עצמות יוסף/קידושין/כא/א
|
|
עצמות יוסף
קידושין כא א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תוס' משום דאיכא למימר וכו' וא"ת ול"ל וכו' תיפוק ליה מק"ו דע"ע קשה דמה לע"ע שכן אינו נגאל בחזקה ובחילפין מה שאין כן בשדה אחוזה עיין. עוד קשה במה שתירצו דאדרבא אית לן למילף ממקדיש דע"ע יוכיח שיפה כחו ליגאל ואפ"ה אינו נגאל לחצאין. עוד קשה לישתוק קרא מאם גאל יגאל דמקדיש ומדאיצטריך כדי גאולתו ידעינן ליה דל"ל קרא מע"ע נפקא לן אלא ע"כ הייתי טועה דהוה ילפינן ממקדיש.
ולקושיא הראשונה נראה דכשהקשו התוס' לא אסיקו אדעתייהו מקדיש כלל ולהכי הוה ילפינן ע"ע דהייתי אומר דנגאל כלו ולא חציו אבל בתר דכתב קרא במקדיש וכתבו התוס' דהייתי אומר איפכא ממקדיש השתא אי לא הוה כתיב קרא דשדה אחוזה גם בע"ע הייתי אומר דלוה וגואל מק"ו דמקדיש ונגאל לגאולת אחרים הוא דאתא ואח' שנכתב בשדה אחוזה וגמר גאולתו גאולתו מעתה ילפינן הג"ש לגמרי בין לקולא בין לחומרא דנגאל כלו ולא חציו.
ולקושיא שניה נראה דמדאיצטריך כדי בשדה אחוזה לא היינו שומעים מקדיש ואדרבא מקדיש הוה מייתי' ליה מק"ו וע"ע וקרא דשדה אחוזה אתא למעט בתי החצרים וקרא דעל שדה הארץ יחשב לגאולת קרובים הוא דאתא.
ובמ"ש התוספות דקרא דשדה אחוזה לא איצטריך אלא אחר שנכתב מקדיש. יש לדקדק בדברי הברייתא דלעיל שאמרה יכול והלא דין הוא ומה שדה אחוזה וכו'. וזה תימא דאי לא הוה כתיב מקדיש גם שדה אחוזה לא הוה כתיב דמק"ו דע"ע הוה נפקא והיה ראוי לומר שיכול והייתי דורש בק"ו דע"ע דהוא העיקר דמיני' הוא יליף שדה אחוזה. ונר' דניחא ליה לבעל הבריי' למילף משדה. אחר שכתבתי כל זה באו תשובות מהריב"ל וכתב בסוגיא זו דברים צ"ע אמרתי עת לקצר.
ודע שכשכתבו התוס' בתחלת דבריהם ל"ל ומצא וכו' לאו מומצא כדי גאולתו לחודיה קאמר אלא מהשיגה ידו ג"כ דשמעינן מיני' דאינו לוה וגואל.
ויל"ד במה שתירצו דאדרבא אית לן למימר איפכא וכו' דא"כ לכתוב קרא דוהשיגה ידו גבי שדה אחוזה דשמעינן דאינו לוה ולשתוק מכדי גאולתו והשתא ליכא למימר דנילף שדה אחוזה ממקדיש דמה למקדיש שכן לוה וגואל להכי הוא שנגאל לחצאין או לכתוב כדי גאולתו ולשתוק מהשיגה ידו ולא מצינן למימר בשדה אחוזה שיהא לוה וגואל מק"ו דמקדיש דמה למקדיש שכן יפה כחו שנגאל לחצאין ונראה דגבי מקדיש ליכא שום קרא אלא ההוא דאם גאל יגאל ומיניה שמעינן דלוה וגואל ונגאל לחצאין מכח הריבוי ואי לא הוה כתיב אלא חד קרא בשדה אחוזה הייתי אומר כדי לקיים הק"ו דמקדיש נמי יש לו גם כן דין זה ועוד דבשדה אחוזה למקדיש איכא פירכא ובתי החצרים הוא דיליף ממקדיש ושדה אחוזה היה דומה ממש לבתי החצרים וק"ל. ולענין הלכה נראה דלפי המסקנא אין ע"ע הנמכר לכותי נגאל לחצאין דהכי אסיק רבינא על דברי תנא דברייתא משום דאיכא למימר ע"ע הנמכר לכותי יוכיח וכו' ואין לוה וגואל לחצאין ובודאי דתנא דברייתא אהך פירכא סמיך ולא הזכיר' משום דלא נקט במלתיה אלא מילי דשדה. ויש לתמוה על פסקת הרמב"ם ז"ל במה שכתב פ"ב מהלכות עבדים ז"ל ויש לו ללות ולגאול את עצמו מן הכותי וגואל אבל הנמכר לישראל וכו' אינו גואל לחצאין ע"כ והרב מוהרי"ק זלה"ה בפירושו להרמב"ם כתב ז"ל ולא נראה הכרח אחר מאותה סוגיא אלא שאחר שפשט רב ששת אמר אביי את"ל נגאל לחצאין משכחת לה לקולא ולחומרא אלמא אביי דהוא בתראה לא ס"ל כפשיטותיה דרב ששת ואכתי קשיא שאין זה כדאי לדחות פשיטותו של רב ששת עכ"ל. ומה שהקשה ז"ל לדרכו שאין זה כדאי לדחות וכו' נראה דזה אינו ממה שיקשה כיון דאביי הוא אחרון והרמב"ם ס"ל דכל את"ל הוא פשיטות שפיר פסק כאביי אבל אי קשיא הא קשיא. דע"כ הך פשיטות דאביי אינו פשיטות דא"כ תקשי ליה לדעת אביי מאי דפריך לקמן אברייתא מה לבתי ערי חומה שכן הורע כחו וכו' וע"כ ליכא למימר אלא ע"ע הנמכר לכותי יוכיח ואיך יתכן שהרמב"ם עזב הבריי' מפורשת ואביי איך יתרץ הך פירכא דמה לבתי ערי חומה והיותר קשה שהרמב"ם חלק בין ע"ע הנמכר לכותי לע"ע הנמכר לישראל ולא מצינו לו שורש בגמרא דהא אדרבא ילפינן ש"ש ישראל מכותי. ונ"ל שהרמב"ם פסק כאביי ונימוקו עמו וטעמו דאם איתא דהך ונגאל הוא מוסכם לא הו"ל לאביי לומר את"ל וכו' דבר שאינו ומאי איכפת ליה שיאמר דבר זה אלא ע"כ דאביי בפשיטות קאמר הכי וכיון דאביי ע"כ ס"ל דע"ע הנמכר לכותי אינו נגאל לחצאין ע"כ צ"ל דס"ל דע"ע הנמכר לישראל נגאל דאל"כ איכא למיפרך בההיא ברייתא דלקמן מה לבתי ערי חומה שכן הורע כחו וכו' ואביי משני לך דאיכא למימר ע"ע הנמכר לישראל יוכיח שאינו נגאל דלהך מלתא מהני ליה הסברא דלא יטמע בין הכותים דכותי טפי מישראל והרמב"ם פסק כאביי משום דתלמודא הביאו אחר רב ששת ולא חלק עליו דרבינא אמר לקמן ע"ע הנמכר לכותי יוכיח דאינו נגאל אליבא דרב ששת קאמר הכי לא אליבא דאביי ואה"נ דהוה מצי למימר ע"ע הנמכר לישראל ואליבא דאביי אלא שאין הכוונה כי אם להציל מפרכת בתי ערי חומה כנ"ל. מאי לאו לרבות בתי ערי חומה יש לדקדק לזה שלא היה יודע לקובעו חובה ל"ל קרא דבכל ועיין בד"ה לקובעו חובה. איתיביה אביי מה ת"ל יגאלנו מאי לאו לרבות בתי ערי חומה וכו' והנה למקשה הזה קרא דבכל איצטריך לערי חומה ותרי קראי איצטריכו חד לגופיה וחד לקובעו חובה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |