עצמות יוסף/קידושין/כז/א
עצמות יוסף 
קידושין כז א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
איבעיא להו מי בעינן אגב או לא מדקאמר בהני ברייתות דלעיל אמרו לו אין לו תקנה שיקנם אלא ע"ג קרקע אין לדקדק דבעי' אגב שהרי לא אמרו אין לו תקנה שיקנם אלא בקרקע דאפשר לדחוק דאע"ג דנקטי לאו דוקא תדע לך שהרי בדברי המקנים לא הוזכר אגב כלל אלא דק' דאדרבא ממעשה דר"ג שאמר נתון לר' יהושע ולא הוזכר במלתיה לא אגב ולא קני יש להוכיח דלא בעי' לא אגב ולא קני דלשון נתון לרבי יהושע משמע דלא קאמר עוד דבור אחר. ודע שהרמב"ם מפ' דהיכא דהוו צבורין לא בעינן אגב וקני ולפ"ז מ"ש בגמ' קתני כל הני נראה דקאי אמימרא דרבי יצחק דהוא הכרח דס"ל דלא בעינן צבורין ומכח הך מימר' הני עובדי נמי בהכי איירי אע"ג דאפשר לאוקמינהו בצבורין כדדחי' לעיל ובס' ראש יוסף הארכתי עוד בהבנת העניינים יפה. ומטלטלין במתנה מהו וכו' ואע"ג דהמעשר לא הוי מתנה גמורה מ"מ כיון דיש להם לבעלים ליתנם למי שירצו והיינו טובת הנאה מקרי מתנה שדה לאו מטלטלין ואמר מהו וכו' ויל"ד תפשוט דהוצרך עוד לקבל שכר מרבי עקיבא דהא כיון דקבל שכר דר' יהושע יקנה אגב אותו קרקע מטלטלין לר"ע ומדהוצרך לקבל שכר ממנו שמעינן מטלטלי לא' והקרקע לא לא מהני. ונראה דהוצרך לקבל ממנו שכר כדי שלא יטרח עצמו להוציאו משם איברא דבפרקא קמא דמציעא פריך דניקנינהו ניהלי' בחליפין ולא משני כי היכי דלא לטרחי להו עשה כן וע"כ צריך לתרץ התם דה"ק דלקני בחליפין ויעשה לו הטבה שיעזוב החטים שם ולא יטריח והתם בגמרא פריך הכי כי היכי דלא לקבל ממנו שום שכר וק"ל:
תוס' ומקומו מושכר לו ושמא שכירות דאמר התם כשם שהקרקע וכו' דע כי קנין חליפין לא הוזכר במתניתין וכבר בא הטעם בדברי בעלי השיטות ועיין בהר"ן ז"ל וכיון דאיכא טעמא דמש"ה לא קתני מתני' גם הברייתא דקתני כשם שהקרקע נקנה וכו' אמתני' קאי ומתני' לא קתני חליפין ושיירו איברא דהברייתא היה ראוי שתפרש הקניינים אלא דק' דגם עיקר קנייני הקניינים לא תנא כלל ונראה דהתוספות דייקי מלישנא יתירא דסגי דליתני השכירות נקנה כקנין הקרקע ובפרט כסף ושטר וחזקה לומר דדוקא בהנך נקנה ולא עוד. אמר רבא ל"ש אלא שנתן דמי כולן פרש"י אלא שנתן דמי כל המטלטל' והקרקע קשה למה ליה להזכיר קרקע דהקרקע בקנין חזק' סגי בלא נתינת דמים ובסוף לשונו ז"ל כתב אבל לא נתן לו דמי כל המטלטלין ולא הזכיר קרקע כלל וכך הוא האמת לע"ד דאין צריך נתינ' דמי הקרקע והזכיר קרקע משום דסתמא דמלתא הכי הוא שנותן לו מיד דמי הקרקע קודם שיקנה אגבו המטל' ועוד צריך להתיישב בזה. תניא כוותיה דרבא יפה כח הכסף וכו' קשה אמאי לא קתני יפה כח כסף שפודין בו את הבן מה שאין כן בשטר וכמ"ש התוס' בריש פרקין ד"ה בפרוטה ואפשר דכיון דתני פדיון דהקדש דבמעשר לא חש להאריך. עוד יש לדקדק אמאי לא קתני יפה כח השטר והכסף שכן קונין באשה כי היכי דקתני בסמוך שהשטר מוציא באשה ונראה דמשום חידוש' נקט ע"ע דאינו נקנה בחזקה כמו שנקנה העבד כנעני כדכתיב והתנחלתם אותם וכו' לרשת אחוזה.
ואין לדקדק אמאי לא קתני יפה כח השטר מכח הכסף שהשטר קונה אפי' בפחות מש"פ דאי כתבו על איסורי הנאה כשר ונראה דהאי מעניינו והאי מעניינו ומציאות השטר הוא הכתיבה שבו ועיקר קנין הכסף הוא שיווי הממון ופחות מש"פ אינו ממון ולא שייך למתני יפה כח חזקה שקונה בנכסי הגר דהא כסף ושטר לא שייך בנכסי הגר כלל וק"ל.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |