עצמות יוסף/קידושין/י/ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
סוגיית בן בג בג
ת"ש וכבר שלח ר' יוח' בן בג בג וכו' ומה שפחה כנענית וכו', יש להקשות מה לשפחה כנענית שכן אוכלת תרומה ע"י חזקה ומשיכה וחליפין ונראה דסמיך אהך ק"ו ומה ביאה שאינה מאכלת בשפחה מאכלת באשה כסף וכו' והשתא ליכא למפרך חזקה וחליפין יוכיחו דמאכילין בשפחה ולא באשה דאיכא למפרך מה לחזקה וחליפין שכן אינם קונים באשה תאמר בכסף שקונה באשה יאכילנו בתרומה אבל עדיין ק' דאיכא למפרך אריש דינא מה לביאה שכן מאכיל ביבמה מה שאין כן בכסף. ונראה דאיכא למימר חופה תוכיח דאינו מאכיל ביבמה ומאכיל באשה וכו'. אך קשה כיון דאתית להכי אמאי לא עשו התוס' פרכא זו גבי יבמה וניחא טפי הך פרכא דהוי בענין תרומה דאילו ההיא פירכא שכתבו התוספות מה ליבמה שכן אינה נקנית בכסף אינה פירכא חשובה כ"כ דהוי פירכא מקנין לאכיל' תרומה ואפשר דניחא להו לעשות פירכא מכסף גופיה אע"ג דהוי במילי דקנין וק"ל. היכי דמי אי בביאה שע"י חופה וכו' פרש"י אי נימא ביאה שלאחר חופה ויליף מיניה כסף שהכניסה אח"כ לחופה וכו' יש לדקדק למה שינה בדבריו ז"ל שבביאה כתב ביאה אחר חופה ובכסף כתב שהכניס' וכו' ובדוחק נראה דודאי דאה"נ דאפשר ג"כ שקדשה בביאה והכניסה אח"כ לחופה אלא שרצה לפרש הסוגיא בלי איסור בדבר כלל ואם קדש' בביאה מבלי שהכניסה קודם לחופה חייב מכות מרדות דרב מנגיד אמאן דמקדש בביאה וכו' וקרוב אני לומר שטעות נפל בספרים:
תוס' ומה שפחה כנענית וכו' וא"ת ונימא יבמה תוכיח וכו' קשה דהא איכא למימר דיבמה גופה נילף מהך ק"ו שתהא אוכלת בתרומה ע"י כסף בק"ו מש"כ ומה שפחה כנענית שאין ביאתה מאכילתה בתרומה כספה מאכילתה יבמה שביאתה מאכילתה א"ד וכו' ולהך ק"ו ליכא שום פירכא אלא מה לשפחה כנענית שנקנית בכסף ולכך הכסף מאכילה והיינו ממש התירוץ השני שכתבו התוס' וכיון דע"כ צ"ל להך קושיא הך פירכא א"כ לא מקשו התוס' יבמה תוכיח ולא מידי דהא איכא למימר מה ליבמה שאינה נקנית בכסף ולא הקשו התו' בקושיית' ולא מידי וגם אשפחה כנענית איכא למידק הך קושיא דתהא ביאה מאכילתה בתרומה מק"ו ומה יבמה שאין כסף ושטר מאכילתה ביאה מאכילה וכו' והשתא ליכא למיפרך אלא מה ליבמה שכן נקנית בביאה. ואי משום הא לא אריא דהא איכא למימר מה ליבמה שכן זקוקה ועומדת כו' אבל לקושיית התוס' קש' כדפרי' עוד כתבו דאיכא למיפרך מה ליבמה שכן אינה נקנית בכסף. וקשה דאמה העבריה תוכיח. ונראה דאיכא למיפרך מה לאמה שכן אין קניינה לעולם:
תוס' מה שפחה וכו' מהאי ק"ו ליכא למילף שתהא נקנית בכסף ושטר לכאורה נראה מדבריהם דאתרתי קאמרי וקשה דהא איכא למימר יבמה תוכיח שביאתה מאכילתה ואינה נקנית בכסף ושטר ונר' דאו או קאמרי או כסף או שטר וכי ילפינן כסף בק"ו ונאמר יבמה יוכיח פרכינן מה ליבמה שכן אינה נקנית בשטר וק"ל:
מאי שנא הכא וכו'. וקשה נימא דטעמא דפשיטא ליה דביאה טפי מכסף לדעת ה"ר נסים גאון שכתבו התוס' משום דביאה לחודא מייתינן לה מק"ו דיבמה ומה יבמה שאינה נקנית בכסף ושטר כסף מאכילתה אשה שנקנית וכו' א"ד שתהא כסף מאכילתה בתרומה וליכא למימר דיו דיהא אחר כסף כמו יבמה דהא איכא קרא דכי יקח דגמרינן קיחה קיחה לענין שיהא גומר בה העראה ונמשך מזה דהק"ו מפריך הוא ומועיל הק"ו לביאה לחודא ונר' דרבינו נסים לא ס"ל כתירוץ הראשון דהיכא דמפריך ק"ו לא אמרינן דיו אלא ס"ל כתירוץ הר"ש מקוצי ובהך ק"ו לא אמרינן דיו:
תוס' זו שביאתה וכו' וא"ת ונימא דיו אסוף דינא לכאורה נר' הקושיית התוס' היא קושיית הגמ' שהקשו הכא תרתי והכא חדא וכיון שכן איך בא ר"נ לתרץ ולומר ק"ו מיהא איתי' וכו' כיון דהק"ו הדרא הקושיא לדוכתא ואפ' שזהו עצמה כוונת התוס' באו' וא"ה ונימא דיו וכו' כלומר דהדרא קושיית הגמר' לדוכת' אך קשה בפי' הר"ש מקוצי דכתב דלא אמרינן דיו אלא וכו' אמאי לא תירץ הכי מ"ד אמאי דקאמר הכא תרתי והכא חדא דהק"ו אינו להביא דין חדש. ונר' דמעיקרא לא הוה סליק אדעתו לעשות ק"ו עם חופה כלל וכל גופו של ק"ו ויסודו הוא מדקמאכיל בביאה באשה ולכך פריך הכא תרתי והכא חדא אבל רב נחמן תירץ שמוכיח בק"ו שכסף לחודיה בלי חופה תהא מאכיל משפחה שכספה מאכיל אע"פ שלא נכנסה לחופה וכל גוף הק"ו הוא משפחה כנענית ומקשים התוס' דלהך ק"ו איכא דיו אסוף דינא. עוד קשה במה שתירצו התוס' דס"ל כר"ט וכו' כיון דר"ט הוא דלא כהלכת' איך שלח לו לדרוש בק"ו אי אתה יודע וכו' דיאמר לו דבהך ק"ו אית ביה דיו ולא עבדינן ליה איברא דלשון או' אבל מה אעשה וכו' נר' דאל"כ מדין ק"ו אתי והא לרבנן אמרינן דיו וליכא ק"ו ואמאי צריכי למגזר:
רבינא אמר מדאורייתא וכו'. קשה בהך ק"ו דקאמר רבינ' איכא למימר דיו אסוף דינא מה ביאה בודקה קודם אף כסף נמי בכה"ג מיכל אכלה אם קדיש בכספא ובדק או דקבליה עלויה. והרשב"א ז"ל בשיטה כתב בזה ז"ל וי"ל דק"ו מיהא איכא וכדאמרינן לעיל וה"ק מה שפחה כנענית שאין ביאתה אפי' בבדיקה מאכילתה בתרומה כספא גרידא מאכיל בתרומה זו שביאתה. בבדיקה מאכיל בתרומה אינו דין שכספ' גריד' מאכיל בתרומה ולא ניחוש לסימפון עכ"ל. ול"נ דעדיין איכ' למימר דיו שיהא כביאה שהיא ע"י בדיקה. ונ"ל דסמיך אמה מצינו בשפחה כנענית שנקנית בכסף וכספ' מאכילה אפי' מדרבנן אף באשה הדין כך. וכי תימא דאם כן היכי הקשו לעיל התוס' על ק"ו דלעיל דיו אסוף דינ' ולא תירצו דסמיך אמה מצינו, ונר' דיש לחלק דבשלמא לעיל דהוי בעי. לאוכוחי דין חדש בק"ו היו מקשי' דיו ולא אמרינן דסמיך אמה מצינו דהיינו מחלקי' בין קנין לאכילת תרומה ולפי שמצינו שנקנית בכסף לא בעבור זה נאמר שתאכל בתרומה אבל השת' דמדאוריית' מיכל אכלה ומדרבנן הוא דאייתינן עלה השת' לא צריכינן אלא גלוי מלתא בעלמא וסמכינן אמה מצינו. ובהכי ניח' עוד קושיא אחריתי דאיכ' למידק דהך ק"ו דשפחה כנענית פריכא הוא דאיכ' למיפרך מה לשפחה כנענית שכן אוכלת ע"י חזקה וחליפין אפילו מדרבנן וא"ת דמהדרי לק"ו של מקומות ומה ביאה וכו' כדלעיל לא יתכן לתרץ כדלעיל דאיכ' למיפרך מה לביאה שכן בודקה קודם. ונר' דסמיך אמה מצינו מה מצינו כסף שקונה בשפחה ומאכילה בתרומה אף כסף שקונה באשה מאכילה בתרומה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |