בבלי/ברכות/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
אין תקציר עריכה |
(מרינת אהרן המעודכן) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
'''[[משנה/ברכות/א#א|מאימתי]]'''<ref>הערוך {{ממ|[[ספר הערוך/מתי|ערך מתי]]}} גרס '''ממתי''', עי' [[מלאכת שלמה/ברכות/א#א|מלאכת שלמה]].</ref> קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה{{הערה|ובכל הדפוסים הישנים הגי' בגמ' וברש"י '''האשמורת''' וכ"ה במשנה שבירושלמי וכ"ה נכון כמו שהוא במקרא בשופטים סי' ז' וכ"ה במשניות ד' נאפולי {{ממ|דק"ס}}. וע"ע ב[[מלאכת שלמה/ברכות/א#א|מלאכת שלמה]].}} הראשונה דברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים עד חצות. רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו{{הערה|בכי"מ '''שבאו''', וכ"ה במשנה שבפי' הרמב"ם ובמשניות ד' נאפולי משנת רנ"ב ושם הגי' כגי' הגמ' בערבין ועי' [[שו"ת רמ"ע מפאנו/א|ת' רמ"ע סי' א]] {{ממ|דק"ס}}.}} בניו מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע אמר להם אם לא עלה עמוד השחר חייבין{{הערה|בכ"י פאריז '''מותרים''' וט"ס ועי' רש"י לקמן ט' א' ד"ה כוותי {{ממ|דק"ס}}. | '''[[משנה/ברכות/א#א|מאימתי]]'''<ref>הערוך {{ממ|[[ספר הערוך/מתי|ערך מתי]]}} גרס '''ממתי''', עי' [[מלאכת שלמה/ברכות/א#א|מלאכת שלמה]].</ref> קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה{{הערה|ובכל הדפוסים הישנים הגי' בגמ' וברש"י '''האשמורת''' וכ"ה במשנה שבירושלמי וכ"ה נכון כמו שהוא במקרא בשופטים סי' ז' וכ"ה במשניות ד' נאפולי {{ממ|דק"ס}}. וע"ע ב[[מלאכת שלמה/ברכות/א#א|מלאכת שלמה]].}} הראשונה דברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים עד חצות. רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו{{הערה|בכי"מ '''שבאו''', וכ"ה במשנה שבפי' הרמב"ם ובמשניות ד' נאפולי משנת רנ"ב ושם הגי' כגי' הגמ' בערבין ועי' [[שו"ת רמ"ע מפאנו/א|ת' רמ"ע סי' א]] {{ממ|דק"ס}}.}} בניו מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע אמר להם אם לא עלה עמוד השחר חייבין{{הערה|בכ"י פאריז '''מותרים''' וט"ס ועי' רש"י לקמן ט' א' ד"ה כוותי {{ממ|דק"ס}}. {{ש}}ברש"י לקמן ט ע"א כתב: "כוותי סבירא להו - וחייבין אתם לקרות גרסינן, ולא גרסינן מותרים, דאפילו שלא בזמנו תנן {{ממ|לקמן ט ע"ב}}: הקורא מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם הקורא בתורה". וחזינן שבספרים שקודם רש"י הנוסח הרווח {{ממ|ואולי אף היחידי}} היה במשנה "מותרין אתם לקרות" {{ממ|ובבבלי לקמן ט ע"א אין ברוב עדי הנוסח כלל תיבות אלו אלא בדפוסים ובהגהה שבכתב יד מינכן בלבד}}. {{ש}}ובצאתי חפש'י מצאתי שכן הוא בכל הספרים הישנים מכל העולם, שכן הוא במשניות כת"י פרמה וקאופמן וכחמש קטעי גניזה של משנה שבמשניות וכתי"ק של הרמב"ם {{ממ|וכן בשאר רוב כתבי היד של המשנה עם פירוש הרמב"ם מלבד מעטים מאוחרים}}, וכן הוא בבבלי בכל הכת"י שאינם אשכנזיים {{ממ|כת"י פריס 671 הביזנטי; כת"י אוקספורד 366 לפני התיקון; קטע גניזה מזרחי}} וכן הנוסח בבעל המאור ע"ש, וכן הוא במאירי וביאר נוסח זה בהרחבה ע"ש {{ממ|ורק בהמשך כתב המאירי: "יש גורסים חייבים" וכנראה כוונתו לרש"י}} וכן כתב המלאכ"ש: "ס"א מותרין אתם לקרות וכתב החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל לפי גרסא זו הא קמ"ל דלא הויא ברכה לבטלה אלא מותרין אתם לברך לפניה ולאחריה דו"ק ע"כ". וכן הוא בפסקי רי"ד, וכן הוא בפסיקה שבירושלמי כתב יד וטיקן האשכנזי {{ממ|ושם "מותר" בט"ס}}. ולא מצאתי שום תיעוד לנוסח חייבין אלא בעדי הנוסח של הבבלי האשכנזיים {{ממ|כגון כתב יד מינכן ודפוס שונצינו}} שנמשכו אחר הגהתו של רש"י הקדוש, וכן הוא גם בפיסקה שבכתב יד ליידן של הירושלמי {{ממ|ומשם לירושלמי ונציא וסיריליו}}, ובמשנה כת"י קיימברידג', ומסתמא כל אלו בהשפעת הגהת רש"י, נמצא שאין לנוסח זה שום מקור ברור, וככל הנראה אינו אלא הגהה של רש"י מסברא {{ממ|רינת אהרן}}.}} אתם לקרות ולא זו בלבד אמרו אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואברים{{הערה|עי' מילי דמרדכי סי' פד יג שקיים גי' חלבים '''ואמורים''', עיי"ש באריכות ובתוס' חכמי אנגליה בהע'. ובכ"י פאריז ואברים '''ליום אחד''', וט"ס {{ממ|דק"ס}}.}} מצותן עד שיעלה עמוד השחר וכל הנאכלים ליום אחד מצותן{{הערה|[בדפו"י '''מצותו'''] וכ"ה "מצותן" במשניות ובמשנה שבירושלמי וכבר הוגה כן במקצת דפוסים החדשים {{ממ|דק"ס}}.}} עד שיעלה עמוד השחר א"כ למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק אדם{{הערה|בכי"מ '''אלא''' ["כדי"] להרחיק '''את האדם''' מן העבירה, וכ"ה "את האדם" במשניות {{ממ|אבל בד' נאפולי הגי' כבגמ'}} ובירושלמי וברא"ש וכ"ה לשון הגמ' לקמן ד' ב' {{ממ|דק"ס}}.}} מן העבירה: {{ש}}'''גמ'''' תנא היכא קאי דקתני מאימתי ותו מאי שנא {{הערה|דתני '''דערבי' '''ברישא {{ממ|[[הגהות הב"ח/{{כאן}}|הגהות הב"ח]]}}.}}דתני בערבית ברישא לתני דשחרית ברישא תנא אקרא קאי דכתיב [[תנ"ך/דברים/ו#ז|בשכבך ובקומך]] והכי קתני זמן קריאת שמע דשכיבה{{הערה|ובד' שונצינו משנת גמר"א הגי' ק"ש '''בערבין''' אימת ונוסח שלנו עדיף {{ממ|דק"ס}}.}} אימת משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואי בעית אימא יליף מברייתו של עולם דכתיב [[תנ"ך/בראשית/א#ה|ויהי ערב ויהי בקר יום אחד]] אי הכי סיפא דקתני{{הערה|ל"ג אי הכי אלא ה"ג '''אלא הא דתנן''' בשחר {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}} ועי' תוס' {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#אי|ד"ה אי הכי]]}} ולגי' זו א"צ לפירושם.}} בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה לתני דערבית ברישא. תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית עד דקאי{{הערה|ב{{ממק|בית נתן}} '''ואיידי דקאי''' בשחרית. ובכי"מ ונוסח שבסידורים נוסח איטליא ונוסח רומניא {{ממ|הובא בספר רינת אהרן}} '''ואדקאי'''.}} בשחרית פריש מילי דשחרית והדר פריש מילי דערבית: אמר מר משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן{{הערה|בכי"מ '''מתני''''. משעה שהכהנים נכנסין לאכול '''בתרומתן''' [בדפו"י '''בתרומה''']. ו"מתני'" נכתב על הגרד ונראה שהיה כתוב א"מ ויען שהוא ציון המשנה אינו שייך לשון אמר מר אבל מפני זה אין למוחקו וכ"ה לקמן בע"ב ובשבת קנ"ג ב' ובנזיר ל"ב א' וע"ש ב[[רש"י/נזיר/לב/א|רש"י]] {{ממ|דק"ס}} שם כתב דהוא לשון ירושלמי. ובשבת ניחא כיון שכבר יש פיסקה לכן חזר הגמ' אמר מר על אותה פיסקה, וכאן משום שהיא פיסקה ראשונה בתלמוד נקט אמר מר {{ממ|ע"פ רינת אהרן}}. {{ש}}אגב זה יש לציין שבקטע גניזה אחד של הבבלי {{ממ|מנוקד עם טעמים. קמברידג' LG MISC.36}} לא מופיע מונח של פתיחה, אלא מיד הוא מצטט מהמשנה {{ממ|"מידי דערבית משעה שהכהנים"}}. פורום אוצה"ח.}}. מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה משעת צאת הכוכבים לתני משעת צאת הכוכבים. מלתא אגב אורחיה קמשמע לן כהנים אימת קא אכלי בתרומה משעת צאת הכוכבים והא קמשמע לן דכפרה לא מעכבא{{הערה|כך הנוסח בדפוסים הראשונים, וכן בד"ה "והא" בתוספות {{ממ|כך גם בדפוס שונצינו}}. גם בכתב יד פירנצה {{ממ|אשכנזי שנת 1177}} הגירסה כך וכך גם הוגה בכ"י מינכן 95. אבל רוב כתבי היד גורסים אחרת: בכת"י מינכן 95 {{ממ|נוסח הפנים}} ואוקספורד 366: '''וקמ"ל''' {{ממ|ובאמת לשון 'והא' משמע שאלה, ואינו כן}}. פריס 671 {{ממ|ביזנטי}} וקטעי הגניזה: '''הכוכבים וכפרה'''. בקטע קמברידג' הנ"ל הנוסח הוא: מכדי כהני אימת אכלו בתרו' משעת יציאת הכוכבים כד תניא ובא השמש וטהר...}} כדתניא [[תנ"ך/ויקרא/כב#ז|ובא השמש וטהר]] ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה. וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש והאי וטהר{{הערה|בכי"מ ובא השמש '''וטהר''' ביאת '''שמשו הוא ומאי''' וטהר, וכ"ה בילקוט פ' אמור רמז תרל"ה ובחי' הרשב"א ובתוס' הרא"ש וכ"ה לשון הגמ' לקמן בע"ב {{ממ|דק"ס}} וכ"ה בכל כתה"י.}} טהר יומא | ||
<noinclude>{{שומר דף בבלי|דילמא}} | <noinclude>{{שומר דף בבלי|דילמא}} | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]]</noinclude> | [[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]]</noinclude> | ||
גרסה מ־19:41, 9 בנובמבר 2022
מאימתי[1] קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה[2] הראשונה דברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים עד חצות. רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו[3] בניו מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע אמר להם אם לא עלה עמוד השחר חייבין[4] אתם לקרות ולא זו בלבד אמרו אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואברים[5] מצותן עד שיעלה עמוד השחר וכל הנאכלים ליום אחד מצותן[6] עד שיעלה עמוד השחר א"כ למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק אדם[7] מן העבירה:
גמ' תנא היכא קאי דקתני מאימתי ותו מאי שנא [8]דתני בערבית ברישא לתני דשחרית ברישא תנא אקרא קאי דכתיב בשכבך ובקומך והכי קתני זמן קריאת שמע דשכיבה[9] אימת משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואי בעית אימא יליף מברייתו של עולם דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד אי הכי סיפא דקתני[10] בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה לתני דערבית ברישא. תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית עד דקאי[11] בשחרית פריש מילי דשחרית והדר פריש מילי דערבית: אמר מר משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן[12]. מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה משעת צאת הכוכבים לתני משעת צאת הכוכבים. מלתא אגב אורחיה קמשמע לן כהנים אימת קא אכלי בתרומה משעת צאת הכוכבים והא קמשמע לן דכפרה לא מעכבא[13] כדתניא ובא השמש וטהר ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה. וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש והאי וטהר[14] טהר יומא
- ↑ הערוך (ערך מתי) גרס ממתי, עי' מלאכת שלמה.
- ↑ ובכל הדפוסים הישנים הגי' בגמ' וברש"י האשמורת וכ"ה במשנה שבירושלמי וכ"ה נכון כמו שהוא במקרא בשופטים סי' ז' וכ"ה במשניות ד' נאפולי (דק"ס). וע"ע במלאכת שלמה.
- ↑ בכי"מ שבאו, וכ"ה במשנה שבפי' הרמב"ם ובמשניות ד' נאפולי משנת רנ"ב ושם הגי' כגי' הגמ' בערבין ועי' ת' רמ"ע סי' א (דק"ס).
- ↑ בכ"י פאריז מותרים וט"ס ועי' רש"י לקמן ט' א' ד"ה כוותי (דק"ס).
ברש"י לקמן ט ע"א כתב: "כוותי סבירא להו - וחייבין אתם לקרות גרסינן, ולא גרסינן מותרים, דאפילו שלא בזמנו תנן (לקמן ט ע"ב): הקורא מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם הקורא בתורה". וחזינן שבספרים שקודם רש"י הנוסח הרווח (ואולי אף היחידי) היה במשנה "מותרין אתם לקרות" (ובבבלי לקמן ט ע"א אין ברוב עדי הנוסח כלל תיבות אלו אלא בדפוסים ובהגהה שבכתב יד מינכן בלבד).
ובצאתי חפש'י מצאתי שכן הוא בכל הספרים הישנים מכל העולם, שכן הוא במשניות כת"י פרמה וקאופמן וכחמש קטעי גניזה של משנה שבמשניות וכתי"ק של הרמב"ם (וכן בשאר רוב כתבי היד של המשנה עם פירוש הרמב"ם מלבד מעטים מאוחרים), וכן הוא בבבלי בכל הכת"י שאינם אשכנזיים (כת"י פריס 671 הביזנטי; כת"י אוקספורד 366 לפני התיקון; קטע גניזה מזרחי) וכן הנוסח בבעל המאור ע"ש, וכן הוא במאירי וביאר נוסח זה בהרחבה ע"ש (ורק בהמשך כתב המאירי: "יש גורסים חייבים" וכנראה כוונתו לרש"י) וכן כתב המלאכ"ש: "ס"א מותרין אתם לקרות וכתב החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל לפי גרסא זו הא קמ"ל דלא הויא ברכה לבטלה אלא מותרין אתם לברך לפניה ולאחריה דו"ק ע"כ". וכן הוא בפסקי רי"ד, וכן הוא בפסיקה שבירושלמי כתב יד וטיקן האשכנזי (ושם "מותר" בט"ס). ולא מצאתי שום תיעוד לנוסח חייבין אלא בעדי הנוסח של הבבלי האשכנזיים (כגון כתב יד מינכן ודפוס שונצינו) שנמשכו אחר הגהתו של רש"י הקדוש, וכן הוא גם בפיסקה שבכתב יד ליידן של הירושלמי (ומשם לירושלמי ונציא וסיריליו), ובמשנה כת"י קיימברידג', ומסתמא כל אלו בהשפעת הגהת רש"י, נמצא שאין לנוסח זה שום מקור ברור, וככל הנראה אינו אלא הגהה של רש"י מסברא (רינת אהרן). - ↑ עי' מילי דמרדכי סי' פד יג שקיים גי' חלבים ואמורים, עיי"ש באריכות ובתוס' חכמי אנגליה בהע'. ובכ"י פאריז ואברים ליום אחד, וט"ס (דק"ס).
- ↑ [בדפו"י מצותו] וכ"ה "מצותן" במשניות ובמשנה שבירושלמי וכבר הוגה כן במקצת דפוסים החדשים (דק"ס).
- ↑ בכי"מ אלא ["כדי"] להרחיק את האדם מן העבירה, וכ"ה "את האדם" במשניות (אבל בד' נאפולי הגי' כבגמ') ובירושלמי וברא"ש וכ"ה לשון הגמ' לקמן ד' ב' (דק"ס).
- ↑ דתני דערבי' ברישא (הגהות הב"ח).
- ↑ ובד' שונצינו משנת גמר"א הגי' ק"ש בערבין אימת ונוסח שלנו עדיף (דק"ס).
- ↑ ל"ג אי הכי אלא ה"ג אלא הא דתנן בשחר (בית נתן) ועי' תוס' (ד"ה אי הכי) ולגי' זו א"צ לפירושם.
- ↑ בבית נתן ואיידי דקאי בשחרית. ובכי"מ ונוסח שבסידורים נוסח איטליא ונוסח רומניא (הובא בספר רינת אהרן) ואדקאי.
- ↑ בכי"מ מתני'. משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן [בדפו"י בתרומה]. ו"מתני'" נכתב על הגרד ונראה שהיה כתוב א"מ ויען שהוא ציון המשנה אינו שייך לשון אמר מר אבל מפני זה אין למוחקו וכ"ה לקמן בע"ב ובשבת קנ"ג ב' ובנזיר ל"ב א' וע"ש ברש"י (דק"ס) שם כתב דהוא לשון ירושלמי. ובשבת ניחא כיון שכבר יש פיסקה לכן חזר הגמ' אמר מר על אותה פיסקה, וכאן משום שהיא פיסקה ראשונה בתלמוד נקט אמר מר (ע"פ רינת אהרן).
אגב זה יש לציין שבקטע גניזה אחד של הבבלי (מנוקד עם טעמים. קמברידג' LG MISC.36) לא מופיע מונח של פתיחה, אלא מיד הוא מצטט מהמשנה ("מידי דערבית משעה שהכהנים"). פורום אוצה"ח. - ↑ כך הנוסח בדפוסים הראשונים, וכן בד"ה "והא" בתוספות (כך גם בדפוס שונצינו). גם בכתב יד פירנצה (אשכנזי שנת 1177) הגירסה כך וכך גם הוגה בכ"י מינכן 95. אבל רוב כתבי היד גורסים אחרת: בכת"י מינכן 95 (נוסח הפנים) ואוקספורד 366: וקמ"ל (ובאמת לשון 'והא' משמע שאלה, ואינו כן). פריס 671 (ביזנטי) וקטעי הגניזה: הכוכבים וכפרה. בקטע קמברידג' הנ"ל הנוסח הוא: מכדי כהני אימת אכלו בתרו' משעת יציאת הכוכבים כד תניא ובא השמש וטהר...
- ↑ בכי"מ ובא השמש וטהר ביאת שמשו הוא ומאי וטהר, וכ"ה בילקוט פ' אמור רמז תרל"ה ובחי' הרשב"א ובתוס' הרא"ש וכ"ה לשון הגמ' לקמן בע"ב (דק"ס) וכ"ה בכל כתה"י.