עצמות יוסף/קידושין/לה/א
|
|
עצמות יוסף
קידושין לה א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הניחא למ"ד שני כתובים וכו' בכאן הקשה מורי הרשד"ם זלה"ה למה חזר ואמר הניחא וכו' ובמחילת כבודו אינה צריכה לפנים דלעיל הקשה אזמן גרמא וכאן הקשה הניחא למצות שלא הזמן גרמא וזה פשוט וקשה לי דלכאורה נר' דבעה"ג הק' ב' קושיות סותרות זו את זו דמעיקרא הקשה למצות עשה שהזמן גרמא למ"ד ב' כתובים הבאים כאח' מלמדים מאי איכא למימר כנראה דכוונתו להקשות דבמצות עשה שהזמן גרמא יהיו הנשים חייבות וכאן הקשה למצות עשה שלא הזמן גרמא דלמ"ד ב' כתובים הבאים כאחד מלמדים דנילף מת"ת לפטור וזה תימה דאיך יתרץ לדעתו דבמצות עשה שהזמן גרמא יהיו חייבות ובשלא הזמן גרמא יהיו פטורות. ואפשר דהכי פריך שאין לך הכרח לדינך ללמדו לא במצות שהזמן גרמא ולא במצות שלא הזמן גרמא והיותר נראה דהשתא פריך הכי הניחא וכו' ונימא איפכא דבמצות עשה שהזמן גרמא יהיו חייבות ובשלא הזמן גרמא יהיו פטורות ואע"ג דלקמן אמרינן ודמצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות מכלל דשלא הזמן גרמא נשים חייבות היינו דוקא היכא דליכא שום קרא למימר איפכא דודאי הסברא הכי מחייבת כשאין שום דבר מבחוץ שיסתור זה תדע דהא בסמוך בגמרא פריך אלא למ"ד תפילין מצות עשה שלא הזמן גרמא מאי איכא למימר וכתב רש"י והתוס' בשמו דאדרבא איפכא הוה לן למימר דאיך יתכן דשלא הזמן גרמא נשים פטורו' ושהזמן גרמא נשים חייבות והיינו טעמא משום דאיכא למילף ממצה והקהל כיון דקיימים אליבא דמ"ד ב' כתובים הבאים כא' מלמדים וכיון שכן השתא נמי אליבא דמ"ד מלמדים קיימי ושפיר קפריך הניחא וכו' וממצה והקהל נילף חיובא למצות עשה שהזמן גרמא ומת"ת ופדיון הבן נילף פטורא וק"ל. אלא למ"ד תפילין מצות עשה שלא הזמן גרמא וכו' פרש"י איפכא איכא למילף דשלא הזמן גרמא נשים פטורות וכו'. וקשה דאם איתא דילפי' מתפילין לשלא הזמן גרמא לפטור' למה לי דכתב רחמנא קרא בפדיון הבן לפטור נשים לשתוק מיניה וממילא ידעינן פטורא דנשים מהקישא דתפילין דהוי מצות עשה שלא הזמן גרמא. ונראה דכיון דהשתא קיימים אליבא דמ"ד שני כתובים הבאים כאחד מלמדים אינו מעלה ומוריד קרא דפדיון הבן כלל דהא עכ"פ איכא למיפרך כדהוא מפריך מעיקר דנלמוד מת"ת ופדיון הבן כיון דסבירא ליה דמלמדים כ"ש דהשתא איכא הקישא לאפטורי נשים וכיון שכן ע"כ אית לנו למימר דהכי פריך נימא איפכא ולשתוק קרא מפדיון הבן דהא כיון דאיכא הקישא לפוטרן ממצות עשה שלא הזמן גרמא שוב אין צריך קרא דפדיון הבן כנ"ל. הניחא וכו' מאי איכא למימר פי' רש"י איפכא איכא למימר דשלא הזמן גרמא נשים פטורות ולקמן אליבא דר' יהודה כתב ז"ל מא"ל מהיכא תיתי למימר למצות עשה שהזמן גרמא. וי"ל למה שינה מלמטה למעלה דלעיל כתב דהקושיא היא למצות עשה שלא הזמן גרמא וכאן כתב שהקושיא לרבי יהודה הוא למצות עשה שהז"ג ונראה דע"כ
מאי דפריך בגמרא הניחא למ"ד היא קושיא מחודשת מההיא דלעיל דהקשה אלא למ"ד ב' כתובים הבאים כאחד מלמדים מא"ל וכו' ולכך פי' דהקושיא היא איפכא איכא למילף דשלא הזמן גרמא נשים פטורות מהקישא דתפילין דהוקשה כל התורה כולה לתפילין וכשתירץ לר' אליבא דר"מ דלא ס"ל ההוא הקישא לא שייך למיפרך לרב יהודה לגמור מהקישא דמצי לך לשנויי כדקמשני אליבא דר"מ דהקישא דכל התורה כולה לתפילין לא משמע ולכך פרש"י דכוונת הקושיא לר' יהודא מאי דהוה פריך מעיקרא אלא למ"ד דמלמדים מאי איכא למימר ופריך אמצות עשה שהזמן גרמא וה"ה לשלא הזמן גרמא דמצי למיפרך ג"כ דנגמור מת"ת ופדיון הבן א"נ דלשלא הזמן גרמא לא קשיא ולא מידי דאפשר לתרץ כדתירצו התוס' דהוו ג' כתובים דפריה ורביה וק"ל וליכא למימר דהוו ג' כתובים עם תפילין אליבא דר' יהודה דהא תפילין צריכי כי היכי דלא נקיש תפילין למזוזה ויהיו הנשים חייבות ולכך הוצרכו התוספות לומר דליכא אלא פריה ורביה בהדי ת"ת ופדיון הבן דהשתא אע"ג דת"ת צריכי כיון דפדיון הבן ופריה ורביה לא צריכי הוו ג' כתובים אבל אי הוו תרוייהו צריכי לא היו נחשבים אלא כב' כתובים הבאים כאחד ולא יותר. תוספו' אלא למ"ד וכו' והיינו טעמא וכו' נראה לי מדבריהם דזה הטעם אמרוהו על דברי רש"י ז"ל דעלה קאי והוצרכו לתת טעם לומר דיליף מראיה ולא ממצה והקהל משום דהוי כעין מיעוטא ודוקא משום דאית לן מלמד אחר. ועוד נ"ל בפי' התוספות עם שאדקדק במה שמקשים לקמן ז"ל וא"ת תינח זמן גרמא וכו' ומאי קושיא דהא שלא הזמן גרמא ילפינן ממורא דהא בגמ' לא הוה פריך אלא למ"ד מלמדים אבל למ"ד אין מלמדים כדקאי קאי ומה צריכי התוס' להאריך בזה בקושיות ותירוצים. והנראה נכון דהתוספו' הוקשה להו דמה ראה ר' יהודה דלא דרש ההיקש דכל התורה לתפילין ונגמור מינה דשלא הזמן גרמא נשים פטורות בשלמא לשהזמן גרמא ליכא שום קרא למגמר ואדרבא ניחא למילף מראיה כיון דממצה והקהל לא מצינן למגמר דהוי כעין מיעוטא אלא מהקישא נגמור ויהיו פטורות ממצות עשה שלא הזמן גרמא ותירצו דהוו ת"ת ופדיון הבן וכו' ומשום הכי ניחא טפי למגמר חיובא ממורא ולא דריש הקישא דכל התורה לתפילין ולפ"ז ניחא לי במה שכתבו התוס' דהוי כעין מעוטא לאו משני כתובים לחודיה כתבו כן אלא משום דאיכא דוכתא אחריתי למילף מינה. ועוד הוצרכו לכך כי היכי דלא נפרו' אמאי לא דריש היקש דכל התורה כולה לתפילין כנראה ואין ראיה מכאן לומר שהתוס' חולקים על רש"י בזה וכמה שכתב הרב מוהר"י ן' לב זלה"ה.
הקשה הרב מורי הרשד"ם בהך דקאמר בגמרא הוקשה כל
התורה כולה לתפילין וכו' דלשתוק קרא מהקהל לעשות מצה והקהל שני כתובים הבאים כאחד דהא כל התורה ילפינן מתפילין וליכא למימר דהקהל איצטריך לגופיה דהא מק"ו דטפלי' חייבים נשים לא כ"ש ליכא למטעי בנשים כלל. ול"נ דאע"ג דכתבו התוס' דכיון דכתיב חיובא דנשים במצה עבדינן ק"ו דהקהל היינו קודם דלא ידעינן דהוקשה כל התורה כולה לתפילין אבל השתא דכל התורה כולה הוקשה הייתי אומר דהקהל הוי בכלל וטפלים לא איצטריך אלא לתת שכר למביאיהם ולהכי איצטריך קרא דנשים וק"ל:
פיסקא מצות ל"ת מנא ה"מ וכו' אין לדקדק דידעינן דמצות לא תעשה נשים חייבות מדאיצטריך כל שישנו בבל תאכל נשים חייבות. ונראה דהך קרא דמצה אינו קרא מיותר אלא הקישא בעלמא ואי לאו דהוה לן קרא בעלמא דשמעינן מיניה דבלא תעשה נשים חייבות לא הוה דרשינן כל שישנו בבל תאכל וכו'.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |