צל"ח/ברכות/ג/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תנו רבנן ד' משמורת וכו'. נראה דגם לרבי יושב הק"בה על כל משמר ושואג וגם רבי דריש האי קרא דדריש ר"א לעיל ה' ממרום ישאג אלא דרבי דריש ג"כ יתן קולו בפני עצמו והרי כאן ארבע. ואמנם ר"א ור' נתן דסברי ג' משמורות הוי לילה נלע"ד דהם דורשים יתן קולו הוא על הקול היוצא מן השאגה ששאג הק"בה והוא הבת קול ששמע ר' יוסי ועיין סנהדרין דף י"א ע"א בתוס' ד"ה ב"ק ומביאו הכותב בעין יעקב כאן ופירוש הקרא ה' ממרום ישאג דהיינו שאגה חזקה כארי ומתוך השאגה הזו שהיא ממרום ממילא ממעון קדשו יתן קילו דהיינו קול אחר היוצא מקול הראשון ולכן נדמה רק ליונה שמנהמת כיונה וקאמר זה בשאגה ראשונה והה"ד בשתי שאגות שאח"כ שיוצא מכל שאגה בת קול ולכן קאמר אחר כך בעובדא דר' יוסי שבכל יום שלש פעמים אומרת כך:
שם מ"ט דר"נ. הא דלא מפרש טעמי' דר"נ מקרא דלעיל שהזכיר ר"א ה' ממרום ישאג וגו' נראה דמהאי קרא ליכא למילף משמורות כלל דאטו משמורות נזכר בהך קרא מהך קרא לא יליף ר"א אלא דהק"בה שואג שלש שאגות אלא מדקים לי' לר"א בלא"ה דג' משמורת הוי הלילה לכן אמרינן מסברה דהנך ג' שאגות הם בג' משמרות ובגוף הדבר דאמר ר"א שלש משמורות אולי ג"כ נפקא לי' מקרא דגדעון כמה דיליף ר"נ. והא דלא פריך לעיל על ר"א מ"ט היינו משום שקודם שידעינן שיש כלל פלוגתא בזה הי' סובר שדבר זה הוא מחובל ביד חכמי ישראל אבל כיון דחזינן שיש בו פלוגתא דתנאי לא שייך למימר שהוא מקובל ולכן שואל על כל א' טעמי'. ובזה ניחא שהקדים לשאול מ"ט דר"נ והרי רבי נזכר בברייתא תחלה וה"ל לפרש טעמי' דרבי תחלה ולפמ"ש ניחא דבאמרו מ"ט דר"נ כוונתו ג"כ לפרש טעמי' דר"א ור"א הוא קדים לרבי לכן הקדים לפרש טעמי':
שם סבר לה כר' יהושע. נלע"ד דהך סבר לה לאו דוקא דבזה ליכא פלוגתא כלל אם בני מלכים דרכם לעמוד בג' שעות ולא שייך בזה פלוגתא אלא דר"א לקמן דף ט' ע"ב במשנה דאמר עד הנץ החמה סובר דקרא ובקומך לא על קימת מלכים כיון שהם מיעוטא דמיעוטא ומה דקאמר כאן סבר לה כר"י היינו משום שר"י הזכיר דבר זה שבני מלכים קיימי אז. ובזה ניחא מה דקשה הרי גם ר"א סובר שלש משמורות הוי הלילה ובמה יתורץ קרא דקדמו עיני אשמורת דהרי ר"א פליג לקמן במשנה על ר"י וכבר ראיתי מי שרצה לפרש דלקמן במשנה וגומרה עד הנץ החמה לאו סיום דברי ר"א הוא ואמנם זה טעות גמור הוא דבהדיא מבואר לקמן דף ך"ה ע"ב דקאמר לימא תנא סתמא כר"א דאמר עד הנץ הזמה ולפמ"ש ניחא. והא דלא קאמר דר"כ סבר כר' זירא או כרב אשי לקמן ומסוף אשמורה ראשונה הי' מתנמנם כסוס או עוסק בתורה ומחצות ואילך הי' מתגבר כארי ובשירות ותשבחות דא"כ אכתי הי' קשה קרא דקדמתי בנשף מה עביד לי'. ואמנם אכתי הוה מצי למימר מתחלת הנשף עד סוף אשמורה ראשונה הי' מתנמנם כסוס ומסוף אשמורה ראשונה עד חצות הי' מתגבר כארי בתורה עד חצות ומחצות ואילך בשירות ותשבחות אלא דניחא לי' לתרץ סבר כר' יהושע:
שם ואר"ז אר"א אריב"ל אין אומרים בפני המת וכו'. דין זה אין כאן מקומו, אלא הביאו למסמך אדלעיל דג"כ אמרו ר"ז אר"א אריב"ל, אבל מקומו שהי' ראוי לו הוא בר"פ מי שמתו שמביא שם ברייתא לא יהלך בבית הקברות ותפילין בראשו וכו'. והרי"ף והרא"ש באמת הביאו הך דינא דר' זריקא ג"כ שם, וטעמא דידהו על שלא הביאוהו כאן במקומו שסידרוהו רבינא ור"א בש"ס יבואר לקמן. ומרן הב"י בי"ד סי' שמ"ד ובכ"מ פי"ג מהל' אבל רשם המראה מקום של דין זה דא"א בפני המת ברכות ר"פ מי שמתו, וגרם לו שגיאה זו לפי שראה בדברי הרי"ף והרא"ש שהוא שם והי' סבור דגם בתלמוד הוא שם.
וטעמו של הרי"ף שהביאו שם משום דלכאורה הך מימרא דר"ז הוא מימרא שאינה צריכה, דמאי קמ"ל תנינא לא יהלך אדם בבה"ק וכו' וקורא בו הרי שאסור לעסוק בתורה בבה"ק וק"ו בפני המת המוטל לפנינו, ובשלמא ללישנא בתרא דכאן דר"ז גם מילי דעלמא אוסר בפני המת וזה לא שנינו שם בברייתא, ואף דקאמר וכ"ש מילי דעלמא אפ"ה איצטרך ר"ז לאמרו לאפוקי מלישנא קמא, אבל לל"ק דר"ז אינו אוסר אלא דברי תורה א"כ מאי קמ"ל תנינא, ולומר דר"ז היתירא אתי לאשמועינן דדבריו של מת מותרים דאין לשונו של ר"ז משמע שבא להורות היתרא רק איסורא. ולכן נ"ל לפי שהברייתא לא אסרה רק תוך ד' אמות וכדמוקמינן לקמן דף י"ח ע"א, ואתי ר"ז לומר דבפני המת המונח לפנינו כל החדר אסור. ואף דלא שייך חוץ לד"א לועג לרש, מ"מ אסור דמתחזי כמסיח דעתו מלהטפל בקבורתו ומתייאש מלקברו כמו"ש הב"י בי"ד בסימן שמ"ד. ובזה יובנו דברי הרא"ש לקמן בפ' מי שמתו, דאחר שהביא דברי רבינו האי דכל"ק עבדינן ואינו אסור אלא דברי תורה מסיים הרא"ש וחוץ לארבע אמות מיירי, ולפמ"ש ניחא דהא בהא תליא.
שוב מצאתי במעדני מלך שם שכתב ג"כ והנאני, והמע"מ הקשה שם דהרי גם במת עצמו אמרו מת תופס ארבע אמות לק"ש הרי שגם במת עצמו אינו אסור רק תוך ד' אמות, ותירץ המע"מ דק"ש הוא דבר שיש לו קצבה וכשיסיים חוזר לצרכי המת לא אסרו רק תוך ד"א, משא"כ שאר ד"ת הוא דבר שאין לו קצבה. ואין להקשות לפי סברתו נסתר קושית הגמ' שם בפ' מי שמתו שהקשה מתו ומשמרו אין אבל מהלך בבה"ק לא והתניא לא יהלך אדם בבה"ק וכו', ומאי קושיא ברייתא איירי בקורא שאר תורה וכאן במשמרו מיירי בק"ש, צריך לומר דבבה"ק לא שייך מתיאש מלקברו ולא שייך לחלק בין דבר שיש לו קצבה לשאר ד"ת, ועוד דבברייתא מפרש בהדיא משום לועג לרש וזה שייך גם בק"ש:
והרי"ף שלא הביא דברי ר"ז כאן והביאו לקמן בפ' מי שמתו. נלע"ד להורות דאפילו חוץ לד"א אסור דאל"כ מה הוסיף אברייתא ועוד דאל"כ הי' להרי"ף לסיים הך ודוקא תוך ד"א אחר דברי ר"ז ומדהקדים הרי"ף הך ודוקא תוך ד"א למימרא דר"ז מכלל דהך דר"ז שייך אפי' חוץ לד"א. והמע"מ והלח"מ בפי"ג מאבל רצו להוכיח מדברי הרי"ף דדוקא תוך ד"א ואני מה שנלע"ד כתבתי. ובזה נלע"ד כוונת דברי המרדכי בסוף מס' מ"ק שכתב דלל"ק כל החדר אסור ואף שבמרדכי הגירסא הפוכה נלע"ד דטעות נפל בדפוס וצ"ל הגירסא כמו בגמרא:
והתוס' כאן בד"ה אין אומרי' שהביאו דברי רבינו האי וסיימו דדוקא תוך ד"א וא"כ קשה על דבריהם מה הוסיף ר"ז על הברייתא נלע"ד דיש סבר' דבנקיבות אחר מותן לא שייך בהו לועג לרש שהרי גם בחייהון פטורים מק"ש ומתלמוד תורה וא"כ ברייתא דמיירי בבה"ק ושם קבורים מתים הרבה ושם שייך לועג לרש בשביל הזכרים הקבורים שם אבל במת המועל הי' מקום לומר דאם נקיבה היא המתה יהי' מותר לומר שם ד"ה קמ"ל ר"ז א"א בפני המת יה' המת מי שיהי' הן זכר הן נקיבה אין אומרים דברי תורה ועיין במ"ל פי"ג מהל' אבל. ולקמן דף י"ח שהקשה מתו ומשמרו אין וכו' הי' יכול לתרץ דמתו ומשמרו אפילו היא נקיבה אבל עדיין הי' קשה מתפלה שהרי נשים חייבות בתפלה וא"כ למה צריכה המשנה לומר שפטורים מתפלה והלא גם המהלך בבה"ק פטור ולכך הוצרך לתרץ ולחלק בין תוך ד"א לחוץ ד"א. ואמנם לפי מה שיתבאר לקמן בדברינו בר"פ מי שמתו דהתוס' לא גרסי במשנה ומן התפלה ועיין בתי"ט שם קשה כנ"ל ויבואר בדברינו שם:
שם גירסא ישנה היא אלא דאמר לי' למחר כחצות כי השתא ובספרים חדשים נמחק למחר כי השתא ואי הוה מקיימינן הגירסא הישנה לא הוה קשה קושית התוס' בד"ה ואתא איהו ועיין בפני יושע ואמנם הוא טעות וכדין נמחק דאיך אפשר דהק"בה דיבר עם משה בחצות לילה והלא לא דבר הק"בה בשום פעם עם משה רק ביום ועיין בפירוש רש"י בפ' בא בפסוק החודש הזה לכם ועיין במהרש"א בח"א ובאוקימתא דרב אשי נלע"ד דאף דבעמדו לפני פרעה נאמר לו כמו שפי' רש"י בחומש נלע"ד שהק"בה דיבר עמו ביום סמוך לחשיכה והתמהמה משה שם בפלטרין של פרעה עד חצות לילה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |