עצמות יוסף/קידושין/עה/ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

עצמות יוסף קידושין עה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דף ע"ה ע"ב

תוספות ורבי ישמעאל סבר לה וכו' ושמא יש לומר אם הולד כשר א"כ הוא הולך אחר הנכרי וכו' פירוש אע"ג דבפרק האומר ס"ל לרבינא דהולד כשר וממזר לא הוי פסול מיהא איקרי מ"מ כונת התוספות היא למימר הכי דע"כ אי ס"ל הולד כשר כמו שהקשינו דהוי דלא כרבינא אם כן הולך אחר הכותי דהכי אמרינן לעיל דהוי ככותי ואם נתגייר כשר אך ק' אמאי קאמר בגמרא דס"ל דהולד ממזר נימא דפסול כרבינא ויש לחוש שמא ישא כותית שהיא כותי גמורה.

עוד איכא למידק בלישנא דתוספות ז"ל שכתבו ואיכא למיחש טפי וכו' ולשון טפי קשה להולמו דמשמע דאיכא חששא ביותר אבל התם חששא מיהא איכא וזה אינו דאי הולד הוי כשר ליכא למיחש כלל. ונר' שהתוס' אה"נ שהיו יכולין להשיב כן דאיירי בישראל פסול אלא כיון דהישראל

הוא פסול מחמת שהוא בן כותי אין לחוש כ"כ אם ישא כות' כמו הממזר דקרינן ליה ממזר בשביל צד הישראל והוא ישראל גמור ויש לחוש שלא ישא גיורת ולז"א התוספות דאיכא למיחש טפי וכו' לכך נראה לר"י לפרש וכו' לפי' ר"י יש לדקדק אמאי קאמר דקסבר כותי ועבד וכו' הולד ממזר לא יהא אלא כשר כיון דאיכא הך חששא שנתערבו בהם ישראל וישראלית אפשר דישראל גמור ישא כותית ונראה דנהי דמצא טעם לאיסור אבל מה שתירצו התוספות לעיל בסמוך באומרם א"נ דע"כ סבר ר' אלעזר הולד ממזר מדחשיב כותי במתני' בהדי ספקות דהיינו ספק ממזר להכי הוצרך לומר טעם כי היכי דנהוי ספק ממזר והוא דס"ל דנכרי ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר:

תוספות השתא ממזר הוי וכו' ונראה ליישב וכו' עדיין לישוב זה אכתי ק' דר' יוחנן אדר' יוחנן והיא הקושיא הראשונה שהתחילו התוספות בה ונר' דהתוספות תירצוה עם מה שאמרו לקמן והשתא לא ק' מר' יוחנן אר' יוחנן וכו' וקאי בין אמאי דכתבו בשם הר"ש מקוצי בין אמאי דכתבו בסמו' בשם הר"ש מטריוא"ש אלא שלפי שהה"ר שלמה בא לתת טעם אחר ליישוב הגמרא סמכוהו התוספות עם מה שסיימו לומר ונראה ליישב הכי וכו' והדברים פשוטים והאריך ללא צורך:

שלש מחלוקו' בדבר פי' הכי קים ליה בעלמא ור' יוחנן כך קבל דלרבי עקיבא גרי אמת הם דאל"כ נימא דר' עקיבא ג"כ גרי אריות ס"ל וכדסליק אדעתין מעיקרא:

וכהנים נטמעו בהם כהנים כשרים היו ק' אמאי לא קאמר לר"ע נמי דכהנים שנטמעו בהם היו פסולים ונראה דודאי אם היו כשרים לא הוו מקבלים כהנים ממזרים אך קשה אמאי קאמר לר"ע טעם אחר מפני מה אסרום ולא נתן הטעם שנתן לקמן לרבי אליעזר דממזר מאשת איש נתערבו בהם ונהי דלר"ע אפילו מחייבי לאוין הוי ממזר אבל מעשה שהיה כך הי' ונראה דלר"ע דס"ל גירי אמת הם ס"ל דהם מדקדקים במצות בעצם כך א"א שנתערבו בהם ממזרים דכיון דהם מדקדקים במצות ודאי שאינם מתחתנים בממזרים ולכך הוצרך לר"ע דכהנים שנתערבו בהם כהנים כשרים הוו דודאי פסולים לא היו מתערבים בהם דאי ר"ע ס"ל דאינם מדקדקים במצות כר' אליעזר היה לו לפרש ולהכי קאמר מפני שהיו מייבמים את הארוסות דהשתא אף ע"פ שהם מדקדקים במצות מ"מ טעו הכא בפשטיה דקרא דדרשי הכי. והא דהוצרך בגמ' לומר דר"ע לטעמיה וכו' ולא קאמר דטעמי' דר"ע היא משום מעלה עשו ביוחסים אע"ג דלא נהוי ממזר נראה דטעמא דמילתא הוי משום דמתני' קתני כותי בהדי ספקות דכהנים דהוי ספק ממזר וכמו שכתבו התוספות לעיל בד"ה ורבי ישמעאל וכו' תוספות שאין ממזר וכו' ולעיל כי פריך ומי ס"ל כר"ע והאמר ר' יוחנן וכו' ויל"ד דאי ר' ישמעאל ס"ל כרבי עקיבא דכותי ועבד הבא עב"י הולד ממזר א"כ הדרא קושיי' הגמרא לדוכתא השתא ממזר הוי ופסיל בביאתו מבעיא ונר' פשוט דתוספות אזלי הכא כפי התירוצים שכתבו לעיל אקושיא דר' יוחנן אר"י לדעת הר"ש מקוצי והה"ר שלמה מטריוא"ש דלא סבר כותיה דר"ע בשאר לאוין ודריש כי תהיין כי היכי דדרשי ביה רבנן וק"ל:

תוספות מצת כותי מותרת פי' וכו' דברי התוס' לכאור' נראה ללא צורך והנראה דהייתי מפ' דתרתי אשמועינן תנא דברייתא חדא דמצת כותי מותרת ואין בה משום פת כותי דהוי כאילו אוכל חזיר ועוד אשמועינן דאדם יוצא ידי חובתו בפסח ולא חיישינן לחימוץ ורישא דברייתא הוה מצי למינקט הדין בשאר פת דשאר ימות השנה אלא דמשום דסיפא איירי בפסח נקט חמץ ולפי פי' זה היתה קושיית התוספות עומדת במקומה מבלי תירוץ כלל לכך פי' מותרת לאכלה בפסח ואע"ג דמסיפא שמעינן לה איצטריכא רישא משום ר' אליעזר למימר דאפי' ברישא פליג וכ"ש דאין אדם יוצא ידי חובתו בפסח:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף