אזלינן או בתר חתימה אזלינן ת"ש שחרית פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים לא יצא פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור יצא ערבית פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור לא יצא פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים יצא כללו של דבר הכל הולך אחר החתום שאני התם דקאמר ברוך יוצר המאורות הניחא לרב דאמר כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה שפיר אלא לר' יוחנן דאמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה מאי איכא למימר אלא[5] כיון דאמר רבה בר עולא כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום כי קאמר ברכה ומלכות מעיקרא אתרוייהו קאמר ת"ש מסיפא כללו של דבר הכל הולך אחר החתום כללו של דבר לאתויי מאי לאו לאתויי הא דאמרן לא לאתויי נהמא ותמרי ה"ד אילימא דאכל נהמא וקסבר דתמרי אכל ופתח אדעתא דתמרי וסיים בדנהמא היינו בעיין לא צריכא כגון דאכל תמרי וקסבר נהמא אכל ופתח בדנהמא וסיים בדתמרי [יצא][6] דאפילו סיים בדנהמא נמי יצא מאי טעמא דתמרי נמי מיזן זייני: אמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובתו שנאמר להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות: ואמר רבה בר חיננא [סבא][7] משמיה דרב המתפלל כשהוא כורע כורע בברוך וכשהוא זוקף זוקף בשם [8]אמר שמואל מאי טעמא דרב דכתיב ה' זוקף כפופים מיתיבי מפני שמי נחת הוא מי כתיב בשמי מפני שמי כתיב אמר ליה שמואל לחייא בר רב בר אוריאן תא ואימא לך מלתא מעלייתא דאמר אבוך הכי אמר אבוך כשהוא כורע כורע בברוך כשהוא זוקף זוקף בשם.
- ↑ בכי"מ מאי לא לעולם דאמרי אהבה רבה ולא אמרי יוצא אור וכי מטי זימניה מימר אמרי ["לה"], וכ"ה בחי' הרשב"א ובת' שם ובסי' שי"ז וכ"ה ברא"ש ריש פ"ב ועי' בשט"מ (דק"ס). באו"ז סי' כ"ה במקום ואי מכללא כו' איתא ולא היא לעולם וכו' אך עיי"ש במה שהביא מהר"ח נראה דהר"ח ל"ג לה (חומת אש).
- ↑ בכמה כת"י הגירסא רבה בר רב הונא, וכ' בדק"ס אף שכגי' הדפוס כ"ה גם בע"י ובת' הרשב"א ח"א סי' קפ"ד מ"מ גי' הכ"י היא האמיתית למי שיודע סדר האמוראים דרב חסדא ורבה בר רב הונא הוו בסורא בזמן אחד כדאי' בסוכה י"ד ב' ובשבועות מ"ח ב' איקלע רב נחמן לסורא עול לגביה רב חסדא ורבה בר רב הונא משא"כ רבה בר בר חנא אף דנחית לבבל והוה בסורא כדאמר בפסחים נ"א א' עול לגביה רבה בר רב הונא מ"מ דעתו לחזור הוה כדאמר התם ולא הוה מתקן תקנות בפני ר' חסדא עכ"ל. [א"ה ובהערות ותיקונים הוסיף הדק"ס, ומצאתי בת' הגאונים שערי תשובה סי' י"ט הגי' בסנהדרין י"ז סבי דסורא רבה בר רב הונא ורב חסדא.]
אולם למרות שציין לשו"ת הרשב"א לא שת לבו לשינוי נוסח נוסף הנמצא בציטוט הרשב"א מן הגמ' שמיישב את תמיהתו על גירסא זו. הלשון בתשובת הרשב"א הוא "רבה בר בר חנא סבר למיקרינהו". כנוסח זה נמצא גם בקטע גניזה (התצלום ספון לצערינו בפטרבורג) כלומר במקום 'למקבעינהו' גורס 'למיקרינהו' וגם ליתא לתיבת 'בסורא' [גם בהמשך גורס "אמימר סבר למיקרינהו" וליתא לתיבת 'בנהרדעא']. לנוסח זה לא רצה רבה בר בר חנה לקבוע תקנה אלא סבר לקרות בעצמו [אולי ירד לפני התיבה וסבר לקרות לפני הציבור אבל לא קבע תקנה] וסרה תמיהת הדק"ס.
יצויין שנוסח זה 'למיקרינהו' מצוי גם בכת"י פירנצה אלא ששם הנוסח 'למיקרינהו בסורא' 'למיקרינהו בנהרדעא' ולכאו' זה עירוב בין הנוסחאות שכן מה הטעם לציין היכן רצה לקרות כן. [אכן ברור שהעובדא היתה בסורא שכן רב חסדא הוא שמנעו מלקרות כן] (מפורום אוצה"ח). - ↑ בכי"מ נוסף ואמר בא"ה אמ"ה שהנ"ב יצא כסא דחמרא בידיה וקסבר דשיכרא הוא פתח ובריך אדעתא דשיכרא וסיים כו', והוא מוקף בהכ"י ויפה מחקוהו כי גי' זו גי' הגאונים היא וכל השמועה נכתבה כגי' רש"י ועי' במלחמות (דק"ס).
- ↑ דחמרא הוא ופתח (הגהות הב"ח).
- ↑ בכי"מ מאי איכא למימר אלא לאו לעולם בתר פתיחה אזלינן והכא מ"ט דיצא דהוי פתיחה מעליא (והוא מוקף) אלא כיון דאמר רבה, ופי' הוא שהיה כתוב בספרים ותיבת לעולם ט"ס הוא. ו"אלא כיון דאמר רבה" נכתב על הגרד, ונר' שלא היה כתוב תיבת "אלא" וגררו השלשה תיבות כיון דאמר רבה וחזרו וכתבום באותיות קטנות והכניסו בו אלא וכן לא היה כתוב אלא לפני רש"י וכן ליתא באו"ז שם ובשט"מ ועי' בחי' הרשב"א (דק"ס).
- ↑ בכי"מ אלא כגון דאכל תמרי וקסבר נהמא הוא ובריך אדעתא דנהמא וסיים בדתמרי, וגי' ישרה היא לפי גירסת כל השמועה וכ"ה בפסקי רי"ד (דק"ס).
- ↑ בכי"מ רבא בר חנינא סבא, ובטור סי' קי"ג הגי' רבא בר חיננא סבא. ובכל הדפוסים הישנים הגי' רבה בר חנינא וצ"ל סבא וכמו שהוא בילקוט תהלים קמ"ו ובאה"ת וכ"ה במנוה"מ נר ג' כלל ג' ח"א פ' י"ז וכ"ה ברי"ף (אבל ברי"ף ד' ווינציא שי"ב הגי' בר חיננא והרא"ה העתיק לכל המימרא חיננא). ובב"נ הגי' אמר רבה בר בר חנה סבא משמיה דרב וכ"ה בפסקי רי"ד. ובכל המימרות צ"ל בעל המאמרים שוה כי כולם חד אמרינהו וכשאנו רואים שינויים בהם ע"כ אחד מהם הוא נכון והשאר ט"ס (דק"ס).
- ↑ בכי"מ הסדר מיתיבי כו', מפני שמי כתיב מקמי דנמטי לשמי אמר שמואל מ"ט דרב, וכן סדרו באו"ז שם סי' כ"ח וסדר הדפוס נר' ישר. מקמי דנמטי לשמי, וקרוב לזה הלשון הוא בירושלמי כאן (דק"ס).