בבלי/ברכות/מד/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד בבלי

מעבר לעמוד אחר במסכת זו
ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד.

צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
הבבלי כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
שיטה מקובצת

חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
מהרש"ל
פני יהושע
שער הלקוטות מהג"מ ישכר בער
רש"ש
בית נתן


מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


בבלי TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png מד TriangleArrow-Left.png א

מתני' הביאו לפניו מליח [1]תחלה[2] ופת עמו מברך על המליח ופוטר את הפת שהפת טפלה לו זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה:
גמ' ומי איכא מידי דהוי מליח עיקר ופת טפלה אמר רב אחא בריה דרב עוירא אמר רב אשי[3] באוכלי פירות גנוסר שנו אמר רבה בר בר חנה כי הוה אזלינן בתריה דרבי יוחנן למיכל פירות גנוסר כי הוינן בי מאה מנקטינן ליה לכל חד וחד עשרה עשרה וכי הוינן בי עשרה מנקטינן ליה כל חד וחד[4] מאה מאה וכל מאה מינייהו הוה מחזיק להו צנא בר תלתא סאוי ואכיל להו ומשתבע דלא טעים זיונא זיונא ס"ד אלא אימא מזונא רבי אבהו אכיל עד דהוה שריק ליה דודבא[5] מאפותיה ורב אמי ורב אסי הוו אכלי עד דנתור מזייהו רשב"ל הוה אכיל עד דמריד ואמר להו רבי יוחנן לדבי נשיאה והוה משדר ליה רבי יהודה נשיאה באלושי אבתריה ומייתי ליה לביתיה כי אתא רב דימי אמר עיר אחת היתה לו לינאי המלך בהר המלך שהיו מוציאים ממנה ששים רבוא ספלי טרית לקוצצי תאנים מע"ש לע"ש כי אתא רבין אמר אילן אחד היה לו לינאי המלך בהר המלך שהיו מורידים ממנו ארבעים סאה גוזלות משלש בריכות בחדש כי אתא ר' יצחק אמר[6] עיר אחת היתה בארץ ישראל וגופנית[7] שמה שהיו בה שמנים זוגות אחים כהנים נשואים לשמנים זוגות אחיות כהנות ובדקו רבנן מסורא ועד נהרדעא ולא אשכחו בר מבנתיה דרב חסדא דהוו נסיבן לרמי בר חמא ולמר עוקבא בר חמא ואע"ג דאינהי הוו כהנתא אינהו לא הוו כהני אמר רב כל סעודה שאין בה מלח[8] אינה סעודה אמר רבי[9] חייא בר אבא א"ר יוחנן כל סעודה שאין בה שריף אינה סעודה:
מתני' אכל ענבים ותאנים ורמונים[10] מברך אחריהם שלש ברכות דברי רבן גמליאל וחכ"א ברכה אחת (מעין שלש) ר"ע אומר אפי' אכל שלק והוא מזונו מברך עליו ג' ברכות השותה מים לצמאו מברך שהכל נהיה בדברו ר' טרפון אומר בורא נפשות רבות וחסרונן:
גמ' מ"ט דר"ג דכתיב ארץ חטה ושעורה וגו' וכתיב ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם וגו'[11] וכתיב ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך ורבנן ארץ הפסיק הענין ור"ג נמי ארץ הפסיק הענין ההוא מבעי ליה למעוטי הכוסס את החטה א"ר[12] יעקב בר אידי א"ר חנינא כל שהוא מחמשת המינין בתחלה מברך עליו במ"מ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש אמר רבה בר מרי אריב"ל כל שהוא משבעת המינין[13] בתחלה מברך בורא פרי העץ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש א"ל אביי לרב דימי מאי ניהו ברכה אחת מעין שלש [14]א"ל אפירי דעץ על העץ ועל פרי העץ[15] ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת לאבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה רחם ה' אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל מקדשך ועל מזבחך ותבנה ירושלים עיר קדשך במהרה בימינו והעלנו לתוכה ושמחנו בה[16] כי אתה טוב ומטיב לכל דחמשת המינין על המחיה ועל הכלכלה ועל תנובת השדה כו' וחותם על הארץ ועל המחיה[17] מיחתם[18] במאי חתים כי אתא[19] רב דימי אמר רב חתים בר"ח ברוך מקדש ישראל וראשי חדשים הכא מאי רב חסדא אמר על הארץ ועל פירותיה ור' יוחנן אמר על הארץ ועל הפירות א"ר עמרם ולא פליגי הא לן והא להו מתקיף לה ר"נ בר יצחק אינהו אכלי ואנן מברכין אלא איפוך רב חסדא אמר על הארץ ועל הפירות ר' יוחנן אמר על הארץ ועל פירותיה



שולי הגליון


  1. מליח בתחלה (הגהות הב"ח).
  2. בכי"מ ליתא, וכן ליתא בירושלמי וברא"ש ובפסקי רי"ד ועי' בתויו"ט שעמד ע"ז וברי"ף איתא אבל הרא"ה לא העתיקו (דק"ס).
  3. בכי"מ אמר רב אחא בר רב עולא א"ר רב אסי, וכ"ה בר רב עולא ברי"ף והרא"ה העתיק א"ר אחא בריה דרב אדא א"ר יוסי [וצ"ל אסי]. וברא"ש ד' ווינציא רב אחא בר עירי. וכ"ה רב אסי בב"נ ובכ"י פ' ובאו"ז הל' סעודה סי' קס"א וכ"ה גי' היוחסין בערך ר"א בר עוירא והסה"ד כתב שלא מצאו שיאמר בשם רב אסי. והוא הנכון דבין לגי' הדפוס ובין לגי' הכ"י אי אפשר לגרוס רב אשי דהוה מאוחר להו טובא דמצינו בנדה כ"ז א' א"ל רב יוסף לרב אחא בריה דרב עוירא ובשבת נ"ד ב' יתיב רב אחא בר עולא קמיה דרב חסדא (דק"ס).
  4. "לכל חד וחד" "כל חד וחד" בכי"מ ליתא, וכן ליתא בד' שונצינו ווינציא בסילאה וקראקא והמהרש"ל הוא שהגיהו ע"פ הגמ' בעירובין ל' א' אבל גם שם הוא מיותר וכן ליתא בכ"י פ' ובאו"ז שם (דק"ס).
  5. בכי"מ עד דשריא דורבא, ודורבא נר' שהוא ט"ס (דק"ס).
  6. בכי"מ אמר ר' יצחק, ונר' שגי' הדפוס הוא הנכון דהני שלשה מימרות הביאם הגמ' כאן משום דשלשה נחותאי אמרוהו כי אתא רב דימי כי אתא רבין כי אתא ר' יצחק ומצינו בר' יצחק שהיה מהני דנחתי מא"י לבבל גם בשבועות ל"ו א' וכולם מר' יוחנן שמעום וכן אמרו בירושלמי סוף מס' תענית א"ר יוחנן שמונים זוגים אחים כהנים נשאו לשמנים כו' בהדא גופנא (וע"ש) דאם כגי' הכ"י דמימרא דר' יצחק בעלמא הוא ולא הביאו הגמ' כאן רק משום דומיא דעיר אחת ואילן אחד היה לו להגמ' להביא גם שאר המאמרים שאמרו שם בירושלמי שמונים חנויות של אורגי פלגם היו במגדל צבעייא שמונים חניות של מוכרי טהרות כו'. ונ"ל דהאי ר' יצחק הוא רב יצחק בר יוסף או שהיה כתוב ר"י בר יוסף ונשמט בשגגת הסופרים (ואל תשגיח בהא שכתוב רבי יצחק כמ"ש לעיל ד' ו' א') ומצאנוהו הרבה פעמים בש"ס כי אתא ר' יצחק בר יוסף ובע"ז ע"ג א' מצינו במקום אחד כי אתא רב דימי ורבין ור' יצחק בר יוסף (דק"ס).
  7. בכי"מ ופ' וב"נ וגופנין. ובד' שונצינו ווינציא ר"פ כתוב וגופני' בקו על הי' ובד' יושטיניאן פשטוה בטעות וגופנית (דק"ס).
  8. בכי"מ מליח, וכ"ה בערוך ערך מלח וגי' ישרה היא דמשום הכי מייתי לה הכא אמתני' דהביאו לפניו מליח (דק"ס).
  9. בכי"מ ור' חייא בר אבא, וכ"ה בד' שונצינו ווינציא ר"פ ואולי הגיהו אח"כ בד' יושטיניאן דלגי' הדפוס משמע דפליגי אהדדי אבל אינו מוכרח ומצוי הוא הרבה באגדה כגון לעיל ו' ב' ר' אבהו אמר כאלו הקריב תודה רנב"י אמר כאלו בנה כו' וכהנה רבות ולכל היותר היה להם למחוק רק הוי"ו ולגרוס רחב"א אמר. ובכ"י פ' א"ר יהודה כל סעודה שאין בה מלח אינה סעודה וא"ר חייא בר אבא כל סעודה כו' (דק"ס).
  10. בכי"מ אכל תאנים וענבים ורימונים, וכ"ה בכ"י פ' וכ"ה במשניות ועי' תויו"ט ובירושלמי וברי"ף וברא"ש (דק"ס).
  11. וכתיב ארץ כו' לחם וגו' בכי"מ ליתא, וכן ליתא בילקוט פ' עקב רמז תת"נ וכן לא העתיקו הרא"ה שהביא כל לשון הגמ' ובאמת אין לו צורך כלל לאותו פסוק (דק"ס).
  12. בכי"מ ליה לכוסס את החטה דא"ר יעקב בר אידי, ואע"ג דלגי' הכ"י דגריס כל שהוא מחמשת המינין ובשלו כו' יכולים לקיים גם הגי' דאמר דמביא ראיה דאינו מברך מעין שלש אלא בבשלו מ"מ נר' דט"ס הוא דאם רצה להביא ראיה דבכוסס בפה"א היה לו להביא ברייתא דלעיל ל"ז א' הכוסס את החטה כו' (דק"ס).
  13. בכי"מ מחמשת המינין ובשלו בתחלה כו' מעין שלש טחנו אפאו ובשלו בתחלה מברך עליו המוציא ולבסוף שלש ברכות שלימות וכל שהוא משבעת המינין והוא מין אילן. וכל שהוא, ומרהיטת הלשון של האו"ז סי' קפ"א נר' קצת שכן היה גירסתו. והוא מין אילן, והיא גי' ישרה עד מאוד דחטה ושעורה נמי בכלל שבעת המינין הם ועי' רש"י. ובב"נ הגי' אמר רב מרי אמר ריב"ל כו' בתחלה מברך עליו כל שהוא ראוי לו ולבסוף כו' וגם זה נוסחה ישרה וכ"ה בבה"ג (דק"ס).
  14. מאי ניהו ברכה א' מעין ג'. נ"ב א"ל דחמשת מינים על המחיה ועל הכלכלה כו' עד טוב ומטיב לכל וחותם על הארץ ועל המחיה אפירי דעץ על העץ ועל פרי העץ. דחמרא על הגפן ועל פרי הגפן. מיחתם במאי חתים רב חסדא אמר כו'. כן הוא גי' רי"ף ורא"ש ולגי' שלנו צ"ע למה לא פשט מה' מינים (הגהות הגר"א).
    בכי"מ א"ל על חמשת המינין הוא אומר על המחיה ועל הכלכלה ועל שבעת המינין הוא אומר על העץ ועל פרי העץ, והוא הסדר הנכון דפתח בעל המחיה דקדים בקרא לעל העץ וכן סדרו בשאילתות שם ובבה"ג וברי"ף וברא"ש וברוב הראשונים וכן היה גי' רש"י ובזה אנו מבינים מ"ש אפירי דעץ כו' ועל ארץ חמדה טובה ורחבה אתרוייהו קאי (דק"ס).
  15. בגליון כי"מ ועל השדה ועל תנובת השדה, וכ"ה בנוסח התו' בד' שונצינו ווינציא בסילאה וקראקא ומחקו מהרש"ל וכתב שלא מצא כן בשום נוסח (דק"ס).
  16. בכי"מ נוסף ונאכל מפריה ונשבע מטובה ונברך עליה בקדושה ובטהרה, וכ"ה בבה"ג וברי"ף ועי' בטור סי' ר"ח מ"ש ע"ז (דק"ס).
  17. בכי"מ דחמשת המינין כו' ועל המחיה ליתא. וכן ליתא "וחותם על הארץ" בפסקי רי"ד ובזה אנו מבינים מה דאמר מיחתם במאי חתים (דק"ס).
  18. בכל הדפוסים הישנים הגי' אפירי במאי חתים וכ"ה בס' הסדרים וברא"ה ובשבולי הלקט ולפי גי' הדפוס נוסחא ישרה היא (אע"ג דגם לפי גי' זו יוקשה אמאי לא פשיט לה מחמשת המינין מ"מ הנוסחא בעצמה יש לה הבנה דפריך אפירי מאי חותמין) שוב מצאתי במהרש"ל שכתב אפירי במאי חתים ס"א מיחתם במאי כו' והייננו דס"א לא הוו גרסי בגמ' וחותם על הארץ כו' ובאו המדפיסים האחרונים והשמיטו את הנוסחא הישרה וקבעו במקומה נוסחת הס"א וגרמו קושי הבנה. ועי' בת' ר"י דטראני שהעתיקו בהב"נ (דק"ס).
  19. (כי אתא רב דימי א"ר חתים בר"ח ברוך מקדש ישראל ור"ח הכא מאי). תיבות אלו מוקפות (הגהות הגר"א).
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף