מהרש"א - חידושי הלכות/ברכות/ב/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

מהרש"א - חידושי הלכות TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png א


עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
Finger-pointing-icon-right-to-left.pngחיפוש בדף עם כל מפרשיו
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זה (לעת עתה זמין למנויים בלבד - למעט דף ב.)לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
המהרש"א - חידושי הלכות כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
שיטה מקובצת
Finger-pointing-icon-right-to-left.pngכל הראשונים לדף זה

חי' הלכות מהרש"א
לבוש עם מפרשי הים
הגהות הב"ח
אבן עוזר
פני יהושע
צל"ח
גליון הש"ס
קרן אורה
גליון מהרש"א
רש"ש
אבן שלמה (שיק)
אברהם את עיניו
אומר מיהודא
שפת אמת
ערך ש"י
שיח השדה
Finger-pointing-icon-right-to-left.pngכל האחרונים לדף זה


מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


בתוספות בד"ה מאימתי כו' מ"מ קשיא דהוי כתרי קולי דסתרי כו'. עכ"ל. ולא תקשי להו הכי אתלמודא דאמר לקמן (כז.) דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד, דהכי פירושו לא איפסיק הילכתא לא כרבי יהודה ולא כרבנן מי שירצה לעשות הכל כרבנן או הכל כרבי יהודה ולא שיתפוס קולא של שניהם, עכ"ל הרא"ש (פ"א ס"א)[1]:

בא"ד וגם ראיה דרב הוה מצלי של שבת בע"ש ומסתמא כו'. עכ"ל. דבריהם אינם מובנים לי דזו הראיה אינה מכרעת כלל לפירוש ר"י, דהא לפרש"י נמי דעיקר ק"ש הוא שעל מטתו, מ"מ תפלת ערבית הוא מבעוד יום. וכן ראייתו של רש"י מירושלמי למה אנו מתפללין ק"ש בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה, דהיינו תפלת ערבית שהיו מתפללין בבית הכנסת ערבית וקורין ק"ש בברכותיה קודם לה כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה, שעל זה הקשו דאם כן עיקר ק"ש אחריה על מטתו וה"ל כריב"ל דתפלות באמצע תקנום[2]. אבל דברי הרא"ש (פ"א ס"א) יותר נכונים בזה[3], שהביא זו הראיה דרב הוה מצלי של שבת בע"ש לפי פירוש ר"ת דמפרש דלכך קורין מבעוד יום דקי"ל כרבי יהודה דתפלת המנחה לא הוי רק עד פלג המנחה ומשם ואילך הוי לילה להתפלל ערבית, ועל זה הביאו ראיה שפיר מהא דרב הוי צלי של שבת בערב שבת מהאי טעמא דהוי לילה לענין מנחה כאמור בהדיא בפרק תפלת השחר (כז.) מדרב צלי של שבת בערב שבת ש"מ הלכה כרבי יהודה, ועל זה כתבו דמהאי טעמא מסתמא גם היה קורא ק"ש, ודו"ק[4]:

בד"ה אי הכי סיפא כו' א"כ אינו מקפיד קרא אלא אק"ש כו' א"כ קפיד אכל כו'. עכ"ל. צ"ל דלא מקפיד קרא אלא לענין ק"ש לומר ערבית ברישא ועליה קאי התנא למתני ק"ש נמי של ערבית ברישא. אבל אם נאמר דסמך אקרא דברייתו כו' ועליה קאי התנא למתני ק"ש של ערבית אע"ג דלא הוה דומה ממש, א"כ לכל מילי אחריתי נמי הוה ליה להתנא למסמך נמי אברייתו של עולם והוה ליה למתני ברכות של ערבית ברישא. ומיהו קרא ודאי הוא דלא קפיד לכל מילי דהא לענין תמיד מקדים של בוקר תחילה. וכן צריך לומר למאי דמתרץ אקרא קאי דכתיב בשכבך ובקומך ולא קשיא ליה אקרא גופיה מאי שנא דבתמיד מקדים של בוקר, דבקרא ליכא קפידא באיזהו שמקדים וק"ל[5]:

בד"ה והא קמ"ל כו'. תנינא חדא זימנא בנגעים ומייתי לה בהערל העריב כו', כצ"ל:


אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון


  1. עי' פני יהושע (ד"ה בא"ד מ"מ) שכתב שבלשון התוס' א"א לפרש כן, עי"ש מה שכתב בביאור דברי התוס'.
  2. עי' רשב"א (ד"ה ולענין) שהביא דעת רש"י והוסיף בה שעשו כן מפני שאלו לא היו מתפללין תפלת הערב עד צאת הכוכבים היה כל אחד הולך לביתו ולא היו מתפללין בצבור שהיה להם טורח להתאסף לאחר מכאן, ופעמים היו שוכחין ולא היו מתפללין כלל, ולפיכך משום טורח הצבור התירו להתפלל תפלת הערב קודם הזמן הזה כו', עכ"ל. ועל זה שפיר הביאו התוס' ראיה אף לדעת ר"י שרב היה מקדים תפילתו בלא טורח הציבור וע"כ דלא כרש"י.
  3. וכן מבואר בלשון הרשב"א (ד"ה וכתבו בתוס'). שפת אמת (ד"ה בתוס' ד"ה מאימתי).
  4. בפני יהושע (ד"ה בא"ד לכן פירש ר"ת) כתב שדוחק לומר שר"ת גופיה נמי סמיך אהא דרב כמו שנראה מלשון הרא"ש דמלשון התוס' משמע שזה פירוש ר"י, וע"ע מה שכתב בביאור דברי ר"י (בד"ה בא"ד על כן). ועיין שאגת אריה (סימן ג) שהביא הראיה בפשטות כראיית ר"ת לדבריו. והצל"ח (ד"ה בא"ד וגם ראיה) דחה פירוש רבינו שהרי אנו רואים הפרש בין לשון התוס' ללשון הרא"ש שהרא"ש לא סיים 'ומסתמא היה קורא גם כן ק"ש' וגם לא הוצרך לזה, כיון שכל ראיה זו היא למימר שתיכף אחר סיום זמן מנחה לרבי יהודה מתחיל זמן ערבית, אם כן מה לי בזה אם קרא גם ק"ש או לא, ואדרבה בדברי הרא"ש בפרק תפלת השחר מבואר דרב לא קרא ק"ש אז רק אחר צאת הכוכבים. אבל התוס' שסיימו 'ומסתמא היה קורא גם ק"ש' אם כן חזינן כוונתייהו להוכיח דזמן ק"ש היא בזמן תפלה, א"כ הדרא קושית מהרש"א לדוכתא דהא גופא מנ"ל דרב קרא גם ק"ש והרי זה עצמו הדבר שנחלק בו רש"י, עכ"ל, עי"ש מה שביאר בדברי התוס'. וע"ע שפת אמת (ד"ה בתוס' ד"ה מאימתי) מה שיישב לפי דברי רבינו.
  5. בצל"ח (ד"ה בד"ה ליתני) כתב שרבינו נדחק בזה, ועי"ש מה שביאר באופן אחר שגבי תמיד ששני התמידים זמנם ביום הקדים של בוקר תחילה כסדר שהיה בשעת בריאת העולם, ועוד דגבי קדשים הלילה הולך אחר היום כמבואר בחולין (פג.). וכ"כ בנחלת דוד (ד"ה שם אי הכי) שאין צורך לכל דברי רבינו דגם בקרא ליכא שום שינוי דהא בתמיד כיון דשניהם ביום ודאי דבוקר קדים לערב.
עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף