עצמות יוסף/קידושין/ט/א
|
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תוס' והלכתא שיראי וכו' ואר"ת דאתא לאשמועינן וכ' עם פירוש זה מתורץ אמאי איצטריך לפסוק כרבא ונר' דר"ת נחית להכי גם כן והנך מפ' שכתבו התוספות חד פי' מתרץ הקושיא הראשונה ועוד יש מפרשים מתרצים הקושיא שניה וזהו סדרם בדיבור זה:
הלכה כד דף ט ת"ר בשטר כיצד מתקיף לה וכו' הא לא דמי וכו' יש לדקדק דהך קושיא גם כן שייכ' גבי כסף דפשיטא הוא שאם המוכר אמר ללוקח שדי מכור לך דהוי מכור אפי' שהלוקח שנתן לו הכסף הוא אשר היה לו לדבר וע"כ יש לחלק בין אשה לקנין דשדה וא"ת דבקנין כסף צריך שידבר הלוקח מאי קאמר הכא נמי' כתי' שדות בכסף יקנו וכו' דהתם היינו דוקא בקני' כסף. עוד יש לדקדק במאי דפריך הכי נמי קרי ביה כי יקח וכו' דהא ע"כ אי אפשר למימר הכי דא"כ לא לכתוב כי יקח כלל דהא לעיל עביד צריכותא דאי כתב ויצאה חנם הוה אמינא היכא דאמר' איהי לדידיה הוו קידושין וכמ"ש התוספות שם ולהכי כתי' כי יקח והשתא אי קרי' כי יקח הפסוק הוא ללא צורך ובמעט עיון נתבאר. עוד יש לדקדק לאיבעית אימא דהתם נמי כתיב ואקח את ספר המקנה וכו' דאכתי הדרא קושיית התלמוד לדוכתא הכי נמי כתיב את בתי נתתי וכו' וגם שדות בכסף יקנו וכו' כדלעיל ונראה דקרא דומכר מאחוזתו אינו מבורר שהמוכר הוא הכותב וגם קרא דאת בתי נתתי ג"כ אינו מבורר דאפ' דאת בתי נתתי היינו עם הקנין שקונה אותה בעלה ואם היה דוחק הפסוק דשדות בכסף יקנו היה בעבור פסוק דומכ' מאחוזתו שאינו מבורר משום הכי פריך הכ' נמי נדחוק וקרי' כי יקח וכו' אבל השתא משני דלהכי קרינן כי יקח משום דאית לן קרא מפורש בהדיא ואקח וכו' מה שאין לנו גבי אשה קרא מפורש ולהכי לא דחקינן בכי יקח איש כלל וכו':
תוס' כתב על הנייר וכו' וההיא דכתובות אתיא כרבי מאיר וכו' ובסמוך כתבו שלא הכשיר רבינו אלפסי אלא בגיטין וכו' וקשה דא"כ אמאי לא אוקמוה לההיא דכתובות אפילו כרבי אליעזר דהא איהו לא אמר אלא בגיטין וכו'. וגם ראיתי להריטב"א דאוקמא אפי' כרבי אלעזר ונראה דיש לחלק לדעת התוס' דהתם לא הוי שטר מעליא כתב ידו דנאמן לומר פרעתי ואינו עשוי לימים רבים שלא יעבור מדעתו ויטעון פרעתי ויהיה נאמן ודמי לשטרי קדושין ומכירה דהוו שטרי קנין. עוד יש לדקדק דאפי' כרבי אלעזר מצי לאוקומא ומודה רבי אלעזר דכיון דלא שייך בם עידי מסירה דפסול ונראה דא"כ אמגלתא נמי לא שייך שיעשה עדי שקר במגלתא ודעת התו' בזה דלר' אלעזר אין לחלק בין כתב בדבר שיכול להזדייף לשאינו יכול להזדייף ובגיטין יש פירושים מחולקים בזה ע"ש:
בעי ר"ש וכו' הדבר פשוט לענין הלכה כיון דגמרי' הויה מיציאה דשטר קדושין פסול במחובר וכ"כ הרשב"א בתשובה סימן אלף רכ"ו ולכאורה נראה ממ"ש בסי' ת"ר שהשטר כשר לדעתו ואפ' שמ"ש שם ונר' שאין כן דעת רש"י כלומר וסבירא ליה כוותי' וגם הר"ן בריש קידושין כתב דאינו כשר במחובר ושם כתב דהמקדש בקרקע מקודש' ולא מקשינן הויות להדדי מה שטר פסול במחובר אף כסף נמי וק"ל. ומה שיש מן הדקדוק בהלכה כתבתי בהאיש מקדש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |