עצמות יוסף/קידושין/כב/ב
עצמות יוסף 
קידושין כב ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הלכה א מתניתין עבד כנעני וכו' אי מה שדה אחוזה חוזרת לבעלים ביובל וכו' קשה דאי חוזר ביובל למה לי למכתב קראי בישראל במוכר עצמו ובמכרוהו בית דין שיוצא ביובל דמק"ו דעבד כנעני שאינו יוצא בשש ויוצא ביובל נפקא לה וליכא למפרך פירכא דחזקה דאיכא למימר נרצע יוכיח מה לנרצע שכן יוצא במיתת האדון עבד כנעני יוכיח ואתי מתרווייהו ועיין. אין לדקדק לשתוק מהקישא דעבד כנעני לשדה אחוזה מדאיצטריך לעולם למעט יובל דהייתי אומר דלעולם הוי לעולמו של יובל אבל השתא דכתיב הקישא לעולמו של יובל לא איצטריך וע"כ לא אתא אלא לעולם ממש. אלא לתנא ברא ליתני משיכה וכו' לעיל דמקשה ליתני חליפין לא מצי למימר תנא ושייר ושייר משיכה דהא לתנא דתני חליפין ולא משיכ' תקשי לן אמאי לא תני משיכה והוה מצי לתרץ דמשיכה הוי תקנתא דרבנן דהא לקמן גבי מתניתין דנכסים שאין להם אחריות פריך ולר' יוחנן דאמר מעות קונות ממתניתין וכו' וטעם האי קושיא היא משום דנראה לו דוחק לומר דמתני' הוי תקנתא דרבנן ונראה דלא בעי תלמודא לאוקמא מלתא דשמואל במחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש וניחא טפי לאוקמי מלתא דשמואל לדעת הכל:
הלכה ב תנו רבנן וכו' מאי קאמר אמר רב אשי וכו' פירש רש"י מה ענין הגבהה וכו' יל"ד למה לא פירש רש"י ז"ל בפירוש מאי קאמר כלומר מה הבנה יש בדברי רבי שמעון דהא כיון דת"ק לא קאמר דחזקה גדולה מהגבהה מה מחדש רבי שמעון ונראה דרבי שמעון הוא מפרש דברי ת"ק שאמר כיצד בחזקה והזכיר הגבהה ג"כ ונתן ר"ש טעם לת"ק שהזכיר הגבהה בעבור שאינו ראוי שההגבהה יהא גרועה מהחזקה שהרי ההגבהה קונה בכל מקום ולכך פריך השתא מאי קאמר ופירש"י מה ענין הגבהה וכו' דקושיא אחריתי ליכא דאפשר דר"ש הוא מפרש כדפרישית אלא מעתה שפחה כנענית תקנה בביאה קשה דהא אמר קרא ובעלה ואמרי' לעיל דממעט אמה העבריה דאינה נקנית בביאה והכי נמי ממעטי' שפחה ונראה דמאי דממעט היינו קנין ביאה והכא פריך דיהא נקנית מטעם הגבהה דמ"ש מעבד כנעני שנקנה בהגבהה לענין הלכה כתב הרא"ש דדוקא שימוש גופו אבל הצאן שתפר את בגדיו וכו' לא וכפי הנראה דטעמו הוי דס"ל דאכילת פירות לא הויא חזקה וכמ"ש הר"ן ז"ל והטור אא בסימן קנ"ו הביא דברי הרא"ש בסתמא ותמיה לי דבח"מ סימן רע"ה כתב ז"ל ויש שהוא חזקה בלוקח וכו' כגון אכילת פירות וכו' והוא בדברי הרמב"ם ז"ל דהלכות זכייה וכמ"ש הרב מוהרי"ק והרמב"ם ז"ל ס"ל דאכילת פירות הוי קנין ויש ליישב דעמ"ש הרב מוהרי"ק בסי' קצ"ב דלדעת הרא"ש יש לחלק בין עבד לאכילת פירות דקרקע דבעבד ליכא הוכחה אם לא יעשה דבר בשימוש הגוף אבל קשה שהטור בסימן קצ"ב הביא דברי הר"א דס"ל דאכילת פירות לא הוי אכילה וכתב דהכי מסתברא. תוספות ואיכא וכו' ועוד מפרש ר"ת ולא אמר שלוף מנעלי מחיים דקא ויל"ד למה לא פי' דקודם מיתה א"ל וכאבא שאול הוי דלרבנן דרשות אחרים עליו בין קטן בין גדול קנו עצמן בני חורין. עוד יל"ד למה עשה מחלוקת בין הקצה אל הקצה ולא פירש דרבנן ס"ל דהיכא דרשות אחרים עליו גבי קטן יכול לזכות בו וק"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |