עצמות יוסף/קידושין/כג/א
|
|
עצמות יוסף
קידושין כג א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פיסקא וקונה את עצמו מכדי א"ה וכו'. יל"ד אמאי לא פריך דקשיא רישא אסיפא דגבי רישא אמרינן ע"י אחרים אין ע"י עצמו לא ובשטה אמרינן ע"י עצמו אין אבל ע"י אחרים לא. ועוד איך נופל לשון א"ה בזה ונראה דבסיפא לא קשה ליה דהא דקאמר בכסף ע' עצמו דמשמע אבל לא ע"י אחרים כיון דשמעינן ליה לר"מ דחוב הוא לעבד שיצא מתחת רבו ולהכי קאמר מכדי שמעינן לר"מ דאמר חוש הוא וכו' ואתי שפיר מימרא דר"מ עם הסיפא אבל הרישא דקאמר על ידי אחרים קשה אלא פשיטא מדעתו א"ה אימא סיפא כלו' דהשתא קשה לסיפא ע"י אחרים אמאי לא דמעיקרא לא היה ק' לסיפא כלום אלא רישא היה קש'.
פיסקא וחכמים או' ורמינהו וכו' לסיפא לא היה ק' דשפיר קאמר הסיפא בשטר ע"י אחרים כיון דזכות הוא לעבד שיצא מרבו ולזה לא קשה כי אם לרישא וקאמר א"ה וכו' כלומר דבעל התלמוד ראה שא"א שב' חלוקות שהם כסף ושטר א"א אף בשתיהן דא"כ לערבינהו כמו דפריך לקמן וכדי להמלט מזאת הקושיא צריך ע"כ לומר דא"א לומר אף בשתיהן ואם יהיו דוקא ג"כ קשה דהא בסיפא דקאמר בשטר ע"י אחרים ולא ע"י עצמו קשה דהא גיטו וידו באים כאחד ואם יהיה הרישא פרטי' קשה מכדי שמעינן לרבנן וזהו סדר התלמוד דכסף ע"י עצמו אין ע"י אחרים לא ולפ"ז סיפא בשטר על ידי אחרים היינו אף ע"י אחרים בהכרח כדי שלא יקשה מגיטו וידו באים כאחת וכיון שכן ק' מכדי וכ"ת מאי ע"י עצמו וכו' א"כ כיון דרישא היא אף ע"י עצמו א"כ ע"כ הסיפא צריך להיות דוקא ע"י אחרים דאם הוא דוקא ע"י אחרים קשה לערבינהו וכיון דרישא קאמר אף ע"כ הסיפא פרטי א"ה קשה מסיפא. וכ"ת מאי ע"י אחרים והא קמ"ל דזכות הוא לעבד וכו' קשה דלמה צריך להשמיענו זה דכבר השמיעונו רבנן בגיטין דזכות הוא לעבד שיצא מחחת יד רבו וכמו שהקשה המקשה מכדי שמעינן וכו' ונראה דמ"ש והא קמ"ל הכוונה לומר אפילו ע"י אחרים ולזה נקט לשון אף משום דיותר חידוש יש באחרים מבעצמו וזה שאמר והא קמ"ל כלומר דאפילו ע"י אחרים ולזה נקט לשון אף ומ"ש הגמ' דזכות הוא לעבד וכו' בא לתת טעם דאמרינן ע"י אחרים נמי משום דזכות וכו' אבל אין הכוונה לומר דזהו החידוש והא דאיצטריך תנא למתני אחרים היינו לאשמועינן פלוגתא דר' מאיר ורבנן ולהיות שינוי בענין מההיא דגיטין הביאו רבינו הקדוש במקום הזה. תוס' ור"ש וכו' מ"ש מסוף פ"ק דגיטין אי בעי זרוק אין לומר דהתם ר"מ הוא דאמר לרבנן דכי תקשי לי כפי סברתי דאו' אני דגיטו וידו באים כאח' וכו' ונראה דסברת רבנן מהכרח קושיא שהקשו התוס' שם בד"ה שאם היה עבד ותירצו דלדבריהם יאמר ומשם נלמוד דאי בעי פסול וכו' לדעת רבנן נמי הוי א דכתב הר"ן בשם אחרים דכסף קונה אפי' עומד וצווח ומיהו בשטר ע"י אחרים דוקא שלא מדעתו לא בע"כ ולפ"ז יש לגמגם מאי פריך בגמ' לערבינהו וכו' נימא דלהכי לא ערבינהו משום דאין הדין שוה בשניהם והביאור ק"ל.
בעי רבא בל' רש"י ז"ל יש ספק אי מפרש כפי' התוס' בפי' הראשון או כפי' השני שכ' ז"ל בתחלת לשונו והיינו דקאמר ע"י אחרים נראה דהוא הפי' השני שכתבו התוס' שעיקר הבעיא הוא על דברי המשנה אי אמרי' דמאי דקאמר המשנה ע"י אחרים אי הוה ע"י שליח או לא ומדלא הזכיר בסוף דבריו אפילו עומד וצווח כמו שכתבו התוס' נראה דלא ס"ל כפי' השני שכתבו התוס' ובדוחק נראה דס"ל כפי' השני וס"ל כדעת אחרים שכתבתי בשם הר"ן דל"מ עומד וציוח בחלוקת שטר ואם נפ' דבריו דס"ל כפי' הראשון צ"ל דמאי דקאמר מעיקרא והיינו דקאמר ע"י אחרים כוונתו לומר דע"י אחרים כולל בין עשאו שליח בין לא עשאו.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |