עצמות יוסף/חולין/קיג/א

עצמות יוסף חולין קיג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דף קי"ג ע"א

אמר יוסף ראה ראיתי סוגיא אחת עמוקה בסוף פרק כל הבשר אשר ממנה למדו בעלי הכללים רוב הדינים בקלים וחמורים איך יהיה הפרכות בהם והחילוק שיש בין חדא מחדא לחדא מתרתי לחדא מתלת:

ועוד דקדקתי דקדוקים בכללים לא הוזכרו בספרים לזה ראיתי לעיין ולהעמיק בסוגיא מתחילת' עד סופה לפי שהיא סוגיא עמוקה ואם לא יעמיק המעיין בה לא יוכל להכיר עיקר הכלל לכן אבנה אצלו ציון בחוץ כדי שיעמיק המעיין עת הצטרך אליו וזה החלי בס"ד:

סוגיית פרה ורחל

מתניתין בשר בהמה טהורה וכו' ר"ע אומר וכו' כפי הנראה מלישנא דמתניתין דר"ע לפלוגי את"ק אתא דלרבנן ה"ה בשר עוף דאסור מן התורה וכ"כ התוספות הפך מ"ש הרא"ש בשם הרי"ף ז"ל ורש"י כתב גבי ר"ע ז"ל אבל בהמה טהורה דלאו גדי כגון פרה ורחל איתרבו מקראי וכו' וגבי רישא לא כ' כלל אליבא דרבנן מנלן פרה ורחל ואי דעתו ז"ל דכול' ר"ע ניחא ואפילו תימא שדעתו ז"ל כדעת התוס' יש לפרש ולו' דכתב זה על דברי ר"ע משום דממעט חיה ועוף לגמרי הוצרך לומר דשאר בהמה טהורה אית ליה מקראי:

ויל"ד בדברי רש"י ז"ל במ"ש בדברי ר"ע דפרה ורחל איתרבאי מקראי כדקתני בברייתא בגמ' שרש"י ז"ל היה לו להביא הפסוק שמביא ר' אלעזר שהוא אמורא בסמוך דמן הברייתא אין שום גילוי לומר דגם פרה ורחל דהברייתא קתני אין לי אלא בחלב אמו חלב פרה ורחל מנין תלמוד לומר בחלב אמו וכו' אבל הברייתא לא אמרה שגדי לאו דוקא. ועוד קשה שרש"י ז"ל כתב לקמן בפירוש' דהך ברייתא וגדי משמע ליה גדי דוקא ובשר חיה ושאר בהמות מגדי יתירה נפקי לאיסורא דאי ס"ל וכו' עד לקמן דמשמע לן יתורא דגדי גדי לר"ע למעוטי חיה ועוף ה"מ למאן דמשמע ליה גדי ואפילו עגל וכו' כנראה מדברי רש"י ז"ל דר"ע ס"ל הפך הברייתא דהברייתא דס"ל דגדי דוקא ומגדי אחרינא מרבי' שאר בהמות טהורות מהכרח שכתב ז"ל לקמן ור"ע ס"ל דכל בהמות בכלל גדי הם ואם כן איך השוה רש"י ז"ל דעת ר"ע לדעת תנא דברייתא:

עוד יל"ד דלר"ע לא צריך שום קרא לרבויא שאר בהמות דמדמיעט רחמנא חיה ועוף ובהמה טמאה שמעינן דשאר בהמות אסורות בבשר וחלב ולא ירדתי לסוף דעת רש"י ז"ל בזה אם לא יש ט"ס במ"ש כדקתני ברייתא וצ"ל כדאמר בגמרא. גמרא מנא הני מילי קשה בהך דבעי מנלן נר' דאליבא דרבנן לא בעי ולא מידי כיון דרבנן ס"ל הך דרשא דדריש ר' יוסי הגלילי את שאסור משום נבילה אסור לבשלו בחלב משם ילפינן דכל בהמה טהורה אסור בבשר בחלב וליכא למימר דאליבא דר"ע בעי דהא לר"ע מדאיצטריך תלתא גדי למעט חיה ועוף ובהמה טמאה ידעינן דשאר בהמה טהורה אסור ואפילו לר"ע נמי נימא דדריש ליה הך סמיכות דנבילה לבשר בחלב והוה מרבינן אפי' עוף ואתי תלתא גדי, ואפקינהו אבל שאר בהמות טהורות הוו בכלל הך הקישא ונראה דלרבנן בעי מנלן וה"פ דמסברא אית לן דכל עוד דמצינן לאוקמי דרשא דגדי לגופי' ולא להנך דרשות דדריש שמואל לקמן דרשינן להו ובעי דאע"ג דמכח הסמיכות הוה מרבי' כל מיני בהמה נימא דאתא גדי יתירא ואפקי' וקאמר דדוקא גדי וקאמר ר' אלעזר דמקרא שמעי' דמשמעות גדי היא אפילו פרה ורחל והשתא ליכא למימר דיתורא דקרא אתא לומר דגדי הוי דוקא גדי כיון שמשמעותו הוה אפי' שאר בהמות. ולר"ע נמי צ"ל דבעי אליבא דהרי"ף ס"ל דר"ע ורבנן לא פליגי דה"ק מנ"ל למימר דחד גדי אתא למעט עוף נימא דעוף לא צריך קרא וחד גדי אתא למעט אפי' פרה ורחל ואי לא הוו אלא תרי גדי היינו שומעים פרה ורחל וקרא מוקמינן דוקא למעוטי חיה ובהמה טמאה. אמר רבי אלעזר אמר קרא וישלח יהודה וכו' יל"ד למה לא הביא הפסוק הקודם בתור' ואת עורות גדיי העזים דרבקה. ונראה דכונתו היתה לומר שהם ב' כתובים הבאים כאחד כדלקמן ולכך הזכיר לו הפסוק האחרון ואם היה מביא לו הפסוק הראשון לא היה שומע שכונתו לומר שהם ב' כתובים והוה ק' לו ונילף ואפשר דהני ב' קראי צריכי אבל השתא שהיה אומר לו הפסוק האחרון ולא הראשון ודאי היה שומע שכונתו לב' כתובים והמקשה לא הבין כונתו ופריך ליה ונילף מיני' ומשני ליה כתיב קרא אחרינא והיתה כונתו לומר שרצונו היתה לו' שהיו ב' כתובים עם הקודם ואפ"ה לא הבינו עד שפירש ר' אלעזר בהדיא הוו להו ב' כתובים וכו'.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף