בבלי/ברכות/ח/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד בבלי

מעבר לעמוד אחר במסכת זו
ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד.

צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
הבבלי כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
ריטב"א
שיטה מקובצת

חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
מהרש"ל
פני יהושע
גליון מהרש"א
רש"ש
לקוטי שלמה
שיח השדה
בית נתן


מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה


בבלי TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png א

מאי דכתיב[1] ואני תפלתי לך ה' עת רצון אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין. ר' יוסי ברבי חנינא אמר מהכא כה אמר ה' בעת רצון עניתיך ר' אחא ברבי חנינא אמר מהכא הן אל כביר ולא ימאס[2] וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי[3] תניא נמי הכי רבי נתן אומר[4] מנין שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר ולא ימאס וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו'[5][6] אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור[7] מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם[8] אמר ר"ל כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל נקרא שכן רע שנאמר כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו שנא' הנני נותשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם[9]. אמרו ליה לר' יוחנן איכא סבי בבבל תמה ואמר[10] למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה כתיב[11] אבל בחוצה לארץ לא כיון דאמרי ליה[12] מקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להו כדאמר ר' יהושע בן לוי לבניה קדימו וחשיכו ועיילו[13] לבי כנישתא כי היכי דתורכו חיי א"ר אחא ברבי חנינא[14] מאי קרא אשרי אדם שומע לי לשקד על דלתותי יום יום לשמור מזוזת פתחי וכתיב בתריה כי מוצאי מצא חיים. אמר רב חסדא לעולם יכנס אדם שני פתחים בבית הכנסת[15] שני פתחים סלקא דעתך אלא אימא שיעור שני פתחים ואחר כך יתפלל: על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא אמר ר' חנינא לעת מצא זו אשה שנא' מצא אשה מצא טוב במערבא כי נסיב אינש אתתא אמרי ליה הכי[16] מצא או מוצא מצא דכתיב מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' מוצא דכתיב ומוצא אני מר ממות את האשה וגו' ר' נתן[17] אומר לעת מצא זו תורה שנאמר כי מוצאי מצא חיים וגו' [18]רב נחמן בר יצחק[19] אמר לעת מצא זו מיתה שנא' למות[20] תוצאות תניא נמי הכי תשע מאות ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם שנאמר למות תוצאות תוצאות בגימטריא הכי הוו[21] קשה שבכלן אסכרא ניחא שבכלן נשיקה אסכרא דמיא כחיזרא בגבבא[22] דעמרא דלאחורי נשרא[23] ואיכא דאמרי כפיטורי בפי ושט[24] נשיקה דמיא כמשחל בניתא מחלבא ר' יוחנן אמר לעת מצא זו קבורה א"ר חנינא[25] מאי קרא השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר אמר רבה בר רב שילא היינו דאמרי אינשי[26] ליבעי אינש רחמי אפילו עד זיבולא בתרייתא שלמא[27] מר זוטרא אמר לעת מצא זה בית הכסא אמרי במערבא הא דמר זוטרא עדיפא מכלהו. אמר ליה רבא לרפרם בר פפא לימא לן מר מהני מילי מעלייתא דאמרת[28] משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא אמר ליה הכי אמר רב חסדא מאי דכתי' אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצויינים[29] בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות[30] והיינו דאמר ר' חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד. [31]ואמר אביי מריש הוה גריסנא בגו ביתא ומצלינא בבי כנישתא כיון דשמענא להא דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד[32] לא הוה מצלינא אלא היכא דגריסנא. רבי אמי ורבי אסי אף על גב דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא לא[33] מצלו אלא ביני עמודי היכא דהוו גרסי: ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא גדול הנהנה מיגיעו[34] יותר מירא שמים דאילו גבי ירא שמים כתיב אשרי איש ירא את ה'[35] ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא ולגבי ירא שמים וטוב לך לא כתיב ביה: ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא לעולם ידור אדם במקום רבו שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה[36] והתניא אל ידור לא קשיא הא דכייף ליה הא דלא כייף ליה: אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי מנחם אמר ר' אמי מאי דכתי' ועוזבי ה' יכלו זה המניח ס"ת[37] ויוצא רבי אבהו נפיק בין גברא לגברא. בעי רב פפא בין פסוקא לפסוקא מהו תיקו רב ששת מהדר אפיה וגריס[38] אמר אנן בדידן ואינהו בדידהו[39]: אמר רב הונא בר יהודה[40] אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום



שולי הגליון


  1. מאי דכתי' ואני. נ"ב גי' רי"ף ורא"ש אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת שנאמר ואני (הגהות הגר"א). וכ"ה בכי"מ וכ"ה בילקוט תהלים נ"ה ואיוב נ"ו ובשאילתות פ' לך לך ובבה"ג פ'‏ אין עומדין וברי"ף וברא"ש ‏(וע"ש ובמעיו"ט)‏ ובסמ"ג שם ובפסקי רי"ד (דק"ס).
  2. בכי"מ ר' נחמן בר יצחק אמר מהכא הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב, וכ"ה בשאילתות שם ‏(ושם אי'‏ גם כביר כח לב)‏ ובבה"ג וכ"ה ברי"ף ‏(ושם הגי'‏ ר"נ סתם)‏ וברא"ש ‏(אך שם הקדים דברי רנב"י לריב"ח).‏ ובבית נתן הגי'‏ ר"נ בר יצחק אמר מהכא כה אמר כו' ריב"ח אמר מהכא הן אל כביר כו'‏ וכ"ה במנוה"מ נר ג' כלל ג' ח"א פ"י ובס'‏ המוסר פ"ד ד'‏ כ"ט א'. ונוסחת הכ"י עדיפה דראוי להקדים ריב"ח לרנב"י (דק"ס).
    בגמ' דפו"י לא ימאס תם וכ"ה בספרי פנחס קל"ה ועי' מהרש"א. ויש מן הקדמונים גורסים בגמ': "הן אל כביר לא ימאס", ומ"מ נראה שאינו נוסח מקורי שהרי בפסוק איתא "ולא" בתוספת ו', וע"כ שגם נוסח זה מקורו מהנוסח הנ"ל שצורפו בו שני פסוקים, ורק שבשלב שני מחקו "תם" שאינו בפסוק כלל אבל לגבי "לא" נשאר הנוסח הישן. ויש גורסים בגמ' כאן כלשון הפסוק ממש כולל "כביר כח לב", ונראה שאינו נוסח מקורי אלא הוא 'תיקון' אף שהוא קדום (רינת אהרן, עיי"ש).
  3. בכי"מ וכתיב פדה כו' עמדי ליתא, וכן ליתא בב"נ ובבה"ג וברי"ף‏ (דק"ס).
  4. בב"נ ליתא "ר' נתן אומר" וכן ליתא באה"ת ובילקוט תהלים ואיוב שם וברי"ף וברא"ש ובמנוה"מ שם (דק"ס).
  5. בכי"מ ואומר פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, וכ"ז נכתב על הגרד. ובבית נתן הגי' כתיב פדה כו' מקרב לי כי ברבים היו עמדי מאי פדה בשלום נפשי א"ר שמעון בן יוחאי כל העוסק כו'. וצ"ל ארשב"י אמר הקב"ה כל כו'. והגי' כתיב משמע קצת מבה"ג ושאילתות שלא הביאו האי קרא בהתנ"ה שגם הם היו גורסים כן ודרשה בפ"ע היא והגי' מאי פדה כו' כ"ה גם באה"ת וברא"ש אבל אם נאמר דדרשה בפ"ע היא או כגי' הרא"ש מאי פדה דשאלת סתמא דגמ' היא לא יתכן הלשון אמר רשב"י והי' לו להגמ' לומר תניא רשב"י אומר מ"ד פדה כו' אמר הקב"ה כו' אלא שהעיקר כגי' הדפוס והכל ברייתא אתת היא ואולי היה כתוב כגי' הרא"ש בכ"י וגררוהו ומחקוהו מפני זה. והגי' אמר רשב"י כ"ה גם באה"ת וברא"ש ובמנוה"מ ובס' המוסר שם (דק"ס).
  6. מקרב לי וגו' מאי פדה בשלום נפשי אמר הקב"ה (הגהות הב"ח).
  7. בכי"מ ומתפלל ["עם הציבור"] בבהכ"נ, ובילקוט שם וברי"ף הגי' ומצוי בבית הכנסת (דק"ס).
  8. בכי"מ נוסף ריש לקיש כנסת בעירו חסדא שני פתחים סימן, לא ידעתי מה צריך לסימן ומעולם לא ראיתי סי' כזה שהוא על מימרא יחידית (דק"ס).
  9. מעל אדמתם אמרו ליה לר"י וכו' (ותיבת ואת בית יהודה אתוש מתוכם ל"ג בכ"י וזה כוונת הרש"ל שכ' הנני נותשם מעל אדמתם נמחק ור"ל סיפא דקרא הנז' ואת בית יהודה אתוש מתוכם) (בית נתן). בכי"מ "ואת בית יהודה אתוש מתוכם" ליתא, וכן ליתא בב"נ ובאה"ת וברי"ף וברא"ש. ובד' שונצינו ווינציא ובסיליאה הגי' את ישראל ‏"הנני נותשם מעל אדמתם"‏ ולא עוד כו' ולבניו שנא' הנני כו' ויפה מחקו המהרש"ל לפעם הראשון והב"נ שלא ראה הדפוסים הישנים כתב בכוונת הרש"ל מה שכתב (דק"ס).
  10. תמה ואמר כי כתיב למען (עיין רש"ל) (בית נתן).
  11. בכי"מ כי כתיב למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה הוא דכתיב, וכ"ה ברי"ף (דק"ס).
  12. בבית נתן הגי' ‏לסוף א"ל מאי עבידתייהו א"ל קא‏ מקדמי כו'. וכ"ה באה"ת ובמנוה"מ נר ג' כלל ג' ח"א פ"א (דק"ס).
  13. קדימו וחשיכו לבי כנישתא (ותי' ועיילו ל"ג והכוונה כדלעיל) (בית נתן). בכי"מ שפיר קאמריתו כדאמר להו ריב"ל לבניו אקדימו ואחשיכו לבי כנישתא, שפיר קאמריתו. ואין הלשון יפה. ותיבת "ועיילו"‏ ליתא גם ‎בב"נ ובאה"ת וברי"ף וברא"ש ובטור סי' צ' ובמנוה"מ ובס' המוסר שם. ובאה"ת הגי' כדא"ל ר' הושעיא‏ לבניה (דק"ס).
  14. בכי"מ דתורכו חיי ["ויתקיים תלמודייכו בידיכו"] א"ר אחא בר אדא, וכגי' הגליון כ"ה בילקוט פ' עקב רמז תתע"א ובילקוט משלי ח'. ובב"נ הגי' א"ר ‏חסדא‏ מאי קרא (דק"ס).
  15. בכי"מ נוסף ואח"כ יתפלל שנא' לשמר מזוזת פתחי, וגי' אמיתית היא וכ"ה בב"נ ובאה"ת ובילקוט משלי שם ובאו"ז הל'‏ ק"ש סי' י' ובמנוה"מ נר ג' כלל ג' ח"ב פ"ג. וכן היה גי' הרי"ף והרא"ש והראב"ן בסי' קל"ב (דק"ס).
  16. החפץ חיים בכלל א' ח' הקשה כיצד שאלוהו ע"ז והא לשה"ר הוי. אמנם ברי"ף על עין יעקב כתב דלא שאלוהו אם מצא או מוצא אלא מודיעים היו לו שב דרכים לפניו מצא או מוצא ותלוי בו אם יעשה הטוב בעיני ה' או לא, עי"ש. ומצאתי סמך לזה בילקוט המכירי תהלים ל"ב ו' שגורס אמרי ליה הכי בני מצא או מוצא וכו' מלשון בני טפי משמע שאמרו לו דרך מוסר ולא שאלה. אמנם במדרש שוח"ט פרק נ"ט ג' משמע שהוא שאלה (חומת אש).
  17. בכי"מ את האשה ר' יונתן אומר, ונר' שהוא נכון דמימרות דאמוראים נינהו ומצינו ר'‏ יונתן דפליג עם ר'‏ אביתר בימי רב חסדא בגיטין ו' ב' ואף‏ ר'‏ יונתן דהוה שקיל ואזיל עם ר' חייא בריש פ'‏ מי שמתו היה מהאמוראים הראשונים ‏(או מתנאים האחרונים כמ"ש בתוס' ישנים יומא נ"ח א')‏ וכמו שאמרו בשבת נ"ד ב' ובכמה דוכתי חילופי ר' יוחנן ומעיילי ר' יונתן משמע שהיה בן גילו. ובאה"ת הגי' ר'‏ ‏יוחנן אבל מצינו לר' נתן דאמר לקמן נ"ו ב' מצא תורה שנא'‏ כו'‏ ‏(וע"ש בגי'‏ הכ"י)‏ משמע דהכא נמי איהו אמרה (דק"ס). וכגי' האה"ת וסדרו כ"ה באה"כ (השלמות לדק"ס, יתכן ושייך להע' הבא).
  18. בכי"מ הסדר רי"א זו קבורה כו' בתרייתא שלמא רנב"י אמר זו מיתה, וגי' הדפוס נר' עדיף דמעיקרא מיתה והדר קבורה. אך י"ל דגי' הכ"י נסדרה לפי זמן האומרים ורנב"י מאוחר טובא הוי לר'‏ יוחנן וכ"ה הסדר באה"ת ושם הגי' ר' יונתן במקום ר' יוחנן (דק"ס).
  19. בב"נ ‏"בר יצחק" ליתא (דק"ס).
  20. בכי"מ ופאריז ולמות וכ"ה בכל הדפוסים הישנים ובדפוסים החדשים הגיהו למות כמו שהוא במקרא (דק"ס).
  21. בכי"מ זו מיתה שנא' ולמות תוצאות תוצאות בגימטריא תשע מאות ותלת הוו תנ"ה תשע מאות ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם קשה כו', ובגליון שנא' ולמות תוצאות בגמטריא תשע מאות ותלת הויין תניא אידך תתק"ג מיני מיתה נבראו בעולם קשה כו'. וכ"ה באוצר הכבוד, ואולי הוא גי' ישרה דלגי' הדפוס התנ"ה אינו נוח כל כך ועי' בילקוט תהלים ס"ח ואולי היה לו גי'‏ הכ"י ‏(דק"ס).
  22. בכי"מ ["היכי"] דמיא לחיזרא דשלפא מגבבא דעמרא, וכ"ה בערוך ערך גב וגי'‏ הגליון נר'‏ שצ"ל כאטוני ועי' רש"י או כצפורי עי' מ"ק כ"ט א' ‏(דק"ס).
  23. בגבבא דעמרא דלאחור נשדייה (ור"ל שנשלך לאחור עפירש"י) (בית נתן).
  24. ב‎ב"נ הגי' א"ד ‏קשה שבכולן כפרוקי פטורי‏ בפי ושט. וט"ס (דק"ס).
  25. בכי"מ א"ר חנין, ונר'‏ שכ"ה נכון דר' חנינא הוה קשיש מר'‏ יוחנן ועוד הא איהו דאמר זו אשה (דק"ס).
  26. ב‎בית נתן הגי'‏ אמר ‏רבא ליבעי אינש כו'‏ ובע"י ‏רבא‏ בר רב שילא (דק"ס).
  27. בכי"מ לעולם ליבעי איניש רחמי על נפשיה אפי' עד זיבולא בתרייתא לשלמא (דק"ס).
  28. בכי"מ דאמרת לן, וכ"ה ברי"ף וברא"ש ובילקוט תהלים סי' פ"ז וכ"ה לשון הגמ' בשבת ט"ו א' ופסחים קי"ח ב' וע"ז ח' (דק"ס).
  29. המצויינים שם בהלכה (הגהות הב"ח).
  30. בכי"מ ["מכל בתי"] כנסיות ובתי מדרשות ["שבעולם"], וכ"ה ברי"ף. ותיבת מכל בתי כנסיות כ"ה גם בב"נ ובבה"ג פ' אין עומדין וכדכתיב בקרא מכל משכנות יעקב (דק"ס).
  31. בכי"מ הסדר ר' אמי ור' אסי כו' אמר אביי מריש הוה גריסנא בגו ביתאי כו', ‏וכן ‏סדרו בב"נ וברי"ף וברא"ש ובפסקי רי"ד וסדר ישר הוא (דק"ס).
  32. בכי"מ מיום שחרב כו' בלבד ליתא, וכן ‏ליתא בב"נ וברי"ף וברא"ש ובאמת הוא כפול ומיותר (דק"ס).
  33. בכי"מ תריסר בי כנישתא בטבריא לא הוו מצלו, וכ"ה תריסר בע"י הראשון ובהגמ"י פ"ח מהל' תפלה אבל לקמן ד' ל' ב' הגי' גם בכ"י תליסר (דק"ס).
  34. הנהנה מיגיע כפו יותר (הגהות הב"ח).
  35. צ"ב דשבק לקרא דאייתי להלן יגיע כפיך כי תאכל וגו' דלעיל מיניה כתיב אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו. אמנם בילקו"ש ובילקוט המכירי הביאו מאמר זה במזמור קכ"ח גבי אשרי כל ירא ה' וכן גרסו (חומת אש).
  36. בב"נ את בת פרעה דכתיב ויצו המלך את בניהו בן יהוידע ויצא ויפגע בו וגו' וכתיב בתריה ויתחתן שלמה את פרעה מלך מצרים‏ וכ"ה באה"ת (דק"ס).
  37. המניח ס"ת כשהוא פתוח ויוצא (הגהות הב"ח). בב"נ הגי' זה המניח ס"ח כשהוא פתוח‏ ויוצא וכ"ה בבה"ג הל' צרכי צבור וברי"ף וברא"ש ובטור סי' קמ"ו (דק"ס).
  38. הראשונים נתקשו כיצד עשה כן והרי כיון שנפתח ס"ת אסור לספר אפי' בדבר הלכה, עי' תוס'. ולכל התירוצים קשה מאי שיאטיה להכא ומקומו בסוטה ל"ט א' לצד הדין כיון שנפתח ס"ת וכו'. וראיתי פירוש שרב ששת הוה מהדר אפיה בין פסוקא לפסוקא שאז היו מתרגמים ושייך אדלעיל דבעי בין פסוקא לפסוקא מהו לצאת וזהו שאמר אנן בדידן ואינהו בדידהו דאינהו היינו עמי הארצות שבשבילם נתקן התרגום על כי אין מבינים לשה"ק ואנן התלמידי חכמים בדידן שמותר לנו ללמוד אז וזכורני כתוב שכששמע הגר"א זה הפי' קלסי' עד למאוד ואמר שהוא ודאי אמת. אמנם בראב"ן סי' קל"ג מצאתי שגורס בגמ' רב ששת מהדר אפיה בעידנא דקרו בס"ת וגריס, לפי"ז לא מתיישב הפי' הנ"ל [גם לא א"ש פי' התר"י שהי' מתחיל קודם הקריאה וכן התירוץ דהי' עושה כן בין גברא לגברא] (חומת אש).
  39. בב"נ הסדר אינהו בדידהו ואנן בדידן וסדר ישר הוא וכ"ה בתוס' סוטה ל"ט א' ובת' הרשב"א ח"א סי' ר"ו וסי' תע"א (דק"ס).
  40. בכי"מ א"ר חייא בר אמי משמיה דעולא מ"ד ועוזבי ה' יכלו אלו בני אדם שמניחין ס"ת ויוצאין כו' ואינהו בדידהו א"ר חייא בר אמי משמיה דעולא גדול הנהנה מיגיעו כו' לעוה"ב ["ואלו בירא שמים וטוב לך לא כתיב"] ידור ישלים ומשלים דרב הונא בר יהודה א"ר מנחם א"ר אמי סימן. א"ר הונא בר יהודה א"ר מנחם א"ר אמי לעולם ידור כו' ששמעי בן גרא היה קיים כו' דלא כייף ליה א"ר הונא בר יהודה א"ר מנחם א"ר אמי לעולם ישלים. א"ר חייא כו' ועוזבי, וכן הביאו מימרא זו בשם ר"ח בר אמי ברי"ף וברא"ש.‏ ‏ואלו בי"ש כו'‏ ליתא, וכן ליתא במנוה"מ נר ג' כלל ו' ח"ג פ"ב. א"ר מנחם, וכ"ה בב"נ ובבה"ג הל' צרכי צבור וברי"ף וברא"ש ‏(ושם מסיים נמי א"ר יוחנן)‏ וכ"ה כגי' הרא"ש באו"ז הל' שבת סי' מ"ב ובפסקי רי"ד וכ"ה באה"ת ‏(ושם מסיים א"ר יונתן)‏ וכ"ה במנוה"מ נר ג' כלל ג' ח"ו פ"ב (דק"ס).
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף