שפת אמת/ברכות/ג/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

שפת אמת TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
שיטה מקובצת

חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
מהרש"ל
לבוש עם מפרשי הים
פני יהושע
חדות יעקב
הג"מ יחזקאל לנדא
קרן אורה
מהר"צ חיות
רש"ש
שפת אמת
שיח השדה


מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


דף ג' ע"א

בגמ' תניא אמר ר"י כו' ושמר לי על הפתח. פי' רש"י והמתין. וי"ל נמי כפשוטו משום דבחורבה צריך שמירה כדלקמן בסמוך. וכ"כ בס' חפץ ה'. וקצת משמע מלשון הרמב"ם שהביא בהלכות תפלה (פ"ה ה"ו) דאין מתפללין בחורבה. לבד מה שהביא בהל' רוצח ושמירת נפש (פי"ב ה"ו) דאסור לכנוס לחורבה. משמע דמפרש דר"י ידע הך ברייתא דאין נכנסין לחורבה. וכדמשמע מלשון הברייתא דלקמן מפני ג' דברים אין נכנסין משמע דכלל ידוע הוא שאין נכנסין. אלא דהכא איירי בחורבה חדתי ובדברא דליכא אלא משום מזיקין [ובזה מדויק לשון הגמ' מפני מה נכנסת לחורבה זו. דאפי' לחורבה זו חדתא וקאי בדברא לא הי' לך לכנוס]. ובהא סמך ר"י לכנוס משום דשלוחי מצוה אין ניזוקין הואיל ונכנס כדי להתפלל. והודיע לו אליהו ז"ל דגם להתפלל אסור לכנוס. ומשום הכי הוצרך הרמב"ם להשמיענו גם בדיני תפלה [ועי' מ"ש בכסף משנה ובלחם משנה שם]. וא"ש נמי הלשון מפני מה נכנסת. וצ"ע שם ברמב"ם שלא הביא החילוקים דלקמן בתרי וכשרי ובחורבה חדתי ע"ש:


שם בגמ' בכל יום ויום ג"פ אומרת כך. משמע דביום ג"כ נחלק לג' משמורות. ואפשר דבלילה דמדת הדין שולטת לכן אמר יושב ושואג לשון זכר וביום איפכא [שמנהמת כיונה לשון נקבה] אלא שאין לי עסק בנסתרות. ובמהרש"א תירץ באופן אחר דבאמת יושב ושואג אלא דבני אדם אינם שומעין אלא הבת קול ע"ש. אבל לשון אומרת כך לא משמע כמהרש"א:


בתוס' ד"ה הי' לך להתפלל כו'. מסקו דתפלה קצרה היא הביננו. וקצת קשה דהא הביננו צריך ג' ראשונות וג' אחרונות ומעומד דוקא [כדאיתא לקמן (ל.) ע"ש] א"כ צריך כוונה דעיקר כוונה היא באבות ומה השיב לו הי' לך להתפלל תפלה קצרה. וכן מצאתי קושיא זו בס' אור לו בציון.

ונ"ל דגם התוס' מודים דהיכא דבאמת א"י לכוין הוי כמו במקום סכנה. דהא אם אינו אומד דעתו שיוכל לכוין באבות אמרינן לקמן (לד:) דלא יתפלל וכיון דיבטל כל התפלה הוי כמקום סכנה דמתפלל תפלה קצרה. אך כן הוא כוונת התוס' דאין דין המתפלל בדרך להתפלל ת"ק אלא הביננו והיינו היכא דיכול לכוין כנ"ל וצ"ע בפוסקים. [וכ"מ בב"י או"ח (סי' ק"ו) ובשו"ע שם (סעי' א') דבהביננו הואיל דאין בה אריכות דברים כל כך יכול לכוין מעומד משמע דאם אינו יכול לכוין בה לא יתפלל גם הביננו]:



שולי הגליון


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף