עצמות יוסף/קידושין
עצמות יוסף
והוא ביאור כללים מחודשים שהתורה נדרשת בהם נלמדים מן המסכתא אשר היא עצם מעצמי:
גם בא הביאור בעיון ובפלפול נמרץ במסכת קידושין מתחילתה עד סופה. עיון בדברי הגמרא ורש"י והתוספות והרי"ף והרמב"ם והרא"ש ובנו ה[רב] בעל הטורים ושאר הפוסקים המדברים בדיני הקידושין ואחר העיון והפלפול.
אסיק ההלכה אליבא דהלכתא חברתיו וגם יסדתיו אני הצעיר יוסף בן לא"א הישיש ונבון כה"ר יצחק ן' עזרא נ"ע:
גם להועיל לתלמידים בכללי קל וחומר ודיו ושאר המדות:
אעמיק בעיון בסוגיית פרה ורחל בפ' כל הבשר ובסוף פרק כיצד הרגל בדקדוק נכון היטב הדק:
[נדפס שנית ושלישית וכו'] לגודל יוקר יקרת הדרת הספר אשר כל הון לא ימצאהו לו כופר כי נתלה המסובב מן הסיבה הוא הרב המחבר ע"ה אשר בהויית אביי ורבא נחית לעומקא דהלכא כבתהום רבה ובסוגיות דרב אשי ורבינא פומיה ממלל רברבן בפלפולא חריפא חריפי סכינא מכלכל דבריו בהשכל ובדעת מיושבת דלה דולה טיפין ממימי ים התלמוד שואבת ובטיב ענייני גיטין וקידושין עסק בעיון ובפלפול רב והרבה להעלות כמה חידושין גם היתה לאל ידו וקולמסו לא יעף וגרונו לא מנע מלקרא בחיל ולהראות חריפותו בסוגיית פרה ורחל והסוגיא בסוף פ' כיצד הרגל חתר ורגל בה התשוטט במחשבתו כמחפיר ומרגל סקל המסילה הרים המכשלה הישיר הידורים כתש ונתץ הצרורים היטיב הדק להציל את המעין מנזק שלם וחצי. כי לא יחטיא אם שקולע אל השערה בחצי גם הפריז המדות וביותר מדיו וכללי ק"ו וגזירה שוה והצד השוה שבהן בכולן יתן לאיש חליפות סברות ברות ברורות בראיות מבוררות בצרור השכל צרורות בצרי ומור מקטרות ונפישי מילין מחריפותא בדברי הגמרא יותר מאופיא דנהרא:
מהדורות דפוס[עריכה]
תוכן העניינים[עריכה]
פרק ראשון – האשה נקנית[עריכה]
ב. ♦ ב: ♦ ג. ♦ ג: ♦ ד. ♦ ד: ♦ ה. ♦ ה: ♦ ו. ♦ ו: ♦ ז. ♦ ז: ♦ ח. ♦ ח: ♦ ט. ♦ ט: ♦ י. ♦ י: ♦ יא. ♦ יא: ♦ יב. ♦ יב: ♦ יג. ♦ יג: ♦ יד. ♦ יד: ♦ טו. ♦ טו: ♦ טז. ♦ טז: ♦ יז. ♦ יז: ♦ יח. ♦ יח: ♦ יט. ♦ יט: ♦ כ. ♦ כ: ♦ כא. ♦ כא: ♦ כב. ♦ כב: ♦ כג. ♦ כג: ♦ כד. ♦ כד: ♦ כה. ♦ כה: ♦ כו. ♦ כו: ♦ כז. ♦ כז: ♦ כח. ♦ כח: ♦ כט. ♦ כט: ♦ ל. ♦ ל: ♦ לא. ♦ לא: ♦ לב. ♦ לב: ♦ לג. ♦ לג: ♦ לד. ♦ לד: ♦ לה. ♦ לה: ♦ לו. ♦ לו: ♦ לז. ♦ לז: ♦ לח. ♦ לח: ♦ לט. ♦ לט: ♦ מ. ♦ מ: ♦ מא.
פרק שני – האיש מקדש[עריכה]
מא. ♦ מא: ♦ מב. ♦ מב: ♦ מג. ♦ מג: ♦ מד. ♦ מד: ♦ מה. ♦ מה: ♦ מו. ♦ מו: ♦ מז. ♦ מז: ♦ מח. ♦ מח: ♦ מט. ♦ מט: ♦ נ. ♦ נ: ♦ נא. ♦ נא: ♦ נב. ♦ נב: ♦ נג. ♦ נג: ♦ נד. ♦ נד: ♦ נה. ♦ נה: ♦ נו. ♦ נו: ♦ נז. ♦ נז: ♦ נח. ♦ נח:
פרק שלישי – האומר[עריכה]
נח: ♦ נט. ♦ נט: ♦ ס. ♦ ס. ♦ ס: ♦ סא. ♦ סא: ♦ סב. ♦ סב: ♦ סג. ♦ סג: ♦ סד. ♦ סד: ♦ סה. ♦ סה: ♦ סו. ♦ סו: ♦ סז. ♦ סז: ♦ סח. ♦ סח: ♦ סט.
פרק רביעי – עשרה יוחסין[עריכה]
סט. ♦ סט: ♦ ע. ♦ ע: ♦ עא. ♦ עא: ♦ עב. ♦ עב: ♦ עג. ♦ עג: ♦ עד. ♦ עד: ♦ עה. ♦ עה: ♦ עו. ♦ עו: ♦ עז. ♦ עז: ♦ עח. ♦ עח: ♦ עט. ♦ עט: ♦ פ. ♦ פ: ♦ פא. ♦ פא: ♦ פב. ♦ פב:
סוגיות נוספות[עריכה]
- פרק קמא דחולין: דף כג:
- סוגיית פרה ורחל:
- חולין קיג. ♦ חולין קיג: ♦ חולין קיד. ♦ חולין קיד: ♦ חולין קטו. ♦ חולין קטו: ♦ חולין קטז.
- ביצה ז: (בענין דיו)
- בבא מציעא דף ד' (בענין מה הצד מגופיה פרכינן מעלמא לא פרכינן)
- סוף פרק כיצד הרגל: