בבלי/ברכות/מב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד בבלי

מעבר לעמוד אחר במסכת זו
ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד.

צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
צל"ח
בית מאיר
רש"ש
בית נתן

חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה


בבלי TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png מב TriangleArrow-Left.png ב

בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו אחר המזון אחד מברך לכולם והוא אומר על המוגמר ואע"פ שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר סעודה[1]: גמ' אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לא שנו אלא בשבתות וימים טובים הואיל ואדם קובע סעודתו על היין אבל בשאר ימות השנה מברך על כל כוס וכוס אתמר נמי אמר רבה בר מרי[2] א"ר יהושע בן לוי לא שנו אלא בשבתות וימים טובים ובשעה שאדם יוצא מבית המרחץ ובשעת הקזת דם הואיל ואדם קובע סעודתו על היין אבל בשאר ימות השנה מברך על כל כוס וכוס רבה בר מרי איקלע לבי רבא בחול חזייה דבריך לפני המזון והדר בריך לאחר המזון[3] א"ל יישר וכן אמר ריב"ל[4] רב יצחק בר יוסף איקלע לבי אביי בי"ט חזייה דבריך אכל כסא וכסא א"ל לא סבר לה מר להא דריב"ל א"ל נמלך אנא[5] איבעיא להו בא להם יין בתוך המזון מהו שיפטור את היין שלאחר המזון אם תימצי לומר ברך על היין שלפני המזון פוטר את היין שלאחר המזון משום דזה לשתות וזה לשתות אבל הכא דזה לשתות וזה לשרות[6] לא או דילמא לא שנא רב[7] אמר פוטר ורב כהנא אמר אינו פוטר[8] רב נחמן אמר פוטר ורב ששת אמר אינו פוטר רב הונא ורב יהודה וכל תלמידי דרב אמרי אינו[9] פוטר איתיביה רבא לרב נחמן בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו לאחר המזון אחד מברך לכולם א"ל הכי קאמר אם לא בא להם יין בתוך המזון אלא לאחר המזון אחד מברך לכולם: ברך על הפת פטר את הפרפרת על הפרפרת לא פטר את הפת ב"ש אומרים אף לא מעשה קדרה: איבעיא להו ב"ש ארישא פליגי או דילמא[10] אסיפא פליגי[11] דקאמר תנא קמא ברך על הפת פטר את הפרפרת וכ"ש מעשה קדרה[12] ואתי ב"ש למימר לא מיבעיא פרפרת דלא פטרה להו פת אלא אפילו מעשה קדרה נמי לא פטרה או דילמא אסיפא פליגי דקתני[13] ברך על הפרפרת לא פטר את הפת פת הוא דלא פטר אבל מעשה קדרה פטר ואתו ב"ש למימר ואפי' מעשה קדרה נמי לא פטר תיקו: היו יושבין כל אחד ואחד כו': הסבו אין לא הסבו לא ורמינהו עשרה שהיו הולכים בדרך אע"פ שכולם אוכלים מככר אחד כל אחד ואחד מברך לעצמו ישבו לאכול אע"פ שכל אחד ואחד אוכל מככרו אחד מברך לכולם קתני ישבו אע"פ שלא הסבו אמר רב נחמן בר יצחק כגון דאמרי ניזיל וניכול לחמא בדוך פלן כי נח נפשיה דרב אזלו תלמידיו בתריה כי הדרי אמרי ניזיל וניכול לחמא אנהר דנק בתר דכרכי יתבי וקא מיבעיא להו הסבו דוקא תנן אבל ישבו לא או דילמא כיון דאמרי ניזיל וניכול ריפתא בדוכתא פלניתא כי הסבו דמי לא הוה בידייהו קם רב אדא בר אהבה



שולי הגליון


  1. בכי"מ נוסף כאן במשנה הביאו לפניהם שמן והדס ב"ש אומרים מברך על השמן ואח"כ מברך על ההדס וב"ה אומרים מברך על ההדס ואח"כ מברך על השמן אמר ר"ג אני אכריע שמן זכינו לריחו וזכינו לסיכתו והדס זכינו לריחו לסיכתו לא זכינו. ונר' שבט"ס בא הנה במשנה דכל הראשונים הביאהו לקמן מ"ג ב' ועוד אי משנה היא הו"ל לאתנויה בפרקא דלקמן באלו דברים שבין ב"ש וב"ה בסעודה (דק"ס).
  2. בכי"מ אמר רב מרי (דק"ס).
  3. בכי"מ רבה ["בר מרי"] איקלע לבי אביי ביו"ט בריך אכסא קמא ותו לא בריך. וכ"ה לבי אביי באו"ז הל' סעודה סי' קנ"ו. ביו"ט כו' אכסא כו' וגירסא דחוקה היא דאי ביו"ט מה היה צריך לומר יישר וכן אמר ריב"ל מתניתין היא ולכה"פ מוקמינן לה ביו"ט. וכ"ה בריך (ולא חזייה דבריך) בבה"ג וכ"ה באו"ז שם והביא שם פי' ר"ח דרבה בר מרי הוא דבריך וא"ל אביי יישר וכן הובאו דברי ר"ח אלו בערוך ערך ברך כידוע שסתם דברי הערוך מפי' ר"ח הם. ולפ"ז צ"ל דהר"ח נמי הוה גריס לעיל כבהכ"י אתמר נמי אמר רב מרי אריב"ל דאי כגי' הדפוס רבה בר מרי הוא עצמו בעל השמועה משמיה דריב"ל. ובכ"י פ' רבה בר מרימר איקלע לבי רבה בחול חזייה דבריך על היין שלפני המזון ועל היין שלאחר המזון (דק"ס).
  4. בכי"מ נוסף יישר, וגירסא מוטעת היא ולהוציא משבוש זה כתב רש"י וכן אריב"ל לעשות (דק"ס).
  5. בכי"מ נוסף איכא דאמרי ומתני' דקתני ברך על היין שלפני המזון פטר את היין של אחר המזון במרי מוקים לה א"ל נמלך אנא, וגי' ישרה היא דכבר הקשה הרא"ש בתוספותיו דלמה לא פריך ליה ממתני' דקתני דפטר וכן הקשה הצל"ח. ומצאתי הגי' גם בבה"ג (דק"ס).
  6. בכי"מ דזה לשרות וזה לשתות, וכ"ה נכון וכ"ה ברא"ש בפסקיו ובתוספותיו ובפסקי רי"ד (דק"ס).
  7. בד' שונצינו ווינציא ר"פ הגי' רבה וט"ס הוא מדאקדמיה לכולהו אמוראי קמאי דאיירו הכא ועוד מ"ט לא אקשי רבא גם לרבה ומצאתי אח"כ במהרש"ל שהוא הגיה רב. ובכ"י פ' הגי' רב פפא וגם זה ט"ס (דק"ס).
  8. בכי"מ נוסף ושמואל אמר אינו פוטר, וכ"ה גי' התו' ותו' ר"י שכתבו ואע"ג דקיי"ל רב ושמואל הלכה כו' וכ"ה מפורש בחי' הרשב"א (דק"ס).
  9. בכי"מ ליתא, ואלמלא שהגי' בטלה נגד גירסת כל הראשונים הוה אמינא דגי' מכונת היא דתלמידי דרב כרבם ס"ל וכבר נדחקו בזה הראשונים (דק"ס).
  10. בכי"מ ליתא וכן ליתא בב"נ ובכ"י פ' ובאו"ז הל' סעודה סי' קנ"ט וכן הלשון יפה (דק"ס).
  11. בכי"מ נוסף ארישא פליגי, וכ"ה בכ"י פ' וכ"ה בד' שונצינו ווינציא ונשמט בד' בסילאה וממנו בכל הדפוסים בטעות וכ"ה באו"ז סי' קכ"ט (דק"ס).
  12. בב"נ ובכ"י פ' וכ"ש מעשה קדרה דמין פת הוא ועי' בתו' לעיל במשנה ד"ה ברך (דק"ס).
  13. בב"נ ובכ"י פ' דקאמר ת"ק ברך וכמו שהוא בבבא דרישא (דק"ס).
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף