רש"ש/ברכות/ג/א
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
גמרא מה לו לאב שהגלה כו'. נ"ל דלשון כינוי כבוד הוא כלפי מעלה, תחת לשון 'אוי להם' שאומר גבי בנים[1]:
שם אין נכנסין לחורבה מפני חשד. עיין כתובות י"ג רע"ב, ובפירוש רש"י שם ד"ה לחורבה[2]:
- ↑ סייעתא לדברי רבינו כתב בספר מצור דבש, מהכתוב במשלי (לא ב) "מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי", ומתרגמינן, וי ברי ווי בר כרסי ווי בר נדרי.
ובדרשות חתם סופר (דרוש לז' אב, שכב:) הקשה וז"ל לכאורה קושיה ראשונה של 'מה לו לאב' אין לו פירוש, היתכן שהקב"ה עצמו יאמר זה 'מה לאב שהגלה', היא גופא קישא, עי"ש מה שביאר. וכעין זה הקשה הכתב סופר (פ' וארא): והוא תמוה כו' על גוף הדבר שהקב"ה בעצמו מתמה על עצמו יתברך ואין מתרץ עצמו על מה ולמה באמת הגלו בניו. ובמק"א (דרוש לשבת שובה, טז.) ביאר החת"ס: וזה שאמר בת קול מה לו לאב שהגלה את בניו, מה הפסד הגיע לו מזה, הלא עבודתו תמה גם עתה, ורק אך אוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם. והגר"א (משלי יט כו) ביאר: כלומר, מה נשאר לו בעת יגלה בניו. ולדברי רבינו הכל א"ש.
אבל האמת שבדפו"י וכת"י הגורסים משפט זה בגמ' הגי' אוי לאב. אולם באמת הגי' שבדפו"א כנ' מקורו מע"י דפו"ר, וכ"מ בטור סי' נו. - ↑ דאמרינן שם בברייתא (יג.): ראוה שנכנסה עם אחד לסתר או לחורבה, ופירש רש"י: לסתר, משמע יחוד בעלמא. לחורבה, סתמא לבעילה, שהוא מקום לזנות. וכוונת רבינו שלכך דוקא לחורבה אין נכנסין משום חשד ולא לכל מקום סתר, כיון שחורבה דוקא היתה מקום המיוחד לזנות.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |